מאזן אימה: מי באמת מפחיד את מילצ'ן?

"עדות מילצ'ן במשפט נתניהו תימסר בעיר ברייטון שבאנגליה", צייץ כתב "הארץ" חן מענית באמצע יוני. "באופן תמוה וביזיוני בעיניי - לא תתאפשר כניסה לעיתונאים. שרה נתניהו - כן. עיתונאים - לא". אפשר להבין את התרעומת על איסור הכניסה לעיתונאים לחדר שנשכר לטובת עדותו של מילצ'ן. על אחת כמה וכמה אפשר ורצוי להתרעם על סירובו של בית המשפט לשדר את המשפט כולו בשידור חי. אך קשה יותר להבין מדוע נוכחותם של עיתונאים באולם חשובה יותר מזו של הנאשם, או מזו של בן משפחתו שמשמש נציגו.

משפט מתנהל בפני נאשם ולעיניו, ולא מאחורי גבו. הנאשם הוא לא ישות מופשטת שמומחים גדולים ממנו דנים בעניינו ומכריעים את גורלו, בעוד הוא עצמו אמור להסתפק רק בייצוג משפטי. כששני עדים במשפט אולמרט סירבו להגיע לארץ - אולמרט טס לניו יורק ואחר כך לוושינגטון כדי לשהות באולם במהלך העדות. זכותו של הנאשם או של בני משפחתו לנכוח פיזית במשפטו ולהיישיר מבט אל העדים היא בסיסית ומובנת מאליה - אלא אם הנאשם הוא נתניהו, ואלא אם אשתו היא שרה נתניהו. במקרה הזה, עדות מרכזית במשפט שאין חשוב ממנו יכולה להתנהל כאירוע שהוא יותר תקשורתי מאשר משפטי או אנושי. אבל אמרת "שרה נתניהו" - ומייד עצבנת את הציבור הנכון. למשל, עיתונאים שמייחלים להרשעה.

נוכחותה של שרה נתניהו באולם המשיכה לעורר מורת רוח גם במהלך עדותו של מילצ'ן, והתקשורת שמחה לדווח על הערתו כי הדבר מעורר בו תחושת אי־נוחות. זוהי תחושה מובנת מאוד, והיא עלולה להוליד את החשד כי שרה נתניהו נשלחה לברייטון כדי להטיל אימה על מילצ'ן. אחרי הכל, יש מי שבעיניהם היא אישה מסוכנת עד כדי כך שאלפים הטריחו את עצמם כדי להפגין נגדה בזמן שביקרה במספרה. אלא שההתמקדות ברעיית ראש הממשלה היא הסחת דעת מתחושת האי־נוחות האמיתית, זו שבגללה מילצ'ן מעיד בברייטון ולא בירושלים.

בדצמבר 2016 מסר מילצ'ן עדות פתוחה במשטרת תל אביב. אז עוד נהג לבקר מעת לעת בארץ ולשהות באחד משני הבתים שהוא מחזיק כאן - בקיסריה ובבית ינאי. אחרי העדות הזו עזב את הארץ ומאז לא חזר. בספטמבר 2017 כבר נחקר באזהרה בלונדון על ידי ראש יאח"ה, תת־ניצב כורש ברנור וצוותו.

ניתן לשער כי אילו היה היועמ"ש מאשים את נתניהו בשוחד בתיק 1000 - מילצ'ן היה עומד למשפט גם הוא, אלא שמנדלבליט בחר להפעיל שוב את מוקש הנעל שנקרא "מרמה והפרת אמונים", והשאיר את מילצ'ן מחוץ לכתב האישום. אך ראה זה פלא: סגירת התיק נגדו עדיין לא שכנעה את מילצ'ן לחדש את ביקוריו הסדירים בארץ. כשנפטרה אמו, שושנה, במאי 2021 - הוא לא הגיע להלוויה.

אמרת "שרה נתניהו" - ומייד עצבנת את הציבור הנכון. למשל, עיתונאים שמייחלים להרשעה

בתחילה הודיעה הפרקליטות לשופטים כי מילצ'ן לא יוכל להעיד בארץ בגלל מצבו הבריאותי: הוא חולה מכדי לטוס. ההסבר נראה הגיוני ואמין לשתי דקות בערך, עד שפרקליטי נתניהו הזכירו לה ולבית המשפט את עדותה של הדס קליין, שלפיה טס מילצ'ן פעמיים בשנה האחרונה ללוס אנג'לס ולבורה בורה - שניהם יעדים רחוקים יותר מישראל. אז שינתה הפרקליטות גרסה, כאילו לא קרה כלום, והודתה בפני השופטים כי מילצ'ן מסרב לבוא לישראל. למה? וואלה, לך תדע. קורה.

ייתכן שהיה על מילצ'ן ללמוד ממפכ"ל המשטרה רוני אלשיך, ולהמציא סיפור על "אנשים שמרחרחים סביב משפחותיהם ושכניהם כדי לאסוף אינפורמציה על החוקרים" (לא היה ולא נברא. התיק נסגר על ידי המשטרה בעילת "אין עבירה"), או לטעון, כמו ראש יחידת להב 433 ניצב רוני ריטמן, כי בני הזוג נתניהו עומדים מאחורי האשמתו בעבירות מין - טענה בעלת תוקף דומה לבדיה של אלשיך, שלא עזרה לריטמן בבג"ץ. הוא אולץ לפרוש מהמשטרה למרות מאמציו של אלשיך להשאיר אותו בתפקידו. מילצ'ן לא סיפק אגדות מאפיה, הוא פשוט סירב להגיע.

עדותו של מילצ'ן סיפקה כותרות שהתמקדו בפן האישי בכל הנוגע למה שמכונה ה"נהנתנות" של בני הזוג נתניהו. אלא שעל נהנתנות לא הולכים למשפט. אפשר היה להגיש כתב אישום על עבירה על חוק המתנות, אך למרבה הצער הרשעה בעבירה הזו לא גוררת איתה את הקלון הנכסף, זה שבחסותו אפשר להציע לראש הממשלה עסקת טיעון מפנקת שכוללת פרישה מהחיים הפוליטיים. מה נשאר? ידידתנו הוותיקה "מרמה והפרת אמונים", עבירה שהיא כובע ריק למראה, שמתוכו יכול קוסם מיומן לשלוף שפן, יונה או התפטרות של נבחר ציבור.

העוזרת האישית של מילצ'ן, הדס קליין, שיתפה פעולה עם המשטרה ועם הפרקליטות. היא העבירה לחוקרי המשטרה מסמכים שחילצה בתואנות שווא מרואת החשבון של מילצ'ן ללא ידיעתו, וקיבלה פטור מחיפוש במחשבים ובטלפונים. המשטרה ביססה את כתב האישום על עדויותיה בעל פה, וכמו כן - אירעה לה תקלה מוזרה: שני טלפונים שלה נגנבו, או נשברו, או טבעו בבריכה. כך שגם אם תרצה המשטרה לאמת את טענותיה ולהשתמש בצו החיפוש שניתן לה - כבר מאוחר מדי. קליין עדיין מתגוררת בארץ ונהנית ממעמד של פרח מוגן, שלא לומר עדת תביעה אמיצה. היא סיפקה את הסחורה.

אלא שמילצ'ן חושש לחזור לארץ. עד כדי כך, שלא ראה את אמו בימיה האחרונים ולא ליווה אותה למנוחת עולמים. האם בגלל הפחד ממבטיה של שרה נתניהו בזמן מתן העדות - או בגלל זכר המפגש עם חוקרי להב 433? למילצ'ן יש הרבה מה להפסיד, ותיק שנסגר - יכול להיפתח שוב. החוקרים שאיימו והתעללו, אנשי הפרקליטות שפתחו בחקירה ללא אישור יועמ"ש, המפכ"ל שהיה בטוח שעצם הגשת כתב האישום תגרום לנתניהו להתפטר - כולם עדיין כאן. אדם כמו מילצ'ן יכול להימלט מהם, ואיש לא יתהה על הסיבות לבריחה. זה יותר מעניין להתמקד בשרה נתניהו. איך אומרים החבר'ה? בושה. בושה. בושה.