בטח שלא לקבלת הפנים הזו ציפה הרב אלי בן דהן (61) מהבית היהודי כשנכנס לתפקיד סגן שר הביטחון. כבר ביומו הראשון נשלח לכנסת להשיב על שאילתא נגד הפיילוט שביקש להפעיל שר הביטחון משה יעלון בסוגיית הפרדת האוטובוסים ביהודה ושומרון, אלא שבעוד בן דהן עומד על דוכן הכנסת ומנסה להסביר, ראש הממשלה בנימין נתניהו ויעלון הודיעו כי הם מבטלים את הפיילוט בעקבות הלחץ הציבורי.
המבוכה היתה גדולה. אתרי האינטרנט בציבור הדתי כבר קראו לו לעשות מעשה בעקבות ההשפלה, אך בן דהן עצמו נשמע שלו ורגוע הרבה יותר: "עליתי לדוכן להגן על המהלך ובינתיים הגיעו למסקנה שצריך לעכב את ההחלטה. לא עידכנו אותי, נכון, אבל שוחחתי עם שר הביטחון ומתברר שניסו לעדכן אותי, פשוט הייתי כבר על הדוכן. בכל מקרה, לא נורא, סיכמנו שלהבא נלמד לסגור מעגל".
ספק אם כל פוליטיקאי היה מגיב בדרך זו, אבל זו אולי הדוגמה הטובה ביותר להבין מי הוא אלי בן דהן. סגן שר הדתות היוצא וסגן שר הביטחון הנכנס, לא מתלהם, נעים, נאבק אבל לא בכוח. כך גם נראתה הקדנציה שלו במשרד הדתות - רצופת מאבקים מול הציבור החרדי, אך אף פעם לא גלשה לשפה בוטה וחריפה.
המבוכה על דוכן הכנסת לא היתה הקושי היחיד בתחילת תפקידו החדש. על פי ההסכם הקואליציוני אמור בן דהן להיות אחראי על המינהל האזרחי, אלא ששר הביטחון מסרב להעביר זאת לידיו ובימים אלה נמצא הנושא בדיונים בין ראש הממשלה לשר החינוך נפתלי בנט, בניסיון לחלק שוב את תחומי האחריות.
מבחינתו של בן דהן מדובר בצעד מבורך, כי הוא לא היה רוצה לראות עצמו חותם על צווי הריסת בתים ביהודה ושומרון. עם זאת, הוא כן מתכוון לפעול בכל הקשור לאזור הרגיש.
"אני רוצה בעיקר להקל את חייהם של היהודים שגרים ביהודה ושומרון. אם אצליח להקל כמה עניינים שלהם, להשוות את החיים של אלו שגרים שם לאלו שגרים בחיפה, בירושלים או בתל אביב, זה יהיה שכרי", הוא מסביר, וחוזר ומרחיב על סוגיית הפרדת האוטובוסים.
"המינוח לא נכון, זו לא הפרדת אוטובוסים", אומר בן דהן. "אין שום הנחיה שמגבילה את יכולת הנסיעה של הפלשתינים שירצו לנסוע באוטובוס מגוש דן חזרה ליהודה ושומרון, אלא שעד עכשיו הם היו נרשמים ביציאה שלהם אבל לא היו נרשמים חזרה - זה מהווה סכנה ביטחונית. ההנחה היתה שאם הם יירשמו בחזור, ויהיו עשרים פלשתינים באוטובוס ושלושים ישראלים, זאת תהיה בעיה שתעכב את כולם - ואז יקימו אוטובוסים נפרדים. בכל מקרה, המצב לא השתנה".
מלבד ענייני יהודה שומרון, את פניו במשרדו החדש קיבלה גם רקטה שנורתה מעזה לשטח ישראל אחרי תקופה ארוכה של שקט. בן דהן, כמעט כרגיל, לא מתרגש: "מאז סיום מבצע צוק איתן היו שישה מקרים בלבד של ירי. זה אמנם לא מעט, אבל על כל אחד מהמקרים הגבנו. לעומת זאת, אחרי מבצע עמוד ענן היו 48 מקרים של ירי, כך שבסך הכל השקט נשמר. חמאס מבין שקיבל מכה חזקה מאוד ויש לו אינטרס לשמור על השקט".
בן דהן מסתכל על הירי גם ברמה הפוליטית המקומית ותוקף את ישראל ביתנו על כך שהגישו בעקבות הירי הצעת אי אמון: "הם היו שותפים לממשלה הקודמת, להחלטות בצוק איתן וגם לסיכומים אחרי צוק איתן, אז בשביל מה לעשות דבר כזה? חוץ מזה אני גם מעריך שבעוד חודש הם יהיו שוב חלק מהממשלה".
סוגיה נוספת שחשוב לו להתייחס אליה, והיא גם נוגעת בתפקידו הקודם, היא גיוס החרדים לצה"ל: "אני מקווה שאוכל לטפל בתחום. אשמח מאוד לעזור לחרדים שמתגייסים. הגיע הזמן שהציבור החרדי יבין שהעולם השתנה. הצעירים החרדים לא רואים עצמם כמי שיכולים כל חייהם ללמוד תורה, הם רוצים לצאת החוצה לשוק העבודה ומבינים שהמפתח זה השירות בצבא. אני טוען תמיד שמי שלא לומד תורה יכול וצריך להתגייס".
"ש"ס רוצה לקבוע"
בן דהן אמנם כבר עזב את משרד הדתות, אך הוא מתקשה להיפרד מתפקיד זה. קרוב לשנתיים ניסה לשפר בו את השירות וליישם רפורמות מהפכניות. היה חשוב לו לחזק את מעמדן של הדת והמסורת בישראל, או לכל הפחות למנוע את שחיקתן. לכן כעס מאוד על פרשת הרב יאשיהו פינטו, שגזר דינו ניתן בשעות שפינה חפציו ממשרדו הקודם - מבחינתו, פינטו הרס לו את כל ההשקעה.
"אני יודע שדבר כזה גורר אחריו מחשבות או אמירות שמסבירות שכל הרבנים מושחתים", הוא אומר בכאב, "אבל צריך להבין ולדעת שאין קשר בין הרב פינטו למוסדות הדת במדינה. הוא רב פרטי ואסור לעשות הכללות. אם למשל חושדים ברות דוד, אין זה אומר שכל הפרקליטים מושחתים".
למשרד הדתות בן דהן נכנס עם רצון עז להראות את הצד היפה של המסורת, וכעת הוא חושש שאנשי ש"ס, ששבו לתפוס את מקומו, יהרסו את מה שכבר עשה. "יש לי חשש כבד שהכל ייעצר, למשל רפורמת הכשרות, שבמסגרתה אמורה לקום חברה ממשלתית שהיא זו שתעסיק את המשגיחים, ולא המסעדות. היא זו שהיתה אמורה לקבוע אמות מידה אחידות לרמת הכשרות - ועכשיו אין לדעתי למישהו מש"ס אינטרס לדחוף את הרפורמה הזו, כי היא אמורה להוריד את ערכם של הבד"צים הפרטיים, שמשפחת יוסף חיה מהם".
עוד מפרט בן דהן: "גם קבעתי תקנה, שלפיה רב שנבחר לכהן ביישוב מסוים, יש לו שנה מיום בחירתו לעבור לגור באותו יישוב, ואם לא - המשרד יפסיק לשלם לו משכורת. אני מאמין שש"ס תבטל את התקנה הזאת או לא תאכוף אותה".
והוא ממשיך: "לצערי, בהסכם הקואליציוני החרדים השיגו את ביטול החלטת הממשלה בעניין הגיור, שהיתה אמורה להקים עוד הרכבי גיור ולהקל על המתגיירים. את זה הם תקעו. זה כבר לא יבוצע, משמע פיספסנו את ההזדמנות להרחיב את מספר המתגיירים". ועל חוק הקבורה הוא אומר: "יזמנו חוק שמסדיר את מערכת היחסים בין האזרח הקטן ובין חברות קדישא. זה חוק שמגדיר מה מגיע לאזרח הקטן; על מה הוא צריך לשלם וכמה. החוק גם מטיל על חברות קדישא אחריות לעובדיהן, ועכשיו המפלגות החרדיות עלולות לבטלו".
לצד כל החששות הצליח בן דהן להותיר על כנן כמה רפורמות. כך למשל בנושא הנישואים. על פי ההסכמים הקואליציוניים יימשך "חוק צהר", המאפשר לזוגות להירשם לנישואים בכל מועצה דתית בארץ ולא רק במקום מגוריהם.
"דבר לא השתנה". הרב דוד לאו // צילום: יוסי זליגר
רגע לפני חלוקת התיקים בתוך מפלגת ש"ס, פורסם כי אף אחד מחבריה לא היה מעוניין לקבל את תפקיד שר הדתות. את בן דהן זה לא הפתיע: "בעוד כמה שבועות נכנסת לתוקף התקנה שרבנים צריכים לעבור לגור ביישוב שאליו נבחרו, והם לא יודעים מה לעשות עם זה. אם יפסיקו לרבנים שלהם את המשכורת - יצעקו עליהם; אם לא יפסיקו - יספגו ביקורת ציבורית".
למרות זאת ש"ס התעקשה על תיק הדתות.
"אני חושב שזה בגלל הרצון שלהם להגיד 'אנחנו קובעים את שירותי הדת במדינה, בדרך שלנו'. לדעתי היה להם חשוב להראות שהדרך החרדית היא השולטת ולא זו של הציונית הדתית. כמו כן, הם רוצים למנות ראשי מועצות דתיות ורבנים. אבל איני יודע אם יצליחו בכך".
למה בבית היהודי לא התעקשו על תיק הדתות?
"התעקשנו, אם כי לא התאבדנו עליו. אני יכול להגיד שהליכוד גילה כל הזמן נטייה לצד החרדי. הוא חתם בלעדינו. בסוף עוד עשינו שרירים ונתנו לנו את תיק המשפטים שלא חלמנו לקבל. ואגב, כבר אמרתי שאני מוכן להישאר בתפקידי, אפילו תחת אריה דרעי".
בשלב זה תוקף בן דהן את הישגי מפלגתו בהסכמים הקואליציוניים: "קיבלנו את משרד החינוך, שהוא חשוב יותר ממשרד הדתות, אבל אם נתמקד בשאלה מה חשוב יותר - משרד הדתות או משרד המשפטים - הייתי מעדיף שנקבל את הדתות. זה לא שמשרד המשפטים לא חשוב, אבל היכולת לבצע שם שינויים של ממש מצומצמת בהשוואה ליכולת לפעול בתיק הדתות".
רגע לפני שהוא מביט בחרדה אל עבר עתידו של משרד הדתות, בניהולם של החרדים, עולה השאלה - האם הספיק במהלך כהונתו שם לחזק את הדת בקרב הציבור החילוני? הוא לא בטוח: "לא חיפשתי ש'יאהבו' את הדת, זו מילה מוגזמת, הכיוון היה יותר שיכבדו אותה; שהציבור החילוני יבין שיש אנשים שלא רוצים ברעתו. בחלק מהדברים הצלחנו. אדם שמגיע היום ללשכת רשם הנישואים מתקבל אחרת לגמרי מבעבר, בסבר פנים יפות. יש תפיסת עולם שונה".
"אינטרסים בכל פינה"
אחד האתגרים שעמדו בפניו עם כניסתו למשרד הדתות היה בחירת הרבנים הראשיים לישראל. היה זה קרב קשה בין הרבנים הדתיים־לאומיים לבין הרבנים החרדים, שניצחו - הרבנים דוד לאו ויצחק יוסף נבחרו. "זה היה כישלון", מודה בן דהן, "יכול להיות שאילו הציונות הדתית היתה מתאחדת מאחורי רב אחד, היינו זוכים".
תוצאות בחירת הרבנים הראשיים הובילה ללא מעט חיכוכים בין בן דהן לרבנים לאו ויוסף. תחילה הבהיר כי אין בכוונתו לתקוף את השניים פומבית, אולם לבסוף הוא מוצא על מה להתבטא בצורה משוחררת, כשאת האש הוא מכוון לעברו של הרב לאו: "אילו דברים הוא עשה? זה שנתיים שהוא רב ראשי ומה השתנה? לרפורמה בסוגיית הכשרות הוא נגרר ולא קידם אותה באופן אמיתי. עם זאת, לשבחו ייאמר שהוא אדם פתוח".
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
היית מגדיר את הרבנות כגוף יעיל?
"השאלה שצריכה להישאל היא מה האזרח מצפה מהרבנות. הרבנים הראשיים הם לא אלה שמובילים שינויים בשירותי הדת. הם מנהיגים רוחניים שצריכים לקרב בין חלקי הציבור. הם צריכים להביא את דברי התורה, לפני כל אזרח בישראל. על פי אמות מידה אלו, הם עושים את מלאכתם כראוי. עם זאת, יש תחומים שהרבנות הראשית צריכה להיכנס אליהם יותר, כמו הסכמי קדם־נישואים. תלונות תמיד יהיו. כשהייתי מנכ"ל בתי הדין הרבניים, הובלתי שינויים מדהימים ועדיין היו תלונות, שלא תמיד העידו על המציאות".
אולי זה כך כי הציבור רואה שהרבנות היא מוסד משפחתי, שבו הבנים תופסים את מקום אבותיהם וממשיכים בדרכם.
"אני לא אומר שזה מצב מלבב, אבל צריך לזכור שגם הרבנים שהפסידו בבחירות, הרב שפירא והרב אליהו, הם 'בנים של'. באופן טבעי, כשיש רב גדול אז יש לו בנים רבנים. אם הם ראויים לתפקיד, אין סיבה שהם ייפגעו רק כי הם 'בנים של'".
ובכל זאת, היו ניסיונות מצד הרבנים הראשיים להעביר אליך תוכניות או רפורמות חדשות?
"לא קיבלתי מהם שום תוכנית. אני מניח שחלק מהבעיה היה שלא היה מנכ"ל בשנה וחצי האחרונות. אילו היה, אולי הם היו יכולים לקדם דברים".
במבט קדימה, האם בעוד כמה שנים זוגות יעדיפו להתחתן בחו"ל?
"אין הרבה זוגות כאלה, אבל אני מניח שבעתיד יהיו יותר, אם כי לא בהרבה. המסורת היהודית עדיין טבועה עמוק בקרב הציבור בישראל, ואם לא נשמור על המסורת שלנו, נהיה עוד עם ככל העמים, ואז מה עשינו בזה?"
לסיום הוא גם משאיר טיפ לח"כ דוד אזולאי מש"ס, שתפס את מקומו במשרד הדתות: "אל תפחד. יש קבוצות אינטרסנטיות בכל פינה; בקרב הרבנים, בקרב ראשי המועצות הדתיות, בקרב משגיחי הכשרות, בקרב חברות קדישא. יש הרבה קבוצות כאלה במגזר החרדי והכי חשוב לא לפחד מהן. אם אתה יודע שזו האמת, לך איתה. צריך להאמין, לא לפחד - אל תבטל את מה שעשינו עד כה".
מלשכת הרב דוד לאו נמסר בתגובה: "מאז נכנס לתפקידו הוביל הרב הראשי לישראל שינויים ורפורמות מקיפות בתחומים כגון ייבוא מזון כשר לישראל, ייבוא בשר וגם בתחום השמיטה. שינויים אלו הובילו לכך שמערכות אלו פעלו בשקיפות, בהוגנות וביעילות לטובת אזרחי המדינה. הרב ימשיך בביצוע פעולות חשובות אלו גם הלאה, וכן בהבאת דבר היהדות ברחבי הארץ. אנו מאחלים לסגן השר בן דהן הצלחה בהמשך תפקידו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו