"חברי הכנסת לא עובדים בשבילנו; ההנחה אומרת 'קח תקציב של מיליארדים ותייצר כותרות בעיתון'"

עו"ד אלי מוגילבסקי
מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח
כיהן כיועץ מדיניות למנכ"לי משרד המשפטים וכראש המטה של השרה לשוויון חברתי. טרם כניסתו למגזר הציבורי, עבד במשרד עו"ד במגזר הפרטי, וניהל פרויקטים בעמותות מהמגזר השלישי

***

אלי מוגילבסקי, במשך שנים שימשת בתפקידים שונים בשירות הציבורי - ובהם יועץ מדיניות למנכ"לי משרד המשפטים וראש המטה של השרה לשוויון חברתי - עד שהחלטת לחצות את הקווים והפכת להיות זה שבין היתר מבקר את הגופים האלה. מדוע בעצם חצית את הקווים?
"אני רואה את עצמי כמשרת ציבור. שירתי את הציבור גם בתפקידים הקודמים וגם בתפקיד הנוכחי. הרגשתי שבמציאות שנוצרה, לאור חסמים רוחביים משמעותיים, קשה ליצור תוצאות משמעותיות בשירות הציבורי, למרות שעובדים בו אנשים מחויבים, נהדרים ומוכשרים. בער לי לעשות שינוי, ולהפוך את השירות הציבורי לאפקטיבי יותר, אבל מבחוץ. למדינת ישראל יש תשתיות להיות אחת מהמדינות עם השירות הציבורי הכי טוב ומתקדם בעולם המערבי, וכל עוד זה לא קורה - מדובר בפספוס גדול".

עוד לפני ששירת בשירות הציבורי, חווית את התסכול מגופים ציבוריים וממשרדים ממשלתיים על בשרך?

"אירוע משמעותי שמותיר עלי חותם ברמה היומיומית הוא הפקקים. בלתי נתפס שאנחנו לא מצליחים להתמודד עם הבעיה הזאת. תסכול נוסף חוויתי בכל הקשור ליכולת לקבל שירותים מגופי המדינה. אני לא מצליח לתפוס מדוע גופים שנדרשים לתת מענה פשוט - מבקשים מהאזרח להתקשר בשעות מסוימות וספציפיות, או לחלופין לבוא פיזית למשרד עבור מסמך, למשל. אני מתקשה להבין מדוע מצבים כאלה מתקיימים ב־2022 במדינת ישראל.

"דוגמה אחרת היא הקושי הכרוך בהקמת עסק בישראל. זה קורה משום שקשה מאוד להעביר מידע מגוף ממשלתי אחד לאחר. האזרח בקצה לא יודע את זה, הוא פשוט מקבל שירות לא טוב והולך לחמישה מקומות שונים. לכל גוף יש את הביורוקרטיה הפנימית שלו, וביחד - הם לא יודעים לדבר אחד עם השני בצורה מספיק יעילה וטובה, והאזרח נופל בין הכיסאות".

הדברים שאתה מתאר מתרחשים חרף היותנו מדינה טכנולוגית, סטארט־אפ ניישן.

"אנחנו מדינה מתקדמת טכנולוגית, עם אנשים טובים בשירות הציבורי, אבל האזרח נופל על חוסר היכולת של הממשלה להסתנכרן פנימה".

וכפועל יוצא מכך, אנחנו מוצאים את עצמנו משלמים יותר על דלק ועל תחבורה ציבורית, ונתקלים ברפורמה בבנקאות שחלקים ממנה מתעכבים.

"הרפורמה בבנקאות היא דוגמה טובה. כזכור, היא יכולה לחסוך מאות ואלפי שקלים בשנה לכל משק בית. החקיקה בכנסת שעיגנה את המלצות ועדת שטרום, שכחלון דחף כשר אוצר, הושלמה ב־2017 אבל כשמגיעים לפן היישום - מאז 2019 חלק מהתקנות והרגולציה נתקעו.

"בנוסף, הגוף שאמון על יישום רוב הרפורמה הוא המפקח על הבנקים בבנק ישראל, גוף עצמאי וחזק שלא אוהב לקבל הוראות, עם תעדוף ושיקולים משל עצמו, שלא אחת נותן משקל גדול יותר לטיעונים של הבנקים, אל מול האינטרסים של הצרכנים. המעקב שעשינו אחר יישום הרפורמה מראה שבנק ישראל לא ממש יצא מגדרו להביא ליישום מהיר שלה בהתאם ללוחות הזמנים שנקבעו בחקיקה. זו דוגמה מצוינת לחלק מהבעיות הרוחביות בממשלה".

אתה מייחס חלק מהבעיות להיעדר יציבות שלטונית.

"ממשלות לא מצליחות להחזיק כאן מעמד. באשר לקואליציה הנוכחית, צריכה להיות הפתעה מאוד גדולה כדי שהיא לא תתפרק. הציבור בוחר רשימה, שנותנת דין וחשבון לראש הרשימה או לוועדה כזאת או אחרת. חברי הכנסת לא עובדים בשבילנו, אלא בשביל מי שהביא אותם לרשימה. בדרך, הכנסת נמצאת בחוסר תפקוד מוחלט, היא לא רלוונטית במדינת ישראל. היא מעבירה חוקים שלא היא מחליטה עליהם, כי בסופו של דבר החלטות מתקבלות בוועדת השרים, ויש גם משמעת קואליציונית כמובן.

"ישראל היא שיאנית הצעות החקיקה הפרטיות. בכנסת ה־20, האחרונה שמילאה את ימיה, היו כמעט 6,000 הצעות חוק פרטיות, ומתוכן רק 226 עברו. אנחנו רואים פול גז בניוטרל. חוץ מהרבה רעש וצלצולים כדי לקבל תשומת לב תקשורתית, היא לא מביאה ערך לציבור הישראלי. והיחסים שלה מול הרשות המבצעת מאוד לא מאוזנים".

וזה מסנדל אותנו, את האזרחים.

"חד־משמעית. זה יוצר מצב שבו אין מישהו שמפקח עבורנו על הממשלה. כך למשל, מה קורה עם ועדת טרכטנברג - שב־2012 המליצה המלצות משמעותיות שעליהן היתה הסכמה מקיר לקיר - אבל כמעט מחצית מהן לא יושמו. הרשות המחוקקת צריכה לבצע את הפיקוח היומיומי על הדברים הללו".

שינויים בשנה וחצי?

במסגרת "מדד העצמת האזרח בעבודת הממשלה" מדדתם 32 משרדי ממשלה ויחידות סמך. התוצאות לא מאוד מחמיאות - חלק מהמשרדים לא מפרסמים את שעות המענה הטלפוני במשרד, כמחצית מהמשרדים לא מקיימים שיח עם הציבור בשפה הערבית, אין יעדי זמנים למתן שירות, ולשישה משרדי ממשלה אין כלל מענה בדף הפייסבוק לפניות אזרחים. מדוע חלק ניכר ממשרדי הממשלה לא סופר אותנו, ומה אפשר לעשות?

"אני חושב שהשיטה מביאה לכך שהמערכת נמצאת בוורטיגו קבוע. כששימשתי יועץ במשרד המשפטים, החל מ־2014, החלפתי בממוצע שר בכל שנה. עבדתי עם שרים מכל הקשת הפוליטית - יעקב נאמן, ציפי לבני, איילת שקד, אמיר אוחנה, בני גנץ, אבי ניסנקורן, גדעון סער. כל אחד הגיע עם אג'נדה אחרת לגמרי ורצה לעבוד".

לפתוח עמוד בפייסבוק זה לא עניין של שיטה.

"השאלה מה מתעדפים. אם אין סיטואציה שבה נבחרי הציבור מרגישים שהם נבחנים על הדברים הקטנים שמשרתים את האזרחים - אז הפופוליזם של המערכת והשטחיות, שלא רואה בסוף את הצרכים של האזרח הקטן, ניצבים בראש סדר העדיפויות ומנצחים.

"אל תשכח גם שקיימים פערי ידע עצומים בין השרים, המתחלפים חדשות לבקרים, לבין הדרג המקצועי. לשמחתי, יש גם מקרים אחרים - איילת שקד הצליחה בכהונה של ארבע שנים להעביר את רפורמת חדלות פירעון שנוגעת לאופן שבו אנחנו משלמים חובות. כיום התהליך הזה דיגיטלי לחלוטין. ישראל כץ הספיק לעשות דברים מאוד משמעותיים במשרד התחבורה משום שהיו לו שנים רבות בתפקיד; כשנוסעים היום בצפון רואים את השינוי.

"אבל כיום, הממשלה הנוכחית ניסתה לייצב את המערכת ללא הצלחה. בבחירות הקרובות, לא משנה למי נצביע, אף אחד לא יצליח לבצע שום דבר. מה יכול לעשות ראש ממשלה שנבחר לשנה וחצי? שר צריך להגיע למשרד לארבע שנים, ולבצע את המדיניות שלו בעזרת הכנסת".

חפשו את המצפן

איפה אתה רואה בכל זאת יוזמות פרטיות שבהן מצליחים המשרדים להתגבר על החסמים כנגד כל הסיכויים, והאם זה יכול להתרחש בתקופות של שגרה ולא רק בזמן קורונה - כמו בדוגמה של משרד הבריאות, שהתברג בראש הדירוג שלכם?

"במשרד הבריאות יש כוח אדם איכותי שמגיע ממערכת הבריאות הישראלית, והמנגנונים הטכנולוגיים שנבנו שם מעידים על מצפן שלפיו הוא הולך. הם בנו תשתיות תכנון ואסטרטגיה לצד יכולת ביצוע. קח למשל את האפשרות להגיע לקופת חולים בלי כרטיס. דבר קטן, כביכול, אבל משמעותי. זה דורש סנכרון בין גופים רבים, ועכשיו גם המשרד לביטחון הפנים מתקדם לשם, ונראה כי הם מצליחים להזיז את תוכנית המאבק באלימות בחברה הערבית, עם נתונים ראשוניים שמראים על רגיעה מסוימת.

"מצד שני, במשרד האוצר אין אגף תכנון ואסטרטגיה. יש שם אנשים מעולים אבל עושה רושם שרבות מהרפורמות נתקעות. ברשות המסים, למשל, מדוע אנחנו צריכים להגיש החזר מס? הרי יש להם את כל המידע לגבינו כדי לקבל את הנתונים. למה סבתא מאופקים אמורה להיכנס לאיזושהי מערכת ולהגיש דו"חות חשבונאיים? או לחלופין, אדם שפורש לגמלאות צריך להעמיד טפסי 161 מאז שהתחיל לעבוד, אחרת לא יקבל פטור ממס. לך תשיג את זה.

"דוגמה אחרת נרשמה במהלך מגיפת הקורונה עם סכומי כסף שביקשו מחלק מהאזרחים להחזיר. למה? אבל אם ניקח לדוגמה אנשי מילואים - הפלא ופלא - אתה משרת במילואים, ובאורח פלא הצבא יודע להעביר את המכסה שלך לביטוח לאומי, שיודע להעביר את זה לחשבון הבנק שלך. זה לא נס, יש כאן סנכרון בין תהליכים".

אחת הביקורות על המדד שלכם היא שיש לבחון לא את תהליכי השיתוף עם האזרח, אלא כמה מהם השפיעו. במדד ההשפעה התוצאות אופטימיות יותר?

"הביקורת נכונה ואני מקבל אותה. האתגר היה לייצר סטנדרט מינימלי שכל הגופים יעבדו לפיו. כלומר שירותים דיגיטליים, שיתוף ציבור בקבלת ההחלטות, הנגשת מידע ואפקטיביות ביישום. יש משרדים שעשו תהליכים מרשימים בתחומים הללו אבל חלק מהמשרדים בכלל לא מכירים את הקונספט. כשיתקיים סטנדרט מינימלי של שירות, הנגשת מידע וקבלת החלטות מבוססת נתונים, אפשר יהיה להתחיל ולהשוות בין הגופים יותר לעומק".

משרד התרבות, שסיים אחרון במדד שלכם, באמת צריך להיות קשוב בצורה מיוחדת לתלונות הציבור? יש בכך טעם בכלל?

"צריך להגיד מילה טובה בנוגע למשרד התרבות. אחרי המדד אנשיו פנו אלינו באופן יזום כדי לבצע איתנו תהליך משותף. קיימנו איתם מספר פגישות והם תיקנו חלק מהדברים. זה הרשים אותי בצורה בלתי רגילה.

"כך למשל, מדדנו את מספר הקליקים באתר עד שמגיעים לאזור פניות הציבור. אז לא צריך לשנות את שיטת הממשל עבור זה, אבל לפני המדד שלנו אף אחד לא היה מוכוון מטרה לנושאים הללו במשרד התרבות. התפיסה הבסיסית שלנו אומרת שהמשרדים עובדים עבורנו, ומתקיימים מכספי המסים שלנו. לכן, הם חייבים להיות זמינים למענה של הציבור. אין אירוע כזה שבו גוף ציבורי לא עונה לפנייה שלך. אין".

כסף לארגוני הפשיעה

מה באשר לתוכנית ההסדרה בנגב? אנחנו רואים תוכניות חומש רבות שלא תמיד מיתרגמות לפעולה בשטח.

"זה נכון שיש חומש לחברה הערבית, לבדואים, לבדואים בצפון, לדרוזים ולצ'רקסים ולמזרח ירושלים. לצערי, גם כאן, אנחנו רואים שהתוכניות מפוזרות בכל מקום וגם עוברות משרדים מעת לעת. הביזור נעשה מסיבות פוליטיות של חלוקת סמכויות בין שרים ויוצר חוסר עקביות שמשגע את המערכת וכמובן מוביל להיעדר אפקטיביות. ההנחה אומרת 'קח תקציב של מיליארדים ותייצר כותרות בעיתון'.

"בהחלטת ממשלה 922 לפיתוח כלכלי באוכלוסיית המיעוטים ניתנו מיליארדים לרשויות, ולצערנו היו שם המון בעיות: החל מחוסר יכולת לבצע את הכסף ועד מקרי שחיתות. ההערכות של גורמים רבים הן שחלק מהכסף הזה חלחל ככל הנראה לארגוני פשיעה. יש לכך התייחסות גם בדוח המנכ"לים למאבק באלימות בחברה הערבית.

"אם באמת רוצים לתרגם את התקציבים לפיתוח כלכלי וחברתי חייבים לייצר כאן מנגנוני ביצוע יעילים עם סמכויות, יעדים תוצאתיים, בקרה ולא פחות חשוב - סנכרון ותיאום טוב בין עשרות הגופים הנדרשים להליכי היישום".

לסיום, אילו השלכות יש לביורוקרטיה ולסחבת על האזרח? האם הן פוגעות ברווחה הנפשית שלו, או שמא בכלל משפיעות על הקשר שלו עם המדינה ועל הרצון שלו לגור בה, ואף לעזוב אותה ביום מן הימים?

"קשה לומר. אני כן יכול להגיד שהמגמה מטרידה. האמון שלנו במוסדות הוא לא בהכרח נמוך יותר ביחס למקומות אחרים, אבל תשומת הלב שלנו לנושא נדרשת כל הזמן משום שאמון ושגשוג נמצאים בהלימה האחד עם השני. כך שירידה באמון עלולה להעיד על בעייתיות ביכולת שלנו לקיים חברה דמוקרטית משגשגת, מתקדמת ומתפתחת.

"וכשמזהים מגמת ירידה מתמשכת של אמון במוסדות, במפלגות, בכנסת, ברשויות האכיפה ובמערכת המשפט - זה אומר דרשני. הציבור לא מטומטם, וכשהוא מייצר מגמות של ירידה באמון, זה ככל הנראה מעיד על בעיות עומק תשתיתיות. בלי אמון במשרדי הממשלה ובגופים הציבוריים נתקשה להיות מדינה משגשגת, דמוקרטית". 

להצעות ולתגובות: Ranp@israelhayom.co.il