ההנחות של ניצן

יש משפט בעמודים האלה החוזר על עצמו אחת לכמה שבועות בנוסח כזה או אחר: פרקליט המדינה שי ניצן ממשיך למוטט את מערך התביעה הכללית... ניצן עוסק בהורדת רף המלחמה בעבריינים מגוהצים ממגרשי הכוח והשררה... ניצן מחלק מתנות למיוחסים הנגועים בשחיתות שלטונית...

משפט קשה, אני מסכים, משפט נורא - אבל משפט מתבקש שהשופט המחוזי בירושלים, משה יועד הכהן, נתן לו ביטוי בגזר הדין של הרב יונה מצגר (4.5 שנות מאסר במקום 3.5 שנים בעיסקת טיעון נדיבה בגין קבלת שוחד בסך 5 מיליון שקלים!). 

המשפט הזה קיבל באחרונה משנה תוקף, במחלוקת שפרצה בין ניצב מני יצחקי, ראש אגף החקירות, לפרקליט המדינה, בתיקים עקרוניים שהליבה שלהם היא עבירות של הפרת אמונים ברף הגבוה. 

בעוד ניצן מנסה להפוך גם את העבירות האלה, הנחשבות כלי חשוב במלחמה בשחיתות השלטונית, לעבירות משמעת בלבד, מתעקש יצחקי בשיחות פנימיות שהן מחייבות הגשת כתב אישום.

השופט הכהן. שיעור שלו לפרקליטות // צילום: נעם ריבקין פנטון

באחד המקרים אף רמז החוקר מספר 1 שאם ניצן לא ישנה את הגישה הזאת בכמה תיקים - המשטרה לא תסכים לחקור יותר חשדות לביצוע עבירות מירמה והפרת אמונים. 

הרמז שהובא לידיעת ניצן: נמאס לי מהורדת הרף על ידיך. אתה הופך את הענישה לבדיחה.

 

תיקי ה"פיגוע": ספירת מלאי

"שי ניצן מרח וממשיך למרוח תיקים", לשון גורם בפרקליטות, "ואל תתרשם מהחלטתו השבוע, באיחור של כמה חודשים יקרים, להפוך את בדיקת פרשת הצוללות לחקירה פלילית. זה לא שצמחו לו פתאום שיניים, אל תטעה, לא היתה לו פשוט ברירה לנוכח החשיפות המהדהדות ב'המקור' בערוץ 10". 

ניצן, חובב טיולים בחו"ל (בשבוע הבא שוב ייעדר), הוא אכן אותו ניצן שבצמוד לשמו מתפרסם אחת לכמה חודשים "פיגוע" תורן שלו בעוד תיק רגיש. הנה ספירת מלאי חלקית של "פיגועיו":

1. עיסקת הטיעון עם הרב יאשיהו פינטו, ששיחד אנשי משטרה, ששיבש חקירה, שנאספו נגדו ראיות מוצקות שהיו מובילות כל עבריין מהשורה לכלא לשנים ארוכות. העונש המוסכם על דעת ניצן: שנת מאסר בלבד.

2. עיסקת הטיעון עם הנשיא לשעבר של ביהמ"ש המחוזי בנצרת, יצחק כהן, שביצע מעשים מגונים בפרקליטה. ניצן הסכים להמיר את המעשים המגונים בעבירה של הטרדה מינית, הסכים שעל כבודו לא ייגזר מאסר בפועל, הסכים שלא ייגזר עליו מאסר על תנאי - והשיא: הסכים שאפילו הרשעה לא תהיה... 

העונש הבדיחתי המוסכם על דעת ניצן: עבודות לתועלת הציבור...

ניצן. ממשיך לחלק מתנות למיוחסים // צילום: אורן בן חקון

3. עיסקת הטיעון עם עו"ד נבות תל־צור, יקיר הפרקליטות, ששיבש בצורה בוטה את הליכי משפט אולמרט; שהבטיח כסף רב לשולה זקן כדי שלא תחתום על עיסקת טיעון; שהראיות המוקלטות בתיקו מדברות בעד עצמן.

העונש המוסכם על ניצן: לא שנתיים מאסר, לא שנה, אפילו לא כתב אישום פלילי!!! כלום, כלום, כלום - מריחה אחת גדולה. מה כן? תל־צור יועמד לדין משמעתי ורישיונו יישלל לכמה שנים.

עיסקת הטיעון המושחתת הזאת קוממה את התנועה לאיכות השלטון, וזו עתרה נגדה לבג"ץ. היא גרמה לשופט התורן, עוזי פוגלמן, להוציא צו זמני האוסר את קיום ההליך המשמעתי.

נקבע כבר תאריך לדיון וכך גם הרכב שופטים, אבל לפרקליטות היתה כנראה סיבה להיות מודאגת ממנו. התוצאה: היא הגישה בקשת דחייה (בטענה שאחד מפרקליטיה במילואים...), ובקשתה נענתה. הרכב השופטים השתנה... 

4. עיסקת הטיעון עם איש העסקים קובי בן גור, שהתחזה לחולה והוציא במירמה מהמדינה מאות אלפי שקלים: חודשיים עבודות שירות...

5. עיסקת הטיעון המביכה שנחתמה עם עו"ד רועי בר, לשעבר היועץ המשפטי של ועדות התכנון בעיריית ראשל"צ. נגד בר נאספו ראיות ברזל לקבלת שוחד מקבלן בסכום מצטבר של 2 מיליון שקלים - נוסף על מעשי מירמה, זיוף והפרת אמונים ברף הגבוה ביותר - והוא היה אמור להישלח לכלא, אם וכאשר, לארבע עד שש שנות מאסר.

מה עשתה הפרקליטות אחרי שהאשימה את הקבלן במתן השוחד? סגרה עם מקבל המתת, עו"ד בר, עיסקה מבישה: עבירות השוחד והזיוף יומרו בהפרת אמונים והוא יישב בכלא רק שישה חודשים... 

עכשיו, אחרי מה שכתב על נציגיה השופט משה יועד הכהן בתיק מצגר ("מעשיו מחייבים ענישה משמעותית והרתעתית ההולמת את חומרת עבירות השוחד"), בצדק מוטרדים בפרקליטות מהאפשרות שגם נשיאת השלום בראשון לציון, ענת רון, לא תכבד את העיסקה. 

בצדק חוששים שכבודה תלך בדרכו של השופט המחוזי, ואחרי קריאת 50 עמודי כתב האישום המפחיד, תחליט גם היא להחמיר בעונש מעודד השחיתות. 

 

לא ניצחון של שקד

חלף שבוע וחצי מאז נבחרו ארבעה שופטים חדשים לעליון, ההמולה שככה, נדמו קולות המלחמה והשמחה של איילת שקד ואנשיה, כאילו הם כבשו את האוורסט. כאילו המהפכה הצליחה ו"ההגאים של ספינת הדגל המשפטית שלנו", לשון שקד, "שינו הלילה כיוון".

עכשיו, כשהעשן התפזר, הגיע הזמן לספר לציבור את האמת המרה, הכואבת מבחינת שקד: היא אמנם כבשה את הכותרות והצליחה שוב להתל ברוב התקשורת, אבל היא לא חוללה שום מהפכה אמיתית. ההגאים לא שינו כיוון.

השופט קרא. מינוי ראוי חשוב // צילום: יהושע יוסף

ראשית, מהטעם הפשוט שבית המשפט העליון כבר יותר מעשר שנים שמרן ברובו, והניסיון להציגו כליברלי מדי, כאקטיביסטי חסר תקנה, מצוץ מהאצבע. שנית, לשקד היו שלושה מועמדים מובילים מבר־אילן, שניים ממגרשי החושך, והיא לא הצליחה לגרום למינוי אפילו של אחד מהם.

למה בדיוק? ראשית, משום ששופטי העליון ערכו שיעורי בית, הבינו מי באמת מתדפק על הדלת וטרקו אותה; שנית, משום שדורשי טובת כל אחד מהשלושה לחמו אלה באלה, וכך בעצם סילקו מהמירוץ את חבריהם. הסיפור עוד יסופר יום אחד.

השופט גרוסקופף. ראוי לעליון // צילום: אתר בתי המשפט

שקד ובעל בריתה, עו"ד אפי נוה, יו"ר לשכת עורכי הדין, הבטיחו לכל העולם ואשתו שהשופט המחוזי חאלד כבוב יועדף על פני השופט המנוסה יותר, הסולידי, ג'ורג' קרא. כאן לא תהיה פשרה, רמזו אנשי שקד, אבל לפני שבועיים הם הכירו באיחור את מגבלות הכוח: השופט קרא, מומחה מוביל למשפט פלילי שתרומתו לעליון תהיה גדולה, נבחר פה אחד. השפיות ניצחה.

השופטת השנייה יעל וילנר, דתייה, זכתה בצדק לחיבוק של כולם כי היא שופטת מקצועית, בעלת מזג שיפוטי ורגישות לזכויות אזרח; השופט השלישי יוסף אלרון אמנם אינו מזוהה עם אקטיביזם שיפוטי, אבל גם הוא אינו שמרן חשוך מאלה שמוכנים להתיר למדינה לפגוע בזכויות אדם.

השופטת רונן. ראויה לעליון // צילום: אתר בתי המשפט

עם מי נשארנו? עם שופט שהוא מתנחל, דוד מינץ, שבו מנופפים בצדק שקד ואנשיה. אבל גם הוא עלול לאכזב אותם: הוא לא בובה. הוא נחשב שופט יסודי, ידען, משפטן רציני. אם וכאשר המדינה תשתגע - תשבור את הכלים - אני מעריך שהוא יתייצב נגדה ללא בעיה. הוא לא ימעל בתפקידו. 

הערה אחרונה: האם זו נבחרת השופטים הטובה ביותר? לצערי, לא. רות רונן החברתית מהמחוזי בת"א ועופר גרוסקופף מהמחוזי בלוד, שופט הדן בתביעות ייצוגיות ונחשב לעילוי ממש, היו צריכים להגיע ראשונים לקודש הקודשים. מניעת קידומם היא טעות - אבל הם עוד יגיעו. הם צעירים.

 

אותה הגברת...

אחרי עידן יוסף וסרמן בהסתדרות המורים רצינו להאמין, אני ועמיתיי עוזי דיין ומיכל שבת, שהמוסד הזה ייראה אחרת. שיפה בן דוד, שהיתה שנים חיילת בצבא וסרמן והחליפה אותו לפני שלושה חודשים, תבחר בדרך חדשה. שהיא תכבד הליכים דמוקרטיים, תהפוך את הבחירות לישירות (140 אלף מורים יבחרו אישית את המזכ"ל), תרחיק נוכלים ורמאים מהמוסד הזה.

רצינו להאמין שהיא תפתח את המוסד לביקורת חיצונית, שהשקיפות תהיה נר לרגליה, שהקרב בינה לבין מי שהובילה לחשיפת מעללי וסרמן במשך שנים, גילה קליין העומדת בראש סיעת נחל, יתנהל בהגינות. ציפינו שאנשים דוגמת מזכיר סניף עכו, דוד מזוז, שהורשע במעשי מירמה, ומנהל אגף התרבות, יוסי אפרת, הנאשם בסחיטה - יורחקו.

קליין. גם אחרי עידן וסרמן מנסים לסגור בפניה ובפני אנשיה את בתי הספר // צילום: אפרת אשל

טעינו, זה לא קרה. במקום תרבות שלטון אחרת, חדשה, קיבלנו מאנשי המחליפה התנהגות בריונית, מכתבי השתקה, ניסיונות להלך אימים על תומכים בקליין (ובהם מזכירת סניף נתניה, תמי רוטמן); קיבלנו השמצות בפייסבוק ברמה ילדותית, שטיקים, מכתבי הסתה וחסימת בתי ספר בפני נציגי נחל.

קיבלנו תסריט שמוביל לסמטאות חשוכות, שעוד ידובר בהן - סרט שאפשר לסכם אותו במילה אחת: בושה. אותה גברת בשינוי אדרת. 

 

זהירות, למדינה יש הצעה

האם משרד האוצר מטעה ביודעין אלפי עובדי מדינה בנושא של ביטוח כלי רכבם הפרטיים? זה לפחות מה שעולה מפניית גמלאי בשירות המדינה אל מיכל שבת. 

"תראי", הוא הסביר לה, "בכל שנה בוחר המשרד כמה חברות ביטוח כדי לבטח את צי הרכב של המדינה, מקבל הנחה גדולה ומציע לעובדי מדינה וגמלאיה צ'ופר: לבטח את הרכבים הפרטיים שלהם בחברות הזכייניות באותם תנאים. 

"מפתה? מאוד מפתה. לכן רבים וטובים קופצים על המציאה בלי לבדוק, בלי להשוות מחירים, בלי לדעת שמכרו להם לוקש. הם לא יודעים שחוגגים עליהם, כמו שניסו לחגוג עלי, ושהם משלמים מחיר גבוה.

"לי, למשל, יש יונדאי i30 שנתון 2011, חברת הביטוח שזכתה במכרז ביקשה 4,400 שקלים תמורת ביטוח חובה ומקיף, ואני בדקתי הצעה של חברת ביטוח שאינה זכיינית: שילמתי בשביל אותו ביטוח 1,000 שקלים פחות, בלי הטובות של המדינה".

ועוד: "אחי ביקש לבטח את רכבו מסוג שברולט ספארק חדש וקיבל הצעה של 8,500 שקלים. הוא פנה לחברה שלא זכתה במכרז וקיבל הצעה זולה בהרבה: 3,778 שקלים בלבד".

בהסתמכה על מקרים אלה ואחרים פנתה מיכל שבת למשרד האוצר וביקשה לדעת: האם ייתכן שיש תעריף אחד לרכבי המדינה, תעריף שני לעובדי מדינה ותעריף שלישי לגמלאי המדינה? 

תשובה: יש רק תעריף אחד. אם כך, שאלה שבת, האם המדינה משלמת סכומים מנופחים, מופקעים ממש, למרות כמות כלי הרכב האדירה שהיא מבטחת אצל הזכיינים המאושרים?

תשובה: לא. "אבל", הוסיפו באוצר, "אנחנו יודעים שהיתה בעיה במכרז האחרון ושנוצרו פערים לא הגיוניים. אנחנו מחפשים דרכים למנוע אותם במכרז של השנה הבאה".

 

היגיון של שופט

לפני חודש הצגתי כאן החלטה תמוהה של שופט השלום בחיפה, שלמה בנג'ו, שישב בדין במשפטו של עבריין הבנייה הסדרתי, משיח עמר - איש מופת שבאדיבות כבודו מכהן שוב כסגן ראש עיריית נשר.

מה עשה כבודו? למרות חומרת המעשים והעבירות של עמר; למרות שביזה החלטות של בית משפט, סירב לקבוע שדבק קלון במעשיו. 

ההחלטה הזאת גרמה לתגובות של קוראים - אחת מהן של א', אזרח מהשורה, ששלח אלי את המכתב הבא: 

"אני בעל משאית מרצדס שאותה החניתי לפני כמה שנים בשדרות גושן בקריית מוצקין ליד ביתו של אדם, שהדבר לא מצא חן בעיניו. הוא הזמין שוטר וזה רשם לי דו"ח בסכום 250 שקלים בטענה שחניתי בצורה המפריעה לתנועה. לגרסתו, הגלגלים האחוריים של המשאית היו במרחק של 40 ס"מ מהמדרכה.

"כפרתי בחלק מהעובדות, הגשתי ערעור לבית המשפט לתעבורה וכאשר ישבתי באולם של השופט בנג'ו, מחכה בסבלנות לתורי, צילצל הפלאפון שלי פעם אחת ומייד השתקתי אותו. 'של מי הפלאפון?' שאל השופט, ורשם את שמי. 'זה ביזיון בית משפט וזה יעלה לך ביוקר', אמר. ואכן, כאשר הגיע תורי הוא נהג בי בעוינות, הגדיל את הקנס ל־750 שקלים וגזר עלי שלילת רישיון על תנאי לתקופה של חודש למשך שלוש שנים... 

"שלילה על תנאי בגין חניה? נדהמתי ועירערתי כמובן למחוזי. השלילה בוטלה כצפוי, לא לפני שהשופט כמאל סעב כתב שזה מקרה שערכאת הערעור צריכה להתערב. הוא אמר לי כי אם לא הייתי משלם את הקנס, הוא היה מבטל גם את הגדלת הסכום. ממש כך".

א' העביר אלי את החלטות השופטים ושאל: "אתה מבין מדוע פניתי אליך? אתה מבין שכך לא יכול שופט בישראל, כל שופט, להתנהג? אתה מבין שנלחמתי כאן על עיקרון חשוב?"

אני מבין. אבל יש במערכת האכיפה והמשפט מי שאינם מבינים. לכן הסיפור העקרוני הזה רואה אור בעמודים האלה. 

 

איתות ראוי של שופטת

לפני שלושה שבועות פרשה מתפקידה השופטת המחוזית הוותיקה בת"א, יהודית אמסטרדם, שעליה היה קשה לעבריינים ולסניגורים להערים. מדובר בשופטת מוערכת ומנוסה, חדת עין, חדת מחשבה - שופטת עם עמוד שדרה ואמירות ברורות גם במגרשי המורשעים המצטיידים בפתקאות של רופאים.

גזר הדין האחרון שלה ניתן לפני כחודש במשפטו של העבריין החרדי דוד מורגנשטרן, הזכור לרעה מפרשת הונאת הכנסייה היוונית בירושלים. מורגנשטרן הורשע אז בשיבוש החקירה ובשנים האחרונות הסתבך שוב בפלילים: הוא נעצר כחשוד בהוצאת חשבוניות פיקטיביות בסכום דמיוני של חצי מיליארד שקלים ויותר. הוא היה חבר ברשת נוכלים שבראשה עמד עבריין אחר, יניב קנרש, שנידון לעשר שנות מאסר.

השופטת אמסטרדם. שיעור שלה לחלק מעמיתיה

מורגנשטרן הורשע גם הוא, לא הביע חרטה על מעשיו, האמין כנראה שאמסטרדם לא תעז לשלוח אותו לכלא. הסיבה: הוא חולה במחלה קשה והצטייד בפתקאות ובחוות דעת של רופאים.

הוא טעה. אמסטרדם עשתה שיעורי בית, בחנה בקפידה את מסמכי הרופאים, שמעה את הרופא הראשי של שירות בתי הסוהר - והחליטה לדחות את בקשתו שלא לרצות את העונש בכלא. כבודה קבעה בין היתר: "לא כל מחלה ולא כל מצב רפואי קשה פוטר מעונש מאסר".

למען הסר ספק - נסמכה כבודה גם על פסיקת בית המשפט העליון, שבין היתר קבע לפני כמה שנים: "הנחת המוצא היא שגורמי רפואה בשב"ס ערוכים לטפל באסירים במצבים רפואיים שונים, כולל אלה שאינם פשוטים..."

מורגנשטרן. עבריין שמקומו בכלא // צילום: יהושע יוסף

גזר הדין החדש, שיצא מתחת ידי השופטת הוותיקה בימים שבהם השחיתות נוסקת לשמיים, הוא בבחינת איתות לשופטים מסוימים במחוזי ובעליון מהוועדה לרחמנות ציבורית: די עם הורדת הרף למען עברייני הצווארון הלבן. די עם החמלה המוגזמת. די עם הרחמים על הפושעים הסדרתיים במקום על הקורבנות.

די, די, די עם הקלות הבלתי נסבלת שבה כל פתק שני של רופא הופך לתעודת שחרור מהכלא. די עם טירוף המערכות הזה.

בהשתתפות: עוזי דיין, מיכל שבת

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו