בבוקר אחד, בדצמבר 2019, התעוררה מושית וייסמן לדו"ח מעיריית פתח תקווה בגין השלכת פסולת ברחוב, על סכום של 2,357 שקלים. וייסמן, שמתגוררת בהרצליה, לא הבינה במה מדובר. אחרי בירור, גילתה שדו"ח ראשון על סך 1,500 שקלים נשלח ב־2018 לכתובת של אמה בקריית ביאליק, ומאחר שווייסמן לא בקשר איתה, היא לא ידעה על קיומו של הדו"ח. שנה לאחר מכן, כאמור, הצליחה עיריית פתח תקווה לגלות את כתובתה הנוכחית, ולשם נשלח הדו"ח, שכבר כלל ריבית.
• למבצעים חמים לבית ולגן היכנסו לכאן
וייסמן פנתה לעירייה והצהירה שהיא גרה בהרצליה משנת 2007, מעולם לא גרה בפתח תקווה, לא השליכה פסולת בעיר הזו ואינה יודעת במה מדובר, ושהדו"ח הראשוני לא נשלח לכתובתה ולכן אפילו לא ידעה עליו. כמו כן, וייסמן ביקשה מהעירייה לבטל את הדו"ח.
לדבריה, היא קיבלה תגובה במייל מעיריית פתח תקווה שהודיעה לה שהבקשה הועברה לטיפול. כעבור כשנתיים, בתחילת שנת 2022, קיבלה וייסמן שוב את הדו"ח מעיריית פתח תקווה, על סכום שמאז קפץ מעט, ועמד על 2,380 שקלים.
וייסמן התקשרה שוב לעירייה ושוחחה עם נציגה, שטענה שהדו"ח מוקפא עד לקבלת ההחלטה של היועץ המשפטי, ושהעירייה שלחה את כל הדו"חות הפתוחים אצלה בשנית כדי למנוע התיישנות. במקביל, שלחה וייסמן לעיריית פתח תקווה מייל שבו דרשה לדעת מה הפסולת שנזרקה ואיך פרטיה הגיעו לעירייה. לדבריה, התשובה שקיבלה ענתה רק על מצבו של הדו"ח - שכרגע הוא בסטטוס ערעור, ומוקפא עד לקבלת החלטת היועץ המשפטי - אולם וייסמן טוענת שלא נשלחה לה תמונת הפסולת המדוברת או פרטיה האישיים שהיו עליה.
האם העירייה יכולה לדרוש תשלום עבור זבל שנזרק בעיר עם פרטים של אדם שאינו תושב המקום? עורך הדין אייל בסרגליק עונה: "אם הגברת לא גרה מעולם בפתח תקווה, אני לא רואה איך העירייה יכולה לדרוש ממנה תשלום על פסולת ששמה כתוב עליה. על האישה לשלוח תצהיר לעירייה שאין לה ושלא היה לה מעולם נכס בפתח תקווה, ואז העירייה לא תוכל לטעון לזיקה לעיר. כמו כן, העירייה מחויבת להוכיח חובת המצאה לשני הדו"חות, וקשר של האישה לדו"ח ולמעשים המיוחסים בו".
לאחר פניית "ישראל היום" בוטל הדו"ח של וייסמן, ומדוברות עיריית פתח תקווה נמסר בתגובה: "במסגרת פעילות הרשות בשנים האחרונות, מופנים משאבים רבים ותקציבים משמעותיים לטובת ניקיון המרחב הציבורי, לרבות מאמצי אכיפה. בתוך כך, הדו"ח נרשם על שמה של הגברת, ועל פי מכתבה מ־5 בדצמבר 2019, כפי שמופיע גם בפנייתכם, היא מודה כי הפסולת שייכת לה: 'איני יודעת כיצד מסמכיי האישיים הגיעו לרחוב'. מדובר בראיה נסיבתית שהפסיקה הרחיבה על כך באריכות, והדבר מקיים את הוראות חוק העזר, כך שיוצא איפוא שהפסולת היא באחריות האדם בלבד.
"על אף הודאתה, בשל נושא נקודתי בהליך, הוחלט לפעול לקולא ולבטל את הדו"ח - לפנים משורת הדין. זאת במסגרת הערעור שהתקיים, ושבמסגרתו נאמר לגברת שבכל מקרה הדו"ח הוקפא".
