נדב שרגאי
צילום: מרים צחי
הנה עובדה שהזמן כמעט מחק מזיכרוננו: את הקדנציה השנייה שלו בראשות עיריית ירושלים חייב ניר ברקת לציבור הדתי־לאומי. ללא תמיכה משמעותית בציבור "הסרוג", ברקת היה מפסיד כנראה למשה ליאון את בחירות 2013. חמש שנים אחרי, בעיצומו של מרוץ דרמטי לראשות העירייה, שוב נוטה השיח הפרשני־פוליטי להצטמצם למאבק בין החרדים לבין החילונים. השיח השגור מחמיץ פעם נוספת את "הכוח השלישי" בירושלים - הציבור הדתי־לאומי, שכנראה יהיה שוב לשון המאזניים בין הגוש החרדי לגוש החילוני־מסורתי.
הדתיים־לאומיים בירושלים מונים כשליש מבעלי זכות הבחירה. בהשוואה לציבור החילוני הם מצביעים בשיעורים גבוהים יחסית. גם המודעות הפוליטית שלהם גבוהה. הם נגישים למועמדים ולמפלגות יותר מאשר הציבור הכללי, הן באמצעות חוגי בית אבל בעיקר באמצעות עלוני בתי כנסת ועיתונות מגזרית. למרות זאת, החיזור האינטנסיבי של המועמדים המובילים במרוץ לראשות העירייה אחר הקול הסרוג, סבוך וקשה מאי פעם בגלל הגיוון העצום שלו. הציבור הדתי־לאומי כבר מזמן אינו מקשה אחת. יש בו חרד"לים (חרדים־לאומיים) וכהניסטים, אורתודוקסים מודרניים וזרם מרכזי שגם בו יש גוונים שונים. הגיוון הזה ניבט לא פעם ממפת מוסדות החינוך ובתי הכנסת של הציבור הדתי־לאומי בבירה, שגווניו מרובים כמעט באותה המידה.
לכל אחד מארבעת המועמדים המובילים במרוץ בירושלים יש צורך כמעט נואש להגדיל ככל שניתן את פלח המצביעים הסרוג, שיתמוך בו. בלעדיו הוא יתקשה מאוד לעלות לסיבוב השני, ובוודאי לנצח:
* אצל זאב אלקין הדתיים־לאומיים הם ה"בייס" (פוטנציאל המצביעים המרכזי). הוא חייב לשמור עליהם כדי להעפיל לסיבוב השני. במקביל, הוא זקוק לתמיכה גם בקרב הציבור החילוני והמסורתי.
* עבור עופר ברקוביץ', שמעוז כוחו הוא הציבור החילוני המהווה מיעוט בעיר, הדתיים־לאומיים הם תוספת כוח הכרחית, שבלעדיה אולי לא יגיע לסיבוב השני.
* יוסי דייטש, המועמד החרדי שפורמלית טרם הודיע על התמודדותו, עדיין ממתין להחלטת דגל התורה אם תתמוך בו או במשה ליאון, אך הוא כבר מפרסם מודעות בחירות. אגודת ישראל החסידית תומכת בו. דייטש משוכנע שאם הליטאים החרדים מדגל התורה יפנו לו עורף ויעדיפו את ליאון, הציבור החרד"לי ישלים את ההיעדר הליטאי, ויאפשר לו להגיע לסיבוב השני.
* משה ליאון, שעדיין מקווה שדגל התורה הליטאית תתמוך בו, אינו בונה רק על תמיכה חרדית. הוא שואף להתחזק באמצעות אלקטורט מסורתי־מזרחי, שתומך בו כבר היום, אך בעיקר באמצעות הציבור הדתי־לאומי, שרובו מפוזר כרגע אצל מתחריו.
הפיצול מחליש ומחזק
על מידת פיצולו של הציבור הדתי־לאומי מעיד יותר מכל הפיזור של מועמדיו בין לפחות שמונה מפלגות שמתמודדות למועצה. הפיצול הוא מקור כוחו של הציבור הסרוג, שכן הוא מצוי במוקדי השפעה רבים, אבל הוא גם מקור חולשתו, שכן בניגוד לחרדים, הוא אינו מסוגל להציג חזית מלוכדת בנושאים המגזריים שחשובים עבורו. בחלק מהמקרים אף קיים חשש שרשימות שמועמדיהן מזוהים עם הציבור הדתי־לאומי, כלל לא יעברו את אחוז החסימה ויבזבזו לציבור הדתי־לאומי קולות רבים.
שלושה מבין המועמדים - אלקין, ליאון ועזריה - באים מהציבור הדתי־לאומי, והם שילבו או ישלבו ברשימותיהם דתיים־לאומיים. ליאון כבר שילב ברשימתו את עו"ד יואל בורשטיין, בוגר ישיבת הר עציון שעלה ארצה מצרפת.
המועמד החילוני, עופר ברקוביץ', שילב ברשימתו את אלעד מלכה ה"סרוג", חבר הליכוד ומנכ"ל האגודה לזכות הציבור לדעת, וגם את יוסף שפייזר ויערה שילה, חברי הבית היהודי, וכן את עו"ד דן אילוז, בוגר ישיבת הכותל, שניהל פרויקטים בתחום ההסברה במועצת יש"ע.
לכך יש להוסיף את שתי הרשימות הדתיות־לאומיות שמתמודדות בבחירות למועצה: הבית היהודי בראשות סגנית ראש העיר חגית משה; וירושלים המאוחדת, בראשות אריה קינג. גם סגנית ראש העיר יעל ענתבי, מהקהילה הדתית־לאומית בפסגת זאב, רצה למועצה בראשות רשימה שכונתית. אפילו יוסף קנדיאטי, מהרשימה החדשה צעירי ירושלים, הוא פעיל מוכר בציבור הדתי־לאומי בירושלים, ולשעבר איש הבית היהודי.
שני חצאי גמר
כיצד מחזרים המועמדים לראשות העיר אחר הציבור הדתי־לאומי, מלבד שילוב של מועמדים ומועמדות סרוגים וסרוגות ברשימותיהם? אלקין וליאון גייסו לעזרתם רבנים, אף שהשפעתם הממשית על ציבור הבוחרים הדתי־ציוני אינה ברורה. הרבנים דב ליאור, שלמה אבינר, יעקב מדן וראש ארגון רבני צהר, הרב רפי פוירשטיין, תומכים באלקין. לעומת זאת, הרב יוחנן פריד, יו"ר בית מרכז הרב קוק בירושלים, וגם הרבנית אסתר שטרנברג, רעייתו של הרב עמיאל שטרנברג - תומכים בליאון.
דייטש פרסם מכתב פתוח לתושבי העיר עם קריצה לציבור הדתי־לאומי, שבו הבטיח להיאבק נגד הקפאת הבנייה בירושלים ולהתמרד נגד הנחתות מלשכת רה"מ בעניין זה. דייטש יותר מרומז שכאשר רה"מ הוא הפטרון הפוליטי של ראש העיר, אלקין נניח, ראש העיר לא ירגיש חופשי להפעיל את הלחץ הנדרש כדי להפשיר בנייה בירושלים. גם אלקין מתבטא בעניין זה ומבטיח שראשית לכל, טובת ירושלים היא שתעמוד לנגד עיניו. אלקין, אגב, פנה בשנים האחרונות לנתניהו כבר כמה פעמים בדרישה להפשיר את הבנייה המוקפאת בגבעת המטוס ובמקומות נוספים בירושלים.
הפרשן הפוליטי עמית סגל המשיל לפני שבועות אחדים את המאבק המרובע, המתנהל עתה על ראשות עיריית ירושלים, לשני חצאי גמר: חצי גמר חרדי וחצי גמר דתי־לאומי. בחצי הגמר החרדי מתחרים זה מול זה דייטש וליאון, כאשר ליאון מייחל לתמיכה בו מצד דגל התורה, ולפרישה של דייטש מהמרוץ עקב כך. אלא שגם אם דגל התורה תימנע מלתמוך בדייטש, אין כרגע ביטחון שדייטש ייסוג ממועמדותו.
בחצי הגמר הדתי־לאומי מתחרים ביניהם אלקין וברקוביץ'. ברקוביץ' החילוני גדש את רשימתו בדתיים־לאומיים מכל הגוונים והצבעים, והוא מזכיר לאלקין את חטאיו כחבר קדימה. אלקין, השר לענייני ירושלים, בעצמו סרוג ובעל קו ניצי בדרך כלל בנושאים מדיניים - נהנה מתמיכה טבעית בקרב הציבור הדתי־לאומי הרחב, וממוניטין טוב של שר בכיר וחבר קבינט. הוא הצליח לגייס לצידו גלריה מרשימה של רבנים מהציבור הדתי־לאומי, וגם תמיכה של רה"מ בנימין נתניהו.
למשחק שותפים גם המתמודדים שהסקרים אינם מעניקים להם סיכוי, כמו רחל עזריה, יוסי חביליו ומשה אפשטיין החרדי, שיש להמתין ולראות אם אכן יישארו כולם במרוץ עד יום הבחירות. גם לכך תהיה השפעה על תוצאות שני חצאי הגמר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו