החתול ששומר על השמנת?

זה לא היה עוד מונולוג של אזרח מודאג, שנחשף לאי סדרים חמורים לכאורה ומבקש לגדוע אותם. זו היתה שיחה מהבטן, קריאת הצלה, ירי מהמותן של עובד לשעבר במשרד השיכון שפנה אלינו לפני שלושה חודשים בבקשה דחופה: "אתם חייבים להושיט עזרה לאנשים החשופים ללחצים, לאיומים, למסכת שקרים ולהחלטות פסולות על פניהן של רשם הקבלנים, עו"ד אמנון כהן. להחלטות מבישות שלו שהם מתקשים להכיל.

"אתם מוכרחים לקרוע את המסיכה המסתירה את ניגוד העניינים החריף שבו מצוי הרשם ולהצביע על הקווים האדומים שהוא חוצה שוב ושוב; לחשוף את מערכת היחסים העכורה בינו לבין עובדי המשרד; לתאר כיצד הוא בא חשבון עם נציגי ציבור מנוסים שאינם מוכנים לסייע לו במעלליו. 

"תראו מה קורה בשנים האחרונות בחלק מאתרי הבנייה", הוסיף ואמר האזרח המודאג, "כמעט כל שבוע נופל עובד בניין אל מותו או נפצע קשה; תקרות קרסו, מרפסות נפלו, פיגומים התמוטטו; שישה פועלים נקברו חיים מתחת להריסות החניון ברמת החייל - אסון רדף אסון ולאיש כאילו לא אכפת.

"לא למשטרה, לא למשרד הכלכלה ואפילו לא לרשם הקבלנים, עו"ד אמנון כהן. הרשם הזה, שבכוחו ומתפקידו לתרום להרחקת קבלנים שאינם עומדים בקריטריונים - ממעט לעשות זאת. הוא לא בסביבה".

הוא לא מתערב? לא משמיע קול? לא נראה בשטח? 

"לצערי, זה כמעט לא קורה. עו"ד כהן הוא כאילו אורח בסיפור הזה. הוא מתנהל כמי שאין לו קשר לעניין, כעובד ציבור שאין לו אחריות להפקרות. תקראו את פרוטוקול ישיבת ועדת הרווחה של הכנסת מראשית השנה, את חילופי הדברים בין הרשם לח"כ שלי יחימוביץ' ולאחרים, את גרסתו המטעה שאילצה את שרת המשפטים, איילת שקד, לסתור את דבריו בפומבי - ותבינו על מה אני מדבר".

 

הרשם לא קורא עיתונים? 

קראנו והבנו: הישיבה שבה מדובר התקיימה בכנסת ב־9 בפברואר והיא נפתחה בפנייה של היו"ר, אלי אלאלוף, אל רשם הקבלנים. 

"היום אפנה במיוחד אליו כדי שנדע ממנו או דרכו מה המהלכים שהוא נוקט כדי להתמודד עם הבעיה... יש לו כלים, יש לו עבודה ויש לו גם התמודדות עם ליקויים הקיימים במערכת שאפשר למצוא בדו"ח מבקר המדינה... זה לא אומר, חלילה, שאנחנו מטילים אשמה בו או במישהו אחר".

עו"ד כהן. אסור היה למנות אותו מלכתחילה לתפקיד // צילום: לירון מולדובן

אלאלוף נגע בלב הבעיה: "היינו רוצים לשמוע היום עדויות מהקבלנים שבאתר שלהם נהרגו פועלים (אף אחד מהם לא נכח באולם)... מה קורה להם... לא קיבלתי שום דו"ח כתוב שרשם הקבלנים או מפקח ממשרד הכלכלה הורה לשלוח אזהרה לקבלן זה או אחר... בישיבה האחרונה שמענו שהמשטרה פתחה בקושי כמה תיקים בתאונות שהסתיימו במוות..."

אם אלאלוף חשב שמעו"ד כהן תצא בשורה - נכונה לו אכזבה. הרשם הגן בדרכו על הקבלנים, כמו גם על עצמו, ובין היתר הסביר לנוכחים כי בטיחות בעבודה אינה שייכת למשרדו. כשח"כ אלאלוף הזכיר לו שהוא־הוא המופקד על חלוקת הרישיונות לקבלנים ויש לו מספיק סמכויות - מיהר כהן לגלגל שוב את תפוח האדמה הלוהט לפתח משרד הכלכלה.

פקחי המשרד הזה, הוא טען, אינם מעדכנים אותו לגבי התאונות. הוא בכלל לא יודע היכן אנשים מתים...

הרשם לא קורא עיתונים? לא שומע רדיו? אינו צופה בטלוויזיה? ח"כ אורלי לוי־אבקסיס לא קנתה את הקשקוש הזה: כשאתה מחדש רישיון לקבלן, היא הציגה לו את השאלה המתבקשת, אין לך את המידע הזה?

הרשם ברצינות: "אין לי מידע... לא יודע..."

ח"כ שלי יחימוביץ' תמהה גם היא על תשובות עו"ד כהן: לא הגיעה אליך מעולם הרשעה של קבלן? 

כהן: "לא קיבלתי... ביקשתי מהיועץ המשפטי לממשלה להוציא הנחיה שכתבי אישום יימסרו לי לצורך הרגולציה, כדי לקחת את הרישיון מהקבלן, ולא נעניתי..."

יחימוביץ': לא היו הרשעות או שלא קיבלת?

"לא קיבלתי".

היועמ"ש מנדלבליט. מתי יחליט? // צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

יחימוביץ' שוב תמהה על גירסת הרשם: "מה זה לא קיבלת, אתה לא יכול ליזום ולבקש?"

כהן שוב היתמם: "תראי, אם יש תאונות עבודה ולא מדווחים לנו, מאיפה אני יכול לדעת... אנחנו לא יודעים..."

יחימוביץ' הבינה עם מי יש לה עסק ולא עצרה כאן. היא הגישה שאילתא לשרת המשפטים, איילת שקד, שאלה איך ייתכן שלרשם אין נגישות לחומרים האלה וקיבלה תשובה הסותרת את גרסתו: החוק מאפשר לרשם לפנות בכל שלב ולקבל כל מידע רלוונטי, השיבה שקד, ואף הסבירה איך נעשה הדבר. מצוידת בתשובה הזאת פנתה יחימוביץ' אל הרשם, נענתה על ידיו רק כעבור שלושה חודשים וניסתה להכניס לתמונה את מבקר המדינה.

המבקר אכן הבטיח להיכנס, אבל לא מיהר לקיים. רק לפני שבוע, בעקבות שאלות שהצגנו למבקר, החלו אנשיו בבדיקת עומק של הפרשה. 

רק לפני כמה ימים קיבלנו מדובר משרדו, שלמה רז, את התשובה הבאה: "צוות ביקורת היה אצל רשם הקבלנים, ובעקבות זאת התחזקה המסקנה שיש לקיים ביקורת רחבה בנושא". 

 

הרגולטור של חבריו

מאין הגיע עו"ד אמנון כהן לתפקיד רשם הקבלנים? שבו חזק על הכיסא: היישר מתפקיד מנכ"ל ארגון הקבלנים בבאר שבע. כלומר, החתול מבירת הנגב נקרא לפני ארבע שנים וחצי לשמור על השמנת. על ההישג המפוקפק הזה חתום מי שהיה מנכ"ל משרד השיכון לשעבר (בעידן השר אריאל אטיאס), מרדכי מרדכי.

זה תקין? ודאי שלא. שהרי בין שני התפקידים האלה קיים ניגוד עניינים מובנה: הרשם הוא המפקח על הקבלנים, והמנכ"ל הוא נציגם.

איך אפשר לגשר על ניגוד העניינים הזה? אי אפשר. עובדה: אותה ועדת איתור שהמליצה על אמנון כהן לתפקיד הרשם בראשית 2012, פסלה מתמודד אחר - שלומי עזרי, מנכ"ל ארגון הקבלנים באשדוד - בדיוק בגין ניגוד העניינים שהצגנו כאן. השקר כאילו המינוי של כהן היה לגמרי מקצועי ותמים, מתנפץ לרסיסים.

מה, אם כן, היה הרקע להעדפת כהן על פני אחרים? 

אפשר לנחש: השיניים החדות של קודמו, עו"ד רוני סיגל, שהתמנה לתפקיד ב־2008 על רקע מקצועי ולא פוליטי. הנחישות של סיגל, שהתנהל כרגולטור אמיתי ושילב ידיים עם שבעת חברי הוועדה המייעצת שלו, בראשות פרופ' רוני נבון מהטכניון; המשפט הקלאסי "ללא מורא וללא משוא פנים", שריחף מעל כהונת סיגל והפחיד את הקבלנים.

ח"כ יחימוביץ'. תמהה על התשובות של עו"ד כהן // צילום: דודי ועקנין

הם היו מזועזעים מהיושרה המקצועית שלו, לשון בכיר במשרד השיכון, וכאשר הסתיימה הקדנציה המוצלחת שלו בת ארבע השנים, החלו הלחצים שלא להאריך את כהונתו. או אז, אחרי שפרש, חיפש מי שחיפש רשם חדש, שיהיה נוח יותר לקבלנים, וחזר עם המציאה: עו"ד אמנון כהן.

לכהן היה יתרון על פני מתמודדים אחרים: הוא נמנה עם עסקני הליכוד, הוא מקורב לכמה משרי ובכירי מפלגת השלטון בעבר ובהווה; והעיקר - הוא בשר מבשרם של הקבלנים. הם העדיפו אותו על פני מועמד רציני, בעל השכלה משפטית והנדסית, כי כהן היה תפור למידותיהם. ואכן, הוא לא איכזב אותם.

כהן הוריד את רף הדרישות מהקבלנים בנוגע לבקשותיהם להעלאת סיווג ולא מיהר לטפל בתלונות נגדם בגין ליקויים ומחדלים חמורים בבנייה. הוא עצם עיניים: היה בפועל השופר שלהם, הדובר שלהם, הפה שלהם - כשבאותה נשימה הוא ממרר את החיים למי שלא התיישרו איתו. 

בניגוד לכל קודמיו ובאופן חריג, הוא קיבל החלטות העומדות בסתירה לעמדת חברי הוועדה המקצועית המייעצת. 

הוא ניסה לכופף אותם, נכשל וניתק מהם מגע. הגיעו הדברים לידי כך שביוני השנה, כאשר מועצת הקבלנים (גוף ציבורי בראשות מנכ"ל משרד השיכון) דנה בשינויי חקיקה נרחבים שיזם הרשם להפחתת הרגולציה, נאלץ היועץ המשפטי של משרד השיכון, עו"ד אלעזר במברגר, לומר לנוכחים בפה מלא: "רשם הקבלנים, שהיה צריך להיות גורם מאזן בוועדה, השמיע בעצם את עמדת הקבלנים".

רוצה לומר: הוא שכח שהוא כבר לא המנכ"ל והנציג שלהם אלא המפקח עליהם. הוא שכח שעליו לייצג את כלל הציבור. הוא שכח מה המנדט האמיתי שקיבל מהמדינה.

 

מופע האימים של כהן

כהן אכן שכח זאת, ולכן כנראה התקשה לשלוט בעצביו כשהיועץ המשפטי במברגר הציג אותו בעצם כלוביסט של הקבלנים.

"הוא יצא מהכלים", נזכר אחד הנוכחים, "והתחיל לצרוח כאחוז אמוק באופן שגרם לי לרחם עליו. זה היה מופע אימים קשה לצפייה, שבמהלכו נאלץ עו"ד במברגר לצאת החוצה מהאולם לכמה דקות כדי שהצרחות ייפסקו והרוחות יירגעו".

התמונה הזאת, שבוודאי חרותה בזיכרון הנוכחים, לא יכלה להפתיע אנשים המכירים את הפתיל הקצר של הרשם; בוודאי לא את אלה שנחשפו ליחסו המשפיל כלפי אחד מבכירי העובדים, אילן אליהו, מי שהיה במשך ארבע שנים סגן הרשם ועד לבואו של כהן, במשך כמה חודשים, ממלא המקום. 

"כשעו"ד כהן נכנס לתפקידו במאי 2012, ללא חפיפה עם קודמו, עו"ד סיגל, שסולק מהשטח כשהסתיימה הקדנציה שלו", מספרת עובדת במשרד השיכון, "סייע לו אליהו להיקלט בתפקיד החדש. לאליהו יש ניסיון במשרד הזה של יותר מ־20 שנה, הוא זכה לשבחים רבים מקבלנים ומעורכי דין, הוא עבד בנאמנות עם ארבעה רשמים קודמים - וכך גם עם הרשם החדש. 

"הוא קיבל אותו יפה למרות שהתמודד מולו והפסיד; הוא ערך לו היכרות עם עובדים ועם נוהלי העבודה, שרבים מהם אינם כתובים בחוק; הוא סייע לו להתאקלם ושמר איתו על יחסי עבודה תקינים.

"עד שיום אחד, כשהידע והיושרה המקצועית של אליהו הפריעו כנראה לכהן, הגיע הפיצוץ ביניהם. הרשם התחיל להתנכל לו, מידר אותו מישיבות, שלל ממנו סמכויות - סירב לשדרג אותו לתפקיד סגן מנהל אגף בכיר, כפי שנעשה ביתר אגפי המשרד. הוא עשה זאת אף שהבקשה לקידום של אליהו אושרה על ידי ההנהלה והנציבות עוד לפני כניסת כהן לתפקיד".

את המודעה הזאת פירסם ארגון הקבלנים שכהן היה המנכ"ל שלו עד שנבחר לתפקיד רשם הקבלנים. כהן בתגובה: אין לי שום קשר למודעה שפירסם הארגון, איני מכיר אותה

שאלנו מה היה המניע - והעובדת השיבה: "אין לי מושג. אליהו זכה לאורך השנים לשבחים מקיר אל קיר, לא היו נגדו תלונות על תפקוד לקוי, חברי הוועדה המייעצת ראו בו נכס. 

"לא אמנון כהן: הוא ירד כאמור לחייו, השפיל אותו, והשיא - במארס לפני שנתיים ניתק אותו מהמערכת הממוחשבת של רשם הקבלנים וחיבר אותו אליה שוב רק במאי השנה. 

"זה לא קרה חלילה ביוזמתו: מבקר המדינה התערב בפרשה, ומנכ"ל המשרד, אשל ארמוני, הורה לכהן לציית למבקר".

שאלנו אם מדובר במקרה חריג וקיבלנו תשובה שלילית מאחד מבכירי המשרד: "הרשם הזה הסתכסך עם לא מעט אנשים  באגף שלו. הוא בעייתי, הוא כוחני, הוא אחד שמנסה להצטייר כרפורמטור גדול אף שאינו כזה.

"בצדק סולדים ממנו גם בהנהלה, בצדק מכנים אותו אנשים מסוימים "פיגוע רגולטורי", בצדק טוענים מי שטוענים כי הוא גרם נזק גדול לרגולציה של המשרד - נזק שקשה יהיה לתקן".

 

"וזה רק קצה הקרחון" 

ביטוי נוסף לאובדן האמון בעו"ד כהן ניתן במכתב חריף ששלחו חברי הוועדה המייעצת של הרשם להנהלת משרד השיכון בינואר 2016. גם לשומרי הסף האלה יש בטן מלאה על האיש. 

בין היתר הם כתבו: "אנחנו מבקשים להבהיר שקשה לנו לתפקד מבחינה מקצועית כאשר כל הזמן מנסים להסתיר מאיתנו מידע; מעבירים לנו מידע מטעה או לא שלם; שטף האירועים הולך וגובר גם מבחינת עזותם, וברור לנו שהדבר נעשה כדי שניתן המלצות שונות ממה שהיו ניתנות לו כל המידע האמיתי היה בפנינו".

ועוד: "אין זה ראוי שנידרש לעמוד כל הזמן על המשמר לגבי מידע המתקבל ממשרד הרשם. באנו לתרום מתוך הרגשת שליחות, ממש כך, כי אנחנו מעורבים בענף באהבה. לכל אחד מאיתנו יש פרנסה מכובדת ותעריפי שעות הייעוץ במקומות עבודתנו גבוהים בהרבה מהתעריף הממשלתי. איננו זקוקים לרישום פיקטיבי של שעות נוספות, כפי שמנסה הרשם לטעון כתירוץ להערותינו המקצועיות".

ועוד: "אנחנו מתגעגעים לימים של רשמים קודמים, שגם להם וגם לנו היתה אותה תפיסת עולם: רשם הקבלנים הוא נאמנו של הציבור ושומר הסף של מקצוע הקבלנות בכל שלוחותיו... עליו להקפיד על כך שבשערי מקצוע מורכב ורב־ענפים זה יבואו רק בעלי מקצוע ראויים ומתאימים העומדים בדרישות החוק למען הגנה על שלום הציבור ובטיחות הציבור..."

למכתב צורפו כמובן דוגמאות המשקפות את מחדלי הרשם, והוא נחתם כך: "את כל הדברים שאנחנו מביאים כאן גילינו באקראי, בהיעדר מנגנון בקרה על החומר המועבר אלינו ועל הנעשה לאחר מכן עם המלצתנו... 

"יש ניסיון להרחיק כל גורם מקצועי אובייקטיבי שיכול לחלוק על הרשם, בין היתר בטענת סרק של צמצום ברגולציה... אין לנו ספק שמה שמוצג כאן הוא רק קצה הקרחון והמציאות חמורה הרבה יותר".

 

לטובת קרוב המשפחה

הנה דוגמה אחת להמחשת ההפקרות: בשנת 2009, בתקופת הרשם הקודם, בוטל רישום של חברה קבלנית, שסיווגה הקודם היה גבוה, משום שלא עמדה בדרישות הכי פשוטות.

שלוש שנים מאוחר יותר, בשלהי 2012, כשעו"ד כהן כבר היה הרשם, פנה אליו אחד הבעלים של החברה וביקש ממנו להחזיר לה את הסיווג הגבוה. כהן פנה אל היועץ המשפטי דאז של משרד הרשם, ביקש חוות דעת תומכת ונדחה. עמדת היועץ היתה חד־משמעית: החברה אינה עומדת בקריטריונים.

את תשובת היועץ המשפטי הסתיר כהן מחברי הוועדה המייעצת כאשר זו דנה בבקשה. הוא אפילו לא רמז שמסמך כזה נמצא בידיו. למעשה, הוא ניסה להלבין את הבקשה, 

פנה לפרקליט אחר במשרד השיכון, והזמין ממנו מסמך הנחזה להיות חוות דעת משפטית. בפועל, המסמך הזה מגולל נסיבות אישיות מצערות של הקבלן.

הבקשה נדונה ואושרה בנובמבר 2012 ורק בדיון נוסף בינואר 2013, טכני בעיקרו, חשף הרשם את הפרט הסודי: הקבלן שבו מדובר הוא "קרוב משפחה שלי". למרבה הפליאה, העובדה הזאת לא הובילה לפסילת רישיון הקבלן. להפך: האחרון קיבל תיאבון, ובשלהי 2015 הגיש בקשה להגדיל עוד יותר את הסיווג של החברה שלו. הפעם הוועדה דחתה אותה, אבל לא הרשם: הוא נעתר לו.

בכיר במשרד השיכון: "ההתנהלות של הרשם מעלה חשד כבד למירמה ולהפרת אמונים; זו שחיתות ברורה; זה מעשה שדי בו במדינה מתוקנת כדי לשלוח את הרשם הביתה".  

דוגמה שנייה: לפני שנתיים ביקשה חברה מסוימת מרשם הקבלנים להירשם בענף משנה של בניית שלדים ובטונים ובענף משנה נוסף של קונסטרוקציות פלדה. הבקשה הראשונה נענתה, השנייה נדחתה. הסיבה: למנהל החברה אין ניסיון מוכח בתחום. מתן הרישיון עלול לסכן חיי אדם.

מה עשה רשם הקבלנים, שהפעם טרח לגלות לוועדה כי יש לו היכרות עם מגיש הבקשה? לא, הוא לא פסל את עצמו. הוא הפעיל לחצים על נציגי הוועדה להמליץ בפניו על מתן ההיתר והמשיך בלחצים גם כאשר הובהר לו שלמבקש אין הכשרה וניסיון מתאימים. הוועדה קבעה שמדובר במסגר המסוגל לבצע עבודות פשוטות בלבד.

הלחץ הבלתי פוסק של עו"ד כהן על הוועדה כמעט שבר את אחד המתנגדים, אבל זה התעשת, הדף את הרשם והבהיר לו שאין להעניק את ההיתר. למרות זאת השאיר הרשם את הבקשה במשרדו, קבר אותה במגירה תשעה חודשים "ורק אז", לשון היועמ"ש של משרד השיכון עו"ד במברגר בבדיקה שערך, "באופן מפתיע וחריג ומבלי להבהיר מדוע הגיע למסקנה הפוכה, החליט לקבל את הבקשה".

מה עשה היועמ"ש בסיום בדיקתו? נזף בכהן, הורה לו להימנע מלרשום את החברה, מצא את עצמו בעימות עם הרשם. האחרון ניסה להציב את עצמו מעל הנציג הבכיר של החוק. 

דוגמה נוספת: אחד מתפקידי הרשם הוא לקיים בדיקות מעקב אחרי התנהלות חברות הבנייה הגדולות. במסגרת זו נעשה ניסיון לפקח גם על חברה שבבעלות מי שהיה אז נשיא התאחדות הקבלנים, ניסים בובליל, ולברר אם היא עדיין עומדת בדרישות החוק או שיש לקחת ממנה את הסיווג הגבוה.

פקידה במשרד הרשם, שמטפלת מטעמו במעקבים, פנתה לחברה קבלנית בבקשה לקבל מסמכים מסוימים, אבל לא נענתה. היא הזהירה אותה במארס 2013 כי אם מסמכי המעקב לא יוגשו בתוך חודש, יורד הסיווג של החברה מ־5 ל־4 - אבל החברה התעלמה; היא חזרה על ההליך כעבור חמישה חודשים ושוב התעלמה החברה; ובסוף, אחרי שיחה עם מזכירה במשרד של בובליל - דיווחה לרשם: "היא מסרה לי שבובליל דיבר איתך וסיכם איתך בעניין..."

גורם במשרד השיכון: "בנסיבות דומות הסיווג של כל חברה אחרת היה יורד בשנתיים האחרונות עד לדרגה 3. היו ננקטים נגדה אמצעי משמעת, לרבות ביטול הרישיון".

מה המצב כיום?

"באדיבות רשם הקבלנים, רשומה החברה הזאת כל השנים כבלתי מוגבלת וזכאית לבצע עבודות בהיקף של מאות מיליוני שקלים. ככל שאני יודע, לא נגעו בה לרעה".

 

כך קונים מהנדס 

אלה, כאמור, רק דוגמאות לכאוס במשרדו של רשם הקבלנים ולעימות הקשה שפרץ לפני כשלוש שנים בינו לבין שבעת חברי הוועדה המייעצת, שרובם מהנדסים.

זה קרה אחרי פתיחת מעין מסלול ירוק, לא חוקי, לקבלנים מיוחסים וצבר תאוצה לפני כשנה וחצי כשהרשם ניתק מגע מהוועדה ושמר איתה על קשר רופף, בעיקר באמצעות מזכרים ואי־מיילים. הוא רמז שיפעל להדחת חבריה ובמקרה אחד החרים חבר ועדה, גיורא ליברמן, והורה שלא להזמינו לישיבות.

כשהובהר לו שההחלטה את מי להזמין ואת מי לא אינה בסמכותו; וכאשר ליברמן כן הוזמן וכהן הגיע לישיבה ופגש אותו - הוא פשוט פוצץ את הישיבה. הפתיל הקצר שלו שוב ניצח אותו. 

מי שהוסיפו שמן למדורה היו חבריו של כהן בארגון קבלני באר שבע שהבטיחו לקבלנים מכל הארץ, שאם וכאשר יצטרפו אליהם, יזכו למסלול ירוק אצל הרשם. הם יקבלו תשובה לבקשותיהם בתוך 30 יום ולא אחרי חודשים רבים, כפי שקורה לבני תמותה רגילים.

במודעות שפירסם הארגון נאמר בין היתר: "קבלן נכבד, תשלומי דמי טיפול ארגוני מופנים להתאחדות בוני הארץ, אבל אינם מקנים לקבלן רשום שום זכויות... רק חבר בארגון באר שבע מקבל תמורה מלאה לכספו... החברות בארגון מעניקה לו טיפול מהיר מול רשם הקבלנים - 'מסלול ירוק' המבטיח תשובה בתוך 30 יום..."

באקלים הזה במשרד הרשם ובעירו באר שבע - רק טבעי היה שייפתחו שם משרדים של מאכערים שיפרסמו מודעות בנוסח הבא: "אנו מגייסים בעלי כישורים - מהנדסים או הנדסאים ומנהלי עבודה - עבור חברות שאיתן אנחנו עובדים. אנו משלמים שכר עבודה בסך 5,500 שקלים (ברוטו) עבור ייעוץ וחתימה לצורך רישום ברשם הקבלנים עבור החברה.

"כמו כן, לא מדובר בחתימה על אחריות מקצועית כלשהי; אין אחריות מקצועית לגבי אתרים שמבצעים; אין התמנות על אתרים; אין חתימה ודיווח למשרד הכלכלה על מינוי כמנהל עבודה". במילים אחרות: משרה פיקטיבית. מהנדסים מוזמנים בגלוי לקבל שכר לא תמורת עבודתם אלא רק תמורת חתימתם.

מה עשה הרשם כשנחשף לתופעה החמורה? מיהר להגיש תלונה במשטרה? אין חשש כזה. לא צריך להגזים. 

מילה לסיום: כהונת הרשם הסתיימה כבר בראשית אפריל, ולנוכח מה שנערם על שולחן השר גלנט וההנהלה, הוא אמור היה להיפרד מהתפקיד הציבורי. רק שבאופן מפתיע זה עדיין לא קרה, בין היתר בטענה הבאה: השר, מסיבותיו, היה רוצה להאריך לו את המינוי, אבל מול התלונות הקשות והחמורות הוא אינו יכול. לכן העביר השר את החומרים האלה לידי היועמ"ש מנדלבליט, והוא ממתין להכרעתו.

כמה זמן מונח החומר אצל היועץ, לדברי גלנט: יותר מחצי שנה!

כהן דוחה את הטענות נגדו

בתשובה לשאלות "ישראל היום" דוחה רשם הקבלנים, עו"ד אמנון כהן, את עיקר הטענות נגדו, לרבות שמדובר במינוי פוליטי. "התמודדתי עם 25 מועמדים נוספים ולאחר שהופעתי בפני ועדת האיתור, זומנתי לפגישה עם שר השיכון דאז, אריאל אטיאס. עד לפגישה זו לא הכרתי אותו".

ועוד כתב לנו: אין לי קשרים עם מנהלי ארגון הקבלנים בבאר שבע שהם שונים מקשרי העבודה עם מנהלי ארגוני קבלנים אחרים בארץ; לשום ארגון לא הענקתי מעולם יחס מועדף. 

ועוד הוא טוען: העובדת שהוגדרה כמטפלת בפניות "המסלול הירוק", זו אותה עובדת שטיפלה ב"מסלול הירוק" לפני כניסתי לתפקיד. חשבתי שאם הם מכירים אותה, אין סיבה לשנות. לא היה שום תעדוף מבחינת הדרישות לתנאי החוק ועמידה בכל תנאי הסף הנדרשים.

תגובת הרשם לטענה כי דרש מהוועדה המייעצת שלא לדון בבקשות של ארגון באר שבע שלא בנוכחותו: "לא נכון. לא היה דבר כזה. אם יש הוכחה שיציגו אותה".

תגובתו בעניין טיפולו בבקשה של חברה שבעליה קרוב משפחה שלו: הקשר המשפחתי שלו רחוק ולמרות זאת ציין במפורש, כבר בתחילת הדיון, כי יש לו קרבת משפחה למבקש. "הדברים רשומים בפרוטוקול", כתב לנו והוסיף: "בתיק זה פעלתי אני וכל האחרים ללא דופי כאשר אישרתי את המלצות הוועדה במלואן".

תגובת הרשם לאישור הבקשה של מנהל חברה קבלנית, חסר ניסיון וכישורים בקונסטרוקציות פלדה: הוא שוב דוחה את הטענות נגדו. לדבריו, המבקש הציג בדיון את ניסיונו, הוכיח שהוא ביצע עבודות כאלה עבור מזמינים שונים, עמד בכל הדרישות.

לעניין השיהוי של תשעה חודשים במתן האישור - כתב לנו: "לפעמים, עקב עומסי עבודה, דברים מתעכבים בגין סדרי עדיפות... אגב, אין זה תיק יחיד שבו התעכבה החלטתי..."

גם בעניין החברה שבבעלות ניסים בובליל (בובליל עצמו בחר לא להשיב לשאלות העיתון) דוחה הרשם את הטענות נגדו. לדבריו, הקבלן פנה אליו, אמר לו כי מבחינת התקנות הוא עומד בכל הדרישות, הסביר כי חברתו ביצעה פרויקטים מעבר לדרוש וביקש דחייה: הוא נזקק לזמן לאסוף את כל המסמכים הדרושים מרואה חשבון של החברה, מהבנקים ומהיועצים המשפטיים. את הדחייה נימק בובליל, כך הרשם, ב"משבר אישי־משפחתי בחברה". 

הרשם מכחיש שאיים על מי מחברי הוועדה המייעצת וטוען כי היחסים עם חברי הוועדה היו תקינים וענייניים ואף: "קידמנו יחד נושאים רבים". ועוד: הוא מאמין שהזרמת דם חדש למערכת תמיד תביא שינוי לטובה, ולכן פורסם קול קורא לצירוף חברי ועדה חדשים ללא קשר למכתב הוועדה נגדו.

תגובת הרשם בעניין אילן אליהו: הוא ניסה לקרב אותו, הוא סייע לו לצאת ללימודים, הוא קידם את דרגתו. "מפאת צנעת הפרט", כתב לנו, "לא אפרט לגבי אופן תפקודו בעבודה ולאופן שבו פעל נגדי". 

תגובה דומה קיבלנו ממנו בעניין החרמת גיורא ליברמן: "מחמת צנעת הפרט לא אתייחס לנושאים אישיים... לאור התנהלותו בדיוני הוועדה ולאחר שיחות איתו, הוא לא זומן לוועדה".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו