במרחק קבלת החלטה אחת - איראן עשויה להפוך בקרוב ממדינה סף גרעינית למדינה גרעינית. זרועות הביטחון והמודיעין עוקבים בדריכות אחר הנעשה במדינה שמאיימת בגלוי בהשמדת ישראל, וגם אחר הדיווחים על כוונת ארה"ב לכונן הסכמות עם המשטר בטהרן. בפן הגלוי ראש הממשלה, וכך גם ראשי זרועות הביטחון, חוזרים ומבטיחים כל העת את חופש הפעולה להגנה עצמית במקרה כזה. באווירה המתוחה הזו, שבה ישראל צופה בשינויים סביבה ונערכת, אני פוגשת את ראש המל"ל צחי הנגבי לראיון על מפת האיומים שעל השולחן, ואיך, למרות הצטברות החזיתות, הוא נשאר אופטימי.
ארה"ב ואיראן דנות במעין מסמך הסכמות מצומצם, וישראל אפילו לא מוחה נגדו בגלוי. נראה שאיבדנו את יכולת ההשפעה על ממשל ביידן.
"זו אמירה שבאופן מובהק אינה נכונה, כי היא מתעלמת מעובדות הידועות לכל. הממשל הנוכחי עושה מאמץ עצום לכלול את ישראל בתוכנית הפטור מוויזה, שרק 40 מדינות נהנות ממנו. לא היתה הצדקה לעשות את זה אם היו חושבים שזה לא מגיע לאזרחי ישראל. זו לא החלטה קלה עבורם כי במפלגה הדמוקרטית יש ביקורת על כך שזה פרס עצום לישראל, שמנגד אינה נענית לתביעות בנושא הפלשתיני וההתיישבות ביו"ש. בכל הדברים החשובים יותר לביטחון המדינה - החיבור נמצא בשיא של כל הזמנים".
ובכל זאת, לא נראה שיש חיבה גדולה מצד נשיא ארה"ב כלפי ראש הממשלה.
"אני עד לשיחות בין ראש הממשלה לבין ביידן ומוצא שם הרבה חיבה. חשוב מכך, במהות אנחנו יכולים לסמוך על ארה"ב בתקופה הזו כמו בעבר בנושאים הקריטיים לביטחון המדינה".
ואיך זה מתיישר עם הסכם מול טהרן?
"ארה"ב לא עובדת אצלנו, ולא בכל נושא שבו יש התנגשות אינטרסים אנחנו יכולים לצפות שיעמדו דום לטובת האינטרסים שלנו", משיב הנגבי נכוחה.
"בין ידידים אמיתיים, לגיטימי שיהיו תחומים שחשובים לאחד הצדדים והצד השני יכבד את המחלוקת. הדוגמה הכי טובה היא נושא ההתנחלויות. ארה"ב לוחצת עלינו כבר 40 שנה להפסיק את מה שהם רואים כמכשול לשלום. אני ישבתי כאן בחדר ליד, כמנהל לשכת יצחק שמיר, כשהיה לחץ בלתי פוסק מצד הממשל האמריקני ששמיר יסכים ללכת לוועידה בינלאומית שבסיומה תוקם מדינה פלשתינית. עברו 40 שנה, לא הושגה בינינו לאמריקנים הסכמה בעניין הזה, אבל היחסים הלכו והתחממו".
180 יום נתניהו לא נקרא אל הבית הלבן. זו התחממות? זה לא משפיע לרעה על היחסים עם הממשל?
"ממש לא. זה חסר ערך", קובע הנגבי, אף שנראה כי ביחסים בין הממשל הנוכחי בארה"ב לנתניהו נקבע שיא שלילי חדש. "לפגישה בין מנהיגים יש ערך כשיש מחלוקת או משבר שצריך למצוא להם פתרון. אין כאלה בינינו. בחודשיים הראשונים לכהונתו, ראש הממשלה אירח פה את מזכיר המדינה בלינקן, את היועץ לביטחון לאומי סאליבן, את ראש ה־FBI ברנס, וגם פגש את שר ההגנה אוסטין. הוא שלח את דרמר ואותי לארה"ב לשיחות בנושאים רגישים, ושיחות מתקיימות בין ראש הממשלה לביידן כשיש צורך. אני יודע שאנשים מודאגים, אבל אני אומר את האמת: הקשר חזק והדוק".
פייק ניוז איראני
הנגבי נשמע בטוח בהערכותיו חרף האיתותים של ממשל ביידן, שלא מצביעים, כאמור, על חיבה יתרה לממשלה הנוכחית ולעומד בראשה. ובכל מקרה, למרות התיאום והקשר הקרוב, ישראל מודיעה פעם אחר פעם כי תפעל להגן על עצמה בעצמה בעת הצורך מול איראן. "אנחנו לא חושבים שיהיה בהסכמות האלו משהו שמתקרב לאפקט הנזק של ההסכם מ־2015. ההיערכות שלנו היא לא להסכמות, אלא לרגע שבו יתחוור לנו שאיראן נמצאת בפני חציית הקו האחרון שממנו כבר אין חזרה".
העשרה של יותר מ־90 אחוז?
"העשרה של יותר מ־60 אחוז. זו תהיה כבר הודאה ברורה שהעשרת האורניום היא לצורך נשק".
אנחנו כבר שם מבחינה מספרית. זה עניין של החלטה איראנית. הייתה להם קפיצה של כמה דקות מעל 60 אחוז, והם הסבירו לסבא"א ולעולם כולו שמדובר בתקלה מקומית, ולא כמדיניות. וזה אכן לא אפשר להם צבירת חומר".
למעט קפיצה אחת מעל 60 אחוז העשרה ל-84 אחוזים שהאיראנים מיהרו להתנער ממנה לא היו חריגות אחרות מעל ל-60 אחוז - הכמות שארה"ב צפויה להכיר בה. אך בניגוד לדיווחים אחרים ישראל לא מתכוונת לחכות להעשרה מעל 90 אחוזים. כך מבהיר ראש המל"ל בשיחה עם "ישראל היום".
אני שואלת את הנגבי עד כמה ישראל מודאגת מהפיתוח האחרון שבו התהדרה איראן רק לאחרונה - טילים היפר־סוניים, אך הוא טוען כי מדובר בבדיה. "אין להם טילים היפר־סוניים, זו היתה המצאה. האיראנים נעים ונדים בין הפגנת יכולות אמיתית לפייק ניוז. יש להם דברים אמיתיים, הם מדינה מתקדמת, אבל לעיתים הם חוטאים בהמצאות שכל ארגון מודיעין במדינה מתקדמת יכול לבסס את חוסר ההיגיון שלהם".
ראשי מערכת הביטחון לשעבר מזהירים כי ארה"ב למעשה צפויה לקשור בין הסכם מול איראן לתיווך בין ישראל לסעודיה בכיוון של נורמליזציה שלפתע עלה על השולחן מהצד האמריקני. הנגבי שולל את הקשר בין השניים, מציין את ההפתעה בצד הישראלי, אך גם מצנן ציפיות באשר ליכולת הביצוע של הסכם שלום עם סעודיה כעת. "אנחנו הופתענו לטובה מהעמדה שהציג הממשל האמריקני לפני כמה שבועות, שגילמה את התגשמות החזון שראש הממשלה מדבר עליו כמה שנים - הרחבת מעגל השלום לעבר כל העולם המוסלמי והערבי.
"אנחנו לא היינו אופטימיים כל כך כיוון שנוצרה אווירה מתוחה בין ארה"ב לסעודים בשנים האחרונות, בין השאר כי הסעודים היו בתחושה של מועקה אחרי שאיראן תקפה את מתקני הנפט שלהם והם ציפו להגנה אמריקנית, שבוששה להגיע. אז כיוון שאנחנו יודעים שהסכם סעודי־אמריקני הוא ראשית הסיכוי להגיע להסכם שלום עם סעודיה, הערכנו שאף שהחזון מאוד אטרקטיבי, ההיתכנות לא גבוהה. לכן הופתענו שהאמריקנים הציבו את הנושא בקדמת יעדי הממשל בעת הזו. אבל הדרך מאוד ארוכה".
הסיבה, בניגוד לדיווחים, אינה הדרישות מצד הסעודים להתקדמות מול הפלשתינים דווקא, אלא דאגה ביטחונית לעתידה. "הסעודים חוששים מהסכם עם ישראל, כי הם מבינים שתוצאה אפשרית תהיה הסתייגות איראנית בוטה שעלולה לגבות מהם מחירים. הם רוצים שבסיטואציה של עימות עם איראן - מעצמת־על תעמוד לצידם, וזו ארה"ב. על זה מתנהל דיאלוג כיום. המשאלות הסעודיות הן בעיקר מהאמריקנים. אני לא מכיר משאלה כלפינו, ואנחנו מקווים שתימצא נוסחה שתאפשר התקדמות ביחסי ישראל־סעודיה".
ראשי מערכת הביטחון לשעבר מזהירים מפני החלטה ישראלית שתקבל בשקט הסכמות מול איראן כדי לקבל מהצד השני הסכם עם סעודיה. זו אכן גלולה שאנחנו אמורים לבלוע בתמורה להתקדמות ממשל ביידן מול איראן?
"אין בכלל משוואה כזו. אין לאמריקנים את סעודיה שהם יכולים לתת. יש הליך מאוד מורכב שמתמשך על פני תקופה ארוכה ושידרוש את אישור הקונגרס האמריקני, ובעת הזו בכלל לא ברורה האפשרות הזו בשנת בחירות בארה"ב. אז הם לא יכולים להבטיח לנו איזה מין ציפור שלא בידם כנגד ציפור אחרת. בנושא האיראני אנחנו מנהלים איתם שיח מאוד אינטימי, זה עמד במוקד השיחות שלי איתם בארה"ב בפעמיים האחרונות. השקיפות ההדדית גבוהה מאוד, ולהערכתי הם לא מתכוונים לעשות שידור חוזר של ההסכם המקורי מ־2015. לא נראה שההסכמות האלה, בשונה מההסכם המקורי, מהוות מבחינתו איום קריטי. ראש הממשלה בחר בהגדרה הנכונה. אנחנו לא מאמינים שיש תוחלת חיובית להסכמות עם איראן, ובכל מקרה ישראל לא מחויבת לשום הסכמה כזו ותפעל להגן על עצמה בכוחות עצמה בכל רגע נתון".
"האויבים מורתעים"
זירה נוספת שעליה מביטה ישראל היא החיבור המתהדק בין איראן לרוסיה. טהרן מספקת כטב"מים לקרמלין במלחמה מול אוקראינה, ישראל מהצד השני מציידת את אוקראינה במערכות התרעה מתקדמות, ובגבול הצפוני התיאום מול רוסיה קריטי להמשך התקיפות של ישראל בסוריה כפי שראינו רק השבוע. "קרה כאן דבר מסוים שיש בו היבט של מוזרות שמעצמת־על נזקקת למדינה כמו איראן, מדינה מוקעת, כדי לאחוז בסוג מסוים של נשק שנקרא כטב"ם. זה הדבר המהותי שהם מקבלים מאיראן, יש להם כבר נשק גרעיני, חיל אוויר וטנקים לעייפה. אבל הרוסים הגיעו למסקנה שהם לא מצליחים לעשות שימוש אפקטיבי בעוצמות האחרות, והם נזקקים לכטב"מים כדי לנסות לשבש את החיים באוקראינה".
עד כמה שיתוף הפעולה הזה משפיע עלינו?
"אנחנו לא קושרים בין הזירות. אנחנו לא יכולים להגיד לרוסים אל תרכשו נשק, כשאנחנו בעצמנו רוכשים ומוכרים נשק לאויבים הכי גדולים של רוסיה. רק עכשיו חתמנו על עסקת חץ עם גרמניה להגנה שנספק לה ככל הנראה מפני איום רוסי. אבל הקשר שלנו עם רוסיה בסוריה חשוב מאוד, כי אנחנו מקיימים שם מערכה כמעט עשור בזירה שיש בה נוכחות רוסית משמעותית בים, באוויר וביבשה, ואנחנו רוצים, ועד עכשיו מצליחים, להימנע מטרגדיה, מעימות ישראלי־רוסי, בשמי סוריה ששני הצדדים לא רוצים בו.
"נסראללה חי רק בזכות העובדה שב־17 השנים האחרונות הוא נגמל מהרגלו להרוג ישראלים, ואם יחזור למנהג הזה - שיביט לעבר מיטותיהם של שלושת ראשי הג'יהאד האסלאמי"
"אנחנו מעדכנים את הרוסים בכל פעולה אווירית שרלוונטית לנוכחות שלהם בסוריה, ועד עכשיו אפשר לומר שאלוהי כל הניסים מנע פגיעה בכוחות רוסיים, ותקפנו בסוריה מאות פעמים, כל תקיפה עם טונאז' פצצות משמעותי. לכן המדיניות שלנו בנושא של מלחמת רוסיה־אוקראינה מחייבת רגישות. זה לא מנע מהממשלה הקודמת ומהנוכחית לאמץ מדיניות של תמיכה מוצהרת בצד האוקראיני. ישראל מצביעה עם המערב וארה"ב בכל ההצבעות שבהן מצדדים באוקראינה מול רוסיה".
מי שעוד עלולה להזדקק למערכות הגנה מתפקדות בגבול הצפוני היא ישראל. לפי הדיווחים משם, יש חיכוך הולך וגובר מול חיזבאללה בגזרה, כמו גם הוצאת הפיגוע במגידו לפועל, ובמקביל קיומו של תרגיל המלחמה הגדול של צה"ל, שבו דימו אך לפני רגע מלחמה בגזרה. אזרחי ישראל מודאגים. "אכן יש, וללא הצדקה, תחושת מוטרדות בציבור ממלחמה קרובה", מודה ראש המל"ל. "מה שתורם לכך זה באמת הצטברות של התפתחויות כלל־זירתיות: מלחמה בעזה, פיגוע במגידו, איומים איראניים, פיגועים, והיו גם אמירות בהירות של אנשי מערכת הביטחון בתגובה לאירועים האלה. כל זה מייצר מתח. לכל החברים שלי ששואלים אותי אני עונה שאין שינוי משמעותי בהערכה שלנו - שכל האויבים בכל הזירות מורתעים ממלחמה".
אז שינוי משמעותי אין, אבל שינוי מסוים יש?
"בלבנון אצל חיזבאללה יש פחות איפוק מאשר הורגלנו בו מאז 2006. כמעט 17 שנים ראינו ריסון טוטאלי והנה לפני כמה חודשים פעולת טרור במגידו שנועדה להוביל להרג הרבה ישראלים. לכן נשאלת השאלה איך זה עומד בכפיפה אחת עם המורתעות? לפי ההערכה שלנו, חיזבאללה יזם מהלך כתוצאה ממצוקה של איראן, שמוגבלת בתגובות שלה למתקפות שלנו בסוריה, וגם כתוצאה ממצוקת חיזבאללה בלבנון, שלמעשה קורסת ומאבדת את יכולת התפקוד שלה וחיזבאללה מואשם כאחראי. כפי שלמדנו בעבר, מנהיגים ערבים בוחרים בישראל כקורבן למצוקות שלהם.
"נסראללה נטל פה סיכון הרפתקני, ולכן בחרנו להזהיר אותו באופן אישי באמירות מאוד חדות - נסראללה חי רק בזכות העובדה שב־17 השנים האחרונות הוא נגמל מהרגלו המגונה להרוג ישראלים, ואם יחזור למנהג הזה, שיביט לעבר מיטותיהם של שלושת ראשי הג'יהאד האסלאמי וייזכר באמירה המפורסמת שלו אחרי מלחמת לבנון השנייה: 'אם הייתי יודע חמישה אחוזים מה שאספוג במלחמה לא הייתי מבצע את הפעולה הזו (חטיפת החיילים ורציחתם)'. לפעמים 17 שנים מצננות את הזיכרון, אנחנו מזכירים למי ששכח שלא כדאי להתריס נגד ישראל".
ובכל זאת יש תנועה חריגה בגבול שנראית היטב מישראל. בטוח שאתה רגוע?
"בגבול יש מפגנים ילדותיים שמנסים לייצר פעלתנות. כשאתה מתכונן למלחמה אתה לא מנופף ברובה מול האויב שלך. זה מקומם, וגם לדברים האלה יהיה קץ אם נרגיש שחצו קווים אדומים".
התמודדות ישראל מול מה שעשוי להתפתח למערכה רב־חזיתית היא תוצאה של ההתבססות האיראנית על הגבולות. "יש ניסיון של איראן בשנים האחרונות לעצב טבעת חנק סביבנו במובן של ארגוני טרור. זה כמובן בעיה ואתגר, אבל אי אפשר להשוות את זה לצבא חמוש עד צוואר שרוצה לשים קץ לקיום שלנו", אומר הנגבי ביחס למלחמות עבר שבהן נדרשה ישראל להתמודד מול מתקפות המדינות סביבנו. "עדיין נדרש לתת מענה רב־זירתי לאתגרים האלה, וזה מה שישראל עושה הרבה שנים. ב'שומר החומות' גם עלה החשש שלזירות האלה מתווספת זירת פנים (ערביי ישראל, שא"כ), וישראל פיתחה יכולות להתמודד עם זירה כזו, אם תתפתח. שוב, אני מתנצל מראש אם אני מרגיע, יש לנו יכולות להתמודד עם כל הזירות בו־בזמן בהצלחה רבה".מה היכולות שלנו
במקרה של "שומר החומות ב'"?
"צה"ל הקצה לוחמי מג"ב, מכשיר אותם ומאמן אותם לסיטואציה שבה יידרשו להגיב במהירות למצבים של פעולה מתוך מדינת ישראל על הצירים נגד אזרחים או מתקני תשתית, בכל הקשור למה שהיה לנו בעיה ב'שומר החומות' לגבש עבורו מענה מהיר. מעבר לכך מוקם המשמר הלאומי, שזה הייעוד שלו, עם תוספת של אלפי שוטרים מאומנים שיוזנקו לאתגר הזה ויקעקעו את היכולת שלו לפגוע במדינה בתקופת חירום".
"נמצא דרך למגר את הטרור"
עוד לפני הטיפול בעתיד לבוא, כאן ועכשיו מתמודדים תושבי השומרון עם גל טרור רצחני שישראל רק מגיבה אליו במקום למנוע אותו. שר הביטחון יואב גלנט אמר בכנסת בשבוע שעבר כי הסיבה לקושי היא הטיפול בהתיישבות הבלתי חוקית באזור. לעומתו, ראש המל"ל סובר שדווקא אי־ההתיישבות בצפון השומרון מובילה לגל הפיגועים. "בשנה וחצי האחרונות יש אתגר מתעצם בצפון השומרון. ראינו פיגועים שיצאו משכם, מג'נין ומהכפרים באזור - בכולם המחבלים ושולחיהם חוסלו.
"האתגר עדיין קיים, ואחת הסיבות היא שאין אחיזה יהודית בצפון השומרון במובן של התיישבות. ברגע שיש התיישבות יש כוחות ביטחון ופעלתנות ביטחונית. אנחנו רואים שזה הפך להיות מוקד של חוסר משילות, בין היתר מהסיבה הזו, ומשתי סיבות נוספות - היכולת של הרש"פ להפעיל שם את מנגנוני הביטחון נחלשה והמאמץ העצום של איראן באמצעות שלוחיה - הג'יהאד האסלאמי, חמאס וחיזבאללה - להוציא לפועל פיגועים בתוך ישראל. האיראנים מאוד מתוסכלים, כאמור, מהכישלון לפעול נגדנו בגבולות וחושבים שיש קרקע פורייה לפעול מתוך ישראל, והם אכן העבירו נשק וכסף בכמויות גדולות מהעבר לצפון השומרון. אני מעריך שנמצא את הדרך למגר את התופעה הזו בדרך שתשיב את השקט לאזור".
זיכרונות מימית
בשבוע הקרוב יציג הנגבי לוועדה בראשות ראש הממשלה את המלצות המל"ל לטיפול בפשיעה במגזר הערבי ובמקרי הרצח הרבים. הנגבי חושף כאן כי הוא צפוי לאשרר גם את הכנסת השב"כ באופן מוגבל למגזר.
"בדיון שנערך אצל ראש הממשלה הוצגה עמדה זהה על ידי כלל המשתתפים נגד הכנסת השב"כ, למעט השר לביטחון לאומי, שאומר ש'המשטרה זקוקה לעזרה בפרק זמן שבו תעצים את יכולותיה שנוגעות לתוכנת פגסוס המוכרת'. היכולת הזו, שהיתה בידי המשטרה, הוקפאה לפרק זמן לטובת בחינה במשרד המשפטים, ולפני ימים מעטים הוחלט להשיב למשטרה את היכולת הזו, אך לוקח זמן עד שהיא נכנסת להפעלה מבצעית. בפרק הזמן הזה רוצה השר בן גביר שהשב"כ יסייע למשטרה. כך שבעניין הזה יש היגיון. יתר המשתתפים רצו בעיקר למנוע מצב שהשב"כ יישאב לעולם שבו אין לו יתרון יחסי בנושא המאבק בפשיעה רגילה, בוודאי בתקופה שבה הוא נמצא במוקד המערכה נגד טרור שהולך ומתעצם".
לדברי הנגבי, "התבקשנו במל"ל להמשיך בדיאלוג ולהביא המלצות בשבוע הקרוב, בין היתר בהתייחס להיקף תקנים חסרים במשטרה ובפרקליטות, הצורך במציאת איזונים באכיפה, שכרגע לדעת רוב הגורמים בפגישה הזו אינה מרתיעה דייה את ארגוני הפשיעה, ועוד".
ספוילר?
"נמצא את האיזון שבו השב"כ יסייע יותר ויהיה רתום יותר למאבק בארגוני הפשיעה. נמנע סיטואציה שבה הוא מהווה משטרה ב' וכתוצאה מזה הטרור מקבל חסינות מידו הארוכה של השב"כ. בכל הדברים האחרים, ההמלצות לא צפויות להיות שנויות במחלוקת".
ולסיום, אי אפשר בלי שאלת רפורמה, אך כיוון שהנגבי השיל בכניסה למשרד ככל יכולתו את עברו הפוליטי, אני מבקשת לשאול אותו על הסכנה לביטחון הלאומי מצד מי שהציבו את הסרבנות כאיום ממשי על הצבא. "אם היית מראיינת אותי לפני שישה חודשים הייתי יותר חד ונוקב, אבל תחשבי שיושב מולך מי שעומד בראש ארגון ביטחוני ממלכתי וצריך לשמור שהגוף הזה לא יגלוש במורד המחלוקות הפוליטיות. אנחנו רואים כאחת מהשפעות המחלוקת הציבורית סביב הרפורמה תרגום שגוי שלה בידי אויבינו. אנחנו שומעים נאומים פומביים של מנהיגים באיראן, בחיזבאללה ובחמאס, שמפרשים את הדמוקרטיה שלנו והמחלוקות בתוכנו כחולשה. אין לזה מענה אמיתי, כי אי אפשר לומר 'בגלל שהאויב מביט - אסור לאזרחים להפגין'. תופעה שעלולה לגרום נזק, והיא ירדה מסדר היום, היא השימוש בזכות להגן על המדינה כמתנדב במילואים לחיזוק העמדה הפוליטית שלך".
הנגבי מפליג בזיכרונות ומתאר את עצמו כמפגין נלהב נגד פינוי ימית. "אני זוכר את עצמי באפריל 82', עמדתי עם חבריי הסטודנטים בראש האנדרטה בימית במה שנראה כמו מלחמה על הנשמה של המדינה, לא פחות מהמפגינים בקפלן. הייתי משוכנע שעקירת ההתיישבות בחבל ימית כמוה כהתאבדות. הייתי משוכנע שהמצרים יפרשו את המהלך הזה כפלטפורמה לחיסול ישראל. הייתי צעיר רדיקלי מבית לוהט אידיאולוגית, וכשהורידו אותנו מהאנדרטה, החריבו את העיר וההסכם נחתם וחזרתי הביתה בלב שבור. חודש וחצי אחר כך קיבלתי צו מילואים למלחמת שלום הגליל, ולא חלפה במוחי מחשבה שכיוון שגירשו אותנו מימית ויש ממשלה שלא מבינה את הטרגדיה שהיא גוררת אותנו אליה, שאני וחבריי נאמר שאנחנו לא מוכנים לשרת.
"אני יכול להבין אנשים שמוחים. עשרות שנים הקדשתי להפגנות באוסלו ונגד שחרור מחבלים. אני לא חושב שהם עושים משהו פסול, אבל לא הייתי רוצה שהם יעשו את מה שאני לא עשיתי וחבריי לא עשו בהתנתקות, ולא בעמונה או במגרון, כשגורשו אנשים מבתיהם לפעמים ללא הצדקה. זו הציפייה שלי, לא כראש מל"ל אלא כישראלי, מאנשים שכועסים עכשיו, לעצור את הכעס לפני שעושים שימוש פוליטי בצו המילואים. עד כאן".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו