"אני לא המדריך הכי רזה אבל אני מעביר את השיעורים ברמה הכי גבוהה שיש, אני לא רוכב אופניים אבל כן מדריך ספינינג מהשורה הראשונה ואני לא באדי בילדר, אבל גברים שיוצאים מהשיעורים נגמרים", מצהיר מאמן הכושר עידו חברוני בביטחון."המדריכים הם גם בני אדם, לא תמיד צריכים להיות מטורפים מבחינה ויזואלית בשביל להיות הכי מקצועיים שיש".
חברוני, בן 28, מדריך מחול אירובי, מאמן כושר, רקדן וכוראוגרף, החל את דרכו בעולם הכושר כשעוד היה נער צעיר, "הייתי ילד מאוד שמן, מאוד שמן, לא הייתי עושה כלום. נרשמתי לחדר כושר ולא הגעתי חצי שנה. פתאום באחד הערבים שמעתי מוזיקה מהאירובי, נכנסתי בפעם הראשונה והחלטתי שזה מה שאני הולך לעשות בחיים", משתף חברוני.
View this post on Instagram
אז מאיפה מתחילים לעשות ספורט?
"תנסי הכל עד שתמצאי את מה שאת אוהבת. אם את שואלת אותי בתור מאמן אירובי ורקדן, הספורט הכי מומלץ זה אף אחד מהם. מה שאני מלמד עוזר בסיבולת לב ריאה, מחזק אבל אם את לא נהנית זה לא שווה כלום ובנוגע לירידה במשקל - זה רק תזונה. מבחינתי עדיף להיות קילו יותר ומאושר מאשר קילו פחות וממורמר".
"אם אין רצון - זה לא יעבוד". חברוני
בתקופה שהתחושות קשות והגוף כבד איך מניעים אותו לפעולה ספורטיבית?
"אם אין רצון - זה לא יעבוד. יש כאלה שצריכים מוטיבציה ממאמן כדי שיתחילו לפעול ואחרים לא".
מה משפט המוטיבציה הכי אפקטיבי שלך?
"למצוא את הפעילות הגופנית הספציפית שאתה לא מרגיש שהזמן עובר, שאתה לא מרגיש שאתה בספורט ואתה לא יוצא שבור וסחוט, שאתה יוצא מאימון ומרגיש שאתה יכול עוד 10 שיעורים כאלה עכשיו. כדאי לנסות את כל סוגי הספורט, למצוא את מה שאוהבים ולהתמיד. אני למשל לא יכול להיכנס לחדר כושר - זה משעמם אותי."
יש לך שעה מועדפת לספורט?
"אני אישית בן אדם של ערב מאוד קשה לי בבוקר. כמה שיותר מאוחר, כשאני לוקח לעצמי זה שמונה צפונה".
ומתי מתחילים להרגיש בהבדל בגוף? חודש, חודשיים? או שנה?
"בשיעור אירובי מדרגה אני אומר להן, אתן לא תצליחו כלום. זה תקופה לא להצליח ברמה של כמה חודשים ואז פתאום באיזה שלב את מצליחה את כל השיעור"
איך את חווית את 7 באוקטובר, עשית הפסקה מהספורט?
"היו לי שלושה שיעורים בבוקר. בדרך כלל בשבת יש לי שיעור ראשון בשמונה. קמתי בשבע אני רואה את כל הטלפון התראות מתארגן בפאן שלי, 7:20 יש אזעקה אומר לעצמי 'טוב בסדר' יורד למקלט, שולח הודעה למנהל שלי רבע לשמונה הוא אומר לי 'טוב נבטל את השיעור הראשון' אז אני פותח טלוויזיה רואה חדירת מחבלים ובטוח שהשיעור בתשע עוד מתקיים. ברגע שהבנתי את סדר גודל האירוע אני ישבתי בבית ולא יצאתי. שמתי את הכל בהולד. תביני אני בן אדם שלא יודע לבטא את הרגשות שלו, אז מצאתי את עצמי כבוי, ישבתי מול החדשות כל היום ולא רציתי כלום. אני לא בן אדם קלישאתי לפעמים צריך לעצור ולנשום ממש כמו בספורט. אני בא מהסצנה של המסיבות טבע זה תפס אותי במקום אחר קצת והייתי צריך ברייק".
מה את אומרת למתאמנות שמרגישות אי נוחות להמשיך בשגרת אימונים בצל המלחמה?
"כן ברור, מתאמנות אמרו לי 'אנשים נטבחו ואני אבוא ואקפוץ' אמרתי להן 'מה זה ישנה אם תשארי בבית בדיכאון, את חושבת שהאנשים שמתו רוצים שתשבי בבית בדיכאון – לא' . כשאבא שלי נפטר חזרתי לעבוד אחרי שלושה ימים ולמשפחה שלי זה היה קשה אבל ככה אני מתמודד. אני מתכוון להרים את עצמי ולא לשקוע וזה מה שאני אומר למתאמנות שלי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו