כשאנחנו רוצים לשמור על אורח חיים בריא יותר, יש שני קריטריונים בסיסיים שאנחנו שמים עליהם דגש בדרך כלל: האחד הוא תזונה נכונה, והשני הוא פעילות גופנית. כשמדובר על פעילות גופנית, הנחת המוצא היא שאדם צריך להגיע לספירה של לפחות 10,000 צעדים ביום כדי לשמור על שגרת פעילות נכונה. אבל למרות שהמספר הזה לא מבוסס על ספרות רפואית או מדעית אמיתית, הוא התקבע כמטרה יומית במשך עשורים.
מאיפה הגיע היעד הכה ספציפי הזה? הכל התחיל ביפן, בקמפיין לקראת אולימפיאדת טוקיו ב-1964. חברה יפנית שרצתה לפרסם את מד הצעדים החדשני שלה, החליטה לקרוא לו Manpo-Kei - שהתרגום שלו ביפנית היא "מד עשרת אלפים הצעדים". המספר הזה נבחר באופן די שרירותי, כשיוצרי הקמפיין הניחו שהוא מסמל אורח חיים בריא ופעיל. ובכן, הקמפיין הזה הצליח, והמספר הזה נשאר איתנו עד היום.
במחקרים שנעשו מאז, מצאו קשר בין 10,000 לבין פעילות גופנית נכונה, כאשר בממוצע זהו מספר הצעדים שניתן להגיע אליו בחצי שעה של פעילות בעוצמה בינונית. אך המספר הזה הוא בעייתי, כי לא כל צעד שנספר לנו בהכרח אומר שעשינו פעילות מאומצת. הכוונה היא שצעדים שנספרים כשהלכנו להתפנות או לשתות כוס מים, הם לא שווים לצעדים בפעילות גופנית כמו הליכה מהירה, לדוגמה.
במחקר שנעשה ב-2019, נמצא כי המספר המומלץ לצעדים יומיים משתנה בין מאפיינים שונים אחרים. אחד מהם הוא גיל, כשבגילאי 62-101 נמצא כי מספיקים 7,500 צעדים בלבד בשביל ירידה של 65% בתמותה. במחקר נוסף נמצא כי לגילאים מתחת ל-60, בין 8,000 ל-10,000 משפרים משמעותית את הירידה בתמותה. ובכל זאת, אם מתעקשים לקבוע מספר אחיד לכלל קבוצות הגיל, אפשר למצוא כזה.
לא צעדים - דקות
המספר הוא 30, והוא מתייחס בעיקר למספר הדקות המינימלי המומלץ ביום לביצוע פעילות גופנית. בנוסף לכך, 30 דקות הן גם המספר המקסימלי שכדאי שנקפיד עליו כשאנחנו נמצאים בישיבה ממושכת.
על פי מומחים, כאשר אנחנו נמצאים בישיבה לאורך זמן, מצב שאנחנו יכולים למצוא את עצמנו בו בקלות בעבודה משרדית, חשוב להקפיד לקטוע אותה מדי חצי שעה - לעשות הליכה קצרה או להמשיך לעבוד בעמידה. חוסר פעילות, בין היתר מישיבה ממושכת, עלול להוביל למספר רב של בעיות בריאותיות, כמו השמנת יתר, לחץ דם גבוה, ופגיעה בבריאות הנפשית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו