"הבנתי שזה עלול לעלות לי בחיי" | גלית גוטמן בטור מיוחד

לא היה רגע אחד ברור שבו החלטתי לבדוק אם אני נשאית של מוטציה בגן BRCA המעלה את הסיכוי לחלות בסרטן השד, הרי בדיקת הנשאות לא תשפיע רק עליי, היא תשפיע גם על הבנות שלי • חששתי מההתמודדות עם התוצאות אם חלילה תהיינה חיובית, פחדתי לדעת, אך הבנתי שהבחירה לא לדעת היא מסוכנת יותר

גלית גוטמן. צילום: אור דנון

כולנו נחשפים למחלת הסרטן בדרך זו או אחרת. אין כמעט אדם שלא מכיר מישהו שחלה או נפטר מהמחלה בסביבה הקרובה שלו. ובכל זאת, רובנו מעדיפים לחשוב שזה לא יקרה לנו. בטח שאני – צעירה, שמקפידה לבצע פעילות גופנית ושומרת באדיקות על תזונה בריאה. סרטן תמיד נראה לי כמו משהו שקורה לאנשים אחרים, ברור לי שזה מנגנון הגנה, אבל הוא עובד שעות נוספות.

אבל אחרי שנחשפתי לנתונים באתר של עמותת "גנים טובים", הבנתי שאני חייבת להיבדק. אני אישה, אני אימא, ואני ממוצא אשכנזי. במשך שנים לא היה לי מושג שקיים דבר כזה שנקרא מוטציה בגן BRCA, מוטציה שמעלה את הסיכון לחלות בסרטן שד עד 80% ובסרטן שחלה עד 50%.  והנתון המדהים הוא שאחת מכל 40 נשים ממוצא אשכנזי מלא או חלקי נמצאות בסיכון גבוה יותר לשאת את המוטציה הגנטית הזו, גם אם אין להן רקע משפחתי של סרטן. ההבנה הזו הכתה בי – איך זה שאף אחד לא דיבר על זה איתי קודם? איך נשים לא רצות להיבדק?

אני לא אשקר – הפחד מלדעת קיים. יש משהו מנחם בלחשוב ש"לי זה לא יקרה". רבות מאיתנו מעדיפות לטמון את הראש בחול ולעסוק בצרות ההווה. כולנו רוצות להאמין שזה לא קשור אלינו. שאצלנו אין את זה. שאולי עדיף לא לחשוב, לא לשמוע, לא לראות.

שירה וגלית גוטמן בקמפיין / צילום: אור דנון

אבל אם זה כן קורה? מה אם אני נשאית של אחת המוטציות בגן BRCA ואף אחד לא הזהיר אותי, אף אחד לא נתן לי הזדמנות להגן על עצמי? איך אפשר לחיות עם הידיעה שיכולתי להקדים תרופה למכה ולא עשיתי את זה?

אני מודה שלא היה רגע אחד ברור שבו החלטתי לבדוק את עצמי. הרי בדיקת הנשאות לא תשפיע רק עליי. היא תשפיע גם על הבנות שלי. חששתי להלחיץ אותן. והאמת, שחששתי בעצמי. חששתי מההתמודדות עם התוצאות אם חלילה תהיינה חיובית.

בנותיי כבר בוגרות, ואני יודעת שאם אני נשאית של אחת המוטציות בגן BRCA, הן יצטרכו להתמודד עם החלטות קשות בעצמן. אבל אם אני לא אבדק בעצמי – אני פשוט משאירה אותי ואותן בחשכה. בלי אפשרות להיערך. בלי מידע. אם אני אחשוש להיבדק – איזו דוגמא אני אהיה עבורן?

תהליך הבדיקה הוא פשוט יחסית ואפשר לעשות אותו "על הדרך". זו בסך הכול בדיקת דם פשוטה ולא פולשנית בקופת החולים. לא מדובר בהתמודדות עם בירוקרטיה רפואית מסורבלת, שכן לרוב אין צורך אפילו בהפניית רופא.

אני מכירה הרבה מאוד נשים, בנות גילי צעירות יותר, בוגרות יותר שעלולות להיות נשאיות אבל הן אינן מודעות, ולכן לא ייגשו לבצע את הבדיקה. היה חשוב לי להתגייס לפעילות העמותה ולהעלות מודעות. המתנה שלי אילכן לכובד שבוע האישה הבינלאומי, רק להגיע את המידע. עכשיו תורכן, כל מי שעומדת בקריטריונים של הסיכון פשוט לעשות את הצעד ולהיבדק, אפילו אם אין רקע משפחתי ואם יש כזה על אחת כמה וכמה.

חשוב לי לציין, אם את מגלה במקרה שאת נשאית של מוטציה בגן BRCA, יש לך הזדמנות להציל את חייך. את תהיי במעקב רפואי קבוע, תוכלי לבצע בדיקות תקופתיות שיגדילו משמעותית את הסיכוי לגילוי מוקדם – וכשמדובר בסרטן, גילוי מוקדם מציל חיים. קיימת אפשרות לבחור לבצע ניתוחים מפחיתי סיכון ולהקטין את הסיכוי לחלות בצורה דרמטית. בנוסף, אם תדעי שאת נשאית, תוכלי לעזור גם לשאר בני המשפחה שלך – אמא, אחיות, דודות ובנות – להיבדק בזמן ולהגן על עצמן.

ומה שרבים לא יודעים – המוטציה הגנטית הזו יכולה לעבור בתורשה גם מהאב, והיא רלוונטית גם לגברים. גברים נשאים נמצאים בסיכון מוגבר לסרטן השד והערמונית, וגם הם יכולים להעביר את המוטציה לילדיהם – בנים ובנות כאחד. זו לא רק בדיקה של נשים, זו בדיקה של משפחות.

     

הצגת פוסט זה באינסטגרם

           

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎Good BRCA Genes - גנים טובים‎‏ (@‏‎good.brca.genes‎‏)‎‏

אם את ממוצא אשכנזי, אפילו חלקי, גשי להיבדק בבדיקת הסקר לאיתור מוטציות בגן BRCA. ומלפני כמה שבועות גם קיימת בסל גם אופציה לנשים ממוצא אתיופי לבצע את הבדיקה, שכן נמצא שאחת מכל 60 נשים ממוצא אתיופי עלולה להיות נשאית. הבדיקה הזו היא מתנה לעצמי, ובעיקר – לבנות שלי. אני האימא שלהן ואני חייבת להיות שם בשבילן, גם כשקשה. הבחירה לא לדעת היא הבחירה הכי מסוכנת שיש.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר