"כולם בחדר שתקו. הסברתי לסטיב ג׳ובס שהוא טועה. הוא לא היה רגיל שעונים לו"

דדי פרלמוטר
מחלוצי ההיי־טק בישראל
איש מחשבים, מהנדס ויזם חברתי. לשעבר סגן נשיא בכיר בחברת אינטל.
יו"ר הוועדה הלאומית להגדלת ההון האנושי בהיי־טק

***

דדי פרלמוטר, אביך כינה אותך עצלן עם אמביציה. לא בדיוק התיאור המתבקש למי שיהפוך להיות בעתיד סגן נשיא בכיר באינטל העולמית. מה בעצם מקור הכינוי?

"בילדותי היתה לנו בבית גינה, ואבי התעקש שאני ואחיי נעשה את עבודות הגינון בעצמנו, ללא עזרת גננים. בכל יום שבת פקדנו את הגינה, ובאופן מיוחד חיפשתי איך לקצור את הדשא מבלי להתאמץ יותר מדי. אבי אמר לי שאם לא הייתי משקיע מאמצים ורעיונות רבים כל כך כדי להימנע מעבודה קשה, כבר הייתי מסיים את המלאכה מזמן. לשמחתו, מאז דברים השתנו: אני לא עצלן כבר הרבה שנים, אבל האמביציה נשארה".

מה עוד נותר מתכונות הילדות ההן?

"מה שקיים אצלי עד היום הוא החיפוש כיצד לעשות דברים בצורה אחרת, ולא ללכת עם הראש בקיר. אז לעיתים אני מחפש את הדרך העקיפה. לפעמים זה לא בדיוק מצליח, אבל כשזה מצליח - זה יוצא לא רע בכלל".

זה יצא לא רע, למשל, כששכנעת בעבר את הנהלת אינטל להמר על רעיון המחשב הנייד. איך זה קרה?

"כן, זו אחת הדוגמאות הקלאסיות להלך מחשבה ופעולה בכיוון אחר. את רעיון המחשב הנייד, דק ומחובר לרשת בצורה אלחוטית, הצגנו לאינטל בשנת 2000, לאחר שהתחלנו לעבוד עליו כשנה לפני, בתקופה שהדבר עוד לא היה נפוץ.

"זו היתה תקופה שבה לרוב האנשים היה מחשב שולחני, אינטרנט חוטי של פעם וטלפון סלולרי קטן, מעין סטארטק. אבל אנחנו סברנו שעל הסביבה כולה להיות סביבת מחשוב ניידת, אלחוטית.

"העלינו את הרעיון הזה, ומנהל ה־IT (טכנולוגיות מידע; ר"פ) של אינטל אמר 'למה צריך ווי־פי במשרדים אם לכל אחד יש תקע במשרד? אז שלחנו לו תמונה מפגישה שבה נכחו 20 אנשים בחדר, ובמרכז ניצבה קופסה גדולה ומסורבלת שאליה היו מחוברים כל חוטי האינטרנט והחשמל. זה נראה רע, ואמרנו שבדיוק את זה אנחנו מעוניינים לפתור: אנשים יישבו, יעברו ממקום למקום, ממשרד למשרד, ילכו לבית קפה, לחוף הים, והכל עם המחשב הנייד שמחובר בצורה אלחוטית לרשת. להנהלת אינטל לא היה קל לקבל את שינוי התודעה הזה, במיוחד שהחברה כל כך הצליחה עם המחשב השולחני, אבל בסופו של דבר אני והצוות שלי שכנענו אותם".

אפשר לומר שהרעיון שלכם שינה את העולם.

"כן. לפני כמה חודשים נתתי הרצאה לסטודנטים בבית הספר וורטון לעסקים בפנסילבניה. המרצה בקורס הוא ישראלי, ובסיום ההרצאה שוחחנו. הוא אמר שלהמצאות מן הסוג הזה יש השלכות רבות שאינן צפויות, כאלה שבדיעבד ההשפעה שלהן גדולה הרבה יותר ממה שתוכנן.

"חשבתי על הדברים בהקשר של הקורונה. רק תאר לעצמך את ההשלכות הכלכליות לו המגיפה היתה מתרחשת בשנת 2000, כשרובנו ישבנו בבית עם טלפון קווי ומחשב שולחני. הסיסמה שהצענו בזמנו היתה - 'בכל זמן, בכל מקום'. אמנם במקור התכוונו לפן המקצועי, לעבודה, אבל בסופו של יום הנגישות הזאת הפכה לרלוונטית בכל תחום".

עבדת שנים רבות בתפקידי מפתח באינטל. יצא לך לפגוש דמויות משמעותיות בתעשייה, ובהן את סטיב ג'ובס. מה אתה זוכר ממנו?

"אינטל ניסתה 'לדוג' את אפל בערך 20 שנה, ולא הצליחה. את מחשב הנוטבוק השקנו ב־2003, וב־2004 סטיב ג'ובס התקשר למנכ"ל אינטל, ואמר לו - סוף־סוף יש לך מוצר שמתאים לדברים שאני רוצה לעשות. מנכ"ל אינטל התקשר אלי, ונסענו להיפגש עם ג'ובס. הוא רצה דברים שלא תמיד יכולנו לעשות, ולצד זה - השיחות איתו היו מעניינות מאוד. אפל היתה לקוחה טובה, אבל גם הקשה ביותר שהיתה לי: הם ניהלו מו"מ על כל סנט, לא ויתרו על שום דבר, והיו מאוד ספציפיים בדברים שהם רצו; בעיניי זה היה יתרון. לג'ובס היתה תמונה ברורה באשר לרצונותיו, והיינו חייבים להתאים את עצמנו אליו בצורה מדויקת.

"היינו נפגשים בתדירות גבוהה, והוא היה אדם לא פשוט, מנהל מו"מ קשוח, ונהג לסדר את הנתונים כך שאלה יהיו מתאימים לטיעוניו. באחת מהפגישות ישבנו אצלו במשרד בקופרטינו, והוא האשים את אינטל, ואותי כמנהל המוצר באופן מיוחד, בשינוי בלוחות הזמנים של אחד הפרויקטים. הוא הביא עובדות שלמיטב ידיעתי היו לחלוטין לא נכונות, אבל כולם באינטל שתקו כמו דגים. ואני, שהגעתי מהמזרח התיכון, לא נשארתי חייב. דיברתי ענייני מאוד, הצבתי את העובדות על השולחן ואמרתי לו שהוא טועה. ג'ובס ממש לא היה רגיל שמתווכחים איתו, ולהפתעת הנוכחים הוא התייאש בסופו של דבר וביקש לעבור נושא. המטרה, כמובן, לא היתה לנצח בוויכוח, אלא להביא את הדברים שנדרשים במועד ובאיכות הגבוהה ביותר".

"שריפה ביער"

בוא נשוחח על מצב ההיי־טק הישראלי. לראשונה מאז 2017 מיקרוסופט ביצעה סבב פיטורים, וגם גוגל מאיטה גיוסים. לצד זאת, נרשמת ירידה במניות חברות נוספות, קטנות וגדולות. אתה חושש מאפקט דומינו שירעיד את התעשייה כולה?

"הרעשים האלה כבר קיימים, יש משבר בעייתי שהוא בוודאי לא בגדר שטות. דיברתי עם כמה יזמים ומנכ"לים שאיתם אני עובד, ואחד מהם אמר לי שהמשבר הנוכחי גורם לו להתמקד. יותר ויותר חברות מנסות לעשות עכשיו חושבים, להבין אם הדברים שהם מבצעים ראויים ונכונים, וכחלק מתהליך החשיבה הזה רואים גם תופעות של צמצום כוח אדם. האם יהיו עוד חברות שייסגרו? כן. נראה גם הרבה רכישות מצד חברות גדולות שיחפשו חברות קטנות יותר שערכן ירד. נראה גם מיזוגים, כמו שראינו עם חברות איירון סורס ויוניטי.

"המצב הנוכחי הוא כמו שריפה ביער. יש מי שמסתכל עליה כאסון, ויש מי שעוסק בייעור, שמתמקד בצמיחה חדשה וטובה יותר. אז במשבר הנוכחי יש גם הזדמנות, ואני מאמין שבעוד שלוש-ארבע שנים נסתכל עליו כמו שהסתכלנו על המשבר של שנת 2000. כלומר משבר קשה מאוד, לצד חברות מסוימות שיצאו ממנו מחוזקות".

במסגרת השריפה הזו אתה מזהה גם פאניקה אצל יזמים ובכירים אחרים בהיי־טק?

"אני נפגש עם מאות רבות של מנכ"לים ולא רואה פאניקה, לשמחתי, למרות שייתכן שהיא קיימת. אני כן מזהה חששות, זהירות".

הדיבורים על בועה נכונים מבחינתך?

"היתה בועה בחלק מהשוויים של החברות. לא כל שווי ידעתי להסביר אז, ואני גם לא יודע להסביר היום. החוסר בתשתית אנושית הוא בעייתי ואמיתי, ויש לפתור אותו. משקיעים באים למקום שבו יש פוטנציאל צמיחה לכסף שלהם. הם באים לישראל משום שהם סבורים שלהשקעה בחברת היי־טק ישראלית יש פוטנציאל להחזר על ההשקעה. לקח להם כמה שנים להגיע למסקנה שזה נכון, אבל הם יכולים להבין גם שמקומות אחרים בעולם משתלמים יותר".

השכר בהיי־טק גבוה? "זו שאלה ערכית. אם בישראל משלמים שכר שדומה לסיליקון ואלי, אז זה גבוה, בלשון המעטה. אני מניח שיהיו תיקוני שכר. האם הם יהיו מהותיים? קשה לדעת, כי לשם כך צריכים להתרחש אירועים דרסטיים"

רק בחודשיים האחרונים פוטרו אלפי עובדים בהיי־טק הישראלי. כמו בכירים אחרים, גם אתה צופה גל נוסף של פיטורים משמעותיים וירידות שכר?

"למרות שהביקוש גדול מהפיטורים, זה בהחלט ייתכן. בחברות שאיתן אני עובד - אני דואג שיהיה מספיק חמצן בבלונים. בטווח הקצר העולם השתגע - מלחמה באוקראינה, מחסור בשבבים, אינפלציה, ובמקביל מתרחשת תופעה של פעם בכמה שנים - תופעה של תיקון. היא מכאיבה, לא פשוטה, מקשה על היכולת, אבל מצד שני יש גיוסים, יש כסף. השימוש בכסף אמנם זהיר יותר, וכך גם הזהירות של המשקיעים, אבל להערכתי, בעשור הקרוב העולם לא יהפוך לפחות דיגיטלי".

השכר בתעשייה גבוה בעיניך?

"בעולם תחרותי השכר הוא פונקציה של ביקוש והיצע. אבל זו שאלה ערכית. אם בישראל משלמים שכר שדומה לסיליקון ואלי, אז זה נראה לי קצת גבוה, בלשון המעטה. אני מניח שיהיו תיקונים בשכר - גם שם ולא רק פה. האם יהיו תיקונים מהותיים? קשה לדעת, כי לשם כך צריכים להתרחש דברים דרסטיים שאני לא חושב שיקרו. אני חייב לומר שאני גם מוטרד מכך שמורים ורופאים יוכלו להשתכר היטב, ולא מהשאלה אם בוגר 8200 ירוויח 20 או 25 אלף שקלים בחודש. חלק מהעניין הוא שיפור כלכלת ישראל".

ומה יהיה אחרי הבחירות?

מוקדם יותר החודש הגישה הוועדה הלאומית להגדלת ההון האנושי בהיי־טק, שבראשה אתה עומד, את דו"ח הביניים בנושא. אחת מההמלצות בדו"ח היא לשלב יותר חרדים, נשים, תושבי פריפריה וערבים. למה זה לא קרה עד היום?

"זה קורה, אבל לדאבוני לא מספיק. כמות העובדים הערבים בהיי־טק גדלה דרמטית בעשור האחרון, אולם היא עדיין נמוכה. כנ"ל לגבי נשים חרדיות. מתברר שההחלטה להגיע לעולם ההיי־טק לא מתקבלת בגיל 22, כשמתקבלת ההחלטה מה ללמוד, אלא בגיל הרבה יותר צעיר.

"נשים, למשל, הן שליש מכוח האדם בהיי־טק הישראלי. ביצענו ניתוח של הנושא, וגילינו שאנחנו מאבדים אותן בערך לפני חטיבת הביניים, כשבוחרים את כיתות המצוינות. אז בחמש יחידות מתמטיקה אתה אולי רואה יחס של 50־50 בין גברים ונשים, אבל ביתר מקצועות ההיי־טק, פיזיקה, מדעי המחשב, היחס הוא שלושה לאחת. חלק מהסיבות לכך הן חברתיות, בנות לא בהכרח רוצות ללמוד בכיתות המורכבות ברובן מבנים; חלקן מושפעות מתפיסה שלפיה היי־טק לא מעניין ולא מתאים לנשים".

אילו עוד חסמים אתה מזהה?

"לצד החסמים התרבותיים והערכיים שתיארתי, חסם אחר הוא תפיסה. קיים, למשל, הבדל גדול בין פריפריה, ערבים וחרדים בכל מה שקשור לחינוך א־פורמלי, כלומר מה נותנים ההורים לילדיהם מעבר לשעות בית הספר - חוגים, שיעורים פרטיים, צופים. זה קשור למחקרים המראים שפיתוח כישורים ויכולות, שהם לאו דווקא יכולות לימוד ושינון, חשובים להצלחה בהיי־טק. תלמיד שלמד 4 יחידות אבל רכש יכולות חשיבה ולמידה, יכולת ללמוד באופן עצמאי, לעבוד בצוות - יכול להצליח יותר מתלמיד שלמד 5 יחידות, אבל נעדר את סט הכישורים הזה".

"כ־1,300 מורים למתמטיקה ומדעי המחשב הם אנשי היי־טק לשעבר שעברו הסבה להוראה. אני שואף למצב שבו 5,000 מהמורים ואנשי החינוך, במסגרות פורמליות וא־פורמליות, יהיו אנשי היי־טק. הם יחברו בין העולמות וישדרגו את החינוך"

כך או כך, אחת ההמלצות שלכם היא הגדלת שיעור משלימי הבגרויות ברמה של חמש יחידות במקצועות היי־טק למיניהם. הבעיה העיקרית שלנו היא ברמת המורים?

"מערכת החינוך היא דבר מורכב. אני סבור שאין דבר חשוב מחינוך, אבל לצערי הרב הוא הפך לשק החבטות של מדינת ישראל. יש מחסור עצום במורים. כשהייתי תלמיד, לא נתקלתי בתופעה של הורים שצועקים על מורים. ולצד אלה קיימות גם נקודות אור: היום כ־1,300 מורים למתמטיקה ומדעי המחשב הם אנשי היי־טק לשעבר שעברו הסבה להוראה. אני שואף למצב שבו 5,000 מהמורים ומאנשי החינוך, במסגרות פורמליות וא־פורמליות בישראל, יהיו אנשי היי־טק בהווה או בעבר. הם יכולים לחבר בין העולמות ולשדרג את מערכת החינוך, אבל כמובן שזה לא התנאי היחיד להצלחה. נדרשת תרבות ארגונית, עוד עצמאות למנהלים, וחשיבה מסוג אחר - המערכת צריכה להיות פתוחה להענקת עצמאות לאנשים מלמטה".

בהמשך לעניין גיוון ההון האנושי, אתם מזהירים בדו"ח שאם המלצותיכם בדבר שילוב אוכלוסייה רחבה יותר בתעשייה לא ייושמו, יגדל המחסור בעובדי היי־טק ל־100 אלף איש, בתוך חמש שנים. מה המשמעות של מחסור כזה?

"אם לא נגדיל ונוסיף לגוון את ההון האנושי בהיי־טק - קיים סיכון של הליכה אחורה: משרות ייעלמו, חברות רב־לאומיות יוותרו על פרויקטים, יהיו פחות סטארטאפים. נראה גם פחות מרכזי פיתוח של חברות גדולות, שקולטות עובדים רבים ומפיצות רבים מהחידושים לעולם הרחב. נראה סטגנציה והליכה אחורה. תהליך הדיגיטציה של ישראל, שכבר עתה נמצא בפיגור, יהיה בפיגור גדול עוד יותר. כלכלת מדינת ישראל, שצמחה לא רע בעשורים האחרונים, תלך אחורה. זה יהיה רע".

אנחנו בדרך לתרחיש אימים כזה?

"קשה לי לדבר על תרחישי זוועה כי אני אופטימי מטבעי".

בכל זאת, השאלה אם מישהו יזכור את ההמלצות שלכם בפתחה של עוד מערכת בחירות, כאשר בקרוב תקום ממשלה חדשה.

"זו שאלה מעולה, ואין לי תשובת מחץ אליה. אני אופטימי כי עבדנו בצורה שיתופית עם משרד החינוך, הרשות לחדשנות, אגף התקציבים, ות"ת ומל"ג. בסופו של דבר, דו"ח הוועדה הוא שיקוף של תוכניות עבודה משותפות עם הגופים. זה לא תלוי רק בממשלה, וגם לתעשייה יש עבודה. קליטת אוכלוסיות לתעשייה זו עבודה קשה, זה לא נושא פוליטי. כך או כך, כל ממשלה שלא תקום - ההיי־טק יהיה חשוב לה. אין לנו פריבילגיה להיות בלי היי־טק מפותח".

להצעות ולתגובות: Ranp@israelhayom.co.il