לרגל ט"ו באב, חג האהבה העברי, מכון ז'בוטינסקי חושף מכתבי אהבה מרגשים שהחליפו ביניהם לוחמי לח"י יעקב גרנק ("דב הבלונדיני") ולאה כהן. המכתבים, שנכתבו זמן קצר לפני מותו של יעקב במלחמת העצמאות ב-1948, משקפים את אהבתם הגדולה זה לזו ואת אהבתם לארץ. לאה המשיכה את דרכו, ופעלה להנצחת הנופלים. המסמכים, השמורים בארכיון המכון, מזכירים את ההקרבה האישית שנדרשה במאבק לעצמאות ישראל.
מירי יהלום, ארכיונאית במכון ז'בוטינסקי וחוקרת של בית"ר והתנועה הרוויזיוניסטית, מספרת שגרנק לא היה מוכן לקבל 'לא' מלאה. "היא טענה שאין לה זמן לאהבה, כי היא צריכה להקדיש את כל כולה למאבק על המולדת. בסוף, היא נכנעה והם נודעו כזוג המטורף של המחתרת". יהלום מציינת גם כי דב משך את אהובתו מ'הגנה' ללח"י.
במכתב ובפתק אינטימיים, שכתב יעקב ללאה זמן קצר לפני נפילתו בקרב במלחמת העצמאות, ניתן לנצור את רוח הזמן. המסמכים, שהופקדו בארכיון המכון על ידי משפחתה של לאה כהן, חושפים את עוצמת אהבתם ומסירותם למולדת.
בפתק רומנטי שנכתב ב-20.11.1948, חודשיים לפני נפילתו של יעקב בקרב, כתב: "בדרכים – דרכנו לא נפרדות כי יחדיו נשבענו בה נלך! אנוכי אשמור על המולדת את שמרי נא לי את אהבתך."
יומיים לפני נפילתו בקרב, כתב יעקב מכתב נוסף. במכתב זה, שנשלח ב-24.12.1948, מביע יעקב, את געגועיו העזים ללאה, דאגתו לשלומה, ומתאר את כמיהתו לשהות לצידה בליל שבת. הוא כותב: "כמה שהייתי רוצה להיות בבית ולהסתכל איך שאת נגשת ומדליקה נרות שבת ולאחר זאת נגשת אלי ואני מחליק על שערותיך, מעמידך בזרועותיי ומנשקך מכל לב."
