הנה מתווה העתיד שלנו, והוא לא משהו. השנה 2030, אתם גרים בין חדרה לגדרה, בחיפה או בעמק יזרעאל. בכל לילה רעש מחריש אוזניים מעיר אתכם בכל כמה דקות, כשמטוסי ענק חולפים מעליכם בדרכם לנחיתה בישראל. אבל למה בעצם כל לילה, כל הלילה? התשובה היא כמובן כי אנחנו - אנחנו. נוחתים הילדים ששבים מטיול הצופים הגלקטיים לניו זילנד, טונות של פיצ'פקס מיותרים שהזמנו מעלי אקספרס, וממריאים החברים שיוצאים לטיול הכל כלול סביב הירח. כי החיים האולטרה־מודרניים הם טיסות, והרבה מאוד, ובמדינת אי ביטחוני כמו ישראל המסעות תמיד מתחילים באותו המקום - שדה התעופה.
בקיץ הזה כולנו הולכים לעמוד מיליוני שעות בתורים של שדה התעופה. בסופר כבר מזמן היינו צועקים למה לא פותחים פה עוד מאה קופות, אבל איכשהו כשזה מגיע לשדה התעופה, כולנו עסוקים רק באיך לתקצר את התור ולצאת משם כמה שיותר מהר, לטוס ולשכוח.
וזו הבעיה. נתב״ג 2000 תקוע כבר 22 שנה בתוך העבר. הילדים שנולדו אחרי פתיחתו כבר רוצים לעוף על החיים שלהם, ורפורמת השמיים הפתוחים העיפה את כולם לחו״ל והביאה את נתב״ג הרבה מעבר לקצה גבול הקיבולת והיכולת. כיום מדובר על 28 מיליון נוסעים בשנה, עד שנת 2050 הצפי הוא ל־70 מיליון בשנה. החדשות הרעות הן שזה רק עניין של זמן עד שיוסר עוצר הטיסות בלילות, ומטוסי ענק שוב ירעישו ויחרישו את אוזני תושבי המרכז.
ברור שישראל חייבת עוד שדה תעופה בינלאומי גדול ואם אפשר - שיוקם אמש. אז למה לא פותחים פה עוד נתב״ג? התשובה המדהימה היא שכבר עשורים לא מצליחים להחליט איפה ייפתח שדה התעופה החדש של ישראל. בתחילת יולי תגיש ועדת עילם את מסקנותיה לגבי כדאיות מיקומו, אבל עד הנחיתה מהסאגה הזאת יש עוד הרבה זמן. כי בסיפור הזה תמצאו את כל המרכיבים הקלאסיים של טרגי־קומדיה ישראלית, חלמאות, ביטחוניזם סודי, ענייני פריפריה מול מרכז, גרירת רגליים פקידותית ושדה תעופה אחד שמחפש את מקומו.
עוגן כלכלי־חברתי
״להקים שדה תעופה בינלאומי זה לא רק משבצת קרקעית, זה גם נפח אווירי גדול, אלו נתיבים של כניסה, יציאה, הנמכה וטיפוס, ולדבר הזה יש חוקים שלאורם צריך לעבוד", מסביר אלכס גן מתמרת, לשעבר טייס קרב במשך 42 שנה בחיל האוויר, "ישראל מדינה קטנה ואין לנו שטחים פנויים לשדה תעופה שמתאים למטוסים רחבים, מלבד בנגב.
"כל מטוסי הטיסות הארוכות - הג׳מבואים והאיירבאס - הם רחבי גוף וגם אלו שעושים הכי הרבה רעש, ולפי תפיסת התכנון הנוכחית, המטוסים האלו ינחתו לנצח בנתב״ג, שכן אין שום חלופה אחרת. הדבר הכי משוגע בכל העניין הוא שכבר תכננו ובנו שדה תעופה חלופי לנתב״ג לפני 40 שנה, עם מסלול שמותאם למטוסים רחבים. קוראים לו נבטים, והוא ממוקם בין באר שבע לדימונה״ (והפרט הזה יהיה מאוד משמעותי בהמשך הסיפור הזה).
יוהן אטלן מדימונה, מנכ"ל מועצת הנגב העוסק בנושא שנים רבות, מוסיף: ״שדה התעופה בנבטים הוקם עם הנסיגה מסיני. הממשלה הגדירה מראש שהחלק הצפוני שלו יהיה אזרחי והחלק הדרומי - צבאי. אלא שב־2005 הובטח לחיל האוויר שאם הוא ייצא מנתב״ג הוא יזכה לכל השטח בנבטים, וכך היה. נבטים הפך לסנונית הראשונה של מעבר בסיסי צה״ל דרומה, ומבסיס תובלה הפך לבסיס מרכזי להמראות של מטוסי F16 ו־F35, ומכאן ואילך העניינים הסתבכו. ב־2014 המדינה נאלצה לקבל החלטה היכן יוקם שדה התעופה הבא במדינת ישראל וההחלטה היתה פשוט מטורפת - במקום להקים אותו בנבטים שמותאם לכך משנות ה־70, החליטו להקים שדה תעופה בלב עמק יזרעאל המאוכלס, ברמת דוד״.
גן: ״ראיתי את התוכניות לשדה התעופה ברמת דוד וחשכו עיניי, מה שזה הולך לעשות לעמק יזרעאל זה נורא ואיום. במדינה עם טיפה שכל לא לוקחים את האדמות הכי טובות, יוצקים עליהן בטון והופכים אותן לשדה תעופה. עמק יזרעאל יש רק אחד, אין לנו עמק ספייר. ולא רק מבחינה חקלאית, אלא גם מבחינה תרבותית זה עמק מורשת. הצלחנו לחרב את החולה ולחרב את ים המלח, ולעשות שדה תעופה בינלאומי ברמת דוד זה פשוט לחרב את עמק יזרעאל, זה מחדל בסדר גודל תנכ״י״.
״מהצד השני של המפה״, מסביר אטלן, ״תבין כמה חשוב שדה התעופה בנבטים לתושבי הנגב. לפי דו״ח של חברת BDO, ההערכה היא ששדה התעופה ייצר כ־10,000 משרות ישירות בשדה עצמו, ועוד 18 אלף משרות במעגלים משניים. רק לצורך ההשוואה, המעסיק הכי גדול כיום בנגב הוא כימיקלים לישראל והם מעסיקים כ־5,000 עובדים.
"בהתחשב בזה שגם ככה התעשייה בנגב מצטמצמת בשל הדיגיטציה והמעבר לייצור רובוטי, אתה מבין ששדה תעופה לנגב הוא העוגן היחידי שיכול להרים את האזור ולקדם אותו משמעותית. המדהים הוא שזה לא משהו שתלוי באיזו גחמה של פילנטרופ שעושה טובה. מדובר במגה־עוגן כלכלי וחברתי, שרק המדינה מחליטה עליו. אין שום עוגן עתידי שיכול לתת מענה שאפילו קרוב לזה לתושבי הנגב, פשוט אין, לכן זה עניין של תחיה או תמות״.
אם כולם מבינים ששדה תעופה בעמק יזרעאל זה פתרון גרוע, והתושבים לא רוצים אותו ובדרום זה פתרון מושלם, איך זה שמחליטים להקים אותו לבסוף ברמת דוד?
אטלן נאנח. ״מכיוון שחיל האוויר לאורך כל השנים שב ואמר - חברים, אנשי הנגב ושאר מדינת ישראל, שכחו מזה, שדה התעופה הבא לא הולך להיות בנבטים".
אבל בוועידת הנגב בדימונה, נתניהו כראש ממשלה הבטיח ששדה התעופה הבא יוקם בנגב, וכולם מחאו כפיים, בני ביטון ראש עיריית דימונה אפילו הציע לקרוא לשדה התעופה על שם ביבי. חלמתי את זה?
״לא חלמת. ביבי הבטיח, ומירי רגב כשרת התחבורה הבטיחה, אבל אנשי התכנון המשיכו לתכנן את שדה התעופה ברמת דוד, כי ככה חיל האוויר רוצה, לכן קמו גופי מאבק של התושבים בצפון שהתנגדו לעניין ובמקביל גוף של ראשי המועצות בדרום ובצפון שילחמו בעניין״.
מצפצפים על כולם
טל אל־על, חבר מועצת הנגב ומ״מ ראש עיריית באר שבע, אף הוא מוותיקי המאבק, מתפוצץ. "בסוף 2021, בעקבות הלחץ שהפעלנו, הצלחנו לעשות דבר רדיקלי - הממשלה הנוכחית החליטה על ביטול שדה התעופה ברמת דוד. אלא שנדהמנו לגלות שהפקידים ממשיכים לתכנן את רמת דוד למרות ההחלטה. עכשיו תסביר לי - מה התועלת להמשיך ולתכנן משהו שהממשלה אמרה שלא יקרה?
"בסופו של דבר, התברר שהחסם היחידי להקמת שדה התעופה בנבטים הוא רק חיל האוויר. לאורך השנים נתקלנו בהרבה מאוד יהירות מצידם, הם תפסו בעלות בטאבו על כל השטח האווירי של הדרום והפכו אותו לשטח צבאי סגור. למרות שנבטים נבנה מלכתחילה כשדה אזרחי וצבאי משותף, מבחינתם הם כבשו את נבטים ופשוט לא מוכנים לשחרר אותו, הם מנותקים, לא משתפים פעולה, מסרבים לדבר איתנו, או עם גורמים מקצועיים מטעמנו.
"אנחנו כאזרחים לא נאבקים בממשלה, אלא בפקידים ובחיל האוויר, שפשוט מצפצפים על החלטות הממשלה ובאופן כללי עושים מה שבא להם. ככה זה מתנהל במעבר צה״ל דרומה שמתעכב 20 שנה, רק כי הפקידים ובוגרי אמ״ן לא מוכנים להזיז את הגבינה שלהם מהרצליה, וככה זה מתעכב גם בהקמת בית החולים השני בבאר שבע. הכל מוכן לבנייה זה שנים, וכלום לא קורה, למה? כי הפקידים של משרד הבריאות והאוצר לא מגיעים להסכמות".
אל־על מוסיף כי המסקנה שלו ושל חבריו מכל המאבקים שניהלו בעשור האחרון היא שהפוליטיקאים - גם בממשלה הזו וגם הקודמת - רואים את המצוקה של הנגב ומעבירים החלטות טובות, אבל את הפקידים הנגב כנראה לא באמת מעניין והם עוצרים הכל.
התשובה לשאלת השאלות - מדוע, אם כן, חיל האוויר מסרב להיפרד מנבטים - היא תמיד: סיבות ביטחוניות. אבל מה זה אומר ולמה זה כל כך בעייתי לוותר? גיל דייגי, סגן־אלוף וטייס במיל' של חיל האוויר, המשמש יו״ר מטה המאבק האזרחי של התושבים נגד הקמת השדה בעמק יזרעאל, מנסה להסביר: ״אחת הסיבות שחיל האוויר שלנו כל כך חזק וממושמע, היא שאם מפקד החיל אומר 'זאת ההחלטה', אז זאת ההחלטה.
"במקרה הזה הוחלט מכל מיני סיבות שחיל האוויר לא יכול לספוג שדה תעופה בינלאומי בנבטים ולכן הוא מוכן לדבר רק על רמת דוד. מפקד החיל לא אחראי על הבריאות או החינוך או החקלאות, אלא רק על ביטחון מדינת ישראל מהאוויר ובאוויר. זאת המשימה שלו ולכן כל דבר שמפריע לו במשימתו הוא אומר 'סליחה, זה מפריע לי'.
"יש איתנו עוד כמה אנשי חיל שלא יכולים להיחשף, כולנו היינו במערכת וצמחנו בה ואנחנו פשוט לא מצליחים להבין מה הם רוצים, למה ההתעקשות הבלתי מתפשרת והעמדה הכל כך נחרצת. אני מדבר עם דמעות בעיניים וכאב לב גדול על מה שהיה הבית שלי במשך 25 שנה, יותר מחצי חיי, ומצד שני, אני לא יכול לעמוד ולראות שחיל האוויר מתנהג בכזו אטימות ובכזו בריונות״.
גן: ״חיל האוויר פשוט לא כל כך רגיל שלא מצדיעים לו, ומתקשה לרדת מהעץ הזה. הטיעונים הביטחוניים שלהם היו שנבטים קרוב מדי לבסיס חצרים, וזה יקשה מאוד להכשיר את חניכי בית הספר לטיסה, ויש עוד בעיות ביטחוניות שכרוכות בעניין. למדנו ממקרה דומה בספרד, ולהכל נתנו חלופות אחרות, אפילו הראינו שהחלופות הביטחוניות יעלו משהו כמו 500 מיליון שקלים, שזה אולי נראה הרבה אבל לעומת ה־30 מיליארד שקלים שיעלה לבנות שדה חדש - זה ממש בזול״.
שניכם טייסים לשעבר, אנשי חיל האוויר שמכירים את הנושא היטב, והנה, רק כשאתם פושטים מדים, אתם מציגים עמדה מנוגדת לחלוטין לעמדה הרשמית. איך זה קורה?
גן: ״חשוב לי להבהיר שההתנגדות שלי לא נובעת מזה שאני חי בעמק יזרעאל. אישית אני לא קרוב ולא אפגע מזה, אם כבר ההפך - ערך הנדל"ן שלי יעלה. אבל יש דברים שהם מעבר לאישי, שנוגעים לכלל המדינה ולחשיבות העתיד של כולנו. אני מספיק זקן כדי לזכור את הנסיגה של חיל האוויר מסיני כשאמרו שאי אפשר, ומצאו דרכים להסתדר, אני זוכר שחיל האוויר התנגד לטיסות ירדנים מעל ארץ ישראל ורבין אמר להם 'חבר'ה, אל תבלבלו לי את המוח', והסתדרנו״.
הבסיס והמנוף
אחד היחידים שבקיאים בטיעונים הביטחוניים ויכולים להגיב הוא ח״כ רם בן ברק, יו״ר ועדת החוץ והביטחון, אשר חבריה המסווגים שמעו בפירוט את הטיעונים הביטחוניים של חיל האוויר. ״הופתעתי לרעה לגלות שמשרד הביטחון קיבל את ההחלטה על רמת דוד ללא בדיקת שום חלופה מתוך הנחה שדעתו כל כך נחשבת, שהיא הקובעת", אומר בן ברק, "אבל אנחנו מדינה שיש לה צבא, ולא צבא שאין לו מדינה. הצבא לא אמור לבוא ולהגיד למה אי אפשר, אלא מה צריך לעשות כדי שיהיה אפשר.
"להבנתי, 95 אחוז מהבעיות פתירות בתשתיות, אתה יכול להעביר טייסות ממקום למקום ולבנות מיגונים שונים, שלחתי את אנשי חיל האוויר לעשות שיעורי בית ולהביא חלופות אחרות לרמת דוד. בסופו של דבר המדינה היא שתחליט אם ההשקעה הזאת שווה לה. שדה תעופה בונים למאה שנים קדימה לפחות, וכשמסתכלים על עתודות הקרקע והמבנה הטופוגרפי הישראלי, אתה מבין ששדה התעופה הזה חייב להיות בנגב. זה הבסיס והמנוף להרבה מאוד דברים אחרים הנחוצים כדי שהנגב יתפתח, ובאר שבע תהפוך למרכז הארץ לא רק גיאוגרפית, אלא גם מהותית״.
גם ח"כ מיכאל ביטון, שהיה בין מייסדי מועצת הנגב והוביל את המאבק להקמת שדה התעופה בנבטים, רואה אופק חיובי: ״שדה תעופה בנבטים הוא המיקום האידיאלי לפיתוח הנגב כולו ובאר שבע כמטרופולין. לאורך השנים נוכחנו בהתנגדות השבה ונשנית של מערכת הביטחון, ואני שמח שהראשון שביקש מהמערכת לבדוק את עצמה זה שר הביטחון בני גנץ שדרש מהצבא להציג את הבעיות שמקשות הקמת שדה תעופה אזרחי בנגב. עמדת שר הביטחון היא שיש לעשות הסדרה כוללת של בסיסי נבטים, חצרים ורמון, בתחום התעופה האזרחית והצבאית בדרום״.
ניסן בן חמו, יו"ר מועצת הנגב וראש עיריית ערד: "כל ניסיון למצוא פתרון אחר מלבד נבטים נועד לכשלון, זה המקום היחידי שיש עליו הסכמה מצד כל הנוגעים בדבר. זה המקום הנכון שממנו הנגב ומדינת ישראל ימריאו אל העתיד.
למודי ניסיון, אנשי המאבק להקמת שדה התעופה בנבטים עדיין חוששים שחיל האוויר יגיח במפתיע וינצח את תושבי הדרום בקרב על הנגב. שירה סויסה מדימונה, סטודנטית למשפטים במכללת ספיר, רוצה להבהיר שתושבי הנגב צריכים להתעורר דחוף: ״אנשים כנראה לא מבינים את העוצמה העתידית של הדבר הזה, הם אדישים וישנים בעמידה. זו הזדמנות חד־פעמית שלא תחזור, הזדמנות של אחת למאה שנה.
"אם לא נעשה רעש עכשיו, ואם שדה התעופה לא יוקם בנגב, נפספס הזדמנות היסטורית לצמצם פערים מול המרכז ואני קוראת לאזרחים בדרום ובכלל ישראל - הקמת שדה תעופה בכל מקום אחר פרט לנבטים תהיה פגיעה בכולנו, ובכייה לדורות. תעשו רעש, ותהיו חלק מהמאבק על העתיד של כולנו״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו