מכל הנושאים שעולים בשיחות משפחתיות, פוליטיקה היא אחד המפלגים שבהם. ויכוח פוליטי יכול להפוך גם את הזוגות הכי שלווים לכועסים ורותחים. קחו את הימים הנוראים שבהם אנו נמצאים, בהם מעורבת גם עסקת חטופים כן או לא, לשטח את עזה כן או לא, להחזיר את החיילים הביתה – מתי וכמה - וקיבלנו את הסערה המושלמת.
מחקרים שעסקו בקשר שבין פערים אידיאולוגים לרמת שביעות הרצון מהיחסים מצאו שבני זוג ביטאו רמות נמוכות יותר של שביעות רצון ככל שתפסו את הפערים הפוליטיים ביניהם כעמוקים יותר. הממצאים האלו הוכיחו עצמם כמהותיים גם לאחר שנופו החוצה משתנים נוספים של שונות בין בני הזוג – המשמעות היא שגם אם יש הרבה פערים בזוגיות שלכם, לפערים הפוליטיים השפעה חזקה ולא מיטיבה על עמידותה של הזוגיות בסערות פוליטיות.
ואצלנו בישראל כמו בישראל, אותו דבר רק יותר. לא משנה מהן דעותיך ואמונותיך הפוליטיות – קיימת ההיתכנות מאד סבירה שהאדם הכי קרוב אליך רואה הכל בדיוק הפוך. ככה זה גם בימים רגילים, אבל כבר שנה שהכל מסביב רק מקצין והולך, שנה שישראל נמצאת במשבר מתגלגל, במהלכו שסעים העמיקו והלכו עד שהתנקזו לאירועי טבח 7 באוקטובר.
אם לרגע שמנו בצד מחלוקות וריכזנו מאמץ בלחימה והתלכדנו מול האויב המשותף - כחלוף החודש השלישי שוב אנחנו עומדים מול ההבנה שהמחלוקות לא עשו רילוקיישן, הן פה ומתחילות להרים שוב ראש כשהנושאים בוערים מתמיד, נוגעים בעצבים החשופים ובפצעים המדממים שלנו כחברה.
האם אנחנו מסוגלים לוותר על המחלוקות?
לא נראה שיש אדם בישראל שיכול להישאר דומם מול המתרחש סביבו, לחוש את כל האמוציות שמעוררת מהדורת חדשות ולהחריש, להימנע מביטוי עצמי בביתו שלו מול סוגיות בוערות.
אחת מהדרכים הבדוקות היא פשוט להימנע מצריכת חדשות מוחלטת – בלי גירוי אין תגובה. אם בכל זאת החלטתם להתעדכן – לא הכל אבוד. יש דרכים להישאר מחוברים, גם להמשיך להחזיק בדעתכם וגם ללמוד לנהל דיון הוגן בסוגיות בלי לפרק לעצמכם את הזוגיות.
אז איך עושים את זה?
כלל האצבע – הרימו את הווליום על סבלנות וסקרנות וכבו את כפתור ההתגוננות והתוקפנות. גם אם לא הסכמתם או לא הסכימו אתכם זה לא אומר שאתם תחת איום וסכנה, זכרו תמיד שזו תגובה עצבית אוטומטית – נסו לווסת אותה במודע כשאתם חשים את הדופק עולה והכעס מתגבר.
- בואו בפתיחות דעת – זו מעלה מאד גדולה לבוא לדיון בענווה וצניעות, מתוך עמדה שלאף אחד אין באמת מונופול על הצדק המוחלט. עמדה כזו תביא גם את הצד השני למתינות והקשבה פתוחה יותר
- שימוש מושכל בהומור – מאפשר להקליל במעט נושאים כבדים, אבל בזהירות התבדחו על הנושא לא על בני הזוג.
- שימרו על רוגע – אם הבחנתם שהטונים עולים והאווירה מתחממת - עצרו. הסדירו נשימות והורידו ווליום. שימו לב במיוחד לא לנהל ויכוחים תחת השפעת אלכוהול, אלכוהול מוריד עכבות ומשחרר – זה יכול להיות כיף במסיבות אבל בדיונים פוליטיים ההשפעם של אלכוהול היא ובכן, השפעה של חומר דליק למדורה.
- שימו לב לשפת הגוף – אל תנפנפו ידיים, תגלגלו עיניים, או תביעו מחוות של זלזול וביטול. גם אם דיברתם באופן מכובד, מחוות הגוף מספרות סיפור אחר.
- דעו מתי לסיים ולעבור הלאה – ויכוחים כאלו הם מתישים כשאחד מהצדדים מתקשה כבר להמשיך עייף מדי או כועס מדי, זה לא הזמן ללחוץ עוד ועוד כדי להשמיע. זה הזמן לחמול על שניכם ועל מערכת היחסים ולעצור. אבל איך עוצרים? אחד המשפטים הכי מאוסים בעיני שיש הוא "נסכים שלא להסכים". המשמעות האמיתית שלו היא לא הקשבתי לך , אין סיכוי שאשתכנע ודעתך לא מעניינת מספיק. עדיף לומר (וגם להתכוון) – "נתת לי הרבה חומר למחשבה – אולי כדאי שנחזור לזה מאוחר יותר".
- זה הזמן להתכנס שוב לתוך הקשר ולחזק את הקירבה שהפוליטיקה חירבה במחוות עדינות ונעימות של ביחד – תרצי כוס תה? למלא לך אמבטיה? להביא לך נשנוש טעים? חיבוק? אולי נצא להליכה יחד?
זכרו, כוחנו באחדותנו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו