יופי מסוכן: הרכיבים הבעייתיים שמסתתרים במוצרי האיפור

בעולם שבו האינסטגרם והרשתות החברתיות הפכו לכלי שמלווה אנשים ברחבי העולם בכל רגע, המראה החיצוני הפך לחשוב יותר מתמיד. ההקפדה היתרה על המראה מתורגמת להרבה פילטרים, אבל גם להרבה איפור, למוצרי קוסמטיקה שונים שמבטיחים צמצום קמטים ועור מושלם ולתכשירי שיער שנשבעים שישאירו אותו רך ומבריק.

כדי לחסוך בעלויות, חלק גדול מהצרכנים יעדיף לרכוש באתרים השונים מוצרים זולים ממקור שאינו ידוע, אולם גם במותגי יוקרה קיימים סיכונים שלא תמיד הלקוח מודע להם. לפעמים חלק מהרכיבים הבעייתיים מסתתרים תחת הכותרת "בישום" ברכיבים, כאשר בישום בעצמו יכול לגרום לאלרגיות ולרגישויות אצל חלק מהמשתמשים, ולכן צרכנים רבים יעדיפו לקנות קוסמטיקה לפנים שהיא נטולת ריח. הרשימה ארוכה ובלתי נגמרת, ואנחנו בחרנו להתמקד רק בחלק מהרכיבים הנפוצים יותר.

"כל מוצר מכיל חומרים מסוכנים", מבהירה ד"ר ורד קויפמן, מומחית לבטיחות מוצרי צריכה, חומרים מסוכנים וקרינה, "השאלה היא באיזו כמות מדובר ומה אופן החדירה שלהם. יש רשימות של אלרגנים שאסור שיהיו במוצרים קוסמטיים. אם המוצר עובר בדיקה ואישור של משרד הבריאות יש סיכוי גבוה שהם לא יהיו בו, אבל עדיין אפשר לפתח רגישויות לחומרים. התחום קצת פרוץ, ויש כאלה שמייצרים לבד מוצרים, כמו קוסמטיקאיות שמערבבות חומרים במטבח שלהן ללקוחות או שילוב ביתי של חומרים מאת יצרנים שונים.

קויפמן מוסיפה שמקרה כמו זה שקרה במפעלי חברת שטראוס, שבו זיהום גרם לריקול של מוצרים רבים, יכול להתקיים גם בתחום הקוסמטיקה: "זיהום מוצרי קוסמטיקה עלול להתרחש אם במפעל אין הקפדה על ההיגיינה ועל הניקיון של חומרי הגלם, הציוד והמוצרים. זיהומים עלולים לחדור גם למוצרים במהלך השימוש בהם, לכן יש מוצרים שהיצרנים מכניסים לתוכם כמויות גדולות של חומרים משמרים מעבר לכמות המותרת, כאשר לא רק כמות גדולה מדי יכולה לגרום לתופעות כמו גירוי, פריחה וגירוד, אלא גם כמות קטנה מדי של חומר משמר יכולה לפגוע בעמידות המוצר לזיהומים ביולוגיים".

יותר מסוכן ממה שחשבתם

אוהבות שפתון אדום? ייתכן שאתן בבעיה, בפרט אם אתן קונות איפור מאתרים זולים בחו"ל. לדברי ד"ר קויפמן, כדי ליצור צבע אדום חזק, במקרים רבים משתמשים בעופרת - שהוא חומר אסור לשימוש. "לפי הנחיות משרד הבריאות, אסור להשתמש בעופרת, זה אחד החומרים המסוכנים שיש, שעלול לגרום לתופעות פסיכוטיות של פגיעה במוח, לבעיות בפוריות ובשמיעה וללחץ דם. עופרת יכולה להצטבר בגוף ולהתפרץ אחרי שנים".

יש שפתונים בצבע אדום חזק שאינם מכילים עופרת?
"אם השפתון מאושר על ידי משרד הבריאות אין בעיה, אם אכן דיווחו על כל החומרים שהוכנסו למוצר. אם לא דיווחו, אין אפשרות לדעת. במקרים של שפתונים שאינם מאושרים, בהחלט ייתכן שהרכיב הזה לא יופיע ברשימה למרות שהוא קיים".

יכול להיות שמשרד הבריאות יאשר חומר שאולי הוא לא פוגעני מאוד בכללי, אבל יכול לגרום נזק בשימוש קוסמטי?
"יש רשימה של חומרים למוצרים קוסמטיים המאושרים על ידי משרד הבריאות, כולל הכמות המותרת לשימוש בתכשיר. אלה החומרים היחידים המותרים. משרד הבריאות בודק את המוצרים להתאמה".

חומר בעייתי נוסף הוא הטלק, שבמקרים רבים מגיע כשהוא מזוהם באסבסט, כי קשה מאוד להפריד בינו לבין הטלק - שני מינרלים המגיעים מאותם מרבצים. "גם אם אין אסבסט, החלקיקים יכולים לגרום לבעיה נשימתית אם שואפים אותם בכמות", מפרטת קויפמן, "אסבסט, סיליקה וטלק הם שלישייה שעלולה לגרום לפגיעות ולמחלות ריאתיות, וגם הטלק עצמו מסוכן וחשוד כמסרטן. לעומת זאת, יש טלק על בסיס תירס שאין איתו בעיה. קוראים לו כך, אבל זה לא באמת טלק. צריך לבדוק על המכל מה כתוב ומה ההרכב - אם הוא מינרלי או ממקור צמחי".

ברוב המקרים פשוט מצוין "טלק".
"במקרה כזה נחמיר וננחש שמדובר בטלק ממקור מינרלי".

מה הפגיעה שיכולה להיגרם מאסבסט?
"הסיכונים הגדולים שיכולים להיגרם מאסבסט הם מחלת האסבסטוזיס, מחלה נשימתית קשה ביותר, וסרטן במערכת הווגינלית, למשל בעקבות שימוש בטלק לפידור תינוקות. זה תלוי בדרך החשיפה והחדירה לגוף, בכמות החומר ועוד. יש ארבע דרכי חדירה של חומרים פוגעניים לגוף: דרך מערכת הנשימה, העיניים והעור ומערכת העיכול. בנוגע לטלק, מגע בעור לא מהווה בעיה. בעיניים - אם זה מציק אז שוטפים. בליעה גם לא מהווה מסלול חדירה, נשימה כן".

יש מוצרי קוסמטיקה שמכילים טלק ומאושרים על ידי משרד הבריאות, וייתכן שאנחנו נושמים חלקיקים תוך כדי איפור.
"גם אם תנשמי את האבקה, כמות אפסית - אם בכלל - תחדור לריאות, כי החלקיקים גדולים מדי. המעט שיחדור כנראה בכמות המותרת. ביום־יום אנחנו נושמים הרבה מאוד חומרים מסוכנים, אז הטיפ־טיפה הזאת היא מעט. להגיד מעל צל של ספק שאף אחד אף פעם לא ייפגע, אי אפשר. אך ההסתברות מאוד נמוכה, אז חיים עם זה".

כיום יש מגוון אפליקציות, תוספים ואתרים שיכולים לעזור בזיהוי רכיבים שונים, שגם מציינים את אחוזי הסיכון של הרכיב. קליריה (Clearya), למשל, היא תוסף דפדפן למחשב ואפליקציה לטלפון, שמפרטת על רכיבים לא בטוחים באיפור, במוצרי היגיינה וטיפוח, במוצרי תינוקות, במוצרי ניקיון ועוד, ומסייעת בבחירת מוצרים בטוחים באינטרנט. ניתן להשתמש בה באתרים פופולריים כמו אמזון, וולמארט, אייהרב וספורה. אתר נוסף הוא cosdna, שבו אפשר למצוא הסברים ורמות סיכון לפי שם הרכיב או המוצר הקוסמטי (טלק, לדוגמה, מדורג שם בציון שנע בין 5 ל־8, כאשר סקלת הציונים היא 1-10, וככל שהציון נמוך יותר, כך המוצר בטוח יותר לשימוש).

תגובת משרד הבריאות: "הרכיב טלק ממקור מינרלי מאושר לשימוש כרכיב קוסמטי לפי הרגולציה של האיחוד האירופי, והינו בטוח לשימוש. במקרים שבהם הוא נמצא במוצר לילדים מתחת לגיל 3 ועלול להגיע לדרכי הנשימה, יש לרשום על המוצר 'יש להרחיק מדרכי הנשימה של הילדים'.

"משרד הבריאות חוזר ומפרסם אזהרות לציבור על כך שיש להימנע משימוש במוצרים שאין להם רישיון משרד הבריאות, ולהימנע מערבוב ומהוספת חומרים למוצרים בעלי רישיון משרד הבריאות. המשרד נותן רישיונות פלוניים לתמרוקים לאחר בחינת המסמכים המוגשים על ידי היצרן ולאחר ששוכנע כי המוצרים בטוחים לשימוש. משרד הבריאות פועל לפי הנחיות האיחוד האירופי וגופים מוכרים נוספים בעולם לגבי שימוש ברכיבים קוסמטיים, לרבות איסור על רכיבים, הגבלת ריכוזם והגבלת אופן השימוש בהם".