ח"כ רוטמן מסביר: למה אצביע להרצוג

עם שוך המלחמה התפנתה הכנסת לטפל בחקירת אסון מירון. הצעד הראשון: העלאת הצעת חוק של מפלגת "יש עתיד" בוועדה המסדרת, להקמת ועדת חקירה שתבחן את הכשלים שהביאו לאסון. לאחר דיון ארוך וסוער שהסתיים בהוצאת ח"כים מן האולם, הסתיימה ההצבעה ושמות המתנגדים פורסמו ברחבי הרשת כמו בפשקוויל מביש, כיאה להקשר.

בין שמות הח"כים החרדים והח"כים מהליכוד שהתנגדותם על רקע פוליטי היתה צפויה, בלט שמו של ח"כ שמחה רוטמן מסיעת הציונות הדתית, שדווקא היה מהראשונים לדרוש חקירה רחבה לאירוע. יומיים לאחר שנהרגו ארבעים וחמישה ישראלים בהילולת המוות על ההר הצפוני, הוא כבר הגיש בקשה דחופה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית שתחקור את האסון. "כתבתי שלושה עמודים מנומקים, לא שרבטתי שתי שורות של הצעה שלא תורמת לשום דבר", אומר הח"כ ורומז להצעה שהגיש מיקי לוי מסיעת "יש עתיד".

אז איך אתה מסביר את ההצבעה שלך?

"ההצעה של יש עתיד אין בה דבר זולת פופוליזם. צריך להבין איך זה עובד, היכולת לקדם דברים בכנסת בזמן שהמליאה בשליטת הליכוד והוועדה המסדרת בשליטת יש עתיד, היא מוגבלת. כל אחד יכול לעצור באמצע, באיזה שלב שירצה. לצערי ביש עתיד ובגוש 'רק לא ביבי' לא פתוחים למה שנבחרי ציבור עושים בכל מדינה דמוקרטית - מקימים ועדת חקירה שהם עצמם מנהלים ולא בית המשפט".

מה ההבדל כאן בין ועדה פרלמנטרית לוועדה ממלכתית?

"בוועדה פרלמנטרית, כפי שהיינו הראשונים לדרוש, חברים נציגי כל סיעות הבית. זאת לא ועדה שתעשה חיים קלים לנתניהו ולא לאוחנה ולא למשטרה. כל חבר ועדה מכל סיעה שהיא, מגיע לוועדה כזאת ופורס את כל הטיעונים שלו, אין הנחות לאף אחד. לעומת זאת ועדת חקירה ממלכתית - כפי שדרשה יש עתיד - כפופה לחוק ועדות חקירה, שנותן לממשלה לקבוע מה חוקרים, ולנשיאת העליון להחליט מיהם חברי הוועדה, ומאחר שבאסון מירון גם הממשלה וגם מערכת המשפט צריכות להיבדק - רה"מ, שר הבט"פ, שר הפנים דרעי - לא מתאים שהן יהיו אלה שמגדירות את גבולות הגזרה או ממנים את החוקרים. אם הממשלה עשויה להיות אשמה זה הגיוני שהיא מחליטה על זהות השופטים?"

"מוסד החנינה צריך להישאר מחוץ למערכת הפוליטית; לא אבכה אם מוסד הנשיאות יבוטל או ישונה. נשיא טוב יכול לעשות דברים טובים. לצערי, הנשיא הטוב האחרון היה חיים הרצוג"

אבל אם אין רוב להצעה שלכם, למה לא לתמוך בהצעה של יש עתיד?

"כי ועדה כזאת תהיה מסונדלת מההתחלה ועד הסוף בגלל משקעי העבר. כבר היתה ועדת חקירה פרלמנטרית לעניין מירון, בעיות בטיחות בהתכנסות השנתית היו דבר ידוע. מסקנת הוועדה שקמה ב־2013 היתה לחוקק חוק להפקעת ההקדשים, אבל הממשלה דאז העדיפה לבצע מסקנות בלי חוק. שר האוצר יאיר לפיד הוציא צו להפקיע במירון את האדמות ולהסדיר. הארגונים והגופים שמנהלים את אתר מירון הגישו בג"ץ וזה תקע את התהליך לכמה שנים".

רוטמן מפרט את מהלכיה של ועדת החקירה הפרלמנטרית ההיא, ומתאר כיצד החלה לצלוע עם התערבות בג"ץ והמשיכה עם מה שהוא מכנה "קבלת החלטה שייתכן שהיה מעורב בה לחץ פוליטי". הצדדים הגיעו להסכמה בבית המשפט שלא יופקעו ההקדשים אלא תהיה ועדה ש'תנהל בינתיים' ותקיים 'פיילוט זמני'".

כיצד התמסמסה ההפקעה בפועל אם כבר קמה ועדה?

"לעולם לא נדע כי מערכת המשפט לא יודעת לחקור את עצמה. ביהמ"ש ניהל את אתר מירון באמצעות כל מיני גופים שביהמ"ש עצמו הקים. ועדה רצינית תבדוק מה עמד מאחורי ההחלטה הזאת ואילו לחצים הופעלו, ואני משער שלהתמשכות ההליכים בפעם הקודמת היה חלק באסון מירון. אם אני המדינה, אני יודע שהליך שמתנהל עד תומו יכול להימשך עשור או שניים. לשם השוואה, ההליכים בשייח' ג'ראח התחילו בשנות ה־70".

אומרים שמשפחות ההרוגים בעד הוועדה.

"באותה ישיבה בוועדה המסדרת עלתה הצעת חוק של ח"כ יעקב אשר לפיצוי משפחות הרוגי מירון, את יודעת? מ־10 בחודש זה ההצעה מונחת, ביקשו לכנס את הוועדה כדי להעביר את ההחלטה והשבוע סוף־סוף התכנסנו, ועדיין קארין אלהרר אפילו לא נתנה להעלות אותה".

רוטמן ממחיש את טענתו לפופוליזם שבו התנהלה הישיבה המדוברת, שבמסגרתה אמרה לו ח"כ תמר זנדברג "דבר כבר, בכיין" ("הוחמאתי, אני רגיל שאומרים שאני לא מחובר לרגשות שלי"), ומפרט אילו חוקים כן הועלו בה: "חינוך חינם לפעוטות וילדים", הצעת "חוק ביטוח בריאות ממלכתי צמצום פערים בין פריפריה למרכז", "פטור ממס בעד דמי הבראה והחזרת הוצאות נסיעה". רוטמן בעד כל ההצעות הללו אבל לדבריו "אין תקציב, זה הרי לא יקרה עכשיו. הגיעה פקידה מהאוצר לתת הערכה תקציבית ואמרה שמדובר בסכומי ענק. הוקמה גם ועדת קורונה חדשה בראשות יפעת שאשא־ביטון למרות שכבר אין קורונה; החוק שצריך היה לקבל מענה מיידי הוא הוראת שעה למען אשקלון, חבילות סיוע שיכלו לעבור מיידית אבל אלהרר העדיפה להחזיק את ראש עיריית אשקלון שעתיים בתוך הוועדה, שיחכה שיגיעו אליו ויצפה בהצגה".

"עשו כל טעות אפשרית"

עו"ד רוטמן, 40, נולד בבני ברק ("בחלק הדתי־לאומי שלה"). כיום הוא מתגורר בפני קדם שבגוש עציון, ואת ימי "שומר החומות" העביר בעיקר בסיוע לאנשי לוד ("בדרך חזרה הביתה חיכה לי צמיג בוער על הכביש ליד אפרת, הבנתי שהשגרה חזרה"). אחיו המבוגר ממנו ב־12 שנים הוא הרב נתן רוטמן המתגורר בשכונת בית וגן בירושלים, ומוכר ומוערך בקרב הציבור החרדי בכלל ובפלג הליטאי בפרט. הוא ואחיו מצויים בקשר טוב על אף ההשקפות השונות.

לכנסת הגיע רוטמן בין השאר בזכות השם שקנה לעצמו כמשפטן אמיץ שלא מהסס להתעמת עם מערכת המשפט, לאחר שהקים את "התנועה למשילות ודמוקרטיה" והוציא את הספר "מפלגת הבג"ץ - איך כבשו המשפטנים את השלטון בישראל". רוטמן נדרך כשאני שואלת אותו על ההחלטה שהתקבלה השבוע בדבר רשותו של בית המשפט העליון להתערב בחלקת האלוהים של בית המחוקקים - חוקי היסוד.

"הקרקע נשמטה מתחת לכל מערכת המשפט תוך ניצול הוואקום השלטוני", הוא אומר, מדגיש שלא היה מופתע, ומחזיר את הכדור למגרש המדיני: "הם יודעים שהמערכת הפוליטית לא יכולה להרביץ חזרה, וזה בידיים של גדעון סער ושל הליכוד. יש כרגע משבר חוקתי נדיר, אין מדינה שבה ביהמ"ש החליט שהוא יכול לקבוע את תוכן החוקה".

כמה מתנגדים בכנסת להחלטה שלפיה ביהמ"ש העליון רשאי להתערב בחוקי יסוד?

"הסיבה היחידה לתמוך בצעד של בג"ץ היא פוליטית, כי אם בג"ץ מחליט כך, אין משמעות לאף אחד ממאה ועשרים חברי הכנסת. ראיתי אנשים השבוע שאמרו 'איזו פסיקה חשובה של בג"ץ' למרות שלא קראו את פסק הדין ולא מבינים שהוא מייתר את הכנסת. הרי אין לביהמ"ש סמכות לתת החלטה כזאת, באותה מידה הם יכלו לחייב את הממשלה לצאת למלחמה באנטרקטיקה או לחייב את התושבים במס גולגולת".

איך אפשר להילחם בהחלטה כזאת?

"ספציפית מה שקרה פה הוא בתחום הדחת שופטים. כשהצהיר אמונים, השופט התחייב: 'אני נאמן למדינת ישראל ולחוקיה', ואם הוא מבטל חוקי יסוד אז הוא מעל החוק, סימן שמעל בשבועתו. פשוט".
אם אתה טוען שהמשפטנים כבשו את השלטון בישראל, למה עזבת את עולם המשפט ובאת לכנסת?
"כדי לשנות את זה. אני מאתגר את המערכת, שלא אותגרה כבר שנים רבות. אף אחד לא בדק כיצד נקבעים הרכבים של שופטים, למשל. אבל גם ברמה הבסיסית יותר - הגשתי בשם הסיעה בקשה להקים ועדת פנים זמנית כדי לפקח על המשטרה שלא מטפלת במהומות בערים המעורבות, ולבדוק מדוע אין מי שעונה במוקדי הפניות של המשטרה, ופשוט לא נעניתי".

התעלמו מהבקשה?

"מתעלמים ממדינת ישראל. זאת לא דרישה פוליטית. ביקשתי להקים גוף פרלמנטרי שהרכבו ייקבע על ידי יש עתיד ויפקח על משטרת ישראל שהשר הממונה עליה הוא השר אוחנה. לא פעלתי על פי קווים גושיים או מפלגתיים. הסתובבתי בלוד וראיתי שהכנסת לא מפקחת. במקום שזה יקרה, יש עתיד שיחקו משחקים. זה מזעזע".

אז הדרישה שלהם להקמת וועדה היא משחק?

"כן. כי גם יש עתיד יודעת שאין סיכוי לוועדת החקירה שהיא מדברת עליה. הרי אם הולכים לבחירות עכשיו הממשלה תישאר כמה חודשים, ואם מוקמת ממשלת ימין שהחרדים חלק משמעותי ממנה ויש עתיד מודאגת, אז מה הם עושים בזה? נותנים לחרדים לשמור על גבולות הגזרה? אם מוקמת ממשלת שינוי או שיסוי, הממשלה הזאת תקום עוד שבוע ולא צריכה את החוק בשביל ועדת חקירה, הם יכולים להחליט על זה בכל מקרה. ההתנהלות שלהם למעשה משכנעת אותי שהם התייאשו מממשלה ועסוקים בהטרלות. אולי זאת בשורה מנחמת למי שמתנחם בבחירות חמישיות".

אתה מתנחם בכאלה?

"לא. זה טרלול. אני חושב שיש כמה וכמה שחקנים בכנסת ישראל ששכחו שהתפקיד שלהם הוא להקים ממשלה לטובת האזרחים".

נתניהו שכח?

"כאשר המנדט היה אצלו נתניהו לא עשה מספיק מאמצים לכיוון הרכבת ממשלה, הוא ניצל את הזמן לטובת פלרטוט עם רעיון ההליכה עם עבאס ורע"מ שכיום כולם מבינים שהיה דבר טיפשי ומסוכן. ואני שמח שלאט־לאט אנשים מצטרפים לעגלה הזאת, חבל שלא עמדו על ערכיהם בזמן".

בנט הבין את זה?

"אני לא מצליח להבין את ההתנהלות של ימינה, שעשו כל טעות אפשרית מאז הבחירות. וגם לפני".

חוצה מפלגות

מי שלא הופתע לראות את שמו של רוטמן ברשימת המתנגדים לועדת החקירה ודאי הופתע למצוא את שמו ברשימת החותמים הראשונים שפורסמה על ידי יצחק (בוז'י) הרצוג כשהציג את מועמדותו לנשיאות. רוטמן מספר כי ברגע שפרסם הרצוג את רשימת החתימות הראשונית הוצף פניות, בעיקר מצד דתיים לאומיים, שלא הבינו כיצד חתם להרצוג שעה שמרים פרץ אוספת חתימות בדרך למשכן נשיאי ישראל. כאשר דיברנו סמוך לפרסום החתימה הוא נשמע נחרץ בתמיכתו בהרצוג, כעת נדמה כי סביבתו מעט השפיעה.

"חשוב שמועמד יקבל חתימות מכמה שיותר סיעות, ושיהיו לפחות שני מועמדים ראויים. חשוב שזאת תהיה דמות שיודעת לדבר עם כולם, וזכינו לשני מועמדים כאלה. אני שמח שההתמודדות היא בינו לבין מרים פרץ".

אבל חתמת דווקא לבוז'י.

"אני חושב שבוז'י הוא מועמד ראוי מאוד, יצא לי להיתקל בו כשר כשהייתי מתמחה במשרד המשפטים. התרשמתי מההתנהלות שלו כיו"ר הסוכנות, מהיכולת שלו לפעול בצורה ממלכתית ומכבדת, לדבר עם ציבורים רחבים, ואפשר לראות שחכ"ים מהסיעות החרדיות המליצו עליו ולא רק אחד, גם מהליכוד ומכל סיעות הבית למעט הערביות".

"מאחר שבאסון מירון גם הממשלה וגם מערכת המשפט צריכות להיבדק - רה"מ, השרים אוחנה ודרעי - לא מתאים שהן יגדירו את גבולות הגזרה או ימנו את החוקרים"

אז תצביע בשבילו סופית?

"אנחנו נקבל החלטה מפלגתית ואני חושב שכמפלגה מן הראוי שהמועמדת שקשורה מאוד לציונות הדתית תהיה המועמדת המועדפת למפלגה, אלה סוגים שונים של שיקולים. הליך הבחירה הרבה פעמים נעשה בשני שלבים. אחרי שהמועמד הראשון מפסיד הוא מסיר את מועמדותו וכולם מצביעים יחד כחלק מהממלכתיות".

אתה לא חושש שאם מקבלים החלטה מפלגתית הכל הופך פוליטי ואז בשמאל יקבלו החלטת נגד וכן הלאה?

"אני לא חושב שזה מה שמנחה את רוב הח"כים. הצבעה על נשיא אינה 'הצבעת דווקא' אלא למי שיהיה טוב למדינה".

אז למה משמעת סיעתית?

"זו לא משמעת, זו החלטה. ההצבעה חשאית ממילא. אני חלק ממפלגה ונעמוד בה כחלק מהמחויבות שלנו לעצמנו. אין שוטר. אנחנו פועלים בשקיפות לפי מה שנכון כמפלגה וכפרטים לפעול".

למה צריך את מוסד הנשיאות?

"לא אבכה אם הוא יבוטל או ישונה משמעותית. לצערי הפעם האחרונה שהיה כאן נשיא טוב זה היה חיים הרצוג, אביו של בוז'י. מוסד החנינה הוא מוסד חשוב שצריך להישאר מחוץ למערכת הפוליטית השוטפת. אנחנו עסוקים בעצמנו כי יש לנו חזיתות פנימיות וביטחוניות, טוב שיש את נשיא העם היהודי שיעסוק בכך. זה גם אחד מסמלי המדינה".