ימי הסגר גורמים לנו לשנות את ההרגלים שלנו עם שגרה חדשה ולא מוכרת. אין עומס בכבישים, הילדים נשארים בבית ולא הולכים לבית הספר ואנחנו נמצאים במרחב אחד רק עם המשפחה המצומצמת. "מצב זה נותן לנו הרבה זמן עם עצמינו והרבה שקט שהיה חסר לנו", אומרת גלית לביא שרים, רופאת שיניים ומאמנת לבריאות. "במקום ליפול למרה שחורה ולקורבנות, קחו כמה נשימות והבינו שיש כאן שינוי שיכול להביא עמו הזדמנות. חשוב לעשות מדיטציה, לצאת החוצה כמה שאפשר, לקרוא, ללמוד, להודות על מה שיש לנו, לאכול בריא ולעשות ספורט".
עקרונות אלו הם רק חלק מטרנד חדש שכבר מתחזק בעולם ונמצא בחיתוליו בישראל – אימון לבריאות. לא מדובר בתפריט דיאטה או בתכנית אימונים קשוחה, אלא מדובר בתכנית אימונים אישיים מקיפה, שמעמידה את הבריאות הנפשית והפיזית במרכז הבמה.
לביא שרים מכפר סירקין למדה ומאמנת כבר מספר שנים בגישת אימון לבריאות, מקצוע שככל הנראה יהיה מבוקש מאד לאחר מגפת הקורונה, כשאנשים מתחילים להבין שיש אפשרות להכין אוכל בריא יותר, שאפשר להפחית מתחים באמצעות נשימות ומדיטציה ולשמור על חיים טבעיים יותר.
"אימון לבריאות הוא למעשה תהליך של שינוי בריאותי מקיף. הסיבות לפנייה לטיפול כזה הן מאד מגוונות, החל ממחלה כמו סכרת או מחלת לב ועד למי שרוצה לעשות יותר ספורט או שינוי תזונתי", אומרת לביא שרים. "אני רופאה במקצועי, ולתפקיד שלי אני באה למטופל כמומחית, כשהוא צריך להקשיב לייעוץ שלי ולקבל אותו. לעומת זאת, בעולם של אימון לבריאות, המומחה הוא האדם עצמו שבא לטיפול. השיטה נושקת לתחום הקואצ'ינג, ההבדל הוא שבאימון לבריאות אנחנו עוזרים למטופל למצוא את המוטיבציה מתוך הכוחות שלו, וכך לנתב את הדרך שמתאימה לו".
לביא שרים מספרת על הדרך הקשה שהביאה אותה לבחור באימון לבריאות, ואומרת כי, "כל חיי התעניינתי בנפש ועברתי המון קורסים בנושא. את האימון לבריאות מצאתי כשאיבדתי את אבא שלי והרגשתי שאני מוכרחה למצוא לעצמי מרפא לעצבות גדולה שמילאה אותי. התחלתי לחקור, וגיליתי עולם שלם של כלים מדהימים".
תקשורת בריאה עם הסביבה
מי שעברה טיפול כזה היא ליאורה (56) מתל אביב. "רציתי לשפר את התקשורת שלי עם הסביבה ולהבין את המניעים שלי, כך שהדחף שלי לתחילת האימון לכאורה לא היה קשור לבריאות", היא מספרת. "בשיחות הראשונות עלתה השאלה מה בריאות כוללת ועברנו על כל מיני פרמטרים, חלק מהם פיזיים, חלק מהם קשורים בביטוי עצמי ותקשורת עם המשפחה. להבדיל ממה שנהוג לחשוב, שבריאות קשורה אך ורק בגוף, הבנתי שבריאות זה מושג הרבה יותר רחב ממצב פיזי".
מה היה שונה מטיפולים אחרים שעשית?
"הייתי בכל מיני שיטות וסדנאות והרבה פעמים הרגשתי ששם מצמידים אותי לקיר או מובילים אותי אל הקצה כדי שיצא העומק. פה זה למעשה הפוך, הטיפול נעשה ממקום מאוד אמפתי, לא שיפוטי, יש מקום להקשבה וחמלה. אין גם שום ציניות, מה שהיה חדש עבורי כי העולם שלנו מאוד כזה. בתחילת הטיפול התבקשתי להיזכר במקרים בהם חוויתי הצלחה או במקרים בהם הרגשתי טוב עם עצמי, זאת לעומת שיטות אחרות שבהן מחפשים את המקומות החשוכים שבהם חווינו חוסר הצלחה. באימון לבריאות מחפשים את הנקודות החיוביות, כמו איך מתרוממים ממשבר כדי להתחבר לכוחות הפנימיים ולחוזקות".
איך השינוי שעברת בטיפול ניכר בך?
"בקונפליקט מול אנשים הייתה לי נטייה לחשוב שאני צודקת, ועם הטיפול למדתי להסתכל פנימה ולחשוב מה אני באמת חושבת על הסיטואציה. במקום להאשים למדתי להגיד מה אני מרגישה או צריכה, כך קל יותר לאנשים להתייחס אליי בצורה נעימה כי הם לא תחת מתקפה, כך שהמטרה שלי הושגה".
מאחות למאמנת
מלי לוי מראשון לציון היא אחות במקצועה כ-27 שנים ומזה כעשור היא מנהלת את מחלקת ניתוחי הלב של בית החולים אסותא רמת החייל. אל אימון לבריאות היא הגיעה לדבריה במקרה. "בהסתכלות לעומק ותוך כדי מיקוד של מה בדיוק אני אוהבת, גיליתי על עצמי שמפגש עם אנשים מבולבלים, חרדים, שחרב עליהם עולמם ביום אחד, הוא המקום בו אני צריכה להיכנס לתמונה. האתגר שלי הוא להפוך להם את המציאות שהם רואים בעיניהם, להראות להם את הצד החיובי שבעניין, את האור שניתן לראות דרך השחור. כשהם יוצאים ממני עם חיוך ותקווה אני מאושרת ומרגישה שייעודי בעולם הושג ברגעים אלה", היא מספרת.
"עצם היותי אחות נותן לי המון רקע וידע על בריאות והשגת הבריאות, רכשתי לאורך השנים כלים שנמצאים עמי ועוזרים לי לתת את המענה הטוב ביותר. באימון לבריאות אין עשה ואל תעשה, הדרך המנווטת בין האדם עצמו לבין המאמן היא הקסם שנרקם בכל פעם מחדש עד להשגת היעד והמטרה של המתאמן", משתפת לוי.
לוי מאמינה שכל תהליך הוא חלק מהאימון שלה לא פחות מאשר התהליך שעובר המתאמן. "אצל אחת המתאמנות שלי היה עניין של קושי במציאת הרוגע, השקט והשמחה במצב של חיים חדשים אליהם נקלעה. תוך כדי השיחות שלנו היא למדה להתייחס לדברים הקטנים של היומיום, היא התחילה תהליך של הודיה על מה שיש לה, של שאיפה לדברים שהיא רוצה תוך כדי נקיטת פעולות ויצירת חזון להשגתם. התהליך היה מקסים".
משנים את השפה
לביא שרים אומרת: "אחד הדברים המדהימים שלמדתי באימון, ואותו אני מעבירה הלאה, הוא שינוי השפה. המטרה שלי היא שאנשים יורידו את השוט הזה שאנחנו נמצאים תחתיו כל הזמן, להוציא את הייאוש מתהליכים של שינוי, להוציא את המאבק, את החרטות, את הביקורת העצמית, ולהכניס במקומם חמלה ותקווה".
לדבריה, "הרבה פעמים אנחנו רוצים לעשות שינוי בחיים שלנו, ואפילו אם ננסה אלף פעם ולא נצליח, צריך להמשיך לנסות. בתהליך של אימון לבריאות אנחנו מנסים להבין מה ההתנגדויות. לפעמים בטיפול אנחנו מבינים שאנשים אומרים לעצמם משפטים כמו 'את אף פעם לא תצליחי', ומבינים שמישהו היה אומר להם את זה בעבר והם חזרו על זה והפנימו, כך ששינוי השפה משמעותי בטיפול הזה. האימון למעשה לוקח מעולמות המיינדפולנס, הפסיכולוגיה החיובית והשיטה המוטיבציונית. מדובר בדרך שמותאמת לכל מטופל בנפרד, יש לכל מטפל המון כלים ואנחנו מוצאים ביחד את מה שהכי מתאים כדי שהאדם יעבור את השינוי המיטבי".
לביא שרים מספרת על שינוי משמעותי שעבר אצלה מתאמן. "אחד השינויים המשמעותיים שעבר אחד המתאמנים שלי היה כשהוא הצליח למצוא רוגע, שלווה ובריאות לאחר שחרור התנגדויות סביב אכילה כפייתית. הוא הגיע אליי לאחר שניסה המון דיאטות שלא צלחו, ובעזרת הקשבה שלי אליו, ובהמשך הקשבה שלו לגוף שלו, יחד עם עבודה ומשימות לאורך כל התהליך,
גוף ונפש הוא הצליח להוריד 25 קילוגרמים. החלק הכי חשוב מבחינתי היה כשהוא הצליח להביא רוגע לחיים שלו. אמנם זה לא קסם ומדובר בעבודה פנימית משמעותית, אבל זה בהחלט תהליך קסום".
איך מודדים את ההצלחות?
"אנחנו מלמדים פחות למדוד הצלחות ולהתחיל בצעדים מאד קטנים. תמיד יש תוצאות בתהליך הזה אך הן לא תמיד מה שקיווינו להן מההתחלה, מאחר שבמהלך האימון מבצעים שינוי היקפי של מספר דברים במקביל. מספיק שאדם מעניק לעצמו חמלה לכל דבר שהוא עושה ואז יש לו הרבה יותר ניקיון פנימי. מי שרצה לרדת במשקל בהתחלה, לעיתים מבין שאולי הוא לא ירד אך הוא למד לחיות עם מה שיש ולהודות על כך. בדרך כלל, ברגע שאנחנו מורידים התנגדויות וחיים בשלום עם עצמינו, הרבה יותר קל לנו בחיים. פתאום אין בעיה ללכת לעשות כושר לדוגמה כי יש משהו הרבה יותר גדול שהשתנה. במהלך האימון מורידים את המילים 'חייב' ו'צריך' מהלקסיקון".
לביא שרים מבהירה כי, "התהליך הוא לא טיפולי, אנחנו לא מוסמכים להיכנס לפסיכואנליזה. אם יש מצב בריאותי פסיכיאטרי אנחנו ממליצים ללכת לרופאים מוסמכים. לפעמים אנחנו יכולים להגיע למסקנה שאנחנו עושים את האימון אבל שולחים את המטופל לנטורופת, תזונאית או מאמן כושר להשלמה".
השינוי בנווה תרצה
ענת לייכטר ממזכרת בתיה היא עובדת סוציאלית שלמדה גם היא אימון לבריאות. "העבודה הסוציאלית מתערבבת בתחום הביו-פסיכו-סוציאלי של האדם ומחברת בינו לבין הסביבה. הערך המוסף שלי כמאמנת שהיא גם עובדת סוציאלית הוא בסיס הידע הרחב שיש לי בתחומי הבריאות והרווחה על תהליכים נפשיים וחברתיים המשליכים על התנהגות האדם. האימון מאפשר לי לסייע למטופל לקחת אחריות על חייו ולבצע שינוי", היא אומרת.
מהם הדגשים שלך לאימון לבריאות?
"בתחילת אימון מלמדים את המתאמן ליצור מפה של תחומי החיים החשובים לו, לרבות רמת שביעות הרצון מהם, ולאחר שהמתאמן יצר מפה מסייעים לו לסמן את היעד אליו הוא מעוניין להגיע. במהלך האימון משרטטים יחד את הדרך, המאמן מסייע למתאמן לארגן לעצמו את הצידה לדרך".
בנוסף, לייכטר מסבירה כי יש שלושה כללים בסיסיים שנעוצים בשיטה החדשנית. הראשון שבהם הוא שאילת שאלות: "יש לשים סימן שאלה בסוף משפט, לעורר ספק האם הדרך בה המתאמן הולך היא אכן היא הדרך הטובה עבורו, האם יש דרך אחרת? בוחנים את הדרכים החלופיות מתוך הבנה שכל הדרכים מובילות לאותו יעד, אבל יש לבחור את הדרך שהכי נכונה לי, שהרי לכל אחד מתאימה דרך משלו. השני הוא חילוץ הפתרון והתשובה מפי המתאמן עצמו: מה נכון לו, מה מתאים לו. דגש חשוב שמאוד קשה לנו כבני אדם ליישם, מאחר שהתפיסה היא שכשאנחנו נותנים לאחר עצות מניסיוננו, אנחנו לרוב מיטיבים עמו. במקרה זה, התרגול יהיה ללמוד להקשיב לאחר ולהשהות את התגובה המידית. השלישי הוא להודות על הקיים ועל הטוב: במילים אחרות, לראות את חצי הכוס המלאה. הנטייה הטבעית של רובנו היא לראות את חצי הכוס הריקה. חשוב להקפיד על מחשבות אודות מה אנחנו מרוויחים מהתהליך ולא כאלה הסובבות סביב מה אנחנו מפסידים".
לייכטר משתפת בתהליך משמעותי שעברה ואומרת: "במסגרת הסטאז', בחרנו לתרום לקהילה ולבצע תהליך אימון קבוצתי לאסירות בכלא נווה תרצה, במהלכו התברר כי התהליך השפיע מאד על חלק מהמתאמנות, אולם הוא עוד יותר השפיע ולימד אותי על עצמי כאשה וכמאמנת".
במהלך האימון, לייכטר למדה שגם במסגרת נוקשה וסיזיפית, בה לכאורה אין בחירה, ניתן לבחור מה טוב ונכון עבורנו. "האסירות למדו להוקיר תודה לדברים הטובים בחייהם גם במסגרת הכלא, הן בחרו מה נכון עבורן מבחינת המזון, גם כשהבחירה מאד מצומצמת. כך לדוגמא, אחת האסירות ביקשה להיגמל משתיית קולה ולעבור לשתיית מים, ובסוף התהליך היא הייתה גאה בשינוי שעברה, היא דיברה במושגי הצלחה שהיו חסרים לה במהלך חייה".
לייכטר מוסיפה כי, "האסירות רכשו כלים שיסייעו להם לשרוד בכלא. הן דיווחו שעשו שימוש בדמיון מודרך, נשימות להרגעה, בחירת מילים ושימוש בשפה מיטיבה. לי היה שיעור משמעותי במניעת שיפוטיות וקבלת כל אדם כפי שהוא, וזה מה שאימון לבריאות מלמד אותנו למעשה, לחזור לחיים פשוטים ורגועים יותר, זו הבריאות האמיתית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו