בין עלי לשכם: כתבנו במסע בין הזירות החמות בשומרון

הכביש שהוביל לתוך חווארה היה שקט כלפי חוץ בשעות הערב המאוחרות, אך מדובר היה בשקט מדומה בלבד. ידעתי ששניות קודם לכן יידו פלשתינים סלעים לעבר רכבים ישראליים, ולכן דהרתי דרך הבתים כשהאקדח בהישג יד. רגעים אחרי שיצאתי, גיליתי את הצד השני של המשוואה. כמה צעירים עם כיפות גדולות שתלו במהירות שלטים שעליהם תמונתו של הראל מסעוד, אחד מנרצחי הפיגוע בתחנת הדלק ליד עלי, וכתובת אדומה כדם - "נקמה".

בתחנת האוטובוס הסמוכה התקוטטו כמה צעירים ישראלים אחרים עם שוטר וכמה לוחמים. משאית פלשתינית שהשמשה שלה מרוסקת עצרה באמצע הכביש, ולפניה רכב ישראלי שידע ימים טובים יותר. "הוא התנגש בנו", גרס, והנהג והפלשתיני האשים שישראלים זרקו לעברו אבנים. מי עשה זאת? השוטרים במקום לא הצליחו לברר, אף שצעיר אחר נלקח מהמקום באזיקים.

כוחות גדולים החלו להתאסף במקום, בעוד הטלפון שלי התחיל לצפצף ללא הפסקה: בפעם הראשונה מאז האינתיפאדה השנייה חוסלו מחבלים מהאוויר בגזרת ג'נין, הגזרה השכנה. במקביל המשיכו לזרום הדיווחים על התפרעות של מאות צעירים ישראלים בכפר עוריף הסמוך, נקמה על הפיגוע הקשה. מאוחר יותר התברר שבית ספר נשרף ומסגד הושחת בכפר. סיוט לילי באזור החם ביותר ביהודה ושומרון. ברוכים הבאים לצפון השומרון.

בבסיס החטיבה המרחבית שומרון, רק מאות מטרים בודדים ממקום המהומה, נערכו לוחמי סיירת גבעתי וסיירת יעל של יחידת יהל"ם למבצע להריסת ביתו של כאמל גורי, המחבל שירה ורצח את חברם ליחידה סמ"ר עידו ברוך ז"ל לפני כשמונה חודשים. מתורגלים היטב, לאחר הריסת 14 בתי מחבלים בשנה וחצי האחרונות ביהודה ושומרון, הכינו לוחמי יחידת ההנדסה המובחרת את המטענים להריסת הבית בלב שכם. פעילות נוספת שאליה היינו אמורים לצאת בשכונה אחרת של העיר בוטלה ברגע האחרון, מכיוון שהכוחות הופנו להתפרעות של נערי הגבעות בכפר עוריף. בצעד יוצא דופן אושר לנו להצטרף להריסת הבית, להיכנס לשכם, אחד ממוקדי הטרור הקשים של השנה האחרונה, ולספר לציבור הישראלי כיצד צה"ל פועל לילה־לילה עמוק בתוך שטחי הרשות הפלשתינית.

מבצע הריסת הבית בשכם הוא, נכון לרגע סגירת הגיליון, אחד מרגעי השיא בשבוע יוצא דופן גם במציאות המטורפת של יהודה ושומרון, שכלל פעילות חריגה בג'נין, פיגוע קשה ליד עלי ונקמה מצד מאות ישראלים בכפרים פלשתיניים. זו ההריסה השנייה של בית באזור בשבוע האחרון, לאחר שנים רבות שבהן לא נהרסו בתים בעיר. שלב חדש במלחמה בטרור בשכם.

קבלת פנים חמה

בסביבות השעה אחת לפנות בוקר יצאנו לדרך ברכב ה"טיגריס", הרכבים הממוגנים החדשים ביותר של צה"ל, שיירה של ארבעה רכבים בסך הכל, בדרך לאחת השכונות הדרומיות של העיר הגדולה. "אלא אם כן מדובר במרדף אחרי מחבלים לאחר פיגוע, אין דבר כזה שרכב נכנס לבד", מספר מפקד הרכב בעודנו שועטים פנימה. שעתיים קודם לכן פרצו את הדרך פנימה לתוך השכונה עשרות כלים צבאיים - רכבי פנתר, טיגריס, דוד, שופלים ומשאיות שעליהם הציוד הרב. זהו, כאמור, הבית השני של מחבל שנהרס בתוך שבוע בלבד, שניים מתוך תשעה בתי מחבלים באזור בסך הכל.

את פנינו קיבלו הפלשתינים ביידויי סלעים עצומים מגגות הבתים, וירי נשמע בסמוך לכלי הרכב. כוח שנמצא לידינו דיווח על מטענים שהושלכו לעברו, וזה עוד נחשב לאזור רגוע יחסית. "אמסור למחבלים שאנחנו מאוכזבים מקבלת הפנים הפושרת", צחק מפקד הרכב באירוניה כשהוא מבחין שציפיתי ליותר. בכל זאת, זה מה שאזרח מן השורה מדמיין בפעילות בלב שכם. בחודש מאי האחרון ביצעו כוחות חטמ"ר שומרון, בהובלתו של מפקד החטיבה אלוף משנה שמעון סיסו, לא פחות מ־106 פעולות בתוך שכם, חלקן עמוק בתוך הקסבה ובמחנות הפליטים, ואף שעדיין מדובר באזור מסוכן ביותר ושורץ מחבלים, אין ספק שההרתעה פעלה את פעולתה.

אנו פורקים בשכונת מגורים צפופה, עם בתים רבי קומות ששולטים מעלינו, ונכנסים לדירה שנמצאת בקומה השנייה, מבחינים במשפחה שמפונה מהמקום בעודנו נכנסים פנימה. הרס הבית הוא אמנם מלאכה מדויקת ביותר, אך אין זה אומר שאין סיכון לבתים באזור, ובצה"ל לא לוקחים סיכונים. בקומה השנייה עוסקים לוחמי סיירת יעל בקדיחות באמצעות מקדחים גדולים. החיוכים שניבטו אלי בחטיבה המרחבית נעלמו בלב שכם, והמקצוענים עוסקים בעבודה האינטנסיבית. מאות חורים צפויים להיקדח בשעות הקרובות לקראת פיצוץ הבית.

"מדובר במאות מטענים בכל מבנה כזה, וטעות באחד מהם עלולה להסתיים בחוסר הצלחה ואפילו בפגיעה בבלתי מעורבים", מספר רב סרן ט', מפקד סיירת יעל. מדובר בסיירת הקומנדו של יחידת יהל"ם, שהוקמה ב־1982, ושמתמחה בפעילות חשאית ומסווגת ביותר. לצד מבצעים שעליהם חל איסור פרסום חמור, מבצעים לוחמיה את המיפוי וההריסה של בתי המחבלים ביהודה ושומרון.

יחידת הקומנדו המיוחדת מתמחה בהישרדות בתנאי שטח קשים. בשנה החולפת הם פשטו על עמדה סורית ברמת הגולן והשמידו אותה, מבצע שהותר לפרסום. "הפעילות שאנחנו עושים כאן קצת שונה מהדנ"א של סיירת יעל. הריסת בתי המחבלים זה רק גרגיר מהעשייה שלנו", הוא רומז, אבל אומר שמדובר בשליחות של ממש מבחינתו: "יש לנו הרבה ניסיון ואלו לוחמים מאוד מיומנים. תחושת השליחות גבוהה מאוד. אנחנו יודעים שבעקבות הפעולות האלו נמנעים פיגועים, וזה מדרבן אותנו".

עשרות הלוחמים עובדים בסינרגיה מושלמת בתוך המבנה. קודחים, מודדים, מסמנים ומכינים את הבית לפיצוץ. משפחתו של המחבל השאירה מסרים על הקירות. שמו של המחבל, כאמל גורי, נכתב על הקיר בעברית לצד הצהרה "לשחרר את פלשתין" באנגלית. על אחד הקירות יש לא מעט כתובות בערבית, והלוחמים קודחים ביניהם את החורים שמיועדים למטעני הנפץ. בדירה הסמוכה, שפונתה, הוקמו מתחם שבו הונחו כלי הנשק של הלוחמים, וכן פינת קפה ותה, שבה גם צלוחיות של בייגל'ה שטוחים, ואפילו שקיות שוקו. לוחם מסתובב ומחלק אבטיח לחבריו.

"מדובר בעבודה קשה ופיזית, שחייבת להיות מדויקת מאוד, ולכן אנחנו דואגים שיהיה אוכל", מסביר סגן אלוף ג', קצין ההנדסה הקרבית של אוגדת איו"ש, שמפקח על פעולות הלוחמים. הוא נמצא אישית בכל מיפוי של בית מחבל והריסתו, לא מעט מבצעים שהתרחשו בשנה האחרונה ביו"ש. כך, בלילה קודם הוא עסק במיפוי שני בתי המחבלים שביצעו את הפיגוע בתחנת הדלק ליד עלי בכפר עוריף, שנמצא לא רחוק מהמקום שבו אנו עומדים.

הוא מוביל אותי לתוך אתר העבודה, שהיה עד לפני כמה ימים ביתם של המחבל ובני משפחתו, ומסביר כי האתגר שעומד בפניהם לא פשוט. מדובר בבניין בן כמה קומות. הדירה של המחבל נמצאת בקומה השנייה יחד עם עוד שתי דירות נוספות, ועל כן יש לבצע את הפיצוץ כך שלא יפגע בבתים האחרים או יגרום לקריסת הבניין, שכן יתר הדיירים אינם מעורבים בטרור. מסיבה זו הדירה מכוסה בסימונים, שעל פיהם הלוחמים עובדים. איקס גדול ניצב על חלק מהקירות, מכיוון שמדובר בעמודי תמך. באחד החדרים יריעה שחורה גדולה מכסה את החלון. "נגד צלפים", הוא מסביר, מזכיר שלא מדובר בשטח סטרילי, אלא בעיר שבה מסתובבים לא מעט מחבלים חמושים.

"הריסת בתי מחבלים היא כלי מאוד חשוב בסל הכלים ההרתעתי", הוא אומר. "הריסת בית מחבל הרתיעה ומנעה פיגועים, ואנחנו יודעים זאת בוודאות. לצד זאת, אנו צריכים להביא בחשבון את העובדה שיש בלתי מעורבים בבניין, ולכן מאות המטענים שנפרסים כאן מתוכננים לפיצוץ בטווח של מילי־שניות כדי לא ליצור פיצוץ אחד מרוכז, על מנת שנשלוט בבטיחות ובבלתי מעורבים".

בסופו של דבר הבית אמור להיות בלתי ראוי למגורים, אך אני מעלה את השאלה המתבקשת - כיצד אנו יודעים שהמשפחה, בגיבוי ארגוני הטרור והרשות הפלשתינית, לא תמהר לבנות את הבית מחדש. סא"ל ג' משיב כי הם מביאים זאת בחשבון. "אנחנו לא נותנים לזה לקרות. בכל חצי שנה אנחנו בודקים מה קורה עם הבית. אם בית נבנה מחדש - אנחנו הורסים אותו שוב".

חילוץ תחת אש

העובדה שלא יהיה זה שבוע סטנדרטי התבררה כבר ביום שני, אז התפוצץ מטען ענק מתחת לרכב "פנתר" ממוגן ירי בג'נין וגרם לפציעתם של שבעה לוחמים. הלוחמים בגזרה השכנה, שומרון, לא היססו לרגע, קפצו לתוך הרכבים הממוגנים וחתרו למגע. "בתוך זמן קצר היינו בתוך השטח ונתקלנו מייד", מספר גורם צבאי בכיר שהיה בשטח. "העובדה שהיו שם מטענים לא הפתיעה אותנו, אבל העוצמה היתה חריגה. היו שם אזורים שנשלטו וירו עליהם, ולכן פעלנו כדי למשוך את האש כדי שלא יירו על הכוחות וחתרנו למגע מול המחבלים". כמה מחבלים נהרגו בקרבות בשטח, עשרות נוספים נפצעו בפעילות של צה"ל.

"היינו שותפים בחילוץ תחת אש, תוך כדי חיסול מחבלים", מספר סגן מפקד גדוד הסיור גבעתי, רב־סרן דני לושקוביץ', בעודנו עומדים בלב שכונת מחפיה בשכם, מעלינו מתנשאים רבי קומות, ולוחמים פועלים מכל עבר כדי לאבטח את האזור ולהרוס את הדירה שבה התגורר המחבל עם משפחתו. "הדריכות עולה אחרי אירוע כזה. אנחנו מבינים שיש רצון להעתיק את אירוע המטען שהפנתר עלה עליו גם לשכם, ואנחנו פועלים בשיטות שונות כדי שזה לא יקרה. צריך לומר שבכניסה לשכם יש סיכון מובנה. בכל פעם שאנחנו נכנסים אנחנו מביאים בחשבון שהולכת להיות היתקלות, שהולך להיות מטען".

העובדה שלוחמי סיירת גבעתי הם אלו שמספקים את המענה המבצעי להריסת הבית, היא סגירת מעגל של ממש. הבית שעומד להיהרס הוא בית המחבל שרצח את עידו ברוך, חברם לכוח. לפני שבוע נהרס גם הבית של המחבל השני. "אנחנו מעבירים מסר למחבלים ולמשפחות שלהם, שחוץ מזה שנשים יד על כל אחד מהם, בין שהוא ייעצר ובין שייהרג, גם הבית, המקום הבטוח שלהם - כבר לא יהיה בטוח. היום סגרנו סופית את החשבון, ככל שאנחנו יכולים, עם הפיגוע הזה".

יממה לאחר המטען בג'נין, כשכבר אז היה ברור שהאירועים בצפון השומרון רק הולכים ומחריפים, לנוכח גל הפיגועים הקשה והנחישות של המחבלים לפגוע בלוחמים בכפרים ובערים, הגיע הטבח בתחנת הדלק הסמוכה ליישוב עלי. ארבעה ישראלים נרצחו בפיגוע, מהקשים בשנים האחרונות ביהודה ושומרון. ראש הממשלה ושר הביטחון הבטיחו תגובה הולמת, אך הבהירו כי מבצע רחב בצפון השומרון לא ייעשה מהבטן.

הפיגוע הוכיח היטב עד כמה האזור כולו מתוח. המחבלים הגיעו מהכפר עוריף שבצפון השומרון באמצעות רכב בעל לוחית זיהוי ישראלית ופתחו בטבח בתחנת הדלק. מאבטח היישוב עלי חתר למגע וחיסל את אחד מהם, ואילו השני נמלט ברכב מונע שהיה במקום, חוצה לתוך הגזרה השכנה - חטיבת שומרון.

"שלחו לנו את נתיב הבריחה של הרכב בזמן אמת, והבנו שאי אפשר לחכות לכוחות נוספים כי הוא נמצא באזור", משחזר הגורם הצבאי. מח"ט שומרון, שמעון סיסו, הורה לעלות על ארבעה רכבי דוד והחל לנהל מרדף חם אחר המחבל, יוצר קשר עם מח"ט הבקעה ומבקש ממנו לסגור מעגל ממזרח. "טסנו לתוך שכם ומשם לטובאס. לא היינו עושים את זה בחיים, אם זה לא היה כל כך דחוף", מספר הגורם שהשתתף במרדף.

בטובאס, עמוק בשטח בשליטת הרשות הפלשתינית, נטש המחבל את הרכב ועלה על מונית. "פירקו לנו את הצורה שם, ארבעה כלים צבאיים באמצע שום מקום", הוא מוסיף ומתאר את רגעי הדרמה. "הצלחנו לאתר את הרכב הגנוב שבתוכו הרובה, והבנו שהוא לא חמוש. עצרנו את הרכבים מלהגיע למקום, ובינתיים לוחמי הימ"מ איגפו את המונית שבה נסע ונטרלו אותו. זו היתה סגירת מעגל מהירה ביותר". בתוך שעתיים חוסלו שני המחבלים.

הדרישה: מבצע רחב

שעות ספורות לאחר הפיגוע הקשה בתחנת הדלק הותר לתושבים לחזור למתחם, ואלו החלו לזרום פנימה, משפשפים את עיניהם בתדהמה לנוכח המראות הקשים. המקום, שבו חנות נוחות פעילה ומסעדה של רשת "חומוס אליהו", היתה עמוסה קצינים וחיילים, שוטרים ואנשי רפואה, ובהם אזרחים שהיו רגילים לקנות ולבלות במקום ומצאו את עצמם בזירת הפיגוע הקשה.

רכבים החלו להיכנס לתוך תחנת הדלק, וסביר להניח שרק חלקם היו מודעים למה שהתרחש בו זמן קצר קודם לכן. במקום שבו עמד רכב מסחרי היה רכב שנפגע מכדורי המחבלים, ורכב פרטי ניצב במקום שבו מכונית מונעת של ישראלי שימשה את אחד המחבלים כדי להימלט מהמקום. חור ענק ניצב בחלון של חנות הנוחות של חברת סונול, וממנה ניבט דגל ישראל שהיה תלוי אקראית בין המדפים, מספר ללא מילים את מה שהתרחש, את הקרב בין בני המוות לחפצי החיים.

בקצה המתחם עסקו העובדים של המסעדה בניקוי המקום, שופכים כמויות של מים על הרצפה שהוכתמה בדמם של הנרצחים והפצועים. שולחן קטן שעליו נפרס דגל ניצב ליד הדלת ועליו נר נשמה, שסיפר גם הוא בשתיקה את סיפורם של ארבעת הנרצחים. העובדים המשיכו לגרוף את המים, אך אחד היה חסר. אלישע אנטמן, רק בן 18, סיים כיתה י"ב יום קודם לפיגוע ועבד במסעדה כמלצר. מקום עבודתו הפך גם למקום הירצחו.

"הבן שלי עובד במסעדה הזו, בנס הוא היה בחופש היום", סיפרה אליענה, עובדת מועצת בנימין על רגעי האימה. לאחר הפיגוע פורסם תיעוד של צעירים רבים שבילו במסעדה דקות לפני הפיגוע. בתמונה נראים גם שניים מהנרצחים. "מה היה קורה אם המחבלים היו מקדימים בעשר דקות?" שאלו רבים. התשובה מצמררת.

הפיגוע מתח את הסבלנות של המתיישבים עד קצה גבול היכולת - ומעבר לו. שניים מהנרצחים, הראל מסעוד ונחמן מורדוף, התגוררו בגבעת אהוביה ליד כוכב השחר, אחת הגבעות באזור בנימין. זמן קצר לאחר הלווייתו של נחמן בן ה־17 הסתערו יותר ממאה צעירים ישראלים על הכפר תורמוס עיא הסמוך. אין לו שום קשר לפיגוע, אף שבעבר יצאו ממנו מחבלים. נקמה היתה המטרה, והשאלה אם היעד רלוונטי לפיגוע נותרה חסרת חשיבות. עשרות מכוניות ובתים עלו בלהבות.

ראשי המועצות באזור דרשו לצאת למבצע רחב בצפון השומרון כדי לעצור את הטרור. "אנו דורשים לצאת למתקפה צבאית נגד האויב ולמגר במכת מחץ את קיני הטרור", אמר ראש המועצה האזורית בנימין, ישראל גנץ. "הביטחון שלנו אינו הפקר. אני קורא לממשלה לפעול באומץ כנגד הפיגועים הבלתי פוסקים ולמנוע את השכול הבא", הוסיף ראש מועצת בית אל, שי אלון.

גורם בכיר בצה"ל אומר בתגובה, כי כבר כעת הפעילות באזור שכם אינטנסיבית ביותר. "לפעמים אנשים חושבים שבגלל שהיה פיגוע צריך לזעזע הכל, אבל לא חושבים על כך שנמנעו 200 פיגועים דומים. זה פיגוע רצחני שקורע את הלב, אבל יכלו להיות עוד עשרה כאלו. לפני שנה היו בכל חודש כאן 30 פעילויות, כעת בתוך חצי חודש אנו עושים 50 פעילויות. אף אחד לא עוצר אותנו מלעשות מה שאנחנו רוצים, להפך - מדרבנים אותנו. נכון, יש רצון לבצע פיגועים, ובניגוד לג'נין כאן היישובים נמצאים מאוד סמוכים והישראלים נוסעים על הציר, אבל צריך גם לזכור מי נמצא מולנו. גדודי בלאטה זה שלושה אנשים עם נשק. הטרמינולוגיה מעצימה את האויב. אנשים לא מבינים. יש כאן 300 אלף תושבים. אם לא היתה הרתעה, היו כאן 400 פיגועים ביום".

כיום, הוא משיב לביקורת, יש חסמים מסביב לשכם, אף שהם לא הרמטיים. אחת היוזמות שנבדקות היא יצירת עמדות שיקוף של רכבים, דבר שיאפשר בדיקה משמעותית בהרבה של הרכבים שיוצאים משכם, הן ברמת הבדיקה הפיזית והן בכמויות הרכבים שניתן לבדוק. "כולם שוכחים שלפני כמה חודשים היו כאן 40 פיגועים בחודש. זה נס שלא היו כאן 40 הרוגים. אנחנו עובדים מאוד קשה כדי למנוע פיגועים, ולפעמים אנשים לא מבינים עד כמה. אנחנו התקפיים, אף אחד לא צריך לדרבן אותנו לעשות פעילויות התקפיות".

פעולות הנקם שהובילו עשרות צעירים ישראלים לאחר הפיגוע בכפר עוריף, שבו התגוררו המחבלים, אומר הגורם הצבאי, רק יצרו נזק מבצעי. "אלו שחושבים שהם יצילו את העולם, לא מבינים שהם עושים ההפך. במקום שניכנס ונעשה פעילות התקפית בשכם, אנחנו עסוקים במרדף אחריהם. תנו לנו להתעסק באויב, לפרק אותו. בחודש מאי לא היתה פגיעה לאומנית, והיה אפשר לעשות יותר מ־100 פעולות בשכם. אנחנו מאמינים שאחרי שמפילים מישהו בנוקאאוט, צריך להמשיך לתת לו אגרופים, שלא יתאושש. בכל פעם שהם שואבים את הקשב, הם מונעים מאיתנו לתקוף. אנחנו לא צריכים אתכם, אנחנו מספיק התקפיים. הם מבזבזים לנו את הזמן. למה אנחנו צריכים להתעסק עם זה? היינו אמורים לבצע פעולה חשובה בשכם, ובמקום זה רדפנו אחרי ילדים שהולכים לעשות תג מחיר במקום ללכת לחוג".

"אנחנו בעלי הבית"

הפעילות בתוך שכם ארכה כל הלילה. הלוחמים עבדו בדייקנות ובקפדנות, פורסים את כבלי ההשהיה שחיברו בין המטענים בתוך הקירות. אף שמדובר בלב העיר שכם, התחושה היתה כמעט סטרילית, ורס"ן לושקוביץ' הסביר שלא מדובר ביד המקרה. "יש סביבנו כוחות שפועלים מאות מטרים מאיתנו. מבחינתנו אנחנו בפרויקט הנדסי כאילו מדובר בלב תל אביב. אל תטעה - לא שקט ולא רגוע הערב. הכוחות פוגשים ירי ומטענים, ויש הפרות סדר משמעותיות באזור. העובדה שאתה מרגיש בטוח אומרת שאנחנו ממלאים את המשימה שלנו בהצלחה".

"הם רוצים לייצר כאן סוג של עזה?" אני שואל, והוא משיב בחיוב: "כן, אבל אנחנו לא נאפשר את זה. אנחנו בעלי הבית כאן, ואת הסמטאות בשכם אני מכיר לא פחות מאלו שגרים כאן. שכם לא תהיה עיר מקלט".

בדרכנו לרכבים הממוגנים נשמע לפתע צרור יריות קרוב, והלוחמים מיהרו לכוון את נשקיהם לעבר האיום. עלינו על ה"טיגריס" והתחלנו בנסיעה. הפרידה של הפלשתינים היתה משמעותית יותר מקבלת הפנים, וסלעים רבים נחתו על הרכב הממוגן בכבדות. ירי נוסף נשמע לידינו, ומפקד החטיבה הורה בקשר לכוח אחר לנוע לתוך שכם ולמשוך אליו את האש, פשוטו כמשמעו.

לפנות בוקר פוצצו הלוחמים את הדירה. "שניים פוצצו, עוד שבעה בדרך", הגדיר זאת אחד מהמפקדים. תשעה בתים של מחבלים שרצחו ישראלים. כל אחד מהם עולם ומלואו. עוד לילה של מיגור טרור בשכם, עוד לילה של מלחמה ביהודה ושומרון.