בשנים האחרונות תופעת הידוק וחריקת השיניים, "ברוקסיזם", הפכה נפוצה יותר, כאשר מגמות של לחץ וחרדה מתגברות, נראות בבירור באוכלוסייה. המלחמה, הגזירות הכלכליות ומצבים של חוסר ודאות יכולים להוביל לעלייה במתח הנפשי, המשפיע גם על תפקוד הגוף.
נתונים ממרפאות שיניים ומרכזי בריאות מדווחים על עלייה בכמות המטופלים הסובלים מחריקת שיניים, במיוחד בשעות הלילה. תופעות אלה לא רק גורמות לאי נוחות, אלא עלולות להוביל לנזקים חמורים כמו שחיקת השיניים, כאבים במפרק הלסת, כאבי ראש כרוניים, ואף הפרעות בשינה.
"ברוקסיזם שייך למשפחה של פעולות אוטומטיות בשינה, כמו הליכת לילה, הרטבת לילה, אלימות מתוך שינה, אכילה מתוך שינה", מסביר פרופסור ירון דגן, ראש מערך השינה של מכבי שירותי בריאות ואסותא. "מדובר בפעולות אוטומטיות שמתרחשות אצל אנשים שהשינה שלהם עמוקה, ופעולות כאלו לא מעירות אותם. מדובר בהפרעות ממשפחת הפאראסומניה, הפרעות שלרוב שכיחות בילדות והולכות ופוחתות עם ההתבגרות. ברוקסיזם חריג בכך שהוא לא פוחת באופן משמעותי עם הגיל.
"ברוקסיזם גורם לשחיקה של השיניים ומאוד משפיע על החניכיים. בנוסף לכך, יש אנשים שסובלים שנים מכאבי ראש ולא יודעים מה המקור לבעיה, ובסוף מגלים שזה בגלל חריקת שיניים. מכיוון שזה נעשה בשינה עמוקה, הבקרות הרצוניות שאנחנו מפעילים בערות מאוד נמוכות. אם היינו חורקים שיניים באותו אופן במהלך היום, מאוד מהר הכאב היה עוצר אותנו. אבל בגלל שמדובר במצבים של שינה עמוקה, אנחנו לא מבחינים בזה.
"רוב האנשים לא ידעו שהם סובלים מברוקסיזם. מצבים של חסך בשינה, של מתח ולחץ נפשי, יכולים להגביר את התדירות של חריקת השיניים. כשמדובר בילדים ונוער, בשכיחות מאוד נמוכה מדובר בתופעה שהיא נפשית, אלא כאמור, ביולוגית. אך אם זה מדובר בתופעה שמופיעה בהתבגרות או בבגרות, היא לרוב תהיה קשורה למתח או לחץ נפשי".
כריס נייוולט, פסיכולוג רפואי מומחה ומרצה בחוג לפסיכולוגיה רפואית במכללה האקדמית תל אביב יפו, מוסיף כי, מנקודת מבט פסיכופיזיולוגית, הברוקסיזם הוא ביטוי לקשר ההדוק בין מערכת העצבים האוטונומית למתח שרירי, המתבטא בהפעלת המערכת הסימפתטית בתגובה לאיום (סטרס).
"כאשר אדם חווה מתח, גופו נכנס למצב עוררות מוגבר, מה שמגביר את מתח השרירים ועלול לגרום לחריקה לא מודעת של השיניים. תהליך זה מכונה 'סומטיזציה' – ביטוי גופני של מצב רגשי. למעשה, ניתן לראות בכך דוגמא ל 'גוף המדבר' – כפי שדמעות הן תגובה פיזית לעצב וסומק הוא תגובה פיזית להתרגשות, כך גם חריקת שיניים יכולה להיות ביטוי למתח ולחץ פנימי".
המלחמה המתמשכת בישראל הביאה לעלייה משמעותית ברמות הסטרס באוכלוסייה כולה, וכתוצאה מכך גם לעלייה בשכיחות תופעות פסיכוסומטיות, תופעות בהן מרכיבים נפשיים משפיעים או באים לידי ביטוי דרך תהליכים פיזיולוגיים. יש לציין כי תקופת המלחמה הגיעה זמן קצר לאחר מגפת הקורונה, שגם היא היוותה מקור ללחץ כרוני ממושך. בשני המקרים, מדובר במתח שקשה לפרוק, שכן מדובר באיומים מתמשכים שאין לאדם שליטה ישירה עליהם. תחושת חוסר האונים שנלווית לכך עלולה להעצים את המתח הפנימי ולהגביר את הסימפטומים הגופניים.
איך מאבחנים?
ד"ר מתן אידלמן, רופא שיניים מ”ד"ר לוינגר אסתטיקה רפואית“ מקבוצת דנאל, מסביר כי, "האבחון הראשוני כולל לרוב ראיון קליני ובדיקות פיזיות, שבהן רופא השיניים מאתר סימנים לשחיקת שיניים, מתח יתר בשרירי הלסת או כאבים באזור הפנים. לעיתים, משתמשים בטכנולוגיות כמו צילומי רנטגן או מעקב אחר פעילות הלסת בלילה כדי לזהות את דפוסי הבעיה. "אחד המדדים הברורים ביותר הוא תלונות חוזרות ונשנות של המטופל על כאבים בלסתות בבוקר או רעשים שנשמעים בלילה על ידי בן הזוג".
מה ניתן לעשות?
כריס נייוולט, מציין כי, לצד טיפולים דנטליים כגון סד לילה, התערבויות פסיכולוגיות ממוקדות יכולות לסייע בהפחתת הברוקסיזם. טכניקות הרפיה, מיינדפולנס, נשימות סרעפתיות וטיפולים ממוקדי גוף מסייעים בוויסות מערכת העצבים ובהפחתת המתח שמוביל לחריקה.
בנוסף, טיפול רגשי המתמקד בזיהוי וניהול גורמי לחץ אישיים עשוי להיות קריטי להפחתת התופעה בטווח הארוך. הכרה בכך שהחריקות הן דרך ביטוי של מתח רגשי ולא רק סימפטום מכני מאפשרת גישה רחבה יותר לטיפול - כזו שמשלבת בין הגוף לנפש,.
בוטוקס - לא מה שחשבתם
בוטוליניום טוקסין משמש בתחומים רפואיים רבים מעבר לאסתטיקה. הוא מסייע לטיפול במיגרנות, הזעת יתר ואף בעיות נוירולוגיות מסוימות. הבוטוקס, החומר המוכר בעיקר מעולם הטיפולים האסתטיים, מתברר ככלי רב-ערך לטיפול בברוקסיזם.
הזרקתו לשרירי הלעיסה (כגון שריר המסטר) מסייעת בהרפייתם ובמניעת פעילות יתר. כתוצאה מכך, מופחת הלחץ על הלסתות, נעלמים הכאבים, והשחיקה פוחתת משמעותית.
"מדובר בטיפול פשוט, עם תופעות לוואי מועטות יחסית, שמשפיע תוך ימים ספורים ומשפר באופן משמעותי את איכות החיים של המטופל", מוסיף ד"ר אידלמן. "מעבר להקלה הפיזית, לבוטוליניום טוקסין יש יתרון ייחודי בכך שהוא מטפל ישירות בבעיה - פעילות היתר של השרירים. טיפול זה אינו דורש התערבות כירורגית והוא מתאים למגוון רחב של מטופלים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו