נתחיל מהשורה התחתונה: יפה בן דוד, המתמודדת על תפקיד מזכ"לית הסתדרות המורים, מתנהגת באחרונה כמי שלא למדה דבר מנפילת הדיקטטור יוסף וסרמן, האיש שטיפח אותה כבר לפני עשר שנים.
מגישה: ליטל שמש // צילום: דורון פרסאוד // איפור: רונה בן עזרא
היא צועדת בדרכו האנטי־חינוכית, ממשיכה להשחית את הארגון, מתעקשת להוכיח שהיא תלמידה מצטיינת של המחנך המדומה שהפך את הדמוקרטיה ואת שלטון החוק לאויב.
אסור לטעות בה: היא מגוננת על אנשים שסרחו, מתנהגת בדורסנות, נלחמת בדמוקרטיה במקום לחבק אותה, מפזרת כזבים בקמפיין בריוני ירוד - נגועה בשחיתות ציבורית. החומרים הנערמים על שולחן עמיתיי עוזי דיין ומיכל שבת בחודשים האחרונים אינם מותירים ספק בנושא הזה.
המטרה שלה שקופה: לנצח בכל מחיר ובכל דרך את גילה קליין, יו"ר סיעת האופוזיציה נחל, בבחירות שיתקיימו בעוד פחות מחודש. המטרה מבחינתה מקדשת את האמצעים. הגיעו הדברים לידי כך שהיא אינה בוחלת בהכנסת ידה לקופת המורים ובשאיבת כסף רב ממנה לצורך הצפת התקשורת האלקטרונית והמודפסת במודעות ובג'ינגלים שאמורים לקדם את סיכוייה להיבחר ליורשת של וסרמן.
עוד נעסוק בשערורייה הזאת ובכמה אחיות שלה, אבל לפני כן נחזור אל הרגע המכונן בחייה הציבוריים של בן דוד, אל השיעור הראשון בשחיתות שלטונית שהיא קיבלה מהמורה שלה, יוסף וסרמן. את השיעור הזה קשה למחוק מהזיכרון של מורים רבים וכך גם מהזיכרון שלי ושל עמיתיי דיין ושבת.
הכרנו ותיארנו אותו כבר בדצמבר 2007, באכסניה הקודמת שלנו. אפילו רצינו - ולא רצינו - לא ניתן היה לדלג מעליו.
הצעה שקשה לסרב לה
קצה החוט בסיפור הזה, שיכול ללמד על מה שקורה ממש בימים אלה, היה הסכם רפורמת "אופק חדש" שווסרמן חתם עליו עם משרד החינוך בספטמבר 2007, בלי שהציג אותו במלואו בפני חברי מרכז הסתדרות המורים. הוא מיהר לקבוע עובדות בשטח מסיבה ברורה: ההסכם לא היה בבחינת הישג למורים. בדיוק להפך. עלה חשש שהמורים, בעיקר הוותיקים שההסכם הזיק להם, לא יסכימו להצטרף לרפורמה.
על הרקע הזה החליטה ענת שניידר, מורה מנוסה, שהיתה מספר 2 ברשימת יפה בן דוד, לפתוח אתר אינטרנט ולהראות למורים כיצד הרפורמה פוגעת בהם במקום להיטיב איתם. לחשוף בפניהם את האמת, להצביע על מצגי השווא של וסרמן.

בן דוד. מגוננת על השחיתות ומנהיגה שלטון פחד // צילום: יוסי זליגר
האתר זכה להצלחה גדולה, נרשמו בו 2.5 מיליון כניסות, מורים ובתי ספר רבים סירבו להצטרף לאופק חדש - וסרמן היה במצוקה וחיפש דרך להשתיק את קולות המחאה. איך בדיוק? הוא ניסה לקנות את תמיכת שניידר בהסכם הכושל באמצעות תפקיד בכיר: "אמנה אותך לסגנית שלי", אמר לה, "את תהיי אחראית על חטיבות הביניים.
"אבל", הוסיף, "יש לי מספר תנאים לקבלת התפקיד: תמיכה מוחלטת באופק חדש, ביטול הפגנה מתוכננת, סגירת אתר המחאה וציות מוחלט להחלטותיי". שניידר סירבה ובתוך זמן קצר גילתה שבן דוד קיבלה פנייה דומה.
"בשיא המאבק", פירסמה אז, "כשב'ידיעות אחרונות' פורסמה כתבה על מחאת המורים המתנגדים להסכם ועל ביטול מופע פתיחת שנת הלימודים בקיסריה, מחשש לקריאות בוז והפגנות, בן דוד לא היתה זמינה עד הערב.
"אז התקשרה אלי והודיעה לי שווסרמן נפגש איתה בחשאי בקריית גת (היא היתה מזכירת הסניף בעיר; מ"ג) ושהם חתמו על הסכם קואליציוני: בתמורה להפסקת המחאה נגד אופק חדש ולסגירת אתר המחאה, היא תקבל תפקיד בכיר של 'אחראית על התמריצים'. לטענתה, זה ישתלם לנו כי הוצעו לה תפקידים גם עבור חברי סיעתה..."

שניידר. חשפה ראשונה את יפה בן דוד // צילום: יהושע יוסף
שניידר שמעה, נדהמה והשיבה בשלילה. היא הטיחה בבן דוד כי היא מתנהלת כמו וסרמן, האשימה אותה בקבלת החלטות על דעת עצמה, ירתה לעברה את המשפט - "גם את כמו דיקטטור". "אמשיך במחאה כנגד ההסכם שמחק זכויות יסוד בסיסיות שלנו כמורים, פגע בתנאי עבודתנו והוריד את ערך השעות", אמרה לה. דברים דומים שמעה בן דוד גם מפעילה נוספת בסיעה, תמי חנוני.
שתי נציגות המורים האמיתיות הוכרזו מרגע זה כ"מורדות" ויכלו להבין שגורלן נחרץ.
ואכן, במקום להגן על המורים ולדאוג לתנאי עבודתם, דאגה בן דוד לכיסאות שלה ושל וסרמן, החלה להתנכל לשתי המורדות, פעלה להדחתן מחברות במרכז הסתדרות המורים - ובסוף אף השתתפה בשינוי התקנון הפנימי כדי להלבין בדיעבד את מעשיה.
היא התנהגה כמי שמעדיפה שררה ומשכורת שמנה ומוכנה לשלם בעבורן בצייתנות עיוורת; כמי שעקרונותיה עומדים למכירה. בצדק הזכירה זאת שניידר לציבור המורים לפני שבועיים ("מיהי יפה בן דוד האמיתית"); בצדק כתבה כי "בן דוד בגדה אז בחבריה והצטרפה לווסרמן כדי לזכות בתפקיד בכיר".
שניידר חשפה אותה ראשונה בקלונה, והיום, כשבן דוד מנסה לנהוג בגילה קליין בדרך דומה ואף גרועה ממנה, איש כבר אינו מתפלא. וסרמן הכל יכול היה ונשאר מודל החיקוי שלה.
גילה קליין חושפת
בעוד ענת שניידר נשארה אותה לוחמת אמיצה גם אחרי שהצטרפה לארגון המורים ב־2008; בעוד היא הצליחה לקרוע את המסיכה גם מפרצופו של היו"ר רן ארז; בעוד ארז מטפל בה באותו סגנון של וסרמן ובן דוד ומרחיק אותה מתפקידה כמזכירת סניף השרון (אבל לא ממועצת הארגון, שם היא האופוזיציה הכמעט יחידה) - הפכה בן דוד לבת טיפוחיו של וסרמן.
היא הוכיחה לו את נאמנותה, ובבחירות ב־2011 באה על שכרה: הוא מינה אותה לסגניתו והיא הפכה לפעילה מרכזית בחצרו.

קליין. שש שנים נלחמה בסיאוב של אנשי וסרמן // צילום: אפרת אשל
לאורך הרומן הזה, שנמשך כשש שנים, תמכה בן דוד בדרכה במעשי ההתנכלות של וסרמן בגילה קליין, בהצרת צעדיה, בנעילת בתי הספר בפניה, בפגיעה ביכולת שלה לתפקד כראש סיעת נחל האופוזיציונית.
חבורת וסרמן לא העמידה לרשות קליין כלים להענקת עזרה, עצה והדרכה למורים; מנעה ממנה כספים ותקציבים להתמודדות הוגנת בבחירות, דחתה את בקשותיה לקבל את מאגר השמות והכתובות של חברי הסתדרות המורים - מאגר שאותו קיבלה רק אחרי מאבק משפטי מתיש.
רק לפני פחות משנה, כאשר מאבקה הציבורי של קליין בווסרמן ותלונתה במשטרה נגדו החלו לשאת פירות; רק אחרי שריח הנפילה של וסרמן נישא כבר באוויר - התחילה בן דוד להתנער ממנו, לבקר אותו, לדרוש ממנו להתפטר. רק אז ניסתה להיכנס לנעלי גילה קליין, להתחפש לשומרת סף, להיערך לקרב על כיסא השררה שווסרמן עמד לפנות.

אפרת. עוד עוף מוגן // צילום: הסתדרות המורים
בקרב הראשון, במגרשה הביתי הנקרא ועידת הסתדרות המורים, היא ניצחה והתיישבה על כיסא המזכ"ל בלי שאיש יתמודד מולה. זה היה משחק מכור.
בקרב האמיתי בעוד חודש, שבו אמורים להצביע רבבות מורים - יש לה כבר בעיה. בעיה קשה, צריך לומר, כי קליין נטועה עמוק בשטח כבר שנים; כי רבים מהמורים, המנהלים והמפקחים מאסו בלהקת וסרמן; כי את יפה בן דוד רבים לא מכירים, ומי שכן, יודע שאיננה מנהיגה בעלת סולם ערכים גבוה שאפשר להתהדר בו.
לכן נמנעת בן דוד מלשנות את שיטת הבחירות מפתק אחד (בחירת סיעה) לשני פתקים כבעבר (שבאחד מהם היו המורים בוחרים ישירות את מזכ"ל הארגון); לכן היא מסרבת לפטר את מזכיר סניף עכו, דוד מזוז, נוכל שהורשע בזיוף תואר שני (על פי אחת הגרסאות בכוחו לגייס למענה תמיכה של מאות מורים, ומכאן ההגנה עליו...); לכן יוסי אפרת, הנאשם בסחיטה, עדיין מקבל משכורת מהסתדרות המורים.

מזוז. הנוכל המוגן מעכו
לכן היא מגוננת על ג'ינה מרום, מנכ"לית עמותת המורים, שבה התגלו אי־סדרים כספיים חמורים בבדיקת רשם העמותות (נעסוק בנושא בהמשך); לכן הציפה כאמור את כלי התקשורת באינסוף מודעות ופרסומים, כאילו מדובר בגוף עסקי מסחרי המתחרה במישהו; לכן היא שופכת עוד ועוד כספים בתקשורת האלקטרונית והכתובה בניסיון להבטיח לעצמה תקשורת נוחה - או לפחות כזו שלא תידרש למעלליה.
עד למקום המושחת הזה, שבהערכה זעירה כבר עלה למורים כ־2 מיליון שקלים, היא הגיעה.
ואם אין די בכך, הכריזה זמן קצר אחרי בחירתה בוועידת המורים על השבתת בתי הספר במדינה - שביתה פראית שנכשלה וקוממה עליה מורים והורים רבים. מה שהיה חשוב לה הוא שיראו אותה, שידברו עליה, שהיא תהיה בעין הסערה.
הרצחת וגם ירשת?
וזה היה רק הפרומו. כי הבעיה האמיתית של בן דוד היתה ונשארה גילה קליין, שאותה מנסים לחסל פוליטית חייליה ושכירי החרב שלה באמצעות מכתבי הפחדה לפעיליה; באמצעות איומים; באמצעות גיוס מפקחת בכירה במשרד החינוך האוסרת על מנהלים להכניס לבתי הספר את נציגי סיעת נחל; באמצעות התנכלות אישית של יפה בן דוד למזכירת סניף נתניה, תמר רוטמן, שרגע אחרי שהודיעה כי בדעתה לתמוך בסיעת נחל, פוטרה מעבודתה בניגוד לחוק.
רוטמן עתרה לבית הדין לעבודה והשופטת עידית איצקוביץ', אחרי ששמעה את בן דוד מעידה בפניה, הורתה להחזירה לעבודה. עוד נידרש גם לפרשה הזו (חמורה ביותר), ובינתיים נתמקד בקמפיין הפרוע והבריוני המתנהל כבר כחודשיים נגד קליין.
רקע מתבקש לעלילה שנרקמה נגדה: קליין הקימה לפני כשבע שנים את סיעת נחל וביקשה להתמודד בבחירות הפנימיות. כשווסרמן שמע שהיא שוקלת להתמודד על תפקיד המזכ"ל, הוא פעל לדחיית הבחירות מאפריל 2010 לאפריל 2011, וחודשיים לפני כן מיהר לשנות עם חייליו את החוקה: לא עוד בחירה בשני פתקים, אלא רק בפתק אחד; לא עוד קבלת תרומות מתאגידים. זה אסור.

השופטת איצקוביץ'. ביטלה את הפיטורים הבלתי חוקיים של מזכירת סניף נתניה // צילום: אתר בתי המשפט
קליין יצאה לדרך באפס אמצעים, ליקטה בעזרת מתנדביה תרומות בגובה של 5,000 שקלים מאדם, זכתה ב־15 אחוזים מהקולות והיתה זכאית לקבל מההסתדרות החזר כספי מימון מפלגות בגובה של 200 אלף שקלים בקירוב.
וסרמן ואנשיו סירבו לשחרר את הכסף בתירוץ הבא: בין עשרות התורמים לה בסכום של כמה אלפי שקלים כל אחד, נמצאו גם כמה תאגידים בניגוד לחוקה החדשה. בסך הכל נאספו 79 אלף שקלים, פרוטות ממש, שעליהם עטו אנשי וסרמן כמוצאי שלל רב.
רוצה לומר: את קליין, שנאלצה לקושש תרומות בסכום העלוב המצטבר הזה מול וסרמן ואנשיו, שהיו משופעים בכסף ושינו במתכוון את כללי המשחק, הם הפכו לאישה הרעה שהפרה את החוקה. הם, אנשי חממת הפשע, התחפשו לשומרי הסף...
נשיאת בית הדין הפנימי דאז, השופטת בדימוס שרה פריש, הבינה מהר עם מי יש לה הכבוד, ואחרי שהורתה לקליין להחזיר את כספי התרומות האסורות; אחרי שהורתה להסתדרות להעביר לקליין את כספי מימון המפלגות בגובה 193 אלף שקלים - כתבה בין היתר: "סיעת נחל הינה הסיעה החדשה היחידה שהתמודדה בבחירות הנדונות. הסיעות האחרות פעלו זה מכבר וחשבונותיהן נוהלו בהסתדרות המורים.
"מתוקף זאת היה על סיעת נחל, מפלגה חדשה ללא תקציב, להתמודד לבדה עם רפורמת החוקה שהוכנסה ערב הבחירות, כמו גם עם השלכותיה, וכל זאת תוך יחס לא פשוט של הסתדרות המורים כלפי נחל, שהיא סיעה חלשה יותר... הסיעה פעלה בתום לב ובחוסר ידע... לא ייתכן שבעקבות טעויות הנובעות מהחוק החדש יושתו קנסות על הסיעה או סנקציות..."
רוצה לומר: וסרמנים ובן דוידים יקרים, גם מנעתם מגילה קליין תקציב, גם שיניתם את החוקה לכבודה, גם קשרתם את ידיה - ועכשיו אתם מסרבים להעביר לה את הכסף? גם רצחתם וגם ירשתם - אתם לא מתביישים?
מה קרה לכבודה אחרי הכרעתה? הווסרמנים, בגיבוי של בן דוד, סימנו אותה, וכאשר קיבלה החלטות לא נוחות נוספות - נבעטה כעבור זמן הביתה. אין אצלם מקום למי שחושב אחרת.
מאז אותו אירוע חלפו שש שנים, וכאשר חיילי בן דוד נואשו ממציאת חומרים מכפישים על קליין - כאלה שאפשר לשתול בקלות באתרי ההשמצות שלהם - נשלף הסיפור הזה והוצג כאילו הוא חי וקיים; כאילו השופטת פריש לא אמרה את דברה. עם האין סיפור הזה הם דהרו לתקשורת, נופפו בו וביקשו לשכנע את המורים שגם קליין אינה מה שהם חושבים.
מה ההסבר להתנהגות הזאת? אפשר רק לנחש: אנשי בן דוד מאמינים - אולי משום שהם מצליחים להציף את המורים לקראת הבחירות באירועים מסובסדים במחירים מגוחכים המלווים בארוחות ובמתנות אחרות - כי ציבור המורים הוא עדר של טיפשים. מורים שאפשר לקנות אותם בקלות, מורים שאפשר למכור להם הכל.
ההגנה הכי טובה היא...
עמיתי עוזי דיין הציג השבוע ליפה בן דוד תשע שאלות ענייניות, מתבקשות, בנושאים ערכיים וכספיים.
בין היתר ביקש דיין להבין מי החברה שנבחרה לפקח על הבחירות, מדוע המזכ"לית מגוננת על העבריין דוד מזוז, כמה כסף הוציאה הסתדרות המורים על פרסום מודעות בעיתונים, ברדיו ובטלוויזיה; כמה כסף הוציאה לאותה מטרה עמותת המורים; כמה כסף הוצא על ידי חברת אשמורת - מי קיבל את ההחלטה ומתי להוציא את הכספים האלה.
ועוד: מדוע בן דוד אינה מכבדת צו של שופטת בעניין רוטמן ומתי פורסמה מודעה ראשונה בחדרי המורים על הבחירות הקרובות?
בן דוד בחרה בזכות השתיקה. איך נימקו נציגיה, יצרני הפרובוקציה, את הבריחה מהשקיפות כאן? בהתקפה עלי ועל עמיתי כמי שלא שומרים על איזון בקרב בינה לבין קליין. בדיוק כפי שטען בשעתו וסרמן כשנחשפו מעלליו. גם אז ההגנה הכי טובה היתה ההתקפה.
המחטף של רן ארז?
ליו"ר ארגון המורים, רן ארז, שמלאו לו כבר 72 אביבים והוא מסיים בעוד כמה חודשים שש קדנציות, אין בעצם מתחרים. הרודן הזה מבטיח לעצמו בכל פעם מחדש את כיסא היו"ר בעזרת שינויים בתקנון הפנימי - וכך גם הפעם.

ארז. בעזרת הקשישים... // צילום: אורן בן חקון
על מי הוא סומך במיוחד? ראשית, על עשרות חברי מועצת הארגון (גוף המונה 53 חברים ובוחר את היו"ר), שהוא דאג להם לתפקידים בשכר. שנית, על 11 גמלאים החברים במועצה ועל שני קשישים נוספים נציגי תא הגמלאים. מספיק? לכאורה כן. למעשה, מבחינת ארז, עדיין לא.
לכן יזם עכשיו ארז את שינוי התקנון לצורך הגדלת מספר חברי המועצה ל־59, לכן יזם את הגדלת מספר נציגי תא הגמלאים מ־2 ל־5. מתי יושלם המחטף שלו? בשבוע הבא, אלא אם יתרחש נס גדול בישיבת הפוליטביורו והצעתו תידחה.
בהשתתפות: עוזי דיין, מיכל שבת
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו