ומה יהיה ביום שאחרי?

"הפאזל הופך ליותר ויותר ברור", אמר ג'ון קרי לכתבים שליוו אותו ביום שני בחזרה לוושינגטון הקרה, בתום הביקור ה־12 שלו בישראל.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

קרי הוא כבר הנוסע המתמיד. בראשית השבוע הבא הוא ינחת שוב בנתב"ג. "אתם מלווים אותי הרבה בנסיעות האלה", הוסיף קרי לכתבים שעלו עימו למטוס. "בכל מקום בעולם, עם כל מנהיג שאני פוגש, כולם שואלים אותי: תגיד, הסכסוך הזה שם בין ישראל לפלשתינים, הוא פתיר?"

קרי ניסה לומר לכתבים שטרח והגיע בראש השנה האזרחית לעוד ביקור עבודה בין ירושלים לרמאללה, כי לדעתו יש סיכוי להצליח. עוד קצת מאמץ, שלא לומר עוד קצת לחץ, הוא יצליח להשיג מסגרת להארכת המשא ומתן בשנה נוספת.

"שוו בנפשכם: 25 מדינות ערביות יכירו בישראל. לפלשתינים תהיה מדינה. הרווח הזה לא שווה את המאמץ? לכן צריך לחדד לצדדים את הרווח שלהם", אמר קרי.

דן שפירו, שגריר ארה"ב בישראל, מלווה את קרי במסעות ובמאמצים. "קרי שמע מנתניהו ומאבו מאזן דברים שאף אחד לא שמע מהם קודם", אמר שפירו. "אסור לי לספר", הוא ממשיך ואומר, עוקף את המוקשים שמנסים לטמון לו בדרך להשגת מידע. 

הקווים האדומים

שלושה מהלכים מדיניים משמעותיים התקיימו השבוע: הנאום המדיני של שר החוץ אביגדור ליברמן; נאום הקווים האדומים של נפתלי בנט; וחזית ההתנגדות בליכוד לצד בקעת הירדן. 

ליברמן הבהיר שלא תהיה הצעה טובה יותר מזו של קרי. זאת תהיה מדינה פלשתינית בקווי 67' עם חילופי שטחים. ליברמן שם את הדגש על חילופי השטחים: בוואדי ערה ובמשולש, ואיים שללא חילופי השטחים שיעבירו ריכוזי אוכלוסייה גדולים של אזרחי ישראל הערבים למדינה הפלשתינית - הוא לא יתמוך בהסכם. 

כל מי שמעורה במשא ומתן, מדבר על כך שבהסדר יפונו התנחלויות מבודדות. איך שלא תסתכלו על זה, מדובר בפינוי של כ־100 אלף מתנחלים. נתניהו הצהיר השבוע בישיבת סיעתו כי הוא לא הולך לבצע פינוי של יישובים. נתניהו מוכן להסכם עכשיו, פינוי של יישובים רק בעוד כמה שנים.

הנאום של בנט נשמע כמו נאום ההיפרדות מהממשלה: נגמרו המשחקים, הוא אמר שם בנאום, אבל המשמעות היתה, המשחק נגמר. יו"ר הבית היהודי הבהיר כי לא יישב בממשלה שתקבל הסכם המבוסס על קווי 67' ולא יעמוד מנגד אם יוחלט על חלוקת ירושלים. בנט קרא למעשה לראש הממשלה ש"לא יחלק את ירושלים", כפי שנתניהו הזהיר בזמנו שזה בדיוק מה ששמעון פרס הולך לעשות.

"מסירת הר הזיתים שבו קבורים מנחם בגין, והרב קוק ואליעזר בן־יהודה. מסירת הכותל, הר הבית והעיר העתיקה. איך ההיסטוריה תזכור מנהיג שיסכים לוותר על ירושלים? איך תזכור את המנהיג הראשון בהיסטוריה היהודית שהעז לעשות זאת? ועוד מרצונו? בכל חתונה אנחנו אומרים 'אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני' - האם ויתור כזה שווה אהדה זמנית של העולם"? 

הדברים של בנט הסבירו, כי אם הסכם שלום ילך לשם, לא מדובר רק בגט כריתות מהממשלה, אלא בגט כריתות של ציבור שלם מהמשחק הדמוקרטי בישראל. בנט, חבר בקבינט המדיני־ביטחוני שאמור להיות מעודכן במהלכים, סיכם: "אנחנו נמצאים בימים מכריעים לגורלה של מדינת ישראל. ימים של הכרעה". 

יאיר לפיד אומר בשיחות סגורות כי בתהליך הזה הוא "נותן את הגב לראש הממשלה". הסכם מדיני מנתק את הברית של לפיד עם בנט באופן סופי ומוחלט וכורת ברית חדשה: האחים לפיד־נתניהו. 

ציפי לבני ויאיר לפיד שומרים על שקט. הם מושכים את נתניהו לכיוון של הסכם, לכיוון של "הכרעות היסטוריות". איפה לבני, לפיד, ליברמן, בנט ונתניהו מסכימים? בינתיים, הם מתעקשים על אותם נושאים: ירושלים ישראלית כולל העיר העתיקה, התנגדות לכניסת פליטים פלשתינים לישראל, שמירה על גושי ההתיישבות ועל אזור ירושלים רבתי.

בין היסטוריה לפוליטיקה

אז האם נתניהו הולך לוותר על עקרונות שהבטיח שלא יוותר עליהם? אם יעשה כן, מבחינה פוליטית, מה יישאר לו ביום שאחרי? אמנם הוא יעביר את ההסכם במשאל עם, שכן לפי כל הסקרים, יש רוב של 70 אחוזים להסכם שהמתווה שלו כאמור ידוע - אבל אחרי משאל העם, הוא מסתכן באיבוד מפלגתו.

ביום שאחרי, ברור שהשמאל לא יצביע נתניהו, ואילו הימין ירדוף את ראשו. בליכוד יאשימו אותו שהוא רה"מ מהימין, שיבצע את מדיניות השמאל. 

רבים במערכת הפוליטית לא מבינים למה ראש הממשלה הכניס את עצמו לתוך המהלך הנוכחי של המשא ומתן, אלא אם כן הוא יודע שהוא הולך לצעד היסטורי. כזה שגם יפתח עולם חדש ביחסים בין ישראל לארה"ב, לעולם הערבי ולאיחוד האירופאי וייצר נשק מדיני חדשני נגד איראן. אחרת למה שיחרר מחבלים, זימן לחץ אמריקני, התקדם לעבר הסדר שהוא לא מאמין בו ופועל נגד עקרונותיו שלו, נגד עקרונות מפלגתו?  

שניים שרואים את עצמם בעתיד מתמודדים על תפקיד ראש הליכוד, השרים משה יעלון וגדעון סער, ביקרו בחודש האחרון בבקעת הירדן והשמיעו הצהרת ריבונות ישראלית. יעלון הביא לשטח את כובד המשקל הביטחוני. סער את כובד המשקל הפוליטי.

הצעת החוק של ח"כ מירי רגב מהליכוד, שעברה בוועדת השרים לענייני חקיקה לסיפוח הבקעה, זכתה בדיון השרים לתמיכה גורפת של השר סער. "תמכתי בהצעת החוק, כי חשבתי שבנקודת הזמן הזאת נכון להעביר איתות ברור בנושא בקעת הירדן", הוא אמר השבוע.

סער מודה שהוא "מעודכן באופן שרחוק מלהיות מלא" לגבי המו"מ, אבל מספר שיש לו שיחות עם ראש הממשלה, גם בנושא המדיני. "תמכתי בבנימין נתניהו גם בבחירות האחרונות וגם לפני, גם ברגעים מאוד קשים בקריירה הפוליטית שלו, מתוך אמונה שהוא יכול לעמוד על האינטרסים הישראליים בזירה המדינית ובזירה הבינלאומית". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו