שחר גפני
יזם הייטק
חוקר תעלומות היסטוריות על יציאת מצרים.
מנכ"ל ומייסד מודיקס, יצרנית מדפסות תלת־ממד
שחר גפני, אנחנו נמצאים כמה ימים לפני ערב פסח, ואך לא מכבר פרסמת ממצאים מרתקים על יציאת מצרים. עוד לפני שנעסוק בהם - אתה יזם הייטק עם לקוחות מכובדים כמו נאס"א ואינטל, שלמעשה עושה שימוש בטרנד הולך וגובר בשם ארכיאולוגיית גוגל. מהי, בעצם?
"מחקר ארכיאולוגי קהילתי הוא טרנד עולמי. מדובר בשימוש בכלים הזמינים אונליין, ולרוב בחינם, לביצוע מחקרים. בעבר נדרשה קריירה שלמה של נבירה בארכיונים בשביל לאתר ממצאים משמעותיים, אבל כיום צילומי הלוויין של Google Earth מאפשרים לעשות זאת בקלות ובמהירות, וזאת לצד סריקות של מפות עתיקות שבהן השקיעה גוגל. כך, למשל, חוקר ישראלי לתרבות פרס העתיקה יכול לבקר וירטואלית באתרים הללו ולחסוך כרטיס טיסה. מומחים וחובבים יכולים לזהות תבניות של מבנים וחומות עתיקות מתחת לחולות או לעשב, שרק מהחלל ניתן לראות. מלבד כלי המידע הזמינים אונליין, יש גם כלים לשיתוף מידע שמאפשרים יצירת קהילות לומדות וחוקרות".
מבחינת היסטורית מדובר בתהליך עמוק יותר. בעידן של פייק ניוז אתה לא רואה סיכון בכך שתיאוריות אלטרנטיביות מבוססות מחקר קהילתי עלולות לשכתב את ההיסטוריה בצורה בלתי אחראית?
"אנחנו בעידן המידע, ובכל רגע נתון כלי מסורתי מהעידן התעשייתי מפנה את מקומו לכלים חדשים. אני מסכים שבעידן הזה כל אחד יכול להחליט מהי אמת בשבילו או לייצר אותה. אני גם מסכים שבפייק ניוז טמונה סכנה, אך סכנה גדולה יותר היא תופעת 'תיבת התהודה'. כלומר, אותם אלגוריתמים ברשתות החברתיות למשל, שמראים לנו עוד מאותה דעה וחוסמים חשיבה רחבה. זה אחד הגורמים התת־קרקעיים שמפלגים את החברה שלנו כבר שנים, והופכים את הדיונים לקיצוניים יותר. אני מאמין שלכל צורך באימות מידע כנגד פייק ניוז יש פתרון טכנולוגי, ואכן יש כבר מיזמים שעובדים בכיוון, למשל Fact Protocol".
טכנולוגיה שמגבה עובדות, לצד מנועי חיפושי עוצמתיים ובינה מלאכותית, יהוו קריאת תיגר גם על חוקרי האקדמיה, על מגדל השן?
"גוגל ושירותיו הם כלים בידו של האדם. אין צורך לדמיין חבורה של קוראי תיגר חמושים בכובעי פיראטים המסתערים על מגדל השן. המדענים עצמם הם אלו שמחוללים את המהפכה כבר בימים אלו, כך שנראה מצד המדענים עצמם יותר ויותר פתרונות קהילתיים שיתופיים לפרסום מאמרים ועוד שימוש בבינה מלאכותית. באשר לממצאים הנוכחיים שלי - קודמיי הלכו לספרייה, ואילו אני פניתי לגוגל ולמאגרי מחקר הזמינים אונליין, וכן לאתר המפות של הקונגרס האמריקני. אפילו בבינה מלאכותית נעזרתי. זה בפירוש לא כוחות".
הרומן של משה
אז בוא נדבר על הממצאים שלך, שהושגו בין היתר בכלים הטכנולוגיים שדיברנו עליהם. מה, בעצם, מצאת?
"כשהייתי בן 10 אני ומשפחתי פגשנו חוקר בשם אביגדור שחן, שסיפר לנו על תיאוריה מרתקת, הטוענת שבני ישראל יצאו ממצרים לכיוון מערב, כלומר לטענתו הם צעדו במדבריות הסהרה שבאפריקה, ולא בחצי האי סיני. הנושא הזה ליווה אותי, ובעת סגר הקורונה הראשון העמקתי בו. גיליתי שבספר 'במברה', של המהנדס וחוקר ההיסטוריה יוסף אידלברג, הועלתה השערה שלפיה בני ישראל צעדו באפריקה בצאתם ממצרים. עוד הציע אידלברג שנווה מדבר בשם סלימה, אשר נמצאת מדרום למצרים וממערב לנילוס, הוא תחנה בשם 'אילים' או 'אילימה', הנזכרת במסגרת נדודי בני ישראל במדבר.
"בחיפוש מתקדם ברשת על נווה המדבר אואזיס (Selima Oasis) גיליתי שמדובר במקור מים הנמצא על דרך סחר עתיקה בין מצרים לאפריקה, הידוע בשם 'דארב אל־ארבעין', כלומר דרך 40. עם החיפוש הגעתי למפה משנת 1533 והבחנתי בנקודת ציון במפה ששמה הוא 'מרה', תחנה אחת לפני 'אילימה'".
מרה - המקום שבו המים היו מרים עד שהומתקו לאחר הנס של משה.
"נכון. מפה נוספת משנת 1818 מציינת את המקום, הפעם בשם 'Mour', ומציינת שהמים במקום מרים לשתייה. לא רק זאת, אלא שהמקום נמצא על אותה דרך סחר עתיקה, והתחנה הבאה מצפון לדרום היא סלימה - ושם נכתב בתורה שהמים טובים לשתייה.
"בהמשך המחקר שלי למדתי שיוספוס פלביוס סיפר על משה הצעיר, שבתור נסיך מצרים הוביל מבצע צבאי נועז נגד הכושים אשר מדרום למצרים. המהלך המפתיע שלו היה הובלת הצבא דרך אותה דרך מקבילה לנילוס. כלומר, משה הכיר את הדרך. מה גם שבתורה כתוב שלמשה היתה אישה כושית, ומדרשים עתיקים מספרים שלמשה אכן היה רומן עם מלכה כושית מדרום למצרים לפני שהגיע למדיין".
אלה אמנם ממצאים מעניינים, ובכל זאת - איך הגעת מבאר מים אחת למסקנה שלפיה בני ישראל עברו במקום?
"במידע על סלימה כתוב שבאזור יש מכרות מלח, ולאורך ההיסטוריה היו מובילים את המלח על חמורים אל 'סוכות', שהיתה היעד הראשון של בני ישראל בצאתם ממצרים. והנה מתברר שמפות עתיקות מראות מקום בשם סוכות על אותה דרך סחר עתיקה. האם זה במקרה? אמנם במקרא כתוב שסוכות היתה התחנה הראשונה, ופה היא למעשה התחנה האחרונה, אבל אולי הם יצאו 'סוכותה', כלומר ציון היעד ולא המקום עצמו".
אם הדרך עוברת דרומה ממצרים, איך הם חצו את ים סוף?
"מוסכם לפי חוקרים רבים שהים האדום אינו ים סוף המקראי, כי צמח הסוף גדל ליד מים מתוקים, ומי הים האדום הם מלוחים. לאורך ההיסטוריה ניסו להציע פרשנויות שונות. אידלברג, ואחריו שחן, העלו טענה מקורית ומעניינת שנס חציית ים סוף, וטביעת חיל פרעה, מקורם בתעוזה ובכושר אלתור של בני ישראל. אידלברג טען שבני ישראל חיבלו בסכרים ששמרו על אגן ניקוז של הנילוס. הגבהת הסכר אפשרה לבני ישראל לעבור, ופריצתו לאחר מכן יצרה שיטפון אדיר".
לפי דבריך, מיקומו של ים סוף אינו בדיוק היכן שנהוג לחשוב. איפה הוא ממוקם, אם כן?
"אני סבור שים סוף המקראי נמצא במצרים, בבקעה ממערב לנילוס הידועה בשם בקעת פיום. בעת העתיקה הבקעה נקראה 'פי־יום', כלומר 'בית הים', ואכן בבקעה יש אגם שמימיו מוזנים ממי הנילוס באמצעות תעלה שעד היום קוראים לה המצרים 'באחר אל־יוסף', כלומר תעלת יוסף.
"הגעתי לספר לימוד בהנדסה אזרחית שמנתח את התעלה ומגיע למסקנה שאם הסכרים שעל התעלה היו נפרצים, הנזק היה עצום. יתרה מכך, המהנדס שחיבר את הספר מציין שהמקום נראה לו מתאים ביותר להתרחשות סיפור חציית ים סוף בדיוק בגלל הסיבה הזו. אני משער שהתיאוריה שלי היא היחידה שיש לה אישור של מהנדס, הידרולוג מוסמך. המפה שמצאתי מראה היכן בני ישראל נלכדו בין הים ובין חיל פרעה".
אחד ההיבטים המרתקים בתיאוריה שלך הוא שהר סיני הוא בכלל הר געש.
"אידלברג הציע הר בשם אמי קוסי בסהרה, הממוקם ממערב למצרים ומדרום ללוב. מדוע הר געש? בשירת דבורה כתוב 'הרים נזלו מפני ה''. חבקוק הנביא מספר: 'ויתפוצצו הרי עד'. בספר שמות, פרק כד, נכתב: 'כאש אוכלת בראש ההר'. בדברים, פרק ד, נכתב: 'ההר בוער באש עד לב השמיים'. משה ראה את המלאך 'בלבת אש מתוך הסנה'".
אחת הביקורות היתה שההר הזה כבוי כבר מיליוני שנים.
"נכון. בסריקה מתקדמת של האזור נמצא הר אחר, דרומי יותר, בשם ג'אבל מרה, הממוקם בסודאן. הוא מתאים יותר משום שהיה פעיל לפני כ־3,500 שנים, וההתפרצות שלו היתה מיוחדת. ההר הזה התפרץ בסגנון שנקרא 'פליני', המתאר התפרצות שבה העשן והאש הם בצורת עמוד גבוה שיכול להגיע עד לגובה של 20 ק"מ, בהחלט משהו שנראה למרחוק במדבר".
איך הם חזרו מאפריקה לכנען - הם בטח לא חזרו שוב דרך מצרים.
"ממש לא. קודמיי טענו שבני ישראל צעדו אל דרום הים האדום וחצו ברגל את מצרי באב אל־מנדאב אל תימן וסעודיה של ימינו, ומשם צעדו צפונה. ההשערה שלי היא שהם חצו את הים באוניות. איתרתי נמל ימי עתיק באזור אריתריאה בשם אדוליס, שעליו כתב היסטוריון יווני כי הוא הוקם על ידי עבדים שברחו ממצרים. נוסע הרפתקן מתקופה מאוחרת יותר סיפר שראש היישוב - שמו באופן מפתיע הוא משה. יתרה מכך, בפרשת 'כי תבוא' מסופר מה יקרה לבני ישראל אם לא ישמעו בקולו של האל. מפורטת שם מסכת אסונות שיפקדו את העם, והחמור ביותר הוא 'והשיבך למצרים באוניות'. מהיכן פתאום הגיעו אוניות? האיומים האלו מוזכרים לבני ישראל בעודם במדבר".
גשר בין חילונים לדתיים
המעניין הוא שסיפור יציאת מצרים הוא אבן יסוד ביהדות, אבל ארכיאולוגים לא מצאו ראיות משמעותיות למסע של בני ישראל במדבר. האמצעים הטכנולוגיים שיש בידינו כיום עדיין לא יכולים לאשש או להפריך את יציאת מצרים. האם, כמי שמגיע מתחום ההייטק, אתה סבור שהטכנולוגיה מקדמת אותנו אל אמת מוחלטת, ודאית?
"אתה צודק, אבל יש לזכור שהממצא הארכיאולוגי היחיד שמאשר את קיום בית דוד הוא כתובת אחת מקרית מתל דן. הממצא היחיד שמאשר את קיום בני ישראל מסביבות 1,200 לפני הספירה הוא כתובת מצרית המתארת מסע צבאי - אסטלת מרנפתח. לכן קשה לקבוע קביעה מוחלטת על בסיס מה שלא מצאו, ונהפוך הוא - נדירות הממצאים הנ"ל דורשת צניעות וענווה. כמות הממצאים הרבה התומכת בנתיב יציאת מצרים לכיוון אפריקה לא מאפשרת להתעלם מהסבירות לכך".
הקונצנזוס בעולם המדע הוא שיציאת מצרים היא מיתוס. הרוב לא תומכים בתיאוריה שלך, ואפילו יכנו אותה פסבדו־מדע.
"טרם ראיתי בני אדם שאוחזים בדעה מסוימת במשך שנים ומוותרים עליה בקלות, מה גם שחוקרים רבים אינם מכירים את התיאוריה של יוסף אידלברג ואביגדור שחן. ייתכן, בפרפראזה לדברי המהפכן ההודי גנדי, שתחילה יתעלמו מהממצאים, ייתכן שגם יבטלו אותם, אבל אני מאמין שהדברים מחלחלים. פגשתי לאחרונה את אביגדור שחן, שסיפר לי אנקדוטה משעשעת על כך שמנהל יחידת ההשאלה בספרייה הלאומית סיפר לו שפרופסורים מכובדים שאלו את ספרו, אבל ביקשו שלא להירשם ברשימת הקוראים".
נעזרת, כאמור, בבינה מלאכותית בפירוש חלק מהממצאים. מהי תשובתו של צ'ט GPT לשאלה האם יציאת מצרים התרחשה?
"הנה תשובתו בתרגום לעברית: 'השאלה אם האירועים המתוארים בספר שמות בתנ"ך אכן התרחשו היא נושא לוויכוח בין חוקרים, היסטוריונים וארכיאולוגים. בעוד יש הטוענים שאירועי יציאת מצרים נתמכים בראיות ארכיאולוגיות והיסטוריות, אחרים מציעים כי יש מעט עדויות התומכות ברעיון שיציאת מצרים כפי שמתוארת בתנ"ך אכן התרחשה. אחד האתגרים העיקריים בניסיון לקבוע את ההיסטוריות של יציאת מצרים הוא היעדר ראיות ארכיאולוגיות קונקרטיות...
'כמו כן, יש מחלוקת מסוימת בין החוקרים לגבי ציר הזמן של האירועים המתוארים בתנ"ך, וכן לגבי זהותו של פרעה ששלט בתקופת יציאת מצרים. בסופו של דבר, השאלה אם האירועים המתוארים בספר שמות אכן התרחשו היא עניין של פרשנות ואמונה. בעוד אנשים מסוימים עשויים לקבל את התיאור המקראי כמדויק מבחינה היסטורית, אחרים עשויים לראות בו נרטיב מטאפורי או סמלי המעביר אמיתות רוחניות או מוסריות'".
ואולי זה המסר החשוב פה - לקחת את האמת הסמלית שלנו מתוך הסיפור. ומשום שלאמת פנים רבות, האם הראיון הזה, דווקא בימים כאלה, עלול ליצור עוד מסר של פיצול סביב משהו שהפך לקונצנזוס בקרב חלק מהעם?
"הממצאים שלי מציעים אפשרות סבירה לנתיב של בני ישראל. אני מפרסם אותם באתר בשם lostexodus, ומאפשר לציבור לסייע במציאת רמזים נוספים. מעבר לכך, הראיון הזה הוא גשר בין חילונים לדתיים. יצא לי לשוחח עם חילונים רבים, ומצער שרבים מהם לא זוכרים את סיפורי התנ"ך. בליל הסדר רצים לשלב הארוחה ומפספסים את סיפור לידת העם שלנו.
"מהצד שני, יש דתיים שאינם חשופים לתפיסה הספקנית היסודית שבבסיס עולם המדע, ובהם מדע ההיסטוריה וחקר המקרא. זהו עולם של ספקנות ממוסדת שבה מתווכחים שוב ושוב לגבי כל ממצא, מתוך אהבה למקורות ותשוקה לגילויים ולתובנות חדשות. אנחנו עם אחד, וחילוקי הדעות הם לא דבר חדש, וגם את זה נעבור. זה בא לידי ביטוי גם באנקדוטה שקשורה לסיפור יציאת מצרים: כשמשה יורד מההר ורואה את בני ישראל רוקדים סביב עגל הזהב, הוא קובע הבחנה מדויקת על אופיו של העם, שתקפה עד היום: 'וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת־הָעָם, כִּי פָרֻעַ הוּא'".
להצעות ולתגובות: Ranp@israelhayom.co.il
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו