הנערה עהד תמימי הכניסה את ההיסטריה התעמולתית נגד חוק הלאום להקשר הנכון. פתאום ברור למי החוק הזה כל כך מפריע. "זה חוק של גזענות ואפרטהייד", אמרה האייקון התעמולתי של המהפכה הפלשתינית והשמאל הישראלי.
הציבור הישראלי ברובו לא מתרשם מחוות דעתה, ומגלה חוסן מנטלי מרשים מול מתקפת הלוחמה הפסיכולוגית נגד חוק הלאום ובכלל נגד פצצות תעמולה. תמימי היא כמו פאווליק מורוזוב, ילד הפוסטר של המהפכה הסטליניסטית המתקדמת בבריה"מ.
אין ספק שהצטרפותה לקואליציה המוזרה נגד חוק הלאום - מסאיב עריקאת ועד ציפי לבני - היא זריקת עידוד לימין. בשבוע האחרון התברר שיש קבוצה לא קטנה של אנשי ימין שסובלים מחרטת קונים. הם רוצים להחליף את הסחורה שקנו. בראשם כמובן שר הביטחון (הכלכלי) שלך, משה כחלון, והקמב"ץ המשפטי שלו רועי פולקמן.
תמימי אמרה "אפרטהייד", והיא מתונה לעומת אלה המכנים את החוק "נאצי", אלה השואלים כמו א.ב. יהושע "למה מזכירים כל הזמן את המילה 'יהודי'?", ובעיקר אלה הטוענים כי הוא מפלה נגד הדרוזים (והאבחזים, מה איתם? והצ'רקסים?).
התופעה המדאיגה באמת היא מה שעושים יושבת ראש האופוזיציה ציפי לבני וקבוצת הקצינים הבכירים בדימוס. לבני הטריחה את עצמה לכפר בדואי כדי להתסיס ולהסית. אבי דיכטר, אדם שנלחם שכם אל שכם עם דרוזים, צייץ בסוף השבוע: "מה יש בדקות אלה לגברת ציפי לבני לחפש בביר מכסור? בשם פוליטיקה זולה וצינית היא מנסה להצית אש בין הבדואים לבין המדינה". דיכטר קיבל כמובן תגובה של דליי שופכין מהמהפכנים שמנסים "בדקות אלה" לשבש את הדמוקרטיה בישראל ולהלך אימים על השלטון ועל נבחריו.
ח"כ ציפי לבני בביתו של ח"כ סאלח סעד // צילום: מישל דוט קום
מה שיותר מדאיג מלבני הוא התנהלותם של עשרות קצינים בכירים בהובלת שלושה רמטכ"לים לשעבר, משה יעלון, בני גנץ ושאול מופז. זו תופעה מפחידה כשמכתבים של קצינים בכירים נותנים רוח גבית לפוליטיקה מסוכנת של סחטנות בדלנית. חלק מהדרוזים, באמצעות תעמולה שקרית ובצוותא עם הקצינים הבכירים, מפנים אקדח לרקת ממשלת ישראל. חלק אחר מבין שמנסים להפריד בין הדרוזים למדינה ולסכסך.
כזכור, הייתה עצירה בהליך החקיקה כאשר הנשיא ריבלין והיועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט התנגדו נחרצות לסעיף ההתיישבות המסננת. הסעיף שונה והפך למשהו אחר לגמרי. הנשיא והיועמ"ש לא העלו שום בעיה ייחודית לדרוזים או אף למיעוטים אחרים, וקשה להגיד שהם לא רגישים לבעיות חוקתיות. לכן יש משהו לא אמין בכך שאכרם חסון, חבר הקואליציה, נזכר אחרי שבוע שהחוק מפלה נגד הדרוזים. פשוט מגוחך.
הקצינים הבכירים שהתייצבו לימין הדרוזים כבר אינם מבחינים בכך שהם מתייצבים למאבק פוליטי מובהק כשהם לבושים במדיהם עם הדרגות, זאת בגלל החתימה הקבוצתית שלהם וציון הדרגות. בגלל ההיסטוריה העגומה בנושא הרמטכ"לים ושאר האלופים ותתי־האלופים כבר אינם ערים לפגיעה בדמוקרטיה. הרוח השלטת עכשיו היא למען הדמוקרטיה - צריך את הצבא. הדמוקרטיה, לפי התפיסה הזאת, היא משהו שצריך איכשהו לעקר מהשפעות העם הבוחר.
"חרטת קונים". משה כחלון // צילום: אלכס קולומויסקי
מה שהקצינים יכלו לעשות הוא קודם כל להרגיע את הדרוזים, שחוק הלאום לא יפגע בהם בשום צורה. כאן כמובן נכנסו לפעולה "אנשי הרוח", כותבי האותיות, שכנראה מתקשים בהבנת הנקרא. הם רק כותבים. גם אם הקצינים הבכירים בדימוס מתנגדים לחקיקה - וזו זכותם - הם משחקים באש כשהם מעודדים המרדה של העדה הדרוזית נגד המדינה.
ישראל נתונה כבר שנים ארוכות במהלך של מהפכה. זו איננה מהפכה של הסתערות בזק נוסח הפיכה צבאית או בולשביקית, אלא מהפכה איטית וארוכת שנים בסגנון מלחמת חפירות. כל הסימנים מעידים כי גופי ביצוע רבים במדינה כבר אינם נשמעים לשלטון הנבחר. הם מצייתים רק לפקודות של ההגמוניה האלטרנטיבית, בראשות בית המשפט העליון.
בית המשפט העליון מתעניין בכוח שלטוני לא פחות מאשר בשלטון החוק. צריך להמתין ולראות אם מנהיגי הדרוזים מסוגלים לקחת צעד אחד אחורה מפי התהום. יכול להיות שתמימי תעזור להם להבין לאיזו חברה נקלעו.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו