"היועמ"שית הלכה רחוק מדי. חוות הדעת שהגישה מוטעות מתחילתן ועד סופן, ואני אומרת את זה בלשון עדינה"

הרבה מים עברו במערכת הפוליטית הסוערת של מדינת ישראל מאז סומנה איילת שקד כמנהיגה הבולטת של הימין הישראלי. היא הפציעה לחיינו בצמד עם ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט בבית היהודי, ומשם בגלגולים שונים ניצבה בשורה הראשונה של שרי הממשלה לאורך העשור האחרון.

היא אפילו היתה "גברת פשיזם" לענייני שינויים במערכת המשפט עוד לפני שזה הפך לסיסמת מחאה. כל זה עד להקמת הממשלה הקודמת. אז, חרף ניסיונותיה שלה להקים ממשלת ימין, ניצבה לבסוף לצידו של בנט בדרך להרפתקה ב"ממשלת השינוי", בעוד חברי המחנה שלה יושבים באופוזיציה. כיום, כשהיא כבר תשעה חודשים מחוץ למערכת הפוליטית, שקד עדיין לא מסכמת את הפרק הזה בחייה וכבר מסמנת, אולי, את הדרך חזרה.

את הראיון אנחנו עורכות רגע לפני חגי תשרי במשרדי קרדן נדל"ן בתל אביב, בשבתה כיו"ר דירקטוריון החברה. היא יושבת בראש השולחן, משדרת עוצמה ונחישות למרות הכל. אני פותחת את המחשב ואנחנו צוללות, כאילו היא מעולם לא עזבה.

אומרים שפוליטיקאים מתקשים להיגמל, היה לך קשה לראות את הממשלה מושבעת, ואותך בחוץ?
"האמת היא שלא. אני רואה את התקופה הזו, שלא ברור כמה זמן היא תימשך, כמתנה. זה מעניין לראות את הדברים מהצד, וזו גם מתנה מבחינת המשפחה שלי".

ובכל זאת, את מתראיינת ומקפידה עדיין להתבטא בעניינים שעל סדר היום באופן קבוע.
"נכון. כי הנושא שעסקתי בו רוב שנות פעילותי הציבורית הוא הנושא המשפטי, גם כחברת כנסת ואחר כך כשרת משפטים. אני חושבת שאני הראשונה מהימין שפרסה משנה סדורה בנושא הזה. בסדרה של מאמרים ונאומים אני שמתי את הנושא הזה של שמרנות ומשילות על השולחן, ולכן חשוב לי להישמע. גם כואב לי בעת הזו, כי הדרך שהממשלה נקטה לא עובדת, ואנחנו במשבר חמור וחריף.

"אני בעצם רואה את התמונה המלאה, את שני המחנות, כי פוליטית אני במחנה הימין אבל חברתית אני מוקפת באנשים שיוצאים להפגין בכל מוצאי שבת כי הם באמת פוחדים. אז חשוב לי גם להסביר להם שלפעמים הפחד הזה מוגזם. אני נתקלת באנשים שחוששים שהם לא יוכלו להוציא כסף מהארץ, ואני אומרת להם 'זה קשקוש, זה פייק'. לצד זה, אני חושבת שבמחנה שלי פעלו ביהירות ובאגרסיביות, וזו לא הדרך לקדם דברים. אני מאמינה באבולוציה, לא ברבולוציה. בתהליכים ולא במהפכות ביום אחד".

כדי להנהיג רפורמה משפטית כל כך דרמטית יגידו לך שאולי היה צריך לעבוד כמו יריב לוין, כי בנחמדות זה לא היה עובד.
"את רואה שזה לא עובד עכשיו, שהם לא מצליחים, והמחיר הכלכלי, החברתי, הביטחוני, נורא כבד. השקעות זרות נעצרות, אנשים לא מכניסים כסף לישראל היום כי היא נראית מדינה בבלאגן, והשבר בצה"ל אמיתי, במיוחד בחיל האוויר. אז הימין אומר שהמחאה אשמה, והמחאה אומרת שהממשלה אשמה. זה כרגע לא ממש משנה, האחריות היא של הממשלה. השלטון צריך לדאוג שתהיה כאן כלכלה חזקה, שיהיה כאן צבא חזק. כי כאשר המערכת החיסונית של המדינה נחלשת, היא פגיעה יותר למתקפות מבחוץ וזה מצב מסוכן שאנחנו לא צריכים להגיע אליו".

ובכל זאת, לוין מנסה לעשות את מה שלא ניסו לפניו. גם לא את בתפקידך כשרת משפטים.
"אני עשיתי את זה לא בממשלת ימין על מלא, אלא בממשלת ימין־מרכז עם מפלגת כולנו. בתקופתי לא היה אפשר לעשות שינויי חקיקה, ולכן שיניתי את המערכת במסגרת כללי המשחק הקיימים והוכחתי שזה אפשרי, שאפשר לשנות את פניה של מערכת המשפט באופן הדרגתי. ליריב לוין יש הזדמנות למנות לפחות שני שופטים שמרנים ועוזבות שתי שופטות ליברליות. אם הוא יצליח במשימה הזו, גם במסגרת הכללים הקיימים בית המשפט יהפוך להיות עם רוב שמרני".

מהפכה משפטית 2 בדרך?

שרת המשפטים לשעבר מזהירה את הממשלה מהשינויים המוצעים בוועדה לבחירת שופטים. "ההצעות שהעלו עד עכשיו בקואליציה רעות למחנה הימין. הסברתי את זה לגורמים הרלוונטיים: זה רע פעמיים, כי פעם אחת זה יגרום לעוד משבר חברתי, כלכלי וצבאי, ופעם שנייה השינוי הנדון לא משנה מצב. עדיין יצטרכו להגיע להסכמות בין המחנות, רק במקום להגיע להסכמה עם כמה כוחות בוועדה - יצטרכו להגיע להסכמה רק עם האופוזיציה. זה לא משפר את מצבו של הימין בוועדה, וזה עושה נזק גדול, אז בשביל מה? בשביל להגיד שעשיתם משהו? עדיף כבר להשאיר את המצב הקיים".

ומה לגבי הוצאת חברי לשכת עורכי הדין מהוועדה והחלפתם בנציגי ציבור?
"זה מה שאני הצעתי מהרגע הראשון. לפני ארבעה חודשים הצעתי לעשות שינוי מינורי יותר, שיכול לשרת את מחנה הימין - להוציא את נציגי לשכת עורכי הדין ולמנות שני נציגי ציבור על ידי שר המשפטים או עוד חבר קואליציה ואופוזיציה - זה שינוי יותר רך, ניתן לעיכול וגם יש לו משמעות".

ובכל זאת, נדמה שלא משנה איזו הצעה תעלה על השולחן - גורמי המחאה, הרדיקליים שבהם, יתקפו אותה.
"אני אומרת שוב, מה שכיום מציעים לא טוב - ולכן הנזקים לא שווים את התועלת שאיננה. בסוף חברים שלי שיוצאים להפגין אלה אנשים שלא הפגינו מעולם, והם עושים את זה כי הם באמת חוששים. אלה אנשים ריאליים, ואני חושבת שאם יסבירו והשינויים יהיו מדודים - ההתנגדות תשכך".

שקד מתנגדת לכל היוזמות לשינויים בוועדה לבחירת שופטים. "עכשיו, ברוב המקרים שר המשפטים יהיה מהימין. זה הדמוגרפיה ובחירת הישראלים בימין, או שיהיו חברים מהימין בוועדה, וגם השופטים חלקם יהיו אנשי ימין מובהקים בשנים הקרובות. בראי הקדנציה שלי אני אומרת שוב: גם בקדנציה הזו היה אפשר לייצר רוב בוועדה. לפני הצגת הרפורמה שלא יצא ממנה כלום, היו צריכים להציג מועמד מטעמם שיכול לנצח את הבחירות בלשכת עורכי הדין, ולפעול איתם בשיתוף פעולה כמו שאני עשיתי".

אחרי כל מה שנחשף שקורה בלשכה, אף אחד לא רוצה לשחזר את הכוח של העומד בראשה.
"נכון, אבל הדרך שבה הרפורמה הוצגה היא קיצונית ויצא שלא עושים שום דבר".

היום הלכה למעשה לוין לא יכול למנות שופטים לתפיסתו. זו הבעיה על השולחן.
"אבל הם צריכים להסתכל 20 ו־30 שנה קדימה עבור מחנה הימין. כוח הימין לא יקטן, הוא רק יגדל, ולכן כל השינויים כרגע ייטיבו עם הקואליציה הנוכחית, אבל ירעו את המצב עבור מחנה הימין לעתיד לבוא".

דיברת עם יריב לוין לאחרונה?
"כן, אנחנו מדברים מדי פעם".

רמז?
"את השיחות שלנו אני שומרת ביני לבין יריב".

ובכל זאת, דווקא כשרת המשפטים לשעבר שתמכה בשינויים במערכת המשפט ובמינוי שופטים שמרנים, למה את לא מתבטאת בעד חלקים ברפורמה?
"מכיוון שאני חושבת שהממשלה עושה טעויות. קודם כל הדרך שבה היא פעלה היתה טעות, ובסוף ההישג היחיד של הממשלה הזו בתחום המשפטי, במירכאות כמובן, יהיה מהפכה משפטית 2, כאשר בבית המשפט יחליטו שיש להם סמכות לפסול חוקי יסוד".

לקיחת סמכויות נוספות של השופטים היא באחריות הממשלה?
"האחריות היא של השלטון, גם אם זו לא תמיד אשמתם".

אז אם אני חוזרת לשאלה הראשונה - את לא תומכת?
"אין במה לתמוך כי הם צריכים לפעול אחרת. המהלך של נתניהו להקפיא את הרפורמה עכשיו הוא מהלך נכון בעיניי".

אמרת שחברים שלך משתתפים במחאה בקביעות, אך האם את מקבלת את עמדת הסרבנים שהם מצילים במעשיהם את המדינה?
"אני מתנגדת לצעד הזה, אני חושבת שהוא לא נכון. אני חייבת להגיד לך שזה באמת נוכח אצלי בבית בגלל בעלי (טייס בחיל האוויר, שא"כ) והחברים שלו, שמדברים איתו על זה. בעלי לא חלק מזה, ואני חושבת שהם טועים ושזה נזק אסטרטגי לטווח הרחוק, אבל צריך להבין שהם פועלים מתוך אמונה שזה הדבר הנכון. מדובר באנשים שעד גיל 50 פעם בשבוע עוזבים את המשפחה והילדים והאישה והולכים לסכן את החיים שלהם בטיסה, מתוך תחושת מחויבות ושליחות וציונות. חבר של בעלי סיפר לו בדמעות שהוא אמר למפקד הטייסת שהוא לא יגיע יותר. הוא בכה. זה לא צעד שהם עושים כי הם אליטיסטים או משהו, אלא מתוך מצוקה.

"צריך להבין, מבחינת הציבור הליברלי והחילוני, בג"ץ זה כמו שבת של הציבור הדתי והחרדי. אם את מסתכלת בעיניים של הציבור החילוני, הרפורמה הזו היתה משולה לזה ששרים בממשלת השינוי היו מכריזים על נישואים אזרחיים, תחבורה ציבורית בשבת ועוד".

אומרים לעצמם אנשי ימין שאם היו נוהגים כך באוסלו ובהתנתקות, אולי הצעדים האלה היו נמנעים.
"שוב אני אומרת: אי־התייצבות למילואים היא דבר פסול בעיניי, דבר שאסור שיקרה. אמרתי לא מזמן לחברים שלי ממחנה השמאל שיבינו שמפעל ההתנחלויות כאן כדי להישאר, כי יותר אף אחד לא יעז לפנות אף יישוב. לצעד שהם נקטו יש השפעות מרחיקות לכת".

ב־2019 את היית גברת פשיזם, ובעיני השמאל, אם נזכיר נשכחות, הקמפיין שלכם "שקד תנצח על בג"ץ" היה הדבר הנורא ביותר אז.
"הכל יחסי בחיים מתברר", היא צוחקת. "אני חושבת שהיום יותר מעריכים ומבינים שפעלתי בצורה ממלכתית".

"ניסיתי לשכנע את סער"

קשה שלא לגלוש עם שקד לענייני דיומא. בכל זאת, שרת משפטים ארבע שנים וקמפיין שלם בבחירות 2019 א' סביב הנושאים שמלהיטים היום את הרחוב. אך רגע לפני הצלילה לסמכויות השופטים בפסילת חוקי יסוד, אני שואלת אותה על סדר היום החדש שלה וגם - איך אפשר שלא - על השותף בצמד הכי מרתק שהיה אי־פעם בפוליטיקה הישראלית: בנט־שקד. בעוד היא קיבלה לא פעם את אהדת הציבור, בצמד הזה במקרים רבים היא היתה מובלת אחרי יוזמותיו של ראש הממשלה לשעבר, החל מעזיבת הבית היהודי וכלה בממשלה האחרונה.

מתי דיברת עם נפתלי בנט לאחרונה?
"אתמול".

על מה?
"על הרבה דברים. אנחנו בקשר, אנחנו מדברים הרבה. הוא סיפר לי על פגישה שהיתה לו עם רופאים שמודאגים מאוד מהמצב ועל החשש שרופאים יעזבו את הארץ".

איילת, כל פרשן פוליטי שואל את עצמו איך הוא גרם לך ללכת איתו על המהלך האחרון.
"הסיבה היא טובת המדינה, ולא טובתי האישית. זה מאוד פשוט. אני עשיתי כל מאמץ להקים ממשלת ימין כשהיו שתי אפשרויות: הראשונה - ממשלה של 59 עם מנסור עבאס, מה שנתניהו רצה לעשות וניסה לשכנע את סמוטריץ' ללא הצלחה, והשנייה - ממשלת ימין עם סער, שאני ניסיתי לשכנע את סער ללא הצלחה. כשראיתי שאין עוד אפשרות, חשבתי שהיה נכון להקים ממשלה מאשר לגרור את המדינה לעוד בחירות. הממשלה הזאת תפקדה בצורה טובה למשך שנה-שנה וחצי. לא מזמן דיברתי עם אלקין ואמרתי לו, 'אתה מבין שעשיתם טעות, שהיה עדיף גם למדינה להקים ממשלה עם ימינה ועם תקווה חדשה - ולא את מה שיש היום?' טוב, נשארנו חלוקים בעניין הזה".

המחנה שאת משתייכת אליו עדיין חושב שהממשלה הקודמת היתה טעות גדולה, ולא עדיפות לאומית.
"קודם כל בזכות ממשלת השינוי הוקמה ממשלת הימין. זו היתה ריאקציה לממשלת השינוי. בלי הממשלה ההיא, ממשלת הימין לא היתה קמה. אז מי שרצה את הממשלה הזו, לא יכול לבוא אלי בטענות. דבר שני, אני עשיתי מעשה שפוליטית פגע בי וידעתי שיפגע בי בזמן אמת, אבל נכנסתי לפוליטיקה כדי לעשות מה שנכון למדינה, ועשיתי מה שחשבתי שהיה נכון באותה נקודת זמן מאחר שלא היו אפשרויות אחרות.

"אני בממשלה הזו ייצגתי בצורה הכי ברורה ובולטת את מחנה הימין. יש היום כעס גדול כלפיי במחנה השמאל על זה שמנעתי את חוק הנאשם בזמנו, את רואה את זה ברשתות החברתיות, ואני אומרת - מה ציפיתם? אנחנו שמרנו בממשלה הזו על ערכים שבשמם נבחרנו. אם הציבור הימני ישפוט אותי לפי המעשים, הם יראו שאני שמרתי על הערכים של המחנה".

בהסתכלות לאחור את מצטערת על זה?
"תראי, זו לא חוכמה לשפוט את זה מפרספקטיבה כזו. לי אלה היו שנה וחצי מאוד קשות. עברתי התקפות קשות מהמחנה שלי, אבל שוב, באותה נקודת זמן חשבתי שזה הדבר הנכון עבור המדינה, וגם באמת עשינו דברים טובים עבורה. היום רואים את הקמפיין השקרי שעשו נגדנו אז סמוטריץ' ובן גביר ואחרים בגלל הפיגועים שהיו, והיום יש הרבה יותר פיגועים ונרצחים. אני חושבת שאולי היום אנשים מבינים שבמשך שנה וחצי שטפו להם את המוח".

גל הפיגועים התחיל בממשלה שלכם, בשנים שלפני כן המספרים היו קטנים לאין ערוך.
"זה לא נכון, בואי נעשה סדר. בכל תקופה יש גל חדש של פיגועים. כשבנט נכנס לתפקיד ביוני, היה שקט כמעט גמור. בסביבות אפריל בשנה שלאחר מכן - היה גל פיגועים של חודש וחצי וזה נפסק, וכשהוקמה הממשלה הזו עלה גל חדש. אני, בניגוד לחברי הממשלה הזו, לא מאשימה אותם ואומרת שדם הנרצחים על הידיים שלהם, שזה מה שהם עשו לי, אבל אני אומרת להם תסתכלו - מספר הנרצחים במגזר הערבי עלה בעשרות אחוזים, וגם מספר הנרצחים היהודים בפיגועים עולה, אז תפעלו כבר".

בסוף ראו בך מרגרט תאצ'ר (כתבת את ההקדמה לספר עליה בישראל), מנהיגת המחנה. סקרים חזו לך הצלחה מסחררת עד כדי ראשות הממשלה. את באמת לא מצטערת שהלכת אחרי בנט כמה פעמים למקומות שלא בטוח שהיית מובילה אליהם?
"אם את שואלת, הטעות שעשיתי במהלך הקריירה שלי היא זו: עזיבת הבית היהודי ב־2019. בעיניי זאת היתה ה־טעות. אנחנו ייצגנו בצורה מאוד טובה ונכונה וערכית את הציבור הדתי־לאומי ואת הציבור החילוני שמתחבר לערכים של הציבור הזה. ברגע שעזבנו אז, בעיניי זה היה השבר הגדול".

איך תשקמי את האמון עם אותם מצביעים פוטנציאליים שלך?
"אני חושבת שלאט־לאט יותר ויותר אנשים מבינים שמה שעשיתי לאורך הקריירה הפוליטית שלי שירת את מחנה הימין ואת כלל הציבור בישראל".

אז תחזרי?
"אני לא יודעת. יש עוד שלוש שנים לממשלה הזו להערכתי, ואני מאוד נהנית היום בחיים. אם אחזור זה יהיה לאיפה שתמיד הייתי - חלק מהנהגת הימין בין הבית היהודי וימינה לליכוד".

כדי לחזור להנהגה לא יספיקו מפלגות קטנות.
"אי אפשר לדעת איך המפה הפוליטית תיראה בעוד כמה שנים. הכל יכול להשתנות. אבל כמו שאמרתי, הייתי חברת ליכוד הרבה שנים וחברת הבית היהודי, אלה בהחלט המקומות שאני מרגישה בהם בבית".

אז את לא שוללת התפקדות לליכוד?
"אני לא שוללת שום דבר".

"מקווה שבג"ץ לא יתערב"

ערב ההחלטות והדיונים הנוספים על חוקי היסוד והחשש כי בית המשפט העליון יסלול את הדרך לפסילתם לראשונה, לשקד יש ביקורת נוקבת על מערכת המשפט ועל היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה. "אני חושבת שהיא הלכה רחוק מדי. חוות הדעת שהגישה בנוגע לצמצום עילת הסבירות והבקשה לבטל את חוק היסוד מוטעות מתחילתן ועד סופן, ואני אומרת את זה בלשון עדינה".

ולגבי המלצתה האחרונה לדחות את תחולת תיקון החוק לנבצרות ראש ממשלה?
"צריך היה לכבד את מה שהכנסת אמרה ושהחוק יחול בקדנציה הזו. כל החשש הזה מנבצרות (של נתניהו, שא"כ) מאוד תיאורטי. אף אחד לא התכוון להוציא את נתניהו לנבצרות, גם לא היועמ"שית".

האם בעינייך לבג"ץ יש סמכות לדון בחוקי יסוד ולבטלם?
"אני הראשונה שדיברה על זה. בעיצומה של הכהונה שלי כשרת משפטים הנושא עלה על סדר היום והסברתי שאין סמכות כזו. מנגד, יש טענה שאומרת שמשנים את חוקי היסוד בכל שבוע, אז הם לא באמת חוקי יסוד - מובן שיש בטענה הזו משהו, אבל זה המצב החוקתי הישראלי. שואלים אותי כל הזמן מה יקרה אם יחוקקו חוק שאין יותר בחירות - אוקיי, במצב כזה תתערבו, כי זה חיסולה של הדמוקרטיה הישראלית. אבל אנחנו רחוקים מהמצב הזה מרחק שנות אור".

אנשי המחאה, בעקבות נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר ברק, מכוננים לאחור את מגילת העצמאות כעליונה על חוקי היסוד. עמדתך?
"מגילת העצמאות היא מסמך מופתי ומכונן שעיצב את דמותה של המדינה, אבל זה לא טקסט חוקתי. איש ממנסחיה לא דמיין שעל בסיסה יבטלו חוקי יסוד, ואין שום בסיס להפיכתה לחוקת־על באופן רטרואקטיבי. המגילה צריכה להישאר קונצנזוס, ואין לדחוף אותה למחלוקת הקשה הזו. צדק גם השופט סולברג, שטען שזה מסמך נצחי שלא ניתן לשנותו. חוקה כידוע ניתן לשנות ברוב מסוים, בדרך כלל שני שלישים".

ואם בג"ץ יתערב בכל זאת, האם בעינייך אנחנו בדרך למשבר חוקתי?
"אני לא חושבת. אני מקווה שבג"ץ לא יתערב, אבל גם אם חס וחלילה הוא כן, אני מעריכה שהממשלה תעשה תגובת־נגד בחקיקה אבל את הפסיקה היא תקיים".

איזה סעיף ברפורמה היית מתעקשת בכל זאת להעביר?
"הדבר הכי טוב היה לנסות להגיע להסכמה על חוק יסוד: החקיקה. לשריין את חוקי היסוד. אבל באווירה שנוצרה היום זה מאוד־מאוד קשה. אז מה נכון לעשות? לטפל בנושאים הקשורים לתביעה ולפרקליטות. כשהייתי שרת המשפטים עיגנו בחקיקה את נציבות הביקורת על הפרקליטות. דיברתי עם הנהלת הפרקליטות הרבה מאוד פעמים והסברתי להם שהרבה מאוד אנשים נורמטיביים נפגעים מחקירות. קראתי לזה נזק אגבי לכל חקירה שנפתחת. לרוב האנשים סוגרים את התיק, אבל הם והמשפחה שלהם נשרטו לכל החיים. יש הרבה יותר קונצנזוס גם בשמאל וגם בימין בעניין הזה, אז אם את שואלת איזו עצה אני נותנת לשר על גבי העיתון? בוא תטפל עכשיו בפרקליטות".

שקד זרעה, הליכוד קוצר

לפתחה של הממשלה המכהנת רובץ משבר חדש בדמות חוק הגיוס, וגם הזדמנויות כמו הסכם עם סעודיה וממש בעוד רגע כניסה לתוכנית הפטור מוויזה של ארה"ב - ששקד הובילה בשנתיים האחרונות. ב־2014 עמדה שקד בראש הוועדה שהכינה את חוק הגיוס בממשלת נתניהו והאחים לפיד־בנט. היום היא אומרת שמה שעבד אז - כבר לא יעבוד. "המצב החברתי כיום מאוד רגיש גם בתחום הזה, וצריך למצוא נוסחה שתגרום ליציאה מאסיבית של חרדים לעבודה על ידי הורדת גיל הפטור, וגם תדרוש מהם איזושהי מחויבות. הבן שלי מתגייס לקורס חובלים. כשאני חושבת שבחורף הוא ייזרק לים ולא יישן זה לא עושה לי טוב, וכשאני רואה חברים טובים שלי חרדים שהבן שלהם ימשיך בסבבה, זה לא בסדר".

על סעודיה היא אומרת, אחרי שקיימה פגישות בוושינגטון לאחרונה: "אני מאוד אופטימית. רוב הסיכויים שיהיה שלום עם סעודיה בשנה הקרובה. יש שילוב אינטרסים עם ארה"ב שרוצה למנוע התקרבות של סעודיה לסין ולאיראן, ומצד שני בן סלמאן שרוצה אנרגיה גרעינית אזרחית. לדעתי, שילוב האינטרסים הזה יגבר על כל אינטרס אחר. ממשלת ישראל צריכה לוודא שבהסכם הזה סעודיה תוכל לקנות אורניום בפיקוח, ולא להעשיר על אדמתה. אני מקווה מאוד שנתניהו יעמוד על זה".

ביום שלישי, מייד לאחר יום הכיפורים, צפויה ארה"ב להכריז על כניסת ישראל לתוכנית הפטור מוויזה. אני שואלת את שקד אם ליבה נחמץ שהיא לא תהיה זו שתגזור את הסרט האדום על מהלך שקידמה, ושרבים בישראל ייחלו לו.

"הלב נחמץ, אבל אני שמחה שהפרויקט מסתיים. כשהתחלתי אותו כולם היו סקפטיים, אמרו לי '15 שנה כולם מנסים ואף אחד לא הצליח'. והנה הצלחנו בגלל כמה סיבות: ביידן הבטיח את זה לבנט והוא היה קואופרטיבי. זה היה חשוב לנשיא ולי, והיה לי שותף בצד השני, טום ניידס, שדחף את זה איתי על בסיס יומי. הסיבה השלישית היא פגישה שהיתה לי עם אלחנדרו מיורקס, השר להגנת המולדת. שאלתי אותו 'מה צריך לעשות כדי להצליח?' והוא אמר לי שצריך פרויקטור. אז בנט נתן לי את האחריות, ואני מיניתי את גיל ברינגר לפרויקטור. ולמרות שהליכוד לא נתן לי להשלים את החקיקה בתקופתי, אני שמחה שיסיימו את התהליך הזה בקרוב בהצלחה".

"אני הרבה יותר מחייכת"

מי שמתלווה אלי לראיון היא הצלמת אבישג שאר-ישוב, שתמונה שלה זכורה במיוחד ממערכת הבחירות האחרונה, שבה איילת שקד נראית יושבת לבד מול שולחן. הבדידות, וכן סיכויי ההצלחה הנמוכים באותה מערכת בחירות, ניבטו היטב למסתכל מהצד. אני שואלת את שקד מה השתנה מאז בחייה.

"הכל", היא עונה בכנות. "כשהיא צילמה אותי זה היה בעיצומה של מערכת בחירות מאוד קשה. ידעתי שאני נלחמת קרב כמעט בלתי אפשרי, אבל ידעתי שאני נלחמת בכל זאת. חשבתי, והיום מתברר שצדקתי, שהקול של הימין, הבית היהודי לשעבר, צריך להיות נוכח בממשלה. אבל הציבור חשב אחרת. הציבור נהר אחרי בן גביר וסמוטריץ', והיום החיים שלי שונים. את רואה, אני הרבה יותר מחייכת", היא מדגימה לי.

אז מה עושה שרת הפנים לשעבר? לא בדיוק נופשת. היא יו"ר דירקטוריון חברת נדל"ן, מעבירה הרצאות בקהילות יהודיות ברחבי העולם, יו"ר אגודת הידידים של ביה"ח שניידר בהתנדבות, ובזמן הפנוי (כאילו יש) עוסקת בשילוב חרדים בעולם התעסוקה. "אני מוצאת את עצמי כפנים של מדינת ישראל כשאני מגיעה לקהילות יהודיות מעבר לים, כי היום שרים בממשלה לא מוזמנים לאירועים האלה ואני הרבה פעמים מוצאת את עצמי מגינה על הממשלה, על המדינה. יש הרבה מבוכה.

"אנשים לא כל כך יודעים מה קורה כאן, ולחלקם נראה שישראל במשבר מאוד קשה. אני רואה כאלה שממש חוששים לקיום המדינה ממקום אישי, כי ישראל היא המקום הבטוח להגיע אליו אם יקרה משהו. אני מסבירה להם שהמדינה הזו חזקה ושנכון שיש משבר פנימי לא פשוט, ואני מסבירה על מערכת המשפט כדי שיבינו שהמדינה לא על סף פירוק. שהדמוקרטיה של ישראל חזקה ושהיא תישאר כזו".