"ארבע מפלגות שלא יורדות מתחת לאחוז החסימה מונעות מהימין לפרוץ. סוקרים מפחדים לקחת על כך אחריות"

ד"ר נדב גבאי, אנחנו בישורת האחרונה של מערכת הבחירות, משליכים את יהבנו על הסקרים האחרונים. רק לאחרונה טען צוריאל שרון מחברת הסקרים דיירקט פולס ל"שיוף סקרים" - אמירה חסרת תקדים של גורם מקצועי מתוך הפרופסיה. האמנם אנשי הסקרים מעגלים פינות?
"דבריו אכן חסרי תקדים, משום שהוא ממש אמר שמדובר בהנדוס תודעה, כלומר בהטיות מודעות. כאיש אקדמיה אני לא יכול לומר זאת, אבל אם נתייחס למחקרים שכבר בוצעו בנושא, הרי שקיימת הטיה. כך, למשל, פרופ' יעקב שמיר קשר את ההטיה, במאמרו משנות ה־80, למפלגות פוליטיות שאיתן עבדו הסוקרים. למעשה, הוא אומר שהסביבה שבה עובדים הסוקרים גורמת להטיות קטנות ולא בהכרח מודעות".

קטנות אך משמעותיות.
"משמעותיות מבחינת ההשפעה על דעת הקהל. מחקרים רבים קושרים בין סקרים להשפעה על דעת הקהל, ואנחנו גם עדים לנתונים שלפיהם ממשלות ועיתונאים מאמינים ביכולת של אותם סקרים להשפיע. לא לשווא כמעט מחצית מהממשלות הדמוקרטיות בעולם חוקקו חוקים שמגבילים פרסום של סקרי בחירות בסמוך למועד הבחירות".

איך בעצם משפיעים סקרים על אופן ההצבעה שלנו?
"קיימים שלושה סוגי השפעות: הראשון הוא 'הצטרפות לעגלה' - כלומר מפלגה שפורצת קדימה וזוכה לרוב תומכים בסקרים, מה שמביא עוד אנשים לתמוך בה מתוך הזדהות. מהצד השני קיים מנגנון האנדרדוג, העמום יותר, כלומר היחלצות לעזרת מפלגה שיורדת בסקרים. זו הצבעה שכלתנית יותר.

"אפקט מעניין נוסף מתרחש כאשר מפלגה יורדת בסקרים אל מתחת לאחוז החסימה באופן עקבי. כאן מראים המחקרים שמדובר עבורה במכת מוות. במקרה כזה אנשים לא רוצים לשרוף את הקול שלהם, ומצביעים הצבעה אסטרטגית, אבל הפוכה".

בהמשך לדבריך, אל לנו לצפות להצלחה גדולה מדי בבחירות לאיילת שקד, לבל"ד או למפלגות הכלכליות למיניהן, שבינתיים בסקרים לא עוברות את אחוז החסימה.
"זה לא מדויק, משום שגם קולות המתלבטים משפיעים. אבל כן, עצם זה ששקד, למשל, לא עוברת את אחוז החסימה בסקרים - עובד לרעתה. אני לא מכיר את הנתונים הפנימיים של הסקרים הנוכחיים, אבל מצד שני - שמעתי ממקורות שונים שרבים מהמתלבטים מגיעים מהציונות הדתית ורבים מהם מצביעי ימינה לשעבר. לכן יש לה סיכוי".

הקולות המתלבטים שהזכרת הם עניין בפני עצמו, ואליהם יש להוסיף את העובדה שחלק מהמצביעים הם רק בפוטנציה, כלומר אין סיכוי שיגיעו לקלפיות: סרבני בחירות למיניהם ואנשים השוהים בחו"ל.
"זו סוגיה מעניינת. האם האנשים האלה בכל זאת משתתפים במדגמי הפאנל האינטרנטיים של מכוני הסקרים? שיעור ההצבעה הממוצע בארבעת סבבי הבחירות האחרונים עמד על 69 אחוזים, אולם בפועל הוא מתקרב ל־80 אחוזים, וזאת משום שספר הבוחרים כולל גם הרבה בעלי זכות הצבעה שאינם שוהים בישראל בזמן הבחירות. כך או כך, זה לא נכון שכשליש מהציבור יושב בבית ולא מצביע".

מי הכי קרוב לאמת?

במחקרך, שפורסם לא מכבר במגזין "Israel Affairs", בדקת אם קיימת נטייה להציג סקרים מסוימים בכלי תקשורת מסוימים, לפי נטיותיהם הפוליטיות. התוצאות מעניינות.
"בדקנו את שלוש מערכות הבחירות שנערכו בשנים 2020-2019. המחקר התאפשר, בין היתר, משום שסבבי הבחירות האחרונים התארגנו מפלגתית ותקשורתית סביב דמותו של בנימין נתניהו. המחקר כלל גופי תקשורת שפרסמו סקרים שהם עצמם מימנו, והם חולקו לשתי קבוצות: 'בעד נתניהו' ו'נגד נתניהו'. מצאנו שהחלוקה הזאת תקפה וברורה יותר מאשר חלוקה לימין ולשמאל, שלגביה יש הרבה מאוד ביקורת בספרות המחקרית".

גם כאן יש הטיה - הסוקר יודע מי מממן את הסקר.
"נכון. יש גם מכוני סקרים שעובדים עם כלי תקשורת באופן קבוע במשך שנים. יש גם מכונים שמוכרים את מרכולתם לכל דורש".

עוד נחזור לכך. בינתיים, מה בעצם עלה במחקר?
"ההשערות מבוססות על 'העלייה על העגלה'. כלומר, בהנחה שהאפקט הזה קיים, היינו מצפים מגופי התקשורת שבעד נתניהו לבצע הערכת יתר ביחס לתוצאות האמת - כלומר לתת לגוש נתניהו יותר מנדטים בסקר. לפי ההשערה השנייה, התקשורת שנגד נתניהו תנבא פחות מנדטים ממה שגוש נתניהו יקבל בפועל. בסך הכל בדקנו 97 סקרים שדווחו לוועדת הבחירות ונערכו מיום קבלת הרשימות.

"התוצאות הראו שגופי תקשורת שהתנגדו לנתניהו על רקע אידיאולוגי, עסקי או אישי - 'ידיעות', התאגיד, וואלה, 12 ו־13 - נטו להקטין באופן עקבי ומשמעותי את גודלו של גוש נתניהו ביחס לתוצאות האמת; בעוד גופי תקשורת שהיו בעד נתניהו או לפחות לא נגדו - 'מקור ראשון', 'ישראל היום', 'מעריב' ו־103 - היו יותר סולידיים בתחזיות שלהם וקרובים מאוד לתוצאות האמת.
"התוצאות לא השתנו גם לאחר שהוצאנו את 'מעריב' ו־103 מקבוצת גופי התקשורת שתמכו בנתניהו. ככלל, 77 אחוזים מהסקרים שהוזמנו ופורסמו בתקשורת שהיא נגד נתניהו, עשו הערכת חסר לגוש נתניהו".

בכיוון ההשערה שלכם.
"נכון. לעומת זאת, רק 39 אחוזים מהסקרים שהוזמנו על ידי התקשורת בעד נתניהו עשו הערכת יתר של הגוש בכיוון ההשערה".

מה אפשר לומר על גופי התקשורת שנבדקו?
"בקרב התקשורת שהתנגדה לנתניהו, כיכבו במיוחד התחזיות ב'ידיעות אחרונות' ובערוץ 12. כל הסקרים שפורסמו ב'ידיעות אחרונות' ביצעו הערכת חסר לגוש נתניהו, כאשר יותר ממחצית מהתחזיות האלה היו מעבר לטעות הדגימה - כלומר חזו שגוש נתניהו יקבל חמישה או יותר מנדטים פחות ממה שהגוש קיבל בבחירות.

"בערוץ 12, 70 אחוזים מהסקרים ביצעו הערכת חסר, וכשליש מתוך התחזיות האלה היו מעבר לטעות הדגימה. גם בתאגיד, בערוץ 13 ובוואלה רוב גדול של הסקרים שפורסמו ביצעו הערכות חסר, אבל בתוך טעות הדגימה. יש לציין שאף אחד מהסקרים שהתפרסמו בתקשורת בעד נתניהו לא ביצע הערכת חסר או הערכת יתר של גוש נתניהו מעבר לטעות הדגימה".

מה אנחנו למדים מזה? שהעיתונות מהצד הימני של המפה אמינה יותר בסקרי בחירות?
"הייתי אומר שבתקשורת נגד נתניהו קיימת הטיה סיסטמטית, שמבצעת הערכות חסר באשר לכמות המנדטים שלו. אתה לא מוצא אפקט זה בתקשורת שבעד נתניהו".

מי נכלל בגוש נתניהו?
"בגוש הימין כללנו את הליכוד, ש"ס ויהדות התורה ואת כל המפלגות שרצו בסבב הראשון במסגרת 'איחוד מפלגות הימין'. לא כללנו בגוש את ישראל ביתנו, משום שליברמן עבר גוש בסבב השני".

הווידוי של מינה צמח

בהמשך לתוצאות המחקר - ברור עם אילו סוקרים עובדים כלי התקשורת. עם זאת, לא ידוע עם אילו מפלגות עובדים הסוקרים. בארה"ב, למשל, היעדר גילוי של הגופים הפוליטיים שעימם אתה עובד הוא בניגוד לאתיקה המקצועית.
"בעבר, גופי תקשורת בארה"ב הזמינו סקרים, כמו בישראל. ב־30 השנים האחרונות התרחש שינוי, והסקרים שמתפרסמים מוזמנים על ידי מגזר שלישי, מכונים שאת סקריהם ניתן לבדוק. זה יתרון לדמוקרטיה".

אולי הגיע הזמן שגם בישראל יהיה גילוי נאות באשר למפלגות שאיתן עובדים מכוני הסקרים?
"אחרי בחירות 2015 מונתה הוועדה הציבורית לבחינת חוק דרכי תעמולה, בראשות דורית בייניש. במסגרת הוועדה הוחלט שמכונים ישלחו את כל הסקרים שלהם לוועדת הבחירות, מה שאכן קורה. הוועדה המליצה גם על שליחת הנתונים הגולמיים, ואת זה רוב המכונים לא עושים. כמו כן, הוועדה קבעה שכל מכון יפרט את שיטות המחקר שלו, מה שאכן מפורסם בתקשורת. אבל מה שלא קורה זה בדיוק מה ששאלת - עם אילו פוליטיקאים ומפלגות עובדים הסוקרים".

זה דרמטי.
"כן. לצערי זה לא נקבע בחקיקה. אציג לך דוגמה אחת שמעלה תהיות: משהו קרה אחרי ההתפצלות של בל"ד מהמשותפת. זה יצר ארבע מפלגות שהן על אחוז החסימה, מתנדנדות: רע"מ, חד"ש־תע"ל, עבודה ומרצ. מאז ההתפצלות פורסמו בתקשורת יותר מ־30 סקרים - ואין אף סקר, נכון לכתיבת שורות אלה, שמוריד אפילו את אחת המפלגות הללו מתחת לאחוז החסימה. הסתברותית, זה מעלה תהיות".

וזה משפיע על גוש הימין, למשל.
"היות שכל המפלגות האלה שייכות לגוש נגד נתניהו, המצב הזה מונע פריצה מהגוש בתחזיות הסקרים. במצב של תיקו בין הגושים, מספיק שתוריד את אחת מארבע המפלגות המתנדנדות מתחת לאחוז החסימה, וגוש נתניהו הופך לגוש המוביל. בהינתן האפקט של 'העלייה על העגלה', לאירוע כזה עשויה להיות השפעה משמעותית על הציבור. אני חושב שיש גם פחד מסוים של סוקרים לקבל על כך אחריות ולהיות הראשון שיוריד את אחת המפלגות האלה מתחת לאחוז החסימה".

זו השפעה דה־פקטו על מועמדים. כיצד עוד משפיעים סקרים על מועמדים?
"יש מועמדים שמכריזים על פרישה בעקבות סקרים, אף שזה קורה יותר בחו"ל ופחות בישראל".
והם משפיעים גם על תוצאות הבחירות, כפי שתיארת. בעניין הזה, מעניין להיזכר בניצחון נתניהו בבחירות 96'. יום הכיפורים של הסוקרים.

"בבחירות 1996 כל הסוקרים טעו, והתקשו לפענח את כוונות ההצבעה של מי שסירבו להשיב או לא ידעו למי יצביעו. זו היתה תוצאה של רצח רבין, שיצר מצב שבו אנשים שהזדהו עם נתניהו והימין וזיהו את הסוקרים ואת התקשורת כשמאל, נמנעו מלענות שיתמכו בנתניהו. זה נקרא אפקט ה'ספירלה', שבו השיח שיוצרת התקשורת מונע מאנשים לענות תשובות כנות בסקרים. לימים הודתה מינה צמח, שבמקום לנסות לפצח את הקולות האלה באותה תקופה - היא הניחה שהם מתפלגים כמו אלה שהשיבו לסקרים. כשיש לך 20 אחוזים של קולות מתלבטים - ברור שתהיה הטיה".

משל מרוצי הסוסים

האם חשוב שהאזרחים יתעניינו בסקרים או שעדיף דווקא לדלג עליהם?
"אני חושב שהם חשובים, עד גבול מסוים כאמור, וזאת משום שמחקרים שונים הראו שהם עלולים לרדד את השיח הדמוקרטי. כלומר, לפי אותם מחקרים, סקרים הופכים מרוצי בחירות למרוצי סוסים - אנשים מתרכזים רק במי שמוביל ומי שנותר מאחור, וזאת על חשבון שיח בנושאי המהות".

האם אנחנו כאזרחים יכולים לקרוא סקרים בצורה חכמה יותר?
"כדאי לקרוא את תוצאות הסקרים בביקורתיות. כדי להגיע לתחזיות המנדטים, הסוקרים עובדים עם מודלים שתקפותם המדעית מוטלת בספק, והם אינם חשופים לביקורת ציבורית. באמצעות המודלים, מפענחים הסוקרים את כוונות ההצבעה של המתלבטים שלא השיבו למי יצביעו, ומעריכים אם מי שהשיבו לסקר אכן מתכוונים להצביע בבחירות. שנית, מומלץ להיחשף לסקרים ממגוון של כלי תקשורת. המסקנה המרכזית והעגומה מהמחקר שערכתי היא שלזהות של כלי התקשורת עשויה להיות השפעה על תוצאות הסקרים".

לסיכום, לצד כל המורכבות, האם אתה רואה חשיבות בהמשך קיום שיטתי של סקרים, או שמא יש להפחית את מינונם כדי שלא לזהם את הליך הבחירה?
"חוקרי חברה רבים מזהים ירידה כללית באמון הציבור בתקשורת ובכל המוסדות הדמוקרטיים, ובכלל זה גם בתוצאות הבחירות. ניתנה לכך עדות גם בישראל וגם בארה"ב ב־2016 וב־2020, כאשר כל צד במפה הפוליטית האשים את הצד השני בניסיונות שונים לגניבת הבחירות. במציאות של אובדן אמון וקיטוב פוליטי, כשהתקשורת מתנערת לעיתים מתפקיד כלב השמירה של הדמוקרטיה, לסקרי בחירות יש חשיבות רבה".

איך פותרים מצב של חוסר אמון בהקשר הבחירות?
"זו אחת הסיבות שבגינן אנחנו נדרשים לסקרים תקפים ומהימנים. יש לחשוב כיצד מייצרים סקרים אמינים, לא ממומנים על ידי כלי תקשורת, תחת גוף ציבורי מפקח. אופציה אחת היא המודל האמריקני הפלורליסטי של השוק החופשי: כמה שיותר מכונים שאינם תלויים, שמייצרים אפילו מאות סקרים מדי יום. ממוצע הסקרים יוצר תמונה מהימנה של המציאות הפוליטית. אופציה אחרת היא לאפשר למדינה להיכנס בעובי הקורה ולבצע רגולציה על הסוקרים. זה מודל ריכוזי, אבל אולי אין מנוס ממנו בהינתן שוק קטן ולא מספיק פלורליסטי של מכונים. כך או כך, נדרשת כאן התערבות עמוקה כדי לאפשר לציבור הבוחרים לבחור בידיעה מלאה, ולא בעיניים עצומות למחצה".

להצעות ולתגובות: Ranp@israelhayom.co.il