הרפורמה קרעה את דעת הקהל. מתווה הפשרה סודק את הקואליציה

במהלך ישיבת סיעת הליכוד, הראשונה והאחרונה לעת עתה בנושא הרפורמה המשפטית, החלו לצאת דיווחים על כך שההתקפלות במתווה בכל הנוגע להרכב הוועדה למינוי שופטים נעשתה בגלל איומים של יואב גלנט לפרוש מהממשלה.

במשך כמה שבועות מונחת לפתחה של צמרת הליכוד הצעה להשיב מלחמה שערה נגד מתקפות האופוזיציה באמצעות שימוש בנושא הביטחון כטריגר מרכזי בעד הרפורמה. להתחיל לצייד את בכירי הקואליציה במידע ובדוגמאות כיצד החלישה מערכת המשפט בעשורים האחרונים את הביטחון וקשרה את ידיהם של חיילי צה"ל.

זה לא קרה, אבל קמפיין באותה רוח הושק השבוע למטרה ההפוכה: להסביר את הריכוך העצמי שהביאה הקואליציה ברגע האחרון לחוק הרכב הוועדה למינוי השופטים - החוק היחיד שהיא אמורה להשלים בעתיד הנראה לעין. במקום להביא את גלנט להסביר למה הרפורמה טובה לביטחון, גויס השר, אולי בעל כורחו, להסביר מדוע הכניעה (ברפורמה) טובה לביטחון.

מאז הודיע שמחה רוטמן על הריכוך בעמדת הקואליציה, חדרה הסערה גם למפלגת השלטון. ברגע אחד התברר כי לא מעט קיני התנגדות חזקים שכנו שם, בתוך הסיעה, אולם חששו לדבר. בעוד תומכי הרפורמה המובהקים כמו יריב לוין, מירי רגב וטלי גוטליב הורמו על נס, המהססים והמתנדנדים כמו יולי אדלשטיין, יואב גלנט ואבי דיכטר הורמו על טיל. רוב חברי הקבוצה השנייה פשוט שתקו. השבוע, כשהתברר כי נתניהו, רוטמן, ואפילו לוין וסמוטריץ' נמצאים בצד שלהם - העזו לראשונה לדבר.

מאז ישיבת הסיעה עובר הליכוד טלטלה עזה, על סף קרע ממש. יריב לוין, שזכה עד כה לתמיכה או לכל הפחות לשתיקה, מצא את עצמו יעד למתקפות בוטות, רובן ככולן משורות הליכוד. הוא הואשם כמי שפירק את המפלגה ואולי אפילו את הממשלה; שהרפורמה עצמה, והדרך שבה הוצגה והועברה, הן כישלון קולוסאלי.

מקול ענות גבורה בתחילת הדרך, נותר קול ענות חלושה. ואחרי כל ההפגנות, המחאות, הסרבנות וההשתוללות הפרועה ברחובות, תקבל הקואליציה אפשרות למנות שני שופטים לעליון. זהו. בשביל זה כל זה היה שווה? רבים בליכוד סבורים שממש לא.

השאלה אם אחרי שבשבוע הבא תאשר הכנסת סופית את החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, תמשיך הקואליציה לנסות להעביר את שאר חלקי הרפורמה - נותרה בשלב הזה פתוחה. לוין נחוש להעביר מסר שכן. גם רוטמן וסמוטריץ', שהצהירו על כך במסיבת עיתונאים משותפת. רבים אחרים חושבים שממש לא. תם האירוע. נתניהו, שכל כך שמח שכל זה מאחוריו, לא יאפשר להניע שוב את גלגלי הרפורמה, ובהתאמה גם את גלגלי המחאות וההפגנות, שאולי ייקחו גם הן הפסקה במהלך חופשת הפסח.

אגב, מבחינת לוין לא היתה כל התקפלות השבוע, רק שיפור עמדות. הכנסת הנוכחית אמורה ממילא למנות שני שופטים בטווח יחסית מיידי, ועוד שניים רק בשלהי הקדנציה. כלומר, הממשלה צריכה למלא את ימיה כדי להגיע לשני המינויים הבאים. זה סיכון גדול מדי. בינתיים בג"ץ יכול לפסול את החוק בגלל ההליכה על כל הקופה. הממשלה יכולה להתחלף ולמנות שופטים ליברליים אקטיביסטיים. לכן ההסתפקות בשניים של הקואליציה ועוד שניים בהסכמה היא מידתית ונכונה, גם תקשה על בג"ץ לפסול את החוק, וגם תגן על הימין אם וכאשר השמאל בשלטון וכוח המינוי יעבור אליו.

בתוך דבריו משגר לוין מסר חריף לבג"ץ לבל יעז להתערב. קודם כל כי מדובר בחוק יסוד - דבר שעד היום נמנע בג"ץ מלפסול. שנית, כי מדובר בחוק יסוד הנוגע ישירות לשופטים ולדרך בחירתם. אין ניגוד עניינים גדול מזה, שחוק היסוד הראשון שבו יתערבו השופטים יהיה החוק העוסק בדרך בחירתם. לוין צודק, אבל כפי שראינו בהתנהלות עד כה, צדק והוגנות הם לא חלק מחוקי המשחק כרגע. המפגינים ידחפו, השופטים יפסלו, והתקשורת תעודד מהיציע.

הפגסוס מתעורר

פרשת פגסוס ושתילת תוכנת הריגול המתקדמת במכשירי טלפון של חשודים ועדים עשויות לגעת ישירות במשפט נתניהו. הפרשה, שפרצה בעקבות דיווח עיתונאי, חוללה סערה למשך זמן קצר, אולם גוועה כמעט במהירות שבה עלתה. המערכות כולן התגייסו בזריזות לכבות את הדליקה בטרם תתפתח לבעירה משמעותית, וקול דממה דקה החליף אותה במהרה.

בצדק פעלה המערכת להשקטה מהירה של הגזרה. מבחינתה, לפחות, כמו כל מסגרת המזהה איום מבחוץ וממהרת לגונן על עצמה ועל אנשיה בכל דרך, בטח באירוע כמו פרשת פגסוס, שעלול היה להתגלות כחומר נפץ שיחריב את הבית על יושבו.

כולם מסמסו את העסק. לא רק חוקרי המשטרה שהשתילו את התוכנה, אלא גם אנשי הפרקליטות שאישרו, אנשי היועמ"ש שהיו אמורים לפקח אבל העלימו עין, ואפילו שופטים שלא חקרו ולא דרשו מספיק בטרם העניקו רישיון להשתלת התוכנה המתוחכמת, המסוגלת להעביר למפעילה לא רק תכתובות רטרואקטיביות - עניין בעייתי מבחינה חוקית בפני עצמו - אלא גם תמונות, צילומי וידאו, קובצי קול, ולמעשה כל מה שאי פעם בוצע במכשיר שבו הושתלה התוכנה.

מי שזיהה ראשון את הפוטנציאל ההרסני למערכת שעליה הוא מופקד היה היועמ"ש דאז, אביחי מנדלבליט. בפעולת מנע מתוחכמת הצליח למנות את המשנה שלו, עמית מררי, לעמוד בראשות ועדה שתבדוק את העניין, או תפרק את המוקש, אם רוצים הגדרה מתאימה יותר. הרי היועמ"ש עצמו וצוותו אחראיים לעניין לא פחות מהמשטרה, כגורם שאמור היה לפקח בזמן אמת ולסייע לאזרחים לשמור על זכויותיהם שהופרו שלא בידיעתם.

סעדה צלב את נציגי המשטרה בדיון והוציא מהם עדויות מדהימות. מתברר שבידי שוטרים, וכנראה גם פרקליטים, היו מצויים מאות מכשירי טלפון בשנים שבהן בוצע שימוש בפגסוס

ואכן לא עלו ממצאים דרמטיים. אמנם פה ושם נאלצה מררי להודות כי התקיימו עבירות על החוק בשימוש ברוגלה, אולם היה זה במינון נמוך עד מזערי, וגם בחומרים שנשאבו לא נעשה שימוש פסול. ברור.

בשבוע שעבר התגלו בוועדת החוקה ממצאים קצת שונים. היועץ המשפטי של המשטרה, עו"ד אלעזר כהנא, חשף בדיון כי בוצעו כאלף שאיבות של מכשירים באמצעות התוכנה - פי כמה מהמספרים הבודדים שעליהם דיברה מררי. בדיון ישב ח"כ משה סעדה, מ"מ ראש מח"ש לשעבר, ונדהם. הוא מכיר את המערכת, יודע למה היא מסוגלת. יודע גם על ניסיונות הטיוח וההשתקה שמאפיינים אותה במיוחד על רקע חקירות נתניהו.

הוא לא היה מסוגל לשתוק. בשאלות שתי וערב צלב את נציגי המשטרה בדיון והוציא מהם עדויות מדהימות.מתברר שבידי שוטרים, וכנראה גם פרקליטים, היו מצויים בשנים שבהן בוצע שימוש בפגסוס מאות מכשירי טלפון שהועברו במלואם לידיהם. שתוכנות מפירות זכויות אדם אלה הותקנו לא רק על חשודים, אלא גם על עדים. וכי לכל האמירות על כך שלא נעשה שימוש בממצאים אין ולא היה מעולם כל כיסוי. מאיפה לפרקליטות או אפילו ליועמ"ש המשטרה לדעת מה עשו השוטרים ביחידות עם המידע המדהים בהיקפו שהיה בידם? התשובה: אין להם איך לדעת.

סעדה דרש להקים בהקדם ועדת חקירה פרלמנטרית לחקור את פרשת פגסוס. ועדת חקירה ממלכתית לא אפשרית - העומד בראשה הוא שופט הממונה על ידי נשיאת העליון. מדובר בפרשה שבה גם שופטים חשודים בכך שלא ביצעו את מלאכתם ונתנו יד להפרת זכויות. ועדה ממשלתית גם היא לא תעבור טוב בגלל ההקשר של משפט נתניהו. האפשרות היחידה שנשארה כרגע היא ועדה פרלמנטרית. אם תוכל לחשוף ממצאים ודאיים, תבחן הקואליציה את דרכי הפעולה להמשך. מי שיעמוד בראש הוועדה הוא סעדה עצמו, המכיר היטב את המערכת.

נתניהו ויריב לוין היססו. האופוזיציה הרי תחגוג. הנה עוד הוכחה לכך שכל מה שעושה ראש הממשלה, לרבות הרפורמה המשפטית כמובן, היא למלט את עצמו מאימת הדין, יאמרו. השבוע קיבל סעדה אור ירוק סופי, והקמת הוועדה מתוכננת לאחרי הפגרה.

מי יבנה בית?

לאחר הנזיפות מוושינגטון לירושלים בעקבות ביטול חוק ההתנתקות, הבהירו נתניהו ומשרד החוץ כי אין כל כוונה ליישב מחדש את היישובים שפונו במסגרת ההתנתקות מצפון השומרון. לשרת ההתיישבות אורית סטרוק ולמועצה האזורית שומרון, כוונות אחרות.

ראשית, החוק שונה באופן כזה שכן תתאפשר בנייה והקמת יישובים חדשים תחת אלה שנהרסו. שנית, הישיבה בחומש תחזור לפעילות, ללא הגבלות התנועה והביקורים שהיו במקום בטרם שונה החוק. שלישית, אף שהמקום פונה מיהודים, אף לא סנטימטר אחד שלו הועבר לערבים. השטח כולו נותר שטח C, כלומר שטח בשליטה ישראלית. סטרוק, יחד עם המועצה האזורית שומרון והעומד בראשה יוסי דגן, שפונה בעצמו מהשטח בזמן ההתנתקות, מתכוונים להגיש בקרוב תוכניות שיניעו מחדש את ההתיישבות בצפון השומרון. צעד ראשון בדרך ארוכה.

סטרוק מסתובבת עם ההסכם הקואליציוני שחתמה הציונות הדתית עם הליכוד ערב הקמת הממשלה, מקופל בתיקה האישי, שורותיו ממורקרים בצהוב זרחני וממוספרים לפי סדרי עדיפויות. זה התנ"ך שלנו, היא קוראת למסמך. ואין סעיף אחד שהיא מתכוונת לפסוח עליו. ישראל הבטיחה בפסגות שארם ועקבה שלא תהיה בנייה ולא הכשרת מאחזים? אז הבטיחה. זה כבר קרה.

הממשלה כבר אישרה את תשעת המאחזים וכמעט 10,000 יחידות דיור אחרות. בעוד חודשיים תתכנס שוב המועצה העליונה לתכנון ותאשר עוד אלפי בתים. בזמן שבין לבין אכן לא יאשרו עוד מבנים, היא מחייכת. רק על דבר אחד נאלצה להתפשר - הישיבה באביתר לא תקום עד אחרי הרמדאן. בעוד חודש, תתחיל לפעול במרץ להקמתה.

התרוממות נפש

יעל כצמן, סמנכ"לית ארגון העלייה "נפש בנפש", ליוותה את בנה בהתרגשות לבסיס הקליטה ביום גיוסו לחטיבת כפיר. רק יממה קודם לכן שבה מהכנס הרפואי השנתי של הארגון בארה"ב, המעודד רופאים ואנשי מקצועות הרפואה לעלות לישראל ומסייעים להם להשתלב בתעסוקה במרכזים הרפואיים בארץ.

כשעמדה שם, מול המתגייסים החדשים, רוקדים בהתלהבות ישיבתית נוכח הזכות הגדולה שנפלה בחיקם לשרת את עמם, לא יכלה שלא לחשוב על הפער האדיר שבין החוויה האישית שלה ביומיים האחרונים - עולים שמשתוקקים לעלות לישראל והחיילים החדשים שמתגייסים לצה"ל בשמחה - לבין הכותרות המבשרות על סרבנות, ירידה, הוצאת כספים מבוהלת, והוצאת דיבתה של ישראל בעולם.

בכנס עצמו, שהתקיים בניו ג'רזי ובו השתתפו 400 רופאים המעוניינים לעלות לישראל, הנושא הפוליטי כלל לא עלה. מדיווחי הארגון עולה כי לא חלה כל ירידה בעלייה ובהתעניינות בעלייה לישראל גם בחודשים האחרונים, בעיצומו של המשבר בפוליטי והחברתי בישראל. מאז הקמת הארגון ב־2002 העלו "נפש בנפש" 800 רופאים מומחים, 2,000 בעלי מקצועות הרפואה לרבות 400 אחיות, והנהירה לישראל נמשכת.

בחודש יוני יתקיים כנס נוסף של הארגון בארה"ב, הפעם לבעלי מקצועות חופשיים אחרים, וחודשיים אחר כך תתקיים טיסת הצ'ארטר השנתית, שבה יטוסו יחד מאות עולים, ובהם מועמדים לגיוס ומשפחות צעירות, כדי לקבוע את משכנם הקבוע בארץ הקודש. בישראל מדברים על "הפיכה משטרית"; בארה"ב יש עדיין שרואים בישראל את ביתו של העם היהודי ללא תנאי.