כשהמדינה מתבזה בבג"ץ

אני חוזר היום לתיק עו"ד נבות תל־צור, יקיר הפרקליטות, שבכירי המערכת ובראשם פרקליט המדינה, שי ניצן, ממשיכים להגן עליו גם בבג"ץ. 

הם שומרים עליו גם במחיר אובדן הכבוד המקצועי שלהם - גם במחיר התקדים המסוכן שהם יוצרים במו ידם: מהיום לא יהיה אפשר להעמיד לדין פלילי עו"ד ששיבש חקירה, שהדיח עד, שהציע לו כספים רבים.

אם במקרה החמור הזה לא יוגש כתב אישום - בתיק עם ראיות מוקלטות ואחרות חד־משמעיות - מתי כן יוגש? מה יאמרו שופטי בג"ץ לפרקליט הבא שישבש חקירות או משפטים, כאשר זה יעתור בצדק לביטול כתב האישום נגדו ויסתמך על תקדים עו"ד תל־צור? שהדם של יקיר הפרקליטות כחול יותר?

אני חוזר לפרשה הזאת כי לפני כחצי שנה, כאשר תיארתי כאן בעזרת עמיתיי עוזי דיין ומיכל שבת, את עיסקת הטיעון הנרקמת בחשאי עם תל־צור - עדיין לא ידעתי שאני רק בקדימון. 

לא הבאתי בחשבון שבעקבות עתירת התנועה לאיכות השלטון לביטול העיסקה המגונה, תמשיך הפרקליטות להתנהג בעליבות; תתפתל בתגובתה לעתירה; תעביר את התגובה לפרקליטי העותרת, עוה"ד צרויה מידד־לוזון, דניאל דושינסקי ועו"ד תומר נאור, רק יום לפני הדיון בבג"ץ.

לא העליתי בדעתי שהפרקליטות תשכח שהיא־היא המדינה ושעליה לנהוג ביושר ובהגינות.

לטובת בעלי הזיכרון הקצר - נחזור לרגע אל ליבת הפרשה: ב־2011 יוצגה שולה זקן בידי שני פרקליטים, שלאולמרט לא היתה השפעה עליהם, עוה"ד עופר ברטל ודב גלעד כהן, ואלה ניסו לחלץ אותה מישיבה ממושכת בכלא באמצעות עיסקת טיעון. האפשרות הזאת הטרידה את אולמרט ואת מקורבו, עו"ד תל־צור, וכאשר זקן הזמינה את האחרון להתייעצות בביתה, ללא ידיעת פרקליטיה, ניצל זאת האחרון כדי להפעיל עליה לחץ לא לחתום על העיסקה. 

זקן הקליטה את תל־צור בחשאי כשהוא מנסה לקנות את שתיקתה בכסף, לוחץ עליה לדחות את החתימה על העיסקה לפחות בחודש, שותל בראשה בנוכחות בני משפחתה גרסאות הגנה המשרתות את הנאשם אולמרט. הוא הסביר לה שעד המדינה שמואל דכנר עומד להתפרק והזהיר אותה: הודאה שלה בקבלת שוחד תכניס לכלא גם אותה וגם את ראש הממשלה לשעבר...

תל־צור. הדיח והבטיח כסף // צילום: נעם ריבקין פנטון

בהמשך, כמה לא מפתיע, הציע לה לצרף את עצמו לפרקליטיה, אבל מהר מאוד חזר בו: "יגידו שההוא (אולמרט) שתל אותי אצלך", נימק, "שאני המרגל של אולמרט..."

בשיחת ההדחה אפשר למצוא גם מקומות שעו"ד תל־צור מדבר בכפל לשון, אבל תכליתה ברורה: לשבש את הליכי המשפט ולסכל את עיסקת הטיעון ("מזיק לאהוד שאישה כל כך קרובה אליו מודה בקבלת שוחד..."). ואכן, כאשר מסתיימת הפגישה וזקן מלווה את האורח החוצה אל רכבו, הוא מבטיח לה הרבה כסף...

כשזקן חוזרת לדירה והמכשיר הסמוי עדיין פועל, שואל אותה בנה נדב האם עו"ד תל־צור אמר לך משהו בארבע עיניים? היא משיבה: "הם הציעו לי כסף, כסף..."

נדב: מי?

זקן: "הוא צריך להביא הרבה כסף... אני אעשה משהו, אמרתי עסק פרטי, והוא הבטיח לי עסק פרטי, כמה כסף שאני צריכה..."

יומיים אחרי השיחה הזאת טילפן אליה תל־צור ממכוניתו, שאל אותה אם היא לבד והיא, אחרי שהשיבה בחיוב, הקליטה אותו שוב בחשאי מנסה לסגור את מעגל הבטחת השוחד וההדחה. הוא דיבר עם אולמרט, סיפר לה, "וזה נורא התרגש... מה שדיברנו בשוטף וכל זה, יהיה תיקון משמעותי ושינוי..."

תל־צור הבהיר לה בשם אולמרט שסכומי הכסף שסוכמו יוכפלו, ציין ששני אנשי עסקים יקלטו אותה בעבודה, הבטיח שתקבל מימון כספי לעורכי דין חדשים. ברטל וכהן, דורשי טובתה האמיתיים, יורחקו ממנה. 

זקן: אני צריכה להגיד לעורכי הדין שלי להתפטר?

תל־צור: "הם יבינו לבד..."

 

המריחה והעונש הבדיחתי

בעיצומה של הדרמה הזאת, כשזקן נפגשה שוב עם תל־צור, הפעם במשרדו (פגישה שבה השתתפו שני פרקליטיה שלא ידעו דבר על פגישת הסתר והבטחת הכסף מטעם אולמרט), היא הבינה סופית לאן חותר ידידו של ראש הממשלה. נפל לה האסימון והיא חתמה על עיסקת הטיעון ומסרה את ההקלטות למשטרה. 

תל־צור, שאת קלטת השיחה השנייה בחר שלא להגיש עכשיו לשופטי בג"ץ, נחשף בקלונו.

במאי 2014 המליצה המשטרה להעמיד את תל־צור לדין בעבירות של הדחת עד ושיבוש מהלכי משפט, אבל בצמרת הפרקליטות בחרו לקבור את התיק במגירות. שיעלה אבק, שישכחו ממנו, שבוקר אחד נתעורר כולנו ונתבשר שהוא נסגר מחמת קושי ראייתי כלשהו. כביכול.

כדאי לשים לב: "קושיי ראייתי מסוים", ולא הגירסה המקובלת של "אין די ראיות" - שהרי בתיק הזה שפע ראיות מוצקות וגירסת שקר עלולה לעלות למישהו ביוקר.

ואכן, שנתיים שכב התיק בפרקליטות מחוז מרכז עד שבלחץ שאלות התקשורת הוזמן תל־צור לשימוע לפני שמונה חודשים, ובנובמבר התבשר הציבור, כצפוי בעידן שי ניצן, שהוא לא יעמוד לדין פלילי. שנסגר איתו מה שמכונה "הסדר מותנה" - עוד המצאה חדשה של המחוקק לטובת חשודים מיוחסים: הוא יודה בעובדות, אבל לא יוגש נגדו כתב אישום. בהסכמה יוטל עליו עונש חלופי.

מהו אותו עונש חלופי בתיק תל־צור? תובענה לבית הדין של לשכת עורכי הדין, הודאה בהתנהגות בלתי הולמת של עו"ד (לא לצחוק) והשעיה מהמקצוע למשך שנה. הורדת הרף באופן הכי קיצוני לטובת חבר הגילדה שלנו. 

נגד ההחלטה הזאת, הבלתי סבירה באופן קיצוני, עתרה התנועה לאיכות השלטון, בראשות עו"ד אליעד שרגא, כבר בראשית דצמבר ולבקשתה הוציא שופט בג"ץ, עוזי פוגלמן, צו זמני האוסר את קיום ההליך המשמעתי. 

הדיון בעתירה התקיים ביום שני השבוע ובמהלכו התגלו שתי עובדות מביכות: הראשונה, אף שההודעה לתקשורת על גניזת התיק הפלילי נשלחה לתקשורת ב־23.11.16 - ההחלטה על סגירתו התקבלה על ידי שי ניצן רק ב־4.1.17. קודם סגרו ואחר כך חיפשו תירוצים ונימוקים. 

השנייה: בתשובת הפרקליטות לבג"ץ (שנמסרה לעותרים ולשופטים ברגע האחרון) לא מצוינת כמקובל עילת הסגירה. בצדק רב: האם אפשר לסגור תיק כזה מחוסר אשמה? מחוסר ראיות מספיקות? מחוסר עניין לציבור? 

שלוש האפשרויות האלה אינן מסתדרות, אפילו בדוחק, עם הראיות וההקלטות שנאספו בחקירה. כבר אמרנו: בתיק הזה קשה לשקר.

 

תזכורת מאהרן ברק

בשלב הזה, כשראש ההרכב, השופט סלים ג'ובראן, הזכיר לנציג הפרקליטות, עו"ד סגל־אלעד, שחייבת להיות עילת סגירה ודרש לראות את ההחלטה המנומקת, נשלפה לפתע ההחלטה המאוחרת של ניצן והוגשה לשופטים.

ג'ובראן: ההחלטה הובאה לידיעת העותרים?

סגל־אלעד: לא.

ג'ובראן: הם צריכים לדעת מה לתקוף?

סגל־אלעד: בתיק הזה אין מתלונן.

ג'ובראן ברמיזה לנציג המדינה ששכח את מי הוא מייצג: אולי הציבור?

סגל־אלעד מודה: נכון, לא הומצאה ההחלטה לקראת היערכות הדין עצמו. 

נציג העותרים, עו"ד תומר נאור, שבהפסקה עיין בהחלטה - הציע לכבודם הסבר מדוע החלטת ניצן לא הוגשה להם קודם לכן: למה? כי גם בה לא מופיעה עילת הסגירה, אלא אמירה סתמית "שיש פה קושי ראייתי" (לא לצחוק, זו גירסת הפרקליט הראשי).

השופט ג'ובראן. ימנע ביזיון? (א') // צילום: אורן בן חקון

עו"ד נאור מנה את עילות הסגירה האפשריות, רמז שאינן רלוונטיות לתיק הזה, והצביע על דברים שכתבה הפרקליטות עצמה: "הצעת עו"ד תל־צור בשמו של אולמרט לשכר עבודה מוגדל וסיוע כספי במימון פרקליט פרטי, כדי שזקן לא תהיה מיוצגת על ידי הסניגורים הנוכחיים שלה, מקימה חשד לעבירה פלילית של שיבוש מהלכי משפט והדחת עד..."

כלומר, הם בעצמם כתבו...

כשהשופט פוגלמן ביקש מנציג הפרקליטות להסביר בכל זאת את עילת הסגירה, נדחק האחרון לפינה וירה אמירה אומללה שקשה לשכוח אותה: התיק נסגר בין היתר בגין היעדר עניין לציבור. לא רק קושי ראייתי, כביכול.

השופט פוגלמן. ימנע ביזיון? (ב') // צילום: דודי ועקנין

כלומר: אין עניין לציבור בשיבוש משפט של ראש ממשלה, בקניית שתיקה של עדה מרכזית, בהדחת עדה. אין עניין שבית המשפט יוכל לרדת לחקר האמת. מדהים! 

השורה התחתונה בדיון: לעותרים הותר להגיש עתירה מתוקנת שתתייחס להחלטת ניצן, ולפרקליטות הותר להשיב עליה חמישה ימים לאחר מכן. רק אז יכריעו השופטים בתיק המזכיר מאוד את פרשת ויסות מניות הבנקים בתחילת שנות ה־80.

גם אז, בפרשה ההיא, ביקשה הפרקליטות לסגור את התיק בטענה שאין לציבור עניין בהליך פלילי ויש להסתפק בהליך משמעתי. גם אז נמתחה עליה ביקורת קשה והוגשה עתירה לבג"ץ. 

התוצאה היתה: השופט אהרן ברק אילץ את הפרקליטות להגיש כתב אישום וחלק מהנאשמים הורשעו. השכל הישר ניצח.

 

הטלפון לעו"ד יצחקניא

רגע לפני שאנחנו נפרדים מניסיונות מריחת תיק עו"ד תל־צור, הנה ראיה חשובה נוספת לכך שהפרקליטות הכירה ומכירה היטב את מעללי פרקליט הצמרת ויודעת היטב שלא מדובר במעידה, אלא בדפוס פעולה. 

בעיצומו של משפט הולילנד העיד עו"ד אמנון יצחקניא - שייצג את שמואל דכנר, עד המדינה בפרשה - בפני השופט המחוזי בת"א דוד רוזן: "יום אחד מתקשר אלי עו"ד נבות תל־צור ושואל אותי אם יש עוד מה לעשות... אם אפשר לגמור את הסיפור..."

השופט רוזן, סקרן כדרכו, קטע אותו בשאלה מתבקשת: את מי הוא ייצג?

יצחקניא. שיחת הטלפון המפתיעה שקיבל נחשפה כבר במשפט הולילנד // צילום: משה שי

עו"ד יצחקניא השיב: "הוא לא אמר לי ואני לא שאלתי. זו היתה פעם יחידה שדיברתי איתו על הפרשה... הוא שאל אם אפשר עוד לגמור ושאלתי למה הוא מתכוון. הוא אמר שאפשר להציע סכום כסף... אמרתי לו שאני חושב שהשעה הוחמצה...

"למה, שאל, ואני השבתי: הייתי כבר ביאח"ה. הוא שאל: האיש שלך דיבר? אמרתי לא. אז מה הבעיה, שאל, ואני השבתי: אני דיברתי...

"אמרתי לו שאי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור והוא אמר שיחזור אלי ולא שב". 

 

החוצפה של עו"ד בר

ביום שלישי השבוע, באולמה של נשיאת בית משפט השלום בראשון לציון, עינת רון, הודה עו"ד רועי בר בשורה ארוכה של מעשי מירמה והפרת אמונים, ובהם גם זיוף פרוטוקול של העירייה. הוא הודה במעשים שלפני שלוש שנים עדיין הכחיש נמרצות, בין היתר, בפגישה איתנו. 

בר הוא עוד פרקליט מיוחס שלמענו הסכימה הפרקליטות להמיר עבירה של קבלת שוחד (בסכום מצטבר של 2 מיליון שקלים!) למעשי מירמה ולחתום איתו על עיסקת טיעון שאין בה צורך. השורה התחתונה בה: שישה חודשי מאסר בפועל בלבד וקנס בסך מיליון שקלים. בדיחה. 

בר. מה שכח לספר לשופטת? // צילום: יוסי זליגר

במהלך הדיון השבוע ביקש המורשע מכבודה לאשר את המתנה, אחרי שהביע חרטה; פרקליטיו, שהתאמצו לגמד את מעלליו, נהגו בדרך דומה; כך גם נציגי הפרקליטות שדיברו בכפל לשון: מצד אחד הם טענו שמדובר במעשי שחיתות חמורים, מתוחכמים, עם כוונת מכוון תוך ניצול כוחו בעירייה לקידום אינטרסים כלכליים שלו ושל משרדו; מצד שני, ביקשו לא להחמיר עם איש הפשע המגוהץ כי "טובת ההנאה (כך במקור) שלה זוכה הנאשם בהסדר הטיעון היא ראויה..."

להתפלץ ממש ולגלות למחרת מה לא סיפר הנאשם לשופטת ולנציגי תביעה כאשר עד אופי מטעמו, איש העסקים שמואל טומשין, עלה להעיד בניסיון לשכנע את הנשיאה לא להחמיר בעונשו.

העד הזה סיפר על חברות אישית אמיצה עם בר מאז היה איתו בגן ילדים ("חברים בלב ובנשמה") ועל קשרים מקצועיים וחברתיים הדוקים הנמשכים עשרות שנים. ממש כמו אחים.

כתר ועוד כתר קשר העד לראש חברו ורק על עובדה חמורה אחת דילגו שניהם: בשנת 2009, כאשר הנהלת עיריית ראשון לציון נקראה להכריע במחלוקת כספית מהותית עם טומשין, היא הקימה ועדה בת ארבעה חברים לבחינת הנושא. מי היה חבר בוועדה הזאת? עו"ד רועי בר. מי לא פסל את עצמו? עו"ד רועי בר.

שוחד בחירות בבת ים (ב')

פסק הדין של שופטי בג"ץ לפני חודש וחצי, שביטל בנימוקים תמוהים את ההחלטה המנומקת של השופטת המחוזית בת"א, רות לבהר־שרון, לפסול את הבחירות לראשות עיריית בת ים - אחרי שהוכח שאלה היו נגועות בשוחד - גרם להרבה הרמות גבה. ודאי לנוכח המצב האבסורדי שיצרו השופטים: מקבלי השוחד נפסלים, הנותנים לא...

השופט סולברג. ימנע ביזיון? (ג') // צילום: אורן בן חקון

השבוע הגישה התנועה לאיכות השלטון בקשה להצטרף לעתירה שהגיש עו"ד בועז בן צור, המייצג את המתמודד אלי יריב, לקיום דיון נוסף בנושא בעליון בהרכב מורחב. 

הבקשה מובנת: הכרעה בנושא עקרוני וגורלי כזה צריכה להתקבל בהרכב של תשעה שופטים לפחות, אם לא כל השופטים. מדינה שפויה לא יכולה להשלים עם החלטה המעודדת בעצם מתן שוחד בחירות. יש גבול. 

 

צל"ש ללוחמים בפשע

קטעי הפתיחה של המדור הזה עלולים להטעות: לא כל הפרקליטות מורכבת משי ניצן ואחרים שמורחים תיקים רגישים דוגמת זה של עוה"ד תל־צור ורועי בר. יש בה גם אחרים, מזן אחר לגמרי, ובהם מזדקרים 13 לוחמים במשפחות הפשע, שאותם מוביל בכישרון רב כבר כמה שנים עו"ד ניסים מרום מפרקליטות מחוז ת"א.

מדובר בחבורה של פרקליטים מקצוענים, נחושים, אמיצים והגונים שלפני שבועיים זכו בפרס מצוינות צוותית של משרד המשפטים ובאות נציב שירות המדינה. 

מדובר בצוות פרשת תיקי 512 שאנשיו נטלו על עצמם, כדברי מי שזיכה אותם בפרס, "משימה מורכבת וחסרת תקדים במסגרת המאבק בפשיעה המאורגנת בישראל".

מרום. עומד בראש סיירת מטכ"ל של הפרקליטות // צילום: גדעון מרקוביץ

הצוות הזה כולל פרקליטים מפרקליטויות שונות - ת"א, מרכז, והמחלקה הבינלאומית בפרקליטות, וחבריו הם: עוה"ד אילה אורן, מיכל מזור, גיא גורן, שרון הר ציון, איריס רמתי, ניר ביטון, אלכסנדרה קרא, הילה כהן, נתנאל בוג'ו, דנה אלון, אביטל ריבנר־אורון ואיתן פינקלשטיין.

רשימה מכובדת של משפטנים שעובדים מסביב לשעון וצריך להצדיע להם שוב ושוב. רשימה של לוחמים שעושים עבודת קודש בשקט ובצנעה וקוצרים הצלחות - לעיתים כנגד כל הסיכויים.

רשימה של אנשים שאני, עוזי דיין ומיכל שבת אומרים להם כאן תודה בשם כל הקוראים.

בהשתתפות: עוזי דיין, מיכל שבת

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו