למה היועמ"שית מתעקשת להמשיך עם אישום השוחד אחרי הערת השופטים

יום 11 במאי 22' היה היום הדרמטי ביותר מאז החלו הדיונים בתיקי נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים ועד היום. היה זה היום השני לחקירתו הנגדית של שלמה פילבר על ידי סנגורו של נתניהו, עו"ד בעז בן צור. קודם לאותו היום כבר הוכרז עד המדינה פילבר כעד עוין על ידי התובעת יהודית תירוש, ובימים אלה מתקיימת בדיקה בפרקליטות אם להגיש נגדו בשל כך כתב אישום על הפרת הסכם עד המדינה. היום ההוא בחודש מאי 2022, הוא היום שהביא ביוני 2023 את השופטים לזמן את התביעה וההגנה לשיחה חריגה בלשכתם, ושם להבהיר לפרקליטות כי יש קושי משמעותי בהיתכנות להוכיח את עבירת השוחד בתיק 4000, ולפי גרסה אחרת, השופטים שללו לגמרי את אפשרות. בקרוב יפרסמו את אשר אמרו לתביעה. מה קרה באותו יום שהביא את השופטים למסקנה הזו, ומדוע היועמ"שית מסרבת לבצע פרסה גם כשהשוחד דוהר אל תוך קיר?

נתחיל מההתחלה. אף שכדי להוכיח את עבירת השוחד קבעה הפסיקה כי אין צורך להוכיח את התמורה שנתן איש הציבור למי שלכאורה שיחד אותו, בתיק 4000 לתמורה תפקיד חשוב. בתיק זה מואשם נתניהו כי קיבל שוחד מאיש העסקים שאול אלוביץ' בדמות "היענות חריגה בסיקור באתר וואלה" שבבעלותו, ונתן תמורת זאת פעולות רגולטוריות שביצע בכובעו כשר התקשורת עבור חברת בזק בבעלותו של אלוביץ'. המתת בתיק היא ייחודית וקשה להוכחה, לכן, לו יוכח רכיב התמורה - הרי אם נתניהו גמל לאלוביץ' בפעולות רגולטוריות ללא סיבה נראית לעין, מסקנה הכרחית היא כי נתניהו מודע לכך שהמתת היא שוחד. מודע לקיומה של עסקת תן וקח.

הפעולה המרכזית של נתניהו עבור אלוביץ' היא "פגישת ההנחיה". לפי כתב האישום, לאחר שמינה את מקורבו שלמה פילבר למנכ"ל משרד התקשורת, ב־7.06.15, הוא זימן אותו לפגישה בשעות הערב בלשכתו ושם, לפי עדותו של פילבר במשטרה, הורה לו להיטיב לאלוביץ' באמצעות מיתון מחירים שאותם סימן בתנועת יד. באותה פגישה גם הגיש לנתניהו טופס אישור יציאה לחופשה של משרד התקשורת, תוך שיועצו של נתניהו דוד שרן הסביר לנתניהו כי החופשה היא הבטחת בחירות לאשתו של פילבר.

לפי כתב האישום, מרגע זה פועל פילבר כבובת מריונטה של אלוביץ'. ב־13.06 הוא נפגש עם אלי קמיר, יועצו של אלוביץ', ויום לאחר מכן נפגש עם אלוביץ' עצמו. בפגישה הוא אומר להם כי הוא פועל בשליחות, וכי הוא "מחויב לקידום ענייניו" של אלוביץ'. לפי תיאורו של פילבר, פגישת ההנחיה התקיימה ב־9-8 ביוני. כבר באותו החודש פועל פילבר לקדם את עסקת בזק־yes, שהיתה שווה לאלוביץ' קרוב למיליארד שקלים. אם נניח שפגישת ההנחיה מעולם לא התרחשה, הרי ברור שפילבר פועל על דעת עצמו.

ראיית בת המצווה

באותו יום דרמטי בביהמ"ש הציג סנגורו של נתניהו עו"ד בן צור את דו"ח האיכון הסלולרי של פילבר, אשר מראה היכן היה באותם ימים, דו"ח שעליו הסתמכו המשטרה והפרקליטות. "הדו"ח מראה שבימים הרלוונטיים היית בקרבת לשכת ראש הממשלה. יפה, נכון? עכשיו אראה לך שלא נפגשת עם נתניהו", אמר בן צור, ונקישות אצבעות העיתונאים על מקלדות הלפטופים נשמעו היטב בשקט המותח. בן צור וצוותו, בתו עו"ד כרמל בן צור ועו"ד ישראל וולנרמן, עשו מה שהמשטרה והפרקליטות לא עשו: השוו את האיכונים להתכתבויות הווטסאפ של פילבר. דו"ח האיכונים מצביע על כך שב־7 בחודש אכן היה פילבר בקרבת לשכת רה"מ. אלא שההתכתבויות הראו כי הוא כלל לא היה בלשכה אלא במלון הולידיי אין הסמוך, בפגישה עם אדם אחר, שממנה נסע לפ"ת.

המועד האפשרי הבא הוא 8.6. "עמיחי פה?", שאל בן צור, ואחיו של פילבר, אשר ליווה אותו בכל ימי הדיונים, הרים את ידו. "יופי", אמר בן צור, "אתה זוכר היכן היית בערב של אותו היום?" פילבר השיב בשלילה, ובן צור הראה כי באותו ערב פילבר נכח בבת המצווה של אחייניתו, בתו של עמיחי. "נכון! איך לא חיברתי את התאריך", תפס את ראשו עמיחי בספסל האחורי. "אולי הילדה הנחתה אותך להיטיב לבזק?" שאל בן צור את פילבר.

ביום הרלוונטי הבא, 9.6, דו"ח האיכונים קבע כי פילבר כלל לא היה בירושלים, אלא באזור המרכז. ב־10.6 אוכן פילבר בסביבת לשכת ראש הממשלה. אלא שהיה זה בשעות הצהריים, ולא בערב, ולפי דו"ח הנתונים הסלולריים פילבר השתמש בפלאפון כל העת, ואילו בלשכת ראש הממשלה נלקחים הפלאפונים לנכנסים ללשכה. ב־11.6 קבע דו"ח האיכונים כי פילבר שהה באזור המרכז, וכך גם בסוף השבוע של 13.06-12.06. במוצאי אותה השבת כבר נפגש עם יועצו של אלוביץ' אלי קמיר, ושם כאמור אמר לו שהוא פועל בשליחות נתניהו. קמיר, אגב, אמר שפילבר מעולם לא אמר זאת.

"לפי מה שאתה מראה לי, כנראה לא נפגשתי עם נתניהו בשבוע הראשון", הודה פילבר בניגוד לדבריו במשטרה. כך קרסה פגישת ההנחיה, מהרכיבים החשובים ביותר בכתב האישום לקיומה של עסקת השוחד. בהמשך הראה עו"ד בן צור, אם כי בצורה פחות חד־משמעית, כי גם בשבוע שלאחר מכן אין אף פגישה עם נתניהו, שעונה לתשעת האפיונים שבהם תיאר פילבר את הפגישה.

ושם זה לא נגמר. בחקירה הנגדית הקרין בן צור לפילבר קטע מתוך חקירתו ברשות לניירות ערך, שבה הוא מדגים את תנועת היד של נתניהו. למחרת פתח פילבר את הדיון ואמר כי ברצונו לומר משהו. אז אמר פילבר כי לאחר שצפה בעצמו מדגים את תנועת היד, הרי הוא מבין אותה אחרת: "אחרי שחתמתי על הסכם עד מדינה אמרו לי תביא דברים נוספים, ואז הבאתי את אותה תנועה שאז פירשתי 'תוריד ממני את אלוביץ''. כעת פירשתי הפוך לאור התמונה שהציגו לי", אמר פילבר.

הוא הסביר כי תנועת היד היתה לעשות כהבנתו ולנער מעליו את שאול אלוביץ' - כלומר: בלא הוראה לפעול למענו. השופטת פרידמן־פלדמן ביקשה ממנו לתאר מה המילים המדויקות שנתניהו אמר לו. פילבר השיב: "הוא אמר 'אלוביץ' פנה אלי שיש בעיה במשרד עם חברת ייעוץ עם מחירים לא נכונים, שמור על התחרות. אם צריך, אתה יכול למתן את המחירים', ואז עשה עם תנועת היד. זה הזיכרון הצילומי שלי". השופטת שאלה שוב: "כלומר אלה המילים, אבל כל אחד יכול לפרש אותן בדרך אחרת?", ופילבר השיב: "נכון".

בעקבות זאת ביקשה הפרקליטות לתקן את כתב האישום ולכתוב שהפגישה התקיימה "כנראה" לפני מינויו של פילבר. התובעת, עו"ד יהודית תירוש, הסבירה בדיון כי "אנחנו רואים את הטעות שקיימת בכתב האישום. אנחנו לא יודעים את המועד המדויק". בדיון שהתפתח כבר אז, רמזו השופטים לספק המקנן בליבם. השופטת רבקה פרידמן־פלדמן שאלה את תירוש: "האם לגברתי יש ראיות שזה קרה לפני המינוי? ראיות זה דבר אחד ו'אולי' זה דבר אחר. העד אמר פה שהמועד היה אחרי המינוי.

עכשיו רוצים לתקן שהפגישה היתה לפני המינוי, זה אחרי שההגנה הראתה שזה לא ייתכן. אם אין ראיות, אז יש לנו את הראיות שיש היום". תירוש השיבה: "המכלול של הדברים מלמד שהיתה בסופו של דבר פגישת הנחיה, יש ראיות לעצם קיומה". השופט עודד שחם הקשה: "קו ההגנה מתייחס לאיזושהי נקודת זמן ובוחן את העשייה או אי־העשייה בפרספקטיבה הזו, וכשמבקשים לשנות את זה - זה משפיע על כל בחינת הראיות. אנחנו עוסקים בתיק שאפשר להגיד בזהירות שרמת המורכבות שלו לא מהנמוכות. לבצע מהלך כזה במהלך השמיעה זה לא טריוויאלי". השופט ברעם מתח ביקורת ואמר: "גברתי מבקשת פוליסת ביטוח. זה בעייתי".

תורת המשחקים

למרות זאת, מיהרה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה להדוף את דברי השופטים באשר להיתכנות הוכחות עבירת השוחד בתיק 4000. היועמ"שית, שאינה בעלת בקיאות גבוהה בתיק, מייחסת אמון וחשיבות לחוות דעתן של התובעת הראשית תירוש ושל המשנה לפרקליט המדינה ליאת בן ארי. הן אמרו לה בשיחות כי אמנם סנגורו של נתניהו עו"ד בן צור הצליח לפגוע במועדה של פגישת ההנחיה, אך לשיטתן, גם אחרי עדותו הרעועה של עד המדינה פילבר ניתן להוכיח את קיומה של הפגישה ואת הנחייתו של נתניהו לפילבר להיטיב עם אלוביץ'.

עוד עלה בשיחות בנוגע להצהרת השופטים על היעדר הסיכוי להוכיח את עבירת השוחד, כי יש מקרים שבהם שופטים אמרו לאחד הצדדים כי הוא מצוי בבעיה משפטית - אולם בפסק הדין פסקו דווקא לשיטתו. היועמ"שית סבורה כי הצהרת השופטים אינה סוגרת על האפשרות להוכחת עבירת השוחד, אלא נועדה להפעלת לחץ על התביעה משום שזו התנגדה לגישור.

ישנן דוגמאות לכך שלעיתים, גם כשהשופטים אמרו לתביעה שהיא בבעיה, הם פסקו בסופו של דבר לטובתה. כך, למשל, אירע בתיק רצח משפחת דוואבשה בדומא. השופטים רמזו לפרקליטות כי לא ניתן יהיה להרשיע את הנאשם הקטין בסעיף העבירה "חברות בארגון טרור".

ראשת ההרכב, נשיאת בית המשפט רות לורך, אמרה לפרקליטה יעל עצמון מפרקליטות מחוז מרכז כי "אם אתם בעניין של להמשיך עד הסוף בעניין החברות בארגון טרור - אנחנו מציעים לעשות חשיבה מחודשת". השמפניות נפתחו בשורות ההגנה. "הערות השופטים לא מותירות ספק לגבי פסק הדין הצפוי", התבטא אז הסנגור בתיק, עו"ד ציון אמיר, והוסיף: "הדברים שנאמרו הם מכה נוספת בארון הקבורה של התיק". שלושה חודשים לאחר אותו רמז הרשיעו השופטים את הקטין בחברות בארגון טרור. גם ערעור על כך נדחה בבית המשפט העליון.

אפשר שבהרב־מיארה לוקחת סיכון, אלא שהעניין הוא אחר ונעוץ בתורת המשחקים. היועמ"שית מניחה שאם תירוש ובן ארי טועות והשופטים ידבקו בדעתם, הרי ממילא היא כבר איבדה את עבירת השוחד, ואם כך, מוטב לנסות להרוויח דבר מה בעבורה - ולא למהר לסגת ולוותר על מה שכבר אבד. מה היא יכולה להשיג? לאלץ את נתניהו לחתום על הסדר טיעון. הסיכון של נתניהו גדול יותר, גם זיכוי מעבירת השוחד לא מבטיח זיכוי בעבירות הפרת האמונים בשלושת התיקים, הרשעות שהן בעלות סיכון אף לעונש מאסר בפועל.

בשיחות שהתקיימו בין היועמ"שית לבין צוות התביעה בתיק 4000 ופרקליט המדינה, הוסכם שלא ייחתם הסדר טיעון עם נתניהו שלא יהיה בו קלון שיביא לסוף דרכו בשירות הציבורי, וכי האפשרות לחתימה על הסדר פתוחה רק עד עדותם של נתניהו ואלוביץ'. לאחר מכן לא יהיה לכך טעם, לשיטתם. בשיחות הפנימיות עלה כי מתווה להסדר טיעון עם נתניהו יהיה קרוב מאוד למתווה שהציע היועמ"ש הקודם אביחי מנדלבליט, ולא יפחת ממנו.

ממילא במשא ומתן הקודם הסכימה הפרקליטות למתווה של הסרת סעיף השוחד בתיק 4000 - עוד לפני עדות פילבר. נוסף על כך - ביטול תיק 2000 תמורת הודאה באשמה בהפרת אמונים בתיק 4000 ובהפרת אמונים בתיק 1000. שתי הודאות בהפרת אמונים דרשה הפרקליטות, אז בראשותו של היועמ"ש הקודם אביחי מנדלבליט, ואת רכיב הקלון. הפרקליטות הסכימה לוותר על עונש מאסר בפועל ולטעון לכמה חודשי עבודות שירות ולקנס כספי גבוה.

מי יותר חזק?

לשיטתו של נתניהו, המשא ומתן הקודם היה בטרם קריסת פגישת ההנחיה ועדות עד המדינה שלמה פילבר. כעת, מאחר שהמצב השתנה, המתווה צריך לנטות יותר לטובתו. אלא שכאמור, מבחינת היועמ"שית והפרקליטות נכון לעת הזו, לא תהיה התגמשות ממתווה מנדלבליט להסדר. ולא רק זאת, אלא שכאמור הציבו לנתניהו דדליין: עד למסירת עדותו במשפט.

היועמ"שית נוטלת סיכון, גם אם לא לענישה פלילית אז לענישה ציבורית. זיכוי בעבירת השוחד, חרף הרשעות אפשריות בהפרת אמונים, תביא לביקורת ציבורית עזה ופגיעה באמון הציבור במערכת האכיפה.

אף שהובסה בפגישת ההנחיה, ואולי לא רק שם, הפרקליטות מאמינה כי היא עדיין מצויה בעמדת כוח על נתניהו. לכן הסנגורים הציעו לפתוח בהליך גישור, שמשמעותו מו"מ בין התביעה להגנה שאותו מנהל שופט שאינו דן בתיק, אשר יסייע לצדדים להגיע להסכם, ולעיתים גם יאלץ את אחד הצדדים להתגמש. סירוב היועמ"שית להצעה נובע בדיוק מאותה הסיבה שבגינה הסנגורים העלו אותה: בפרקליטות מעדיפים מתווה של הסדר טיעון כדי לא להיות תלויים בשופט מתווך. סנגורי נתניהו קיוו לעומת זאת ששופט יצליח להוריד את התביעה מן העץ ולהשיג עבורם תמורה נאותה להישג שבקריסת פגישת ההנחיה. לכן היועמ"שית העבירה מסר לסנגורים: ככל שיציעו, ניתן לפתוח במשא ומתן להסדר טיעון. הקלון שנתניהו קיווה להיפטר ממנו, יהיה מבחינת היועמ"שית תנאי ברזל להסדר טיעון.