מוות בנמל

לפני שמונה חודשים, אחרי שעבד 20 שעות ברציפות, חש שאול הר צבי, קברניט אחת הגוררות בנמל אשדוד, כי הוא נופל מהרגליים מחמת עייפות וכי קשה לו לתפקד. הוא פנה לאנשי התצפית, אמר להם שהוא זקוק למנוחה, והלך לישון לכמה שעות. 

בגין המעשה הנורא הזה הורה מנכ"ל חברת נמל אשדוד, יצחק בלומנטל, להשעותו מהעבודה. הוא לא הסתפק בזאת ועוד לפני קיום הבירור תקף אותו בחריפות, בלי להזכיר את שמו, באיגרת מיוחדת ששלח לעובדים. בארבע שעות המנוחה של הקצין, טען בלומנטל, "לא נכנסו ולא הוצאו אוניות מהנמל", "נפגעה תפוקת הנמל", "נפגע המוניטין". 

במילים אחרות: במקום לשבח את הקברניט הזה, שנהג באחריות כדי למנוע חלילה תאונה ואסון אפשריים; במקום לבוא חשבון עם חובל אחר שסירב להחליף אותו כשזה הודיע על נפילתו מהרגליים - כינה בלומנטל את התנהגותו של הר צבי "נפסדת" וביקש להפוך אותו לדוגמה שלילית: "מקרה דומה יגרור תגובה חריפה ביותר", הזהיר, "לרבות אפשרות של הפסקת עבודה בחברה".

המסר היה ברור: עייפים או לא עייפים, סחוטים או לא, אתם לא נוטשים משמרת. זה יעלה לכם ביוקר.

ואכן אותו שאול הר צבי, שרק לפני כשנתיים קיבל תעודה של עובד מצטיין, שילם מחיר יקר: בהליך משמעתי פנימי הוא נקנס ב־18 אלף שקלים ועיכוב דרגת שכר לשנה - נזק של כ־20 אלף שקלים נוספים, הפוגעים גם בזכויות הפנסיוניות שלו.

העונש הזה, לפחות על פי עדות מצמררת של יובל כהן, מלח באחת הגוררות - שניתנה בבית הדין לעבודה בבאר שבע בחודש החולף - היה באמת אפקטיבי. כאשר עובד אחר בנמל, קצין גוררת ששמו איתן נח, חש ברע ב־22 בפברואר, וחבריו, כולל כהן, הציעו לו ללכת מייד למרפאה כי "אתה לא נראה טוב, אתה מאוד מאוד חיוור" - הוא סירב.

"אתה תשלם לי 18 אלף שקלים?" שאל את כהן, "מאין אקח את הכסף? אם יפטרו אותי, אתה תפרנס את אשתי?"

שאל והמשיך לעבוד. צל החלטת המנכ"ל בלומנטל בעניין הר צבי ריחף מעל ראשו. כהן התרשם שהוא חושש להפר אותה.

למחרת, אחרי שנשאר למשמרת נוספת (הוא היה אמור להשלים 48 שעות עבודה!); אחרי שאמר בשמונה בבוקר לאחד המכונאים, "אני לא מסוגל לעבוד יותר, אני מרגיש לא טוב, אני הולך לנוח..." הוא נראה בצהריים בחדר האוכל וכעבור זמן נמצא במכוניתו בנמל ללא רוח חיים.

 

"יש לי בטן מלאה"

הסיפור המחריד הזה נחשף במהלך שמיעת תביעה אזרחית (שאינה קשורה לאסון) שהגיש רב חובל הנמל לשעבר, צבי כפיר, נגד הנהלת הנמל. מדובר ברב חובל מנוסה שאיגוד קציני הים נלחם בו מרגע כניסתו לתפקיד.

עד התביעה כהן, שחשף בעבר שורה של מעשי עוולה ואי סדרים חמורים בנמל אשדוד וקיבל על כך את אות התנועה לאיכות השלטון מידי השופט המנוח מישאל חשין - לא שש לדבר על הפרשה בעדותו ב־7 במארס 2017. הוא כבר שילם ומשלם מחיר יקר על יושרו המקצועי והציבורי, סיפר לשופט יוחנן כהן, והביע חשש מהתנכלות נוספת לו. 

כהן. בנוכחות מנכ"ל הנמל העיד באומץ בבית הדין לעבודה // צילום: יהושע יוסף

הוא עשה זאת רק באדיבות פרקליטי הנמל, שבין היתר שאלו אותו האם ההנהלה התנכלה לו בגין היותו חושף שחיתות. הוא השיב בחיוב. "כלומר", הטיח בו אחד הפרקליטים, אחרי שהזכיר לו שהוא ניהל הליכים משפטיים נגד הנמל, "יש לך פה איזו אג'נדה שאתה הולך איתה כנגד הנמל? יש לך בטן מלאה נגד הנמל?"

כהן: "אין לי בטן מלאה נגד הנמל. יש לי בטן מלאה, אם אפשר לקרוא לזה כך, נגד אנשים שמנצלים את כוחם לרעה וההתנהלות שלהם בנמל מסכנת חיי אדם. היא גרמה לפני שבוע למוות של אדם בנמל, ונגד זה יש לי בטן מלאה". 

פרקליטי ההנהלה הרימו לכהן כדור נוסף להנחתה כששאלו אותו במפורש האם הוא מאשים את הנמל במוות הזה. התשובה שקיבלו מהעד - בנוכחות מנכ"ל הנמל שהגיע לדיון - היתה תיאור האירוע הראשון שהסתיים כזכור במכתב חריף ובהטלת קנס של 18 אלף שקלים על הר צבי.

אחד מפרקליטי ההנהלה התעקש: מה אשמת הנמל באירוע המוות?

כהן: "לפני שבוע וחצי קצין בגוררת הרגיש לא טוב, אני עבדתי איתו יום לפני, ביקשתי ממנו, הפצרתי בו, שילך למרפאה. אם היה הולך לא היה לו מחליף. הוא סירב ללכת למרפאה, ושאל: 'אם אלך, אתה תשלם לי 18 אלף שקלים?' הוא אמר שהוא לא מסוגל לעבוד, שהוא לא מרגיש טוב. הפצירו בו שילך למרפאה והוא סירב כי המנכ"ל שלח מכתב איום שהוא יפטר אותו. בצהריים הוא התמוטט ומת".

חשבתם שנציגי הנמל ינסו לסתור את העדות החמורה? ינסו לערער את אמינות העד? ינסו להציג לו בבית הדין גירסה אחרת לאירוע הטרגי?

אני מניח שחשבתם, אבל זה לא קרה. הם מיהרו לברוח. הם דילגו לנושא הבא. 

 

"דוחים בשאט נפש"

בכל זאת, מיכל שבת, שיחד עם עוזי דיין מלווה את פרשיות הנמל כבר זמן, הציגה להנהלה שורה של שאלות - זאת בניסיון להציל מפיה תגובה עניינית לאירועים האלה. 

למשל: האם הנהלת נמל אשדוד מעודדת את עובדיה לעבוד גם כשהם מרגישים שכשלו כוחותיהם אחרי עבודה רצופה של שעות רבות? אם כן, מדוע? אם לא, מדוע היא נקטה סנקציות?

התשובה שקיבלה שבת: "חברת נמל אשדוד מקפידה שכל עובדיה יועסקו בהתאם לכל החוקים הרלוונטיים להעסקת עובדים ודוחה בתוקף כל ניסיון לקשור בין אירועים חיצוניים לבין תנאי ההעסקה הנהוגים בנמל. החברה דוחה בשאט נפש את הטענה ההזויה כי חובלי גוררת או קברניטים או עובדים אחרים עובדים מעל ומעבר לסביר".

ועוד: "אין כל בסיס לטענות ההזויות שעולות מפנייתכם. מפאת צנעת הפרט, החברה אינה מעבירה פרטים אישיים בנוגע לעובדיה... טענותיו המופרכות של מר כהן נועדו ליצור דה־לגיטימציה כנגד הנהלת החברה במהלך הליך משפטי, דבר הראוי לגנאי... המנכ"ל בלומנטל פעל באופן מקצועי וענייני, בכפוף לכל דין, מתוך כוונה לייעל את עבודת הנמל".

איך מסתדרת התשובה הזאת עם העובדות הקשות שהוצגו בבית הדין? לא מסתדרת. חבל, כי היה ראוי להסיק מסקנות מהאסון הנורא. היה ראוי לתקן ליקויים ולהוציא מכתב חדש לעובדים. 

 

האיש של דב צור

ביום שלישי השבוע פשטו אנשי יאח"ה על משרדי עיריית ראשון לציון ועל ביתו של סגן ראש העירייה מטעם ש"ס, הרב אריה כהן, הובילו את כבוד הרב לחקירה באזהרה ושיחררו אותו בערב למעצר בית. חודשיים נאסר עליו להגיע למשרדו, ועדיין לא נאמרה המילה האחרונה. 

מדוע לא אני ולא עוזי דיין ומיכל שבת הופתענו ממעצר הבית של הרב כהן אחרי חקירה סמויה ממושכת? ראשית, משום שתחקירנית "ישראל היום", מירי עדן, מכירה היטב את היצירה וסיפקה לנו ולעיתון חומרים רבים על מעלליו; שנית, משום שמבקרת עיריית ראשון לציון חשפה חלק מאי הסדרים הכספיים החמורים באגף שהוא מופקד עליו.

הרב כהן. תפקידי מפתח לרב המושחת

סיבה שלישית: האיש שקרן, רמאי, בריון מילולי - יד ימינו ומקורבו של האסיר לשעבר אריה דרעי. יו"ר ש"ס ראה בו מועמד ראוי לתפקיד הרב הראשי הספרדי של ראשון לציון, וייתכן שגם היה מצליח, בברכת ראש העירייה דב צור, להניח את הכתר על ראשו.

עובדה מהותית נוספת שהצגנו כאן בשעתו: בהליך משפטי (בתביעת דיבה נגדו) הצהיר עובד הציבור הזה, שמקבל שכר מהמדינה, כי הוא בז למוסדות המדינה ולמערכת המשפט.

השופט אברהם היימן, שישב בדין, הדגיש את עוצמת הבוז הזאת: "בוז עד כדי שאט נפש מערכאה חילונית הדנה אותו על פי תביעה שהגיש הקובל".

השופט היימן. לא האמין לכהן // צילום: אתר בתי המשפט

היימן כתב מה שכתב, שופט נוסף, יחזקאל קינר, לא האמין גם הוא לכהן בהליך האזרחי של אותו משפט, מבקרת העירייה קרעה חלון גדול למתרחש בחצר סגן ראש העירייה - אבל מי לא הסיק מסקנות? מי עצם ביודעין עיניים? ראש העירייה דב צור. האיש שבכישרון רב מצליח להיצמד לטיפוסים מפוקפקים דוגמת עו"ד רועי בר, לשעבר היועמ"ש החיצוני של העירייה, שהשבוע נשלח לכלא.

לא רק שצור לא בעט את כהן החוצה, אלא שהפקיד בידיו את סגנות העיר, את אגף הקצאות ונכסים, את ועדת המשנה לתכנון ולבנייה, שנחשבת שנים לחממת שחיתות גדולה; וגם את תיק החינוך ותקצוב החרדים - את האגף, שעל פי חשד המשטרה, כספי ציבור זרמו ממנו לאירועים פיקטיביים.

צור. ידע מי האיש ועצם עיניים // צילום: גדעון מרקוביץ

צור תרם בכך לחיזוק מעמדו של הרב המפוקפק. כתבנו על כך כבר בינואר 2015, הצגנו את אמירות הרב המעוות במשפטיו, נופפנו במסמכים שהשיגה מירי עדן, אבל ראש העירייה בחר להתעלם. הוא הגן בדרכו על סגנו המושחת; הוא העביר אליו תקציבים בידיעה שאין פיקוח על הכסף.

במילים פשוטות: הוא מעל בתפקידו. 

 

פרשת יפה בן דוד (3)

טוב, אין חדש תחת השמש השוקעת של יפה בן דוד, התלמידה המצטיינת של יוסף וסרמן, שהבטיחה לנקות את הסתדרות המורים ובפועל ממשיכה לגדל עשבים שוטים. כאילו שכחה על רקע אילו אירועים היא יושבת כרגע על כיסא המזכ"ל.  

 מבחינתה, עולם כמנהגו נוהג: היא לא הדיחה את מזכיר סניף עכו, דוד מזוז, שהורשע במעשי מירמה; לא התחייבה לפתוח את שערי הארגון בפני מבקר המדינה; לא הפסיקה את ההתנכלות לאנשי יריבתה, גילה קליין, מסיעת נחל; לא תומכת בהצעת קליין להגבלת כהונת המזכ"ל לשתי קדנציות בלבד.

 היא גם ממשיכה לבזות את החלטת בית דין לעבודה, שביטל לפני שבועיים את הדחת מזכירת סניף נתניה, תמר רוטמן, ויורדת למקומות הכי נמוכים במלחמתה בגילה קליין. חינוך, תרבות, ערכים ודמוקרטיה? הם ממנה והלאה.

בן דוד מטפחת את קן השחיתות בכסף רב, בשווה כסף, בתופינים ואפילו בהצעה למורים של ערב בחירות, "במסגרת פינוק לעובד הוראה ביום החופשי שלו", להיכנס לחנות ברשת ספרים גדולה ולבחור לעצמו ספר בחינם מרשימה של 30.

בן דוד. ממשיכה להגן על הסיאוב ועל מנכ"לית עמותת המורים שנחשפה בקלונה // צילום: יוסי זליגר

פינוק? פינוק קטן, אבל במצטבר עלול להיות מאוד יקר לקופת הארגון שבו חברים 150 אלף מורים. לא נורא מבחינת הנהלת הארגון: ערב הבחירות הפנימיות עוסקים בן דוד וראשי הסניפים בחלוקת סוכריות לילידים, לאלה ששכרם אינו מזכיר אפילו את השכר של חברי הנהלה ובכירים אחרים, כדי למחוק את טעם הגועל נפש.

לקמפיין המושחת הזה תכלית אחת: להגדיל את סיכויי בן דוד בהתמודדות שלה בחודש הבא מול גילה קליין על תפקיד המזכ"לית. להגדיל את סיכויי חלק מאבות הסירחון במוסד להישאר ליד בורות השומן.

בשבוע שעבר נדרשתי כאן לאחד הבורות האלה, ששמו עמותת המורים לקידום ההוראה – לעמותה ששכר המנכ"לית שלה, ג'ינה מרום, נוגע שנים בחצי מיליון שקלים בשנה!!! נדרשתי לסיפור העמותה כי היא הפכה לאחד מברזי הכסף של בן דוד לקראת הבחירות; כי מהברז הזה נובע המימון למודעות התמימות כביכול בטלוויזיה לחיזוק מעמד המורה; כי הם נועדו לשרת את הקיסרית שמאמינה כנראה כי עדר המורים הוא באמת מטומטם.

נדרשתי לנושא הזה כי שאיבת הכסף מהעמותה שבשליטת מרום נמשכת, והעיקר – משום שחלפה יותר משנה מאז פורסם דו"ח הביקורת של רשם העמותות על ההפקרות בעמותה ולא קרה דבר.

מרום. לבן דוד יש סיבה להגן עליה: קופת העמותה בניהולה מממנת את תשדירי הטלוויזיה לטובת הקיסרית

אי סדרים כספיים, תשלומים פיקטיביים, משכורות מנופחות, דיווחים כוזבים, תשובות שקריות לעורכי הבדיקה, מניעת השתתפות יו"ר האופוזיציה באחד הכנסים, בטענות שווא – ממש מכל טוב וג'ינה שלנו עדיין לא הודחה.

וסרמן שמר עליה עד לפרישתו ובן דוד, בעזות מצח שלא תיאמן, ממשיכה לשמור. ג'ינה מצידה טוענת בתגובה: "השאלות שלכם נגועות בדיסאינפורמציה עד כדי שקר גס. העמותה קיבלה גם השנה אישור ניהול תקין". 

 

אז קצינת המבחן כתבה...

שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, אברהם אליקים, קיבל לידיו תזכיר של קצינת מבחן בתיק פרשת מזכיר העיר נשר לשעבר, יוחאי ויינשטיין, ובחן אותו בקפידה. הוא גילה שאין קשר הגיוני בין מה שזו כתבה בזכות איש הפשע הזה, שהורשע בקבלת שוחד בעירייה מקבלן, לבין חומרת מעשיו.

לכבודו נמאס כנראה מאותם אנשי שירות המבחן ששוכחים לעיתים מה תפקידם - אלה שרחמיהם נכמרים על עבריינים גם כאשר אין סיבה לרחם עליהם. 

אמנם, כתב כבודו, צודקת קצינת המבחן שהגדירה את התנהגות הנאשם כמעורבות ראשונה שלו בפלילים. "אבל יש בקביעה הזאת כדי לתאר בצורה לא נכונה את העובדות. זו הרשעה ראשונה, אבל לא עבירה ראשונה. לא מדובר במעידה חד־פעמית... הנאשם קיבל שוחד מדי חודש בחודשו, והעובדה שלא נתפס לפני 2010 אינה יכולה להיזקף לזכותו. ואדגיש: הנאשם הפסיק לבצע את עבירותיו לא בשל היותו אדם נורמטיבי, אלא בגין מעצרו".

השופט אליקים. שכל ישר // צילום: אתר בתי המשפט

עונשו של מקבל השוחד מקבלן חברת כוח אדם (בסכום מצטבר של 78 אלף שקלים): שלוש שנות מאסר בפועל, שנת מאסר על תנאי וקנס של 80 אלף שקלים. עונש כמעט זהה לזה שנגזר על חברו של ויינשטיין, סגן ראש העירייה לשעבר, פרדי מליק, שקיבל שוחד מאותו קבלן בנפרד...

לשני החברים האלה, שיישבו אולי בתא אחד, יהיה על מה לדבר בעת ריצוי העונש. הם יוכלו להחליף חוויות עם ראשי עיריות ובכירים אחרים לשעבר בשלטון המקומי המרצים כבר את עונשם.

 

השיאן שלמה ארצי

מי יהיה השנה שיאן השכר מבין הזמרים המשתתפים בחגיגות יום העצמאות שיתקיימו בשבוע הבא? מי יהיה השנה השיאן באירועי חג אחרים? 

מי יקבל בשביל הופעה אחת של חצי שעה 50 אלף שקלים, 80 אלף שקלים או אפילו 150 אלף שקלים? מי הגוף הציבורי התורן שנדיבותו המופלגת תגרום לסערה ציבורית?

לא ברור עדיין. מה שכן ברור הוא שאיש מכוכבי הזמר העברי, למעט אולי אייל גולן בכמה ארועים יחד, לא יתקרב לשלמה ארצי. האחרון יופיע בחודש הבא, אחרי יום העצמאות, בהופעה מלאה באמפיתיאטרון של ראשון לציון בפני 4,000 אנשים וישבור את השיא.

כמה הסכימה הסתדרות המורים לשלם לסוכניו תמורת ההופעה שאת כרטיסיה היא מסבסדת משמעותית? שבו חזק על הכיסא: כ־700 אלף שקלים! 

בהשתתפות: מיכל שבת, עוזי דיין

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו