אחת משלהם: לאוניברסיטה העברית יש היסטוריה של חיבה לאנטישמים

את האקדמיה הראשונה ייסד אפלטון באתונה במאה הרביעית לפני הספירה. הלימודים נועדו לבני האליטות, לא היה שכר לימוד, והאקדמיה התקיימה מתרומות. גם מספר המקצועות שנלמדו בה היה מצומצם: פילוסופיה, מתמטיקה, אסטרונומיה, קצת מוזיקה, קצת משפטים - מקצועות שאין צורך להוסיף לשמם את הכותרת "מדעי ה־". על שערה התנוססה הכתובת: "אין כניסה למי שאינו בקיא בגיאומטריה". זו סיננה מן הסתם את מי שבסך הכל רצה לקושש דוקטורט בחוג למדעי הדעות.

איך התפתח המוסד האקדמי, איך הפך להיות לרשת בינלאומית של חוות לאינדוקטרינציה, איך כל זה נעשה במימון המדינה, ואיך גידלנו לעצמנו אליטות עשירות, מנותקות מעולם בני האדם, שמנפיקות "מחקרים" בתחומים שאיש לא שמע עליהם ואיש גם לא רוצה לשמוע - זו סוגיה נפרדת. כמו כן, מטעמי קוצר זמן רק נזכיר בקצרה את התנהגותן של האוניברסיטאות המפורסמות ביותר בעולם אחרי טבח 7 באוקטובר, בדגש על הרווארד, ואיך נשיאת האוניברסיטה, קלודין גיי, שמונתה לתפקידה רק בגלל מינה וצבע עורה - התגלתה לא רק כחרפה מוסרית כשהתקשתה לגנות קריאות להשמדת ישראל בקמפוסים, אלא גם כמי שנהגה לבצע פלגיאטים מ"מחקרים" של אחרים.

למה להרחיק נדוד? הרי יש לנו ההרווארד שלנו, זו שתחגוג בשנה הבאה 100 שנה להיווסדה, הלא היא האוניברסיטה העברית בירושלים. לכאורה - מוסד אקדמי מוביל בריח אורנים ואוויר צלול כיין. למעשה - אמבטיה תוססת של מדעי ה־, בדגש על קצה הספקטרום של השמאל שמשמאל לשמאל. נכון, גם שאר אוניברסיטאות ישראל עושות כמיטב יכולתן לזרום עם השמאל האקדמי הגלובלי, אך האוניברסיטה העברית - שם צומחים סחלבי אקדמיה שאין למצוא בשום מקום אחר בארץ. ועל חשבוננו, כמובן.

לאחרונה התפרסמה אחת מפרחי החממה של העברית, פרופ' נדירה שלהוב־קיבורקיאן. אפשר למצוא אותה במכון לקרימינולוגיה, בבית הספר לעבודה סוציאלית וגם בחוג למשפטים. אשת אשכולות. זו שוחחה לאחרונה עם פעילים פרו־פלשתינים, והמליצה להם בחום להכחיד את הציונות מכיוון שהיא פלילית. היא כינתה את ישראל "מכונת הרג", שיכולה לשרוד רק אם תמשיך למחוק את הפלשתינים. עוד היא טענה שישראל משקרת בנוגע לטבח 7 באוקטובר. חמאס לא רצח תינוקות ולא אנס. זו ישראל שמשקרת, כדרכה. לתוספת נוי אמרה קיבורקיאן: "אם אני הולכת ברחוב ואני מדברת ערבית, אתה תראה אותם נבהלים ומפחדים. והם צריכים לפחד, כי פושעים תמיד מפחדים".

מכל המקומות

נשאלת השאלה למה מכל המקומות בעולם בחרה קיבורקיאן להתפרנס דווקא מאוניברסיטה שמעידה על עצמה (עדות שקר) שהיא ציונית, אבל אין ספק שהאוניברסיטה העברית חיה בשלום עם קיבורקיאן, ולמעשה נדמה שהיא נועדה בעיקר בשביל טיפוסים כמוה.

זו לא היתה התפרצות ראשונה או מפתיעה של הפרופסור מהעברית. בשנת 2014 היא חתמה על עצומה, שמאשימה את ישראל בטבח חפים מפשע במבצע צוק איתן. ב־2019 הסבירה בהרצאה בהולנד שישראל משתמשת בילדים פלשתינים כשפני ניסיון לכלי הנשק שלה. עלילת דם דומה נשמעה מפיה גם בהרצאה בניו יורק. תגובת הממסד האקדמי היתה ברורה. קיבורקיאן המשיכה לעבוד כרגיל, ובכבוד.

לא רק האוניברסיטה העברית חיבקה את הפרופסור. גם הקרן הלאומית למדע העניקה לה שני מענקי מחקר. בשנת 2020 קיבלה 170 אלף שקלים על מחקר שכותרתו "ילדים, משפטים ותיאולוגיית הביטחון של ישראל". ישראל הקולוניאליסטית, כמובן. ח"כ קטי שטרית פנתה לקרן ותהתה לפשר המענק, וקיבלה תגובה שאפשר לסכם ב"זה לא עניינך". המענק השני ניתן לה בשנת 2023 על מחקר בשם "חיים, תקווה והאחרה בהשכלה גבוהה: המקרה של סטודנטים פלשתינים מירושלים הלומדים באוניברסיטה העברית". הסכום: 250 אלף שקלים, ואולי הוא כולל הסבר למילה המונפצת "האחרה".

זה המקום לציין שמדינת ישראל מממנת את האוניברסיטה העברית, את הגירעון הקולוסאלי שלה, שעומד על 1.8 מיליארד שקלים, רובו בפנסיות תקציביות, וגם את הקרן הלאומית למדע - בסכום של כחצי מיליארד שקלים בשנה. אין ספק שהיהודים התקדמו בחיים. כיום אנחנו מממנים את עלילות הדם נגדנו, ונותנים למעלילים קביעות אקדמית ומענקי מחקר שמנים.

דבריה של קיבורקיאן על הכחדת הציונות והכחשת מעשי הזוועה באוקטובר בערוץ 14, הצליחו לחצות את מחסום האקדמיה. היא הושעתה מהוראה לכמה ימים - אך לא פוטרה. נראה שהיא מוגנת על ידי מנגנון שנועד לטפח הוגים מסוגה. ראש ביה"ס לעבודה סוציאלית הודיע שלא יחזיר אותה ללמד, אלא כן אם תתנצל. הימור: היא לא תתנצל, ולא תפוטר. קיבורקיאן משתלבת בנישה האקולוגית של האוניברסיטה העברית הרבה יותר מאשר ראש בית ספר שנתקף לפתע סלידה מאנטישמיות.

לאוניברסיטה העברית היסטוריה ארוכה של חיבה לאנטישמים. היא נלחמה על זכותה של לארה אל־קאסם, פלשתינית־אמריקנית תומכת BDS, ללמוד בחוג לצדק מעברי - כותרת שגם אפלטון בשיא תהילתו לא היה מצליח להבין את משמעותה. המרצים היו תומכי זכות שיבה, מייסד עדאלה, ומייסדים וחברים של ארגוני שמאל קיצוני במימון זר, כמו בצלם והאגודה לזכויות האזרח. בחוג לספרות תוכלו למצוא מרצה גרמנייה, שגם היא חתמה על העצומה שמאשימה את ישראל בפשעי מלחמה, על עצומה שתומכת בסרבנות של סטודנטים ומרצים, ושהסבירה לסטודנטית במדים "את לא יכולה להיות נאיבית ולבקש שיתייחסו אלייך כאזרחית, כשאת מבקשת להיות במדים. את חיילת בצבא של ישראל, ויתייחסו אלייך בהתאם". האוניברסיטה העברית מתנצלת מדי פעם אם הסערה התקשורתית מטרידה מדי, ואחר כך חוזרת לתפקידה הרגיל: לטפח הוגי דעות שונאי ישראל, אנטי־ציונים, עם מצב לשקרנות ככל שהיא משרתת את תפיסת עולמם.

מדעי החברה בכל האוניברסיטאות הפכו כבר מזמן למכוני אינדוקטרינציה. האוניברסיטאות הפכו למכוני שכפול של אחידות דעה, וזו דעה קיצונית מאוד, שלא מקובלת על האוכלוסייה שמממנת את השעשוע הזה. אפילו מחקר איכותי הם לא מצליחים להנפיק. אין צורך. מספיק להמציא מונחים ולתעב את מדינת ישראל. בתחום הזה האוניברסיטה העברית צועדת בראש המחנה. אין בישראל מוסד חינוכי אנטי־ציוני ומעודד אנטישמיות כמותה, והתחרות קשה.