בעלי רשתות הכושר זועמים: "החלטה מקוממת; איך אפשר לחיות ככה?"

ההחלטה של הממשלה הלילה (שישי) על סגירה אפשרית של מכוני הכושר, הצליחה לקומם את בעלי חדרי הכושר.

חיים פרנקל , מנכ"ל ובעלי Space ונציג מועדוני הכושר בישראל אמר ל"ישראל היום" כי "הממשלה מזגזגת כל כל ימים עם החלטות אחרות. רק לפני שלושה ימים ועדת הקורונה החליטה להשיב לחיים את הענף משום שאין חשש אמיתי בהדבקה בחדרי הכושר. כך שההחלטה לסגירה מחודשת שלנו הן בגדר רמיסת החלטה דמוקרטית שהעבירה הכנסת.  

שום דבר לא השתנה בתחום שלנו בשלושה הימים הללו. התחלנו להניע שוב את חדרי הכושר והחזרנו את העובדים. איך אפשר לחיות ככה? יש עובדים ולקוחות, יש התחייבויות לבעלי הנכסים והלוואות. ניסינו להגיע לגורמי משרד הבריאות בעזרת מכתבים והודעת וואטסאפ אבל אף אלא לא מדבר איתנו. זה פשוט הלם. עשינו מלחמה בשבוע האחרון והוכחנו שההחלטה שנעשתה לגבינו שגויה ושוב הוחלט לסגור. אולי זה פופוליסטי, אני לא יודע למי אנחנו מכאיבים שכל רגע מחליטים משהו אחר״.

על משמעות הסגירה אומר פרנקל: "זו תהיה הפעם השלישית שאנחנו צריכים להוציא את 800 העובדים שלנו  ללשכת התעסוקה ולהיות נטל על מדינת ישראל וכן נצטרך לאכזב את מיליון וחצי הלקוחות של כל הרשתות. מדובר ב- 140,000 עובדים בכל התעשייה. בנוסף מדובר פה שוב באמון של לקוחות שנפגע. נאבקנו חודשיים לחזור לעצמנו.

אנחנו רואים מה קרה בעולם ואנחנו יותר מקפידים ועובדים על פי התו הסגול. מקבלים פה החלטות בלי ישיבה עם הענף ועם התעשייה. אלה אנשים שמעולם לא היה בחדר כושר. ראיתי את פרופסור גרוטו עושה סיור במסעדות ובערים שונות אבל הוא לא עשה אפילו סיור אחד במועדוני הכושר.

אני לא יודע מה הוא רואה בעיני רוחו, אבל חדרי הכושר הם מאד גדולים. לאורך כל הסגירה הראשונה לא קיבלנו כלום מהמדינה. מדברים על תוכנית הפיצוי הקרובה של פיצוי של 15% מהמחזור. ההעמסה של שכר הדירה בתחום שלנו לבד היא 25-30% מהמחזור. זה אומר שגם אם אקבל 15% פיצוי, אני אצטרך להביא את הכסף מהבית", הוסיף. 

לגבי ההפסדים בענף אמר "עד לאמצע יוני ספגנו הפסדים של 202 מיליון בכלל הענף. הערכה היא שעד היום מדובר בכ- 250 מיליון שקלים. אני לא בא ללמד את ראש הממשלה על כלכלה אבל אני יכול ללמד אותו על ניהול ועל הפסדים. לא פותחים עסקים כמו אקורדיון, יש פה אנשים. נכון לעכשיו סגרו את שעריהם 200 מועדונים בישראל, זה 10% מהתעשייה. מתוך 140,000 עובדים, 42,000 לא חזרו מהסגר הראשון ועלינו ל 68,000 בשבוע שעבר בעקבות הסגר השני. אין לנו מושג מה יקרה".

גם ניר כהן, ממנהלי מועדון "סאבטרה" בתל אביב שותף לזעם ולעוגמת הנפש: "אנחנו חווים פשוט רכבת הרים נפשית של חרדות, של אי ודאות, הן ברמה האישית והן ברמה העסקית. מאוד קשה להתנהל ככה כשלא יודעים מה יהיה מחר בבוקר. זו מאניה דיפרסיה בחסות המציאות. לסגור הכל זה הפתרון הכי קל ופשוט. אבל זה לא מחזיק מים ואי אפשר להתמיד בזה לאורך זמן. הייתי מצפה שיתנו לי הגבלות והנחיות שאיתן אוכל להמשיך לפעול בפעילות מצומצמת אבל וודאית שזו הסיטואציה ובואו נעבור אותה ביחד".

"גם בפן הכלכלי, מן הסתם, אנחנו בחוסר יציבות משוגע. רק שיקמנו את המועדון אחרי הגל הראשון, חודשיים עבדנו ותוך יומיים חזרנו המון צעדים אחורה. זה בעיקר משרה חוסר ביטחון כלפי המתאמנים, הם חוששים להגיע לפה, אנחנו רואים את הסיפור הזה בתנועתיות של החדשים שרוצים להגיע, בהקפאות מנויים, בביטולים. אנחנו מנסים לעשות כל מה שאפשר כמובן בפתרונות יצירתיים- כמו אימוני חוץ או זום, אבל לא ככה בונים את זה, לא ככה אפשר להתעסק בבנייה של עסק". 

"אני מרגיש שכרגע אנחנו נמצאים פשוט במקום של לשרוד. רק לעבור את התקופה הזאת, מתוך איזושהי בהירות של מתישהו זה ייגמר ואז נחזור לשגרה נורמלית כלשהי, אבל כרגע פשוט מאד אי אפשר לבנות ככה שום תוכנית עסקית, שום תוכנית כלכלית כי אי אפשר לדעת מה יהיה. זה משפיע על הכל, זה משפיע על חוזה שכירות עם בעל הבית, זה משפיע פה על המתאמנים ועל הנחות שצריך לעשות, הקפאות וביטולים. זו תקופה שלא חוויתי כמותה מעולם, מבחינת הלחץ שיש עליי. גם כשפתחתי את העסק לא הייתי נתון לכזה לחץ".

למרות שהבריכות היו על הכוונת, לא הוחלט לסגור אותן. לדברי דורון שימחי, מנהל מחלקת הספורט של החברה העירונית רחובות: "בבריכות לא נדבקים. יש כלור במים וזה מחטא ומדובר באוויר הפתוח. חבל שמבלבלים את הציבור. אם יוחלט לסגור, ההשלכות הכלכליות תהיינה קשות כי כל הבריכות הוציאו עובדים לחל"ת. החזירו את העובדים ויצטרכו להוציא אותם שוב. אנחנו בבעיה קשה. התכוננו לעונה הזו והשקענו כך הרבה. יש פה הרבה עובדים ומשפחות. ההפסד הוא עצום. אני רוצה להתפלל שזה לא יקרה כדי שאנשים יחזיקו מעמד כלכלית". 

בהכנת הידיעה השתתף לירן אוהלי

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו