"אוכלוסייה במינוס? יותר יזמים מתחברים ל'תיקון עולם'. הם כבר לא מוצאים משמעות בעשיית כסף לבדו"

סר רונלד כהן
פילנתרופ ופעיל חברתי
משקיע הון סיכון ואבי השקעות האימפקט. מייסד־שותף ולשעבר יושב ראש קרן חברת ההשקעות אייפקס. שימש יו"ר כוח המשימה להשקעות אימפקט חברתיות של מדינות ה־G8. מחבר הספר "אימפקט" (הוצאת מטר)

***

סר רונלד כהן, נולדת במצרים ובגיל 11 עזבת אותה כפליט לבריטניה. מה אתה זוכר מאותה תקופה?

"אני, אחי ושני הוריי עזבנו עם מזוודה אחת כל אחד ו־10 לירות מצריות. בידיי החזקתי אוסף בולים ואני זוכר שפחדתי שייקחו לי אותו. לא הפכתי לאספן או לחובב בולים גדול, אבל כילד קטן - זה היה כל מה שהדאיג אותי.

"לאנגליה הגענו כאמור כמעט בלי כלום. אבי הסתובב ברחוב ריג'נט וחיפש רעיונות מה לעשות. בסוף הוא החליט להיכנס לשותפות עם אח של אמי בעולם הטקסטיל, ואף הצליח להתפרנס מכך תקופה, עד שהחברה שפתחו נסגרה. בהמשך, הצעתי לו לעבוד איתי ולסייע לי בהקמה של חברת ההשקעות הפרטיות העולמית - אייפקס. עבדנו ביחד במשך 18 שנים מדהימות".

בימי ילדותך חווית רעב?

"אמנם לא רעב ללחם, אבל זו היתה תקופה מאוד קשה. אבי קיבל עזרה מאחיו שגרו במדינות אחרות, וחיינו בדירה מושכרת, קטנת מידות. בסוף היתה פרנסה, אבל תמיד ידעתי שאצטרך לטפל בהוריי כשהם יזדקנו".

ממהגר בן 11 שעלה ממצרים התחלת ללמוד באוקספורד כעבור כמה שנים. זה היה תהליך מורכב?

"זו היתה דרך קשה. כשהלכתי לבית הספר באנגליה הייתי בן 12 ועוד לא דיברתי אנגלית, אבל אבי אמר שאם יקבלו אותי, אסיים ראשון בכיתה. לקחתי את זה כאתגר, הייתי תלמיד טוב, ובמהלך הלימודים מורה מדהים שלי להיסטוריה אמר לי 'כהן, אתה חייב ללמוד באוקספורד'. עניתי לו שכמעט מעולם לא הגיע מבית הספר הזה תלמיד לאוקספורד, אבל הוא התעקש שיכין אותי לבחינות. כשהגעתי לבחינות הקבלה באוקספורד, כל כך התרשמתי מהמבנים ההיסטוריים בני מאות השנים ואמרתי לעצמי: אני חייב להתקבל לכאן.

"סיימתי שם תואר בפילוסופיה, פוליטיקה וכלכלה ולאחר מכן המשכתי לתואר שני במינהל עסקים בהרווארד. במהלך הלימודים גמרתי אומר בליבי לחזור לאנגליה עם רעיון בעל ערך, ואכן החלטתי לפתח את רעיון השקעות הון הסיכון, שבזכותו קיבלתי את תואר האבירות ב־2001 מהמלכה אליזבת'".

גם את הנסיך צ'רלס אתה מכיר היטב.

"הוא איש מיוחד. אולי מתקשים לראות זאת כי המלכה מכהנת כבר שנים רבות בתפקיד, אבל הוא מתעניין מאוד בסוגיות חברתיות וסביבתיות ומקדיש לכך זמן רב".

השינוי של אמזון

בחלוף השנים הפכת לפילנתרופ, משקיע הון סיכון ואבי השקעות האימפקט, שבהן תעסוק שיחתנו, ובתור התחלה - שווה להבין קצת יותר לעומק מהן בדיוק.

"אימפקט הוא מונח שנטבע ב־2007 ונועד להחליף את המונח 'השקעה חברתית'. במילים פשוטות, אימפקט זו מידת התועלת של פעולה לבני אדם ולכוכב הלכת שלנו; ומטרתה להגביר תוצאות חיוביות בפן החברתי - כלומר חינוך והשכלה לצעירים, מזון לאנשים רבים, טיפול רפואי, תעסוקה ופרנסה; וכן לסייע בשיפור גם בפן הסביבתי, ולהביא להשלכות חיוביות על כדור הארץ בעקבות הפעילות העסקית".

איך נראית מבפנים חברה שמשקיעה באימפקט? העובדים שלה מרוצים יותר?

"המוטיבציה של העובדים בה גבוהה יותר. יש בה תשוקה למשימה, למטרה גדולה יותר מהם. אתה לא עובד רק כדי להרוויח כסף, אלא כדי לסייע ולעזור לאחרים. טסלה, למשל, לא נכנסה לתחום המכוניות כי זו תעשייה עם פוטנציאל לרווח קל, אלא כדי להביא בשורה, להוריד את הזיהום בתעשייה. אין סתירה בין אימפקט לרווח כלכלי וסביבתי. להפך, זאת הדרך הכי טובה ומשמעותית היום להרוויח ולצמוח יותר. בספרי 'אימפקט' (הוצאת מטר) אני כותב שהשקעות אימפקט יהוו יותר מ־20 אחוזים מנכסי ההשקעה העולמיים במהלך שנות ה־20 של המאה הנוכחית, כלומר יותר מ־40 טריליון דולר. כלומר, תוך בערך עשור זה יהפוך להיות מיינסטרים".

איך נגיע למצב כזה?

"כל אחד מאיתנו הוא בעל השפעה על תיקי ההשקעות שלנו - חסכונות לפנסיה, ניהול השקעות, פוליסות ביטוח חיים. אם נשתמש בהשפעה הזאת ונימנע מהשקעה בחברות שגורמות נזקים, ונפנה את השקעותינו לחברות שמיטיבות עם החברה והסביבה, נוכל לסייע לתרום לעולם שוויוני יותר. בקרנות פנסיה וחברות ניהול השקעות אני מזהה את ההתקדמות הגדולה ביותר לעבר השקעות אימפקט".

אנחנו רואים גם חברות טכנולוגיה כמו גוגל, פייסבוק, מיקרוסופט, אמזון ואפל שמתחילות לגעת בתחום הזה?

"כולן מתחילות. אמזון, למשל, הוציאה השנה לראשונה דו"ח אימפקט. גוגל השקיעה בפתרונות אימפקט לתעסוקה בהיקף של כ־100 מיליון דולר, כדי לסייע לאנשים שרוצים ללמוד תכנות למשל, עם החזר למשקיעים של ארבעה אחוזים. כמובן שגם חברות קטנות יותר נכנסות לתחום. כך הן מושכות אליהן את העובדים הטובים ביותר, לצד לקוחות שרגישים לערכים שהחברה מביאה, ובהתאם לכך - גם משקיעים נוספים מגיעים".

תעשיית ההיי־טק הישראלית טובה בהשקעות אימפקט?

"היא בהחלט בכיוון ואף מעבר לכך, ויש לה אפשרות להפוך את ישראל למעצמת אימפקט. השילוב בישראל של חדשנות, יזמות ושל המושג היהודי 'תיקון עולם' - הוא שילוב מאוד חזק. אני מזהה עוד ועוד יזמים שחושבים כך.

"מצד אחד, עסקים הם אלה שיוצרים זיהום ובעיות חברתיות במידה משמעותית. אבל אימפקט משנה את התנהגותם. בניגוד למה שראינו לפני 40 שנים - יזם כבר לא מוצא משמעות בעשיית כסף בלבד. חייבת להיות מטרה גבוהה יותר - שיפור חיי אחרים ושיפור חיינו על הכדור הזה. בעיניי, האינסטינקט הטבעי של יזם צעיר הוא לכלול גם ממד חברתי או סביבתי".

לקנות עם מצפון

האינסטינקט החברתי והסביבתי שציינת לא מאפיין בהכרח את היזם הקלאסי מן העבר. בהקשר זה, כותרת המשנה של ספרך היא "לעצב מחדש את הקפיטליזם". לעניות דעתך, הקפיטליזם יהיה קיים גם בעוד כמה שנים, או שמא הוא צפוי להפוך למילה גסה?

"הקפיטליזם הישן, רק לעשות כסף, יהפוך למילה גסה. כבר היום יזם שרוצה לגייס כספים כדי לעשות לביתו - זה לא קורה. אם אתה רוצה לזהם את העולם כדי להרוויח כסף, זה בלתי אפשרי. אנחנו שומעים את צמד המילים 'מס פחמן', מס שנגבה על פליטת פחמן דו־חמצני שמקורו בתכולת הפחמן שיש בדלק. הכנסותיה של ענקית הנפט 'אקסון מוביל' עמדו ב־2018 על 279 מיליארד דולר, עם עלות סביבתית של כ־38 מיליארד דולר. אבל לאחרונה פוטרו שם שלושה דירקטורים ומונו שלושה חדשים שמבינים באימפקט. תאגיד הנפט BP התחיל להשקיע באנרגיה מתחדשת.

"ב־20 השנים הקרובות נחזה בחדשנות גדולה במקורות אנרגיה נקייה. אני צופה שגם המלחמה באוקראינה תדחוף לחדשנות נוספת בתחום האנרגיה המתחדשת, משום שמדינות רוצות להיות יותר יעילות ובלתי תלויות; ונראה את זה גם בתחום הגרעיני, כלומר טיפול טוב יותר במקרי קיצון של נשורת גרעינית, כמו למשל באסון צ'רנוביל".

חברות האנרגיה שתיארת עברו אבולוציה, אבולוציה של הקפיטליזם אם תרצה. אבל בלי הקפיטליזם, בלי השובע מן הכסף, לא היינו מגיעים לשלב הנוכחי.

"אנחנו לא מזיזים את תמריץ הקפיטליזם. אנחנו קוראים לזה מהפכה כי אנחנו מפילים את עריצות הרווחים, ומוסיפים אימפקט בצידה. זו לא מהפכה אלימה, אלא שינוי בסגנון המהפכה הטכנולוגית. יזמים שרוצים לשפר את העולם וליצור שפע כלכלי באותו הזמן יהיו אפל, מיקרוסופט, גוגל ופייסבוק של העתיד".

לפני תחילת השיחה בינינו ישבנו בשדרות רוטשילד וניגש אלינו דר רחוב. בפועל, איפה תפגוש מהפכת האימפקט את בעיותיה הקרדינליות של ישראל - יוקר המחיה ויוקר הנדל"ן? אנשים לא מסוגלים לשכור כאן דירה באזורי הביקוש, שלא לדבר על לקנות. הכל פה יקר. זה מייאש.

"יש פה מערכת מבוססת היטב שקשה לשנותה, ונשלטת בבעלות ממשלתית על אדמות, וזאת לצד הגבלות התכנון והבנייה. זו שאלה מצוינת למה אין שוק שכירות גדול בישראל, ומדוע אנשים לא יכולים להרשות לעצמם לרכוש דירה וגם לא לשכור אחת. אז אפשר לדבר במושגי אימפקט על מציאת דרכים חדשות, ירוקות וזולות לבנייה, שיורידו את עלותה. אבל בסוף, עלות הקרקע היא העלות העיקרית. במקרה הזה, האימפקט צריך לבוא מהממשלה.

"באשר ליוקר המחיה, כחצי מהאוכלוסייה פה במינוס. זה מדאיג. אבל אני מזהה חברות שמסייעות למשפחות לנהל את ההוצאות שלהן, שלא לדבר על איזון ההוצאות באמצעות שיתוף. משפחות שמשתפות בהוצאותיהן ומספרות היכן הן הצליחו לחסוך ברכב, בביטוח, בקניות בסופר - הן משפחות שיסייעו לאחרים, לקהילות רחבות יותר, להתמודדות עם יוקר המחיה.

"בהקשר רחב יותר, יש אפליקציות שמאפשרות 'לקנות עם מצפון', כפי שאני מכנה זאת. הן מראות לצרכן את האימקפט על מוצרי בריאות, מזון וטיפוח, ומעניקות להם השוואה היכן כדאי לקנות ולרכוש. ונמשיך לראות עוד ועוד אפליקציות כאלה. דאטה הוא שם המשחק בהשקעות אימפקט, בשקיפות. בהינתן יותר דאטה, כך יהיו לחברה יותר לקוחות, עובדים ומשקיעים. עסקים יוכרחו לספק אימפקט לצד רווח. אין סתירה בין להרוויח כסף ולספק אימפקט. לצערי, אנשים חושבים לעיתים שקיים הבדל, כאילו שמדובר בסוג של פילנתרופיה נדירה".

לטוס ולשתול עצים

האם אתה סבור שלאימפקט יש מקום בחקיקה? כלומר, האם יש לחייב חברות בהשקעות אימפקט?

"בארה"ב שוקלים גילוי חובה של הממד הסביבתי באימפקט בקרב חברות שונות, וזאת לצד דיווחים שונים באשר למימון. גם ביתר העולם קיים סטנדרט קיימות כדי שניתן יהיה למדוד אותו ברמה חברתית וסביבתית. אז ממשלות מתחילות לעשות זאת, וזה קורה בכל העולם".

בישראל, הממשלה פועלת לשם כך?

"דורית סלינגר, שכיהנה כממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, הכניסה רגולציה כדי שקרנות פנסיה יחשפו את האימפקט שלהן. גם בנט היה בעד אימפקט. דיברנו ונפגשנו בעניין הזה. הוא חתם על איגרת חוב חברתית שמממנת מאמץ ללמד 5-4 יחידות במתמטיקה ברהט, למגזר הבדואי.

"באוניברסיטת חיפה קיימת איגרת חוב חברתית לצמצום בנשירה מלימודי מחשב, משום שהיקף הנשירה הוא כ־50 אחוז בגלל תלמידים שמגיעים משכבות חלשות יותר, אבל אפשר להוריד את השיעור הזה בשליש או יותר. אז יש תכונה מסוימת, אבל כמובן שנדרשת עוד פעילות בעניין".

רבים מקוראי הכתבה הזאת יתהו לעצמם - מדוע סר רונלד כהן מרוטשילד, שחברת ההשקעות שייסד מנהלת כיום כ־50 מיליארד דולר, רוצה לסייע לנו עם יוקר המחיה, עם שוק הנדל"ן?

"יש אנשים שלא מבינים שעובדת היות אדם אידיאליסט אינה קשורה רק למצב סוציו־אקונומי או לרחוב שבו הוא מתגורר. זה אופי. נכנסתי לתחום ההון סיכון כי רציתי ליצור מקומות עבודה. עזבתי את אייפקס לפני 17 שנים כדי לטפל בסוגיות חברתיות. אני פליט ואני זוכר מאיפה הגעתי. היה מי שעזר לי בדרך, וכיום אני רוצה לעזור לאחרים".

האימפקט בא לידי ביטוי באורח החיים הבסיסי שלך - למשל ברכב שבו אתה נוסע, באוכל ממנו אתה ניזון?

"כיום יש לי מכונית היברידית, והזמנתי טסלה כדי לשמור על הסביבה. אני לא משקיע בתעשיות מזהמות או בכל תחום אחר שיכול לפגוע באנשים או בסביבה. אני כמעט לא אוכל בשר בשנים האחרונות. הסיבה לכך נעוצה גם בהשפעה של תעשיית הבקר על האטמוספרה, וגם משום שאני סבור שזה בריא יותר. זה לא אומר שלא תמצא אותי אוכל המבורגר לפעמים, אבל אני מפחית.

"בטיסות, אני גם רוכש 'קיזוז פחמן' כדי לפצות על טביעת הרגל הפחמנית הנגרמת על ידי הטיסה. חברות רבות מציעות את האופציה הזאת, כדי להפחית את הפליטות הקשורות ברכישת המוצר או השירות שהם קנו. אני טס, אבל שותל עצים בחלקים אחרים בעולם. זו עוד דרך להתקדם מעבר לקפיטליזם האנוכי של ימינו. הרצון קיים וגם הדרך, ואני חושב שהגענו לרגע המתאים". 

להצעות ולתגובות: Ranp@israelhayom.co.il