השגריר האמריקני: "נעבוד באותה צורה עם כל ממשלה בישראל"

הרבה דברים אפשר לומר על שגריר ארה"ב בישראל, טום ניידס. דיפלומט חנוט הוא לא. מייד עם הכניסה לחדר הוא זורק את הז'קט הצידה, שנייה אחר כך הוא משתרע על הכורסה, שולח רגליים ארוכות אל השולחן הסמוך. הוא משוחרר, איש של אנשים, כזה שמכיר את כל העולם. אחד מאותם מכרים רבים, שעימו הוא משוחח לאחרונה לא מעט, הוא השגריר האמריקני הקודם דיוויד פרידמן. על אף התהום הפעורה בין אנשי טראמפ וביידן, השניים מצליחים לשמור על ערוץ פתוח ויעיל.

במונחים אמריקניים, מתחם השגרירות בירושלים לא ראוי עדיין למעמדו המכובד, אך ניידס מפרגן לקודמו על המהלך ההיסטורי שהוביל להעברת השגרירות מתל אביב. מצד שני, פרידמן הוא זה שהעביר את הכתובת של בית השגריר האמריקני מהרצליה למתחם אגרון בירושלים. הוא עשה זאת גם כדי לקבע את מעון השגריר בבירה, כפי שמחייב החוק האמריקני, אך גם כדי לוודא מקרוב שלא תופעל מאגרון שוב קונסוליה אמריקנית עבור הפלשתינים.

הצעד המחוכם הזה הצליח, וממשל ביידן לא מצליח לממש לפי שעה את כוונתו לפתוח מחדש את הקונסוליה. אך לכל הטוב הזה היה מחיר. מאז הגיע לארץ בסוף 2021, וממש עד לאחרונה, נאלץ ניידס להתגורר בבית מלון ושנא שם כל רגע. לכן עכשיו הוא מתענג על הבית החדש, שחוכר עבורו הממשל במושבה הגרמנית בירושלים.

מכל מבע בפניו, ומכל אזכור של ירושלים בדבריו, ויש רבים כאלה, ניכר שניידס מאוהב בעיר. השמועות אומרות שהוא מרבה לבקר בכותל המערבי, להתפלל לרפואת חבר שנאבק בסרטן. ניידס הוא יהודי שזהותו בוערת בו והביאה אותו לבחור דווקא בתפקיד השגריר בישראל.

"גדלתי במינסוטה כיהודי רפורמי בסביבה שבה להיות יהודי קשור לדאגה לישראל, למה שהמקום הזה מסמל. היתה לי קריירה מגוונת בממשל, בעסקים. אבל כששאלו אותי מה אני רוצה לעשות, זה הדבר היחיד שרציתי, כי המקום הזה אמיתי. לכולם אכפת (מהנעשה בישראל), וגם לי באופן אישי. הייתי מעורב בנושאים האלה במשך כל הקריירה שלי, אז בשבילי זו לא רק עבודה, זה היה 'וואו', הזדמנות להיות מעורב במשהו שלדעתי באמת חשוב".

דיפלומטיה, אבל לא רק

ההכנות לביקור הנשיא ביידן, ב־13 ביולי, ממלאות בימים אלו את עיקר הלו"ז של השגריר. מלבד ביקורים ביד ושם, בבית הנשיא ובמשרד ראש הממשלה, צוות השגרירות גם מנסה לאתר אישים שג'ו ביידן פגש בביקורו הראשון בארץ לפני 50 שנה כסנאטור צעיר. בהיבט המדיני מפרסמים גם בלשכת בנט וגם בבית הלבן רמזים עבים שהביקור יכלול התפתחות משמעותית בין ישראל לסעודיה, וניידס נותן להבין שיש למה לחכות.

"ביידן אוהב את ישראל. זה יהיה הביקור העשירי שלו כאן, ובמצטבר זה יותר מכל הביקורים של כל הנשיאים הקודמים ביחד. הוא מגדיר את עצמו 'ציוני', והוא פגש כאן את כל המנהיגים מאז גולדה מאיר. אכפת לו מאוד מביטחון מדינת ישראל, והמסע הזה ידגיש את הקשר הזה. הוא יבקר גם בגדה המערבית ויבטא את דעותיו ואת הקשר שלו גם עם העמים הישראלי והפלשתיני".

מה מטרת החלק הסעודי של הביקור, ובאיזה אופן הוא מתקשר לישראל?

"מדובר בחלק מהביטחון הלאומי האזורי, לצד ביטחון ישראל. למען הביטחון ארוך הטווח של ישראל חשוב שיהיו יחסים דו־צדדיים חזקים בין ארה"ב לבין סעודיה, וגם שהיחסים האזוריים יהיו חזקים. אחת ממטרות הביקור היא לוודא זאת. לא רק לבוא לישראל לחזק את הקשרים הבלתי ניתנים לשבירה (עימה), אלא גם לחזק את המסגרת האזורית עם סעודיה, ובתקווה לעזור למסד יחסים טובים יותר בין ישראל לבין סעודיה.

"המטרה היא להרחיב את מסגרת הביטחון האזורית על ידי ביקור בסעודיה - חיזוק הקשר בין ארה"ב לסעודיה, וחיזוק הקשר בין סעודיה לישראל".

רשמית היום אין קשרים בין ישראל לסעודים, ואתה מדבר על "חיזוק" הקשרים האלה.

"כן. להתחיל את המסלול של חיזוק הקשרים האלה, אני מקווה שזה יעזור... אבל הכי חשוב הוא חיזוק הקשרים האזוריים והביטחון האזורי עבור המזרח התיכון מול איראן".

בוא נעבור לבעיה האיראנית. מאז נכנס הממשל הנוכחי לתפקיד, כוונתכם היתה לחזור להסכם הגרעין. נראה שזה נכשל. איראן חצתה את כל הקווים האדומים, וכולם יודעים זאת. מה אתם מתכוונים לעשות? יש לכם תוכנית חלופית?

"ובכן, קודם כל יש לנו רצון לפתור את הנושא הזה באופן דיפלומטי. אין על כך עוררין, וננסה לעשות את זה כמיטב יכולתנו. כפי שהנשיא ביידן אמר הרבה פעמים, הוא לא יעמוד מנגד וייתן לאיראנים להשיג נשק גרעיני. זה אומר שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק מאוד עם הישראלים ועם בעלי בריתנו. וכפי שהנשיא אמר כמה פעמים, כל האפשרויות על השולחן. הנשיא גם ברור מאוד בסוגיית משמרות המהפכה של איראן והגדרתם כארגון טרור. הוא לא מתפשר וזה הובהר. כך שהכדור נמצא במגרש של האיראנים".

למיטב זיכרוני, לפחות בשבועות או בחודשים האחרונים, ביידן לא הזכיר אופציה צבאית ואפילו לא אמר "כל האפשרויות על השולחן". למה שלא תאיימו בבירור באופציה הצבאית? אפילו אובאמה אמר זאת.

"אני אשאיר את זה בכך ש'כל האפשרויות נמצאות על הפרק'. כשגריר ארה"ב בישראל אין זה מתפקידי לאיים. נעשה כל שביכולתנו כדי לוודא שהם לא ישיגו נשק גרעיני".

לא דורשים, מדברים

כמו רבים מאנשי ביידן, כולל הנשיא האמריקני עצמו, גם ניידס מילא תפקיד בכיר בממשל אובמה. הגם שפערי ההשקפות גם בסוגיה האיראנית, ועוד יותר מכך בזו הפלשתינית, נותרו כשהיו, הפעם האמריקנים נחושים לא לקלקל את האווירה מול ישראל. גם בצד הישראלי רצו לייצר שקט תעשייתי מול וושינגטון, ושני הצדדים שבעי רצון מהתוצאות, אחרי שבלעו לא מעט צפרדעים.

ב־15 באפריל פורסמה הודעה רשמית של השגרירות, שקראה לכל הצדדים לשמור על רגיעה לקראת ימי החגים המשותפים של פסח, פסחא ועיד אל־פיטר. אך השאלה היא מדוע לפנות "לכל הצדדים", אם יש רק צד אחד שלא שומר על רגיעה, מבצע פיגועים או משתמש במסגד אל־אקצא לאלימות וכדומה?

"כמו שבוודאי ראית, הלכתי ל־14 משפחות שיקיריהן נרצחו בפיגועים. הלכתי לכל בית, מבאר שבע ועד בני ברק ונצרת. דיברתי בבירור על הטרוריסטים ועל ההתנהגות הרצחנית שלהם. אתה יודע שאין לי סבלנות להתנהגות המגעילה והשערורייתית שלהם. כאשר אתה יושב בבית של משפחה שנפגעה, כאשר אתה אוחז בידה של צעירה שזה עתה איבדה את ארוסה בן ה־27, אתה לא יכול להכיל את הכאב שעוברים האנשים האלה. אם תסתכל על חשבון הטוויטר שלי, תראה את הזעם ואת הגועל שלי מההתנהגות הזו".

בכך אין ספק. אבל שוב, על ידי הודעה רשמית הפונה לכל הצדדים לשמור על רגיעה, האם אין בכך ניסיון לא הוגן לאזן בין הצדדים, שלא בצדק?

"הזעם שלי סביב מעשי טרור ברור. במקביל, אני יכול לקרוא להרגעה משני הצדדים. האם הייתי רוצה שקט בהר הבית? בטח! לראשונה מזה 30 שנה, שלושת החגים התרחשו בבאותו זמן - פסח, רמדאן, וחג הפסחא. אף אחד לא רוצה שתהיה אלימות. כך שלבקש מאנשים להישאר רגועים בהר הבית, בחגים של כל הדתות, זה התפקיד שלי כשגריר אמריקני".

לדעתך יש ליהודים זכות להתפלל בהר הבית?

"אני תומך בסטטוס קוו, שאגב, נתמך במשך תקופה ארוכה על ידי רה"מ לשעבר נתניהו, ורה"מ הנוכחי בנט".

בתור אמריקאי שמאמין בחופש דת, מדוע אסור ליהודים לקיים את מנהגי דתם במקום הקדוש להם?

"שוב, זה לא שלי... אני לא בעמדה לקבוע את דעותיי האישיות. ההשקפה שלי מאוד פשוטה: אנחנו תומכים בסטטוס קוו בהר הבית".

לפחות שנתיים הסטטוס קוו הוא שיהודים מתפללים בהר הבית.

"אני לא הולך לבקר בהר הבית. הנקודה שלי היא שגם ראש הממשלה הנוכחי וגם הקודם תמכו בסטטוס קוו הנוכחי, וגם אנחנו ממשיכים לתמוך בכך".

בשבוע שעבר הודעתם על פתיחת המשרד לענייני פלשתינים, שיפעל כאן מתוך השגרירות. האם זה אומר שאתם מוותרים על הכוונה לפתוח מחדש את הקונסוליה האמריקנית באגרון?

"חד־משמעית לא. אנחנו לא מוותרים על זה. נמשיך ללחוץ ולדון עם ממשלת ישראל על פתיחת הקונסוליה. בינתיים, המשרד לענייני פלשתינים ידווח לוושינגטון. ברור שאני ממלא תפקיד חשוב בכל זה, אני עובד איתם יד ביד".

יש תרחיש שתכפו על ישראל או תדרשו ממנה את פתיחתה, ולא רק תבקשו זאת? אני שואל גם על תרחיש שבו יש שינוי פוליטי בישראל ומוקמת ממשלה אחרת.

"לא משנה באיזו ממשלה מדובר - היחסים שלנו הם עם העם הישראלי. נעבוד עם כל ממשלה שתהיה - הנוכחית, ממשלות עתידיות - מכולן נבקש אותו דבר. אנחנו לא דורשים דברים מישראל, אנחנו מדברים. הם בעלי בריתנו, הם חברים שלנו. אתה לא דורש דברים מחברים, אתה מנהל שיחות עם חברים. אנחנו עובדים על בעיות, וזה מה שנעשה".

המרוץ לוויזה

ניידס מרבה לדבר על "החברים הישראלים", ובמהלך שהותו בישראל הוא כבר נוכח לדעת כי אחד הדברים החשובים לאותם חברים הוא הצטרפות לתוכנית הפטור מוויזה לארה"ב.

"אני עובד יום ולילה כדי שזה יקרה", הוא מבהיר, "זה מסובך. אני עובד מול שרת הפנים שקד די מקרוב, היא ממוקדת בכך מאוד. יש דברים רבים שהישראלים צריכים לעשות, כולל באמצעות חקיקה בכנסת בהתאם לדרישות של ארה"ב. לא במקרה מנסים לעבוד על זה כבר 15 שנה ולא הצליחו, מפני שזה באמת מסובך. אולי נצליח בכך השנה".

שקד דיברה על פברואר 2023 כמועד שבו תהיה ההכרזה על צירוף ישראל לתוכנית. זה אכן המועד המתוכנן?

"השנה הקלנדרית שבה צריך לעבור את התהליך היא הנוכחית. היום האפקטיבי (שבו יוכרז על הפטור לישראלים מוויזה) הוא ב־2023. אבל דברים רבים צריכים להיעשות השנה כדי שזה יקרה. זו משימה הרקולסית. אנו עושים זאת עבור העם בישראל כדי שיהיה לו קל יותר לנסוע לארה"ב".

נכון לעכשיו, ישראל עומדת בדרישות?

"זה תהליך נמשך, אך אני חושב שכן. הכנסת צריכה להצביע על כמה דברים חשובים. הם עובדים על זה. אנו עושים את העבודה בצד שלנו ומאות אנשים באו מוושינגטון לשם כך, אך הישראלים צריכים לעשות את שלהם".

עוד שאלה לגבי הוויזות נוגעת לקושי הגדול גם של ישראל וגם של אמריקנים לקבוע תור לראיונות בשגרירות, להוצאת אשרות או דרכונים לאמריקנים.

"כידוע, אנו מתמודדים עם המגיפה הקשה ביותר זה 100 שנה. כל השגרירויות בעולם עמוסות מאוד, ואני מאמין שהשגרירות הזו עושה עבודה הרבה יותר טובה מרובן. יש לנו כמות עצומה של ביקוש שהצטבר במהלך כמעט השנתיים וחצי האחרונות. כולם רוצים לנסוע, ואנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים".

לסיום, הזכרת מספר פעמים את המחויבות של הנשיא ביידן כלפי ישראל. אך מה לדעתך עתיד התמיכה של המפלגה הדמוקרטית בישראל לנוכח הגורמים האנטי ישראליים הקיצוניים הבולטים בה?

"הרוב המכריע של הדמוקרטים והרפובליקנים הם בעד ישראל והכי חשוב - בעד ביטחון מדינת ישראל. כדי שזה יישאר כך אנחנו חייבים להמשיך לעבוד על זה, כל יום, כל היום".