אם חשבתם ששדכנות היא דינוזאור נכחד, מקצוע עתיק שממשיך לשרוד רק בקהילות דתיות, כדאי שתחשבו מסלול מחדש - וכבו בבקשה את האפליקציות. בשנתיים האחרונות, כך מתברר, חווה תחום השידוכים לבלוב מחודש, דרך משרדים שמתגייסים לעזור לכם למצוא את החצי השני שלכם, ממש כמו פעם.
ומתברר שלקורונה יש תרומה לא מועטה לפריחה בתחום. "השנתיים החולפות היו העמוסות ביותר שידעה תעשיית השידוכים אי פעם, ומאז הקורונה הביקוש לא נרגע", מסבירה אלסנדרה קונטי, בעלת חברת השידוכים Matchmakers In The City בבוורלי הילס. "עד לפרוץ הקורונה שידוכים נחשבו לעניין של פיקים עונתיים: בראשית הקיץ, כשכולם מחפשים פרטנר רומנטי, או סביב חגי אוקטובר-נובמבר, כשצריך להעביר את האירועים המשפחתיים לצד בן זוג או בת זוג.
"היומנים שלנו מלאים בפגישות נון סטופ, ואחרי שנים שבמאגר הלקוחות היה רוב נשי - מאז תחילת המגיפה יש יותר פניות מצד גברים צעירים, החל מגיל 32 בממוצע. שינוי נוסף הוא עלייה במספר הפניות מצד נשים קרייריסטיות בהשוואה לעבר. הקורונה הביאה לאיזון בתחום השידוכים בכל המובנים".
בשנה שעברה, שבה העולם נכנס ויצא מסגרים, הגיעה אפליקציית ההיכרויות "טינדר" לשיא של 6.6 מיליון משתמשים בתשלום. לכאורה, הכי קל להמשיך לעשות סווייפ ימינה או שמאלה, אבל מתברר שמציאת זיווג ארוך טווח היא עסק רציני הרבה יותר, שהתזזיתיות של עידן הסמארטפונים לא תמיד יכולה למלא.
"הלקוחות שלי מספרים סיפור קבוע: הם פנו קודם לאפליקציות, למצוא חיבור זוגי פשוט שלכאורה רק מחכה שם, אבל הם הגיעו למסקנה ברורה ששוק האפליקציות מוצף ברמה מוגזמת, ושלמרות ריבוי המשתמשים האיכות ירדה - ואין מציאוֹת", מסבירה קונטי, "אחרי זמן מה מבינים שקשה לאתר באפליקציות מישהו שבאמת מוצא חן בעינינו, ומתחילה תחושת מיצוי וייאוש שמשם לא תבוא הישועה".
את לא מדברת מפוזיציה? כלומר מהעובדה שאפליקציות ההיכרויות הן מתחרות שלך?
"לא. האפליקציות דווקא מאוד עוזרות לשדכניות כמוני. כניסה לאפליקציה רק מרטיבה את החך עם דייטים, ובהרבה מקרים היא מובילה לקוחות פוטנציאליים להבין שמוטב להם לערב שדכנית מקצועית. במפגש בין לקוח לשדכנית עולות שאלות קריטיות שכולנו סקרנים לדעת בדייט ראשון אבל מתאפקים לשאול, כמו ערכים שחשובים לנו בפרטנר, קרבה לדת, דעה פוליטית, ואפילו כמה ילדים רוצים. שדכנית מסננת מראש לפי העדפות מבוקשות וחוסכת הרבה כאב ראש.
"האפליקציות גם נתפסות יותר ויותר כבזבוז זמן, עם מעט מדי תוצאות. וזמן הוא מצרך יקר מאוד. כאן נכנסות לתמונה השדכניות, שעושות סוג של מיקור־חוץ ארגוני. אנחנו נפגשות עם המועמדים הפוטנציאליים, בוחנות איך הם נראים במציאות, מעבר לתמונה וכמה שורות פרופיל, ולומדות להכיר את האדם ואת סגנון חייו. זה שלב שיכול להתיש מחפשים רבים, ולכן יעיל יותר כשאנחנו מבצעות זאת במקומם".
"האופי בא לפני הכל"
קונטי (32) הקימה את החברה שלה עם אחותה הגדולה כריסטינה ("אני שידכתי לה את בעלה, הם התחתנו לפני חמש שנים, ובשנה שעברה נולד האחיין שלי"). השתיים גדלו במשפחה איטלקית־אמריקנית בניו ג'רזי, בקהילה מעורבת עם יהודים.
"כנערות הלכנו לעשרות מסיבות בר מצווה ובת מצווה מכיתתנו, וכבר אז היינו משדכות בין בנים לבנות. הטיפ הכי חשוב שלנו מאז ועד היום הוא תמיד לפלרטט. תהיו אתם עצמכם וקחו הכל בקלילות. בשלבים המוקדמים חשוב לשים את הרצינות בצד, לא לבוא לדייט כמו לראיון עבודה. בואו בראש נקי ומשוחרר, כאילו אתם מכירים בעצם במהלך חופשת נופש. זה מעצים תמיד את המשיכה".
החברה של האחיות קונטי כוללת סניפים בלוס אנג'לס, בניו יורק, בוושינגטון ובסן פרנסיסקו. פגישת היכרות עם אחת השדכניות, בעלות ראשונית של 100 דולר, תכניס אתכם למאגר למשך שנה. בעלות פרימיום של 5,300 דולר לשנה תזכו לליווי צמוד מהשדכנית ותישלחו לדייטים עם התאמות פוטנציאליות שנבחרו במיוחד עבורכם.
חברות מלאה לשנה עולה 10,000 דולר, והיא כוללת מפגשי היכרויות מיוחדים ושיחות פידבק ומעקב אחרי הדייטים, כדי לסייע להתקדמות הקשר. נוסף על כך, החברה מציעה הדרכה מונחית אישית כיצד להתנהג בדייטים, מעיין קואוצ'ינג זוגיות בעלות של 4,900 דולר, ופגישת ייעוץ חד־פעמית בעלות 200 דולר לשעה למי שמסתפק בשירות מינימלי.
קונטי מוכרת בארה"ב בזכות שלל הופעותיה בתוכניות אירוח ובידור בטלוויזיה, על תקן פרשנית בענייני זוגות מפורסמים. "לפעמים אני מוזמנת לדבר באולפן על זוג סלבס, בלי שהמנחים יודעים שאני שידכתי את הזוג הזה. עבודה עם מפורסמים מגיעה עם עורכי דין והסכמי חשאיות קפדניים, ואני לא משתפת אף אחד בפרטים, אפילו לא החבר שלי.
"כולנו מדמיינים איך נראים חיי האהבה של הכוכבים, ומגבשים אידיאלים בהשראתם. לקוחות גברים נהגו לבקש מאיתנו 'מישהי שתיראה כמו נטלי פורטמן', ובשנים האחרונות הרבה רוצים מישהי שנראית כמו גל גדות. אצל נשים זה מגוון, יש כאלה שרוצות את 'החמוד מעבר לפינה', כמו ראיין גוסלינג או זאק אפרון, ואחרות מחפשות גבר יותר מסוקס, כמו כריס אוונס או ג'ייסון מומואה. וכמובן, ג'ורג' קלוני עדיין פופולרי - אבל נשים תמיד יסייגו ויגידו שהאופי בא לפני הכל".
מה שיעורי ההצלחה שלכן?
"סטטיסטית, שמונה מכל עשרה שידוכים שלנו מובילים למערכת יחסים רצינית בתוך שנה של חברות אצלנו. זה נתון שאנחנו משמרות בגאווה כבר שמונה שנים. כל מי שיטען שיש לו מאה אחוזי הצלחה - זה בולשיט. יש כאלה שמציגים עצמם כשדכנים, ולעיתים יזרקו איזה שם שמצאו בגוגל, כאילו שידכו אותו. אנחנו עסק רציני עם ניסיון מוכח.
"יש בניו יורק גוף בשם 'מוסד השידוכים', שהוא היחיד שנותן סמכות לעסקים בתחום שלנו, וגם מקיים מפגשים בין שדכנים מכל ארה"ב. דרך ההתקשרויות הללו בנינו מערכות יחסים עם שדכנים אחרים. כך, למשל, הכרתי שדכנית יהודייה אמריקנית מובילה, שעוזרת לנו עם אופציות מהמאגר שלה כשלקוחות שלנו מבקשים בן זוג יהודי. בסופו של דבר, כולם רוצים אהבה, בין שאתה בראד פיט או עובד במפעל, ואחרי עשור בעסקי השידוכים אני יכולה לומר בביטחון ששדכנות עובדת ביג טיים, ולא הולכת לשום מקום!"
"פתוחים לשידוך מישראל"
השדכנית שעליה דיברה קונטי היא ג'סיקה פאס, יהודייה אמריקנית שאחרי קריירה כעוזרת הפקה באולפנים בלוס אנג'לס, בסדרות טלוויזיה מצליחות כמו "שני גברים וחצי" ו"המפץ הגדול", עברה ב־2011 לתל אביב, ושם גרה חמש שנים. פאס התאהבה בישראל כשהשתתפה בפרויקט "תגלית", ובהמשך חזרה אליה בטיול של ארגון מסע, שיועד לצעירים יהודים מהתפוצות. עד מהרה מצאה עצמה משדכת זוגות באופן טבעי.
כמו קונטי, גם פאס מחזיקה באסמכתה הרשמית מ"מוסד השידוכים" בניו יורק, וב־2013 הקימה את העסק הפרטי שלה, Fass Pass to Love, משחק מילים על כרטיס המסלול המהיר בפארקי שעשועים בארה"ב. היא מתמחה בשידוכים לרווקים ולרווקות יהודים מרחבי העולם, ועם זיווגיה המוצלחים שהסתיימו בחתונה נמנים ישראלי ודנית, שבדית וצרפתי, אמריקני וברזילאית, וגם ישראלית עם גבר מאורוגוואי.
"השדכנות הגיעה לחיי בטעות משמחת. הכרתי בחור שעבדתי איתו לחברה שלי מהילדות, כי חשבתי שהם מתאימים, וככה פיתחתי שיטה להתיידד ולהכיר אנשים לעומק - ואז להבין את מי לשדך להם", מסבירה פאס. "כשעברתי לישראל התחלתי לעבוד בהיי־טק, ומתוך מפגשים חברתיים שאליהם הלכתי יצא ששידכתי כמה זוגות. אחד הבחורים היה מישהו שיצאתי איתו בעצמי לכמה דייטים, אבל הוא לא היה בשבילי, ולכן מצאתי לו בחורה שהכרתי במסיבת תחפושות על גג בתל אביב. ואז חשבתי: למה לא להפוך את השיטה שלי לעסק?
"ישבתי בבית קפה קבוע בדיזנגוף, פרסמתי פוסטים בקבוצות פייסבוק שאני עושה שידוכים, והצעתי פגישת היכרות - תחילה במחיר של 50 שקלים, שבעקבות הביקוש עלה ל־600 שקלים. משם העסק התרומם עם שירות מלא. יש לי ניסיון בסטנד־אפ, וגם בתל אביב התחלתי להופיע, אז הייתי מזמינה כל מיני אנשים שפגשתי להגיע למופעים, וכך היינו מתיידדים. אנשים התחילו להכיר אותי, גיבשתי מאגר ראשוני, וזה בעצם סיפורה של כל שדכנית. שידוך דורש כישורים חברתיים ברמה גבוהה, לדעת איך לעשות את החיבורים. באתי מתעשיית הבידור וההפקות, וכל זה לימד אותי על נטוורקינג בין־אישי".
יש סטריאוטיפ שהחבר'ה של "תגלית" מגיעים לארץ כדי למצוא זיווג יהודי הגון.
"זה נכון לגמרי. כשבאתי בפעם הראשונה עם 'תגלית' התחלתי לצאת עם חייל ישראלי... ובכלל, הלקוחות שלי מוכנים לשלם אלפי דולרים כדי להקים בית יהודי בדיוק כפי שהם מצפים".
יש הבדלים בין ישראלים שמחפשים שידוך לבין אמריקנים?
"רוב הלקוחות שלי הם גברים, וחלק נכבד הם רפובליקנים מסורתיים. הזהות הפוליטית היא סוגיה מסובכת באקלים החברתי שלנו כיום. ככלל, הלקוחות האמריקנים יותר נוירוטים ומתוחים לעומת הישראלים הנינוחים, ולנשים כאן יש הרבה יותר ביטחון עצמי, והן מתגאות בשירות הצבאי שלהן.
"בארה"ב פתוחים להכיר שידוך מישראל, וזאת הפכה למומחיות שלי. הגברים שמגיעים אלי מוכנים לשלם את כל העלויות, כי הם מאמינים בשירות השידוכים כהשקעה עסקית לכל דבר.
"שידוכים בינלאומיים מתחילים בצורה יותר מתבקשת בשיחות וידאו. זה בעיקר נכון לגבי לקוחות יהודים מערים קטנות שבהן יש קהילה יהודית מצומצמת. יש לי לקוח חדש מאוהיו, וקישרתי אותו ללקוחה אירופאית. ואגב, יש לי פי 2.5 יותר נשים במאגר, כך שברגע שמגיע אלי גבר - כבר יש לי מלאי עבורו לעבוד איתו".
המחירון של פאס, שמגדירה את עצמה "רווקה שנמצאת בקשר", מתחיל בהדרכה בסיסית בעלות 3,000 דולר עם כניסה למאגר הרווקים, או שירות VIP בעלות 4,500 דולר, שכולל פגישת היכרות בת שעה וחצי (כיום לרוב דרך זום) לבניית אסטרטגיית שידוכים, ושיחת המשך כעבור שבוע.
פאס שואלת את המועמדים על היסטוריית הקשרים הקודמים שלהם, מייעצת לגבי נוכחות ברשתות החברתיות ומבקשת למלא שאלון אישי: גמישות בטווח הגילים הרצוי? מוכנות לעבור למדינה אחרת? חשיבות לדת ולדעות פוליטיות? מראה חיצוני מהותי? והאם תסכימו לזוגיות עם גרוש, אלמן או הורה לילדים? או בשורה התחתונה - כמה הלקוח מוכן להתפשר.
"מניסיוני, ההתחלה תמיד קשה לשני הצדדים, והם זקוקים להכוונה, לעצות ולטיפים לדייטים הבאים, כולל מילות עידוד, כך שיבינו שצריך לתת סיכוי אמיתי לאדם שמולנו", אומרת פאס. "הרבה פעמים לקוחות ממהרים להחליט אחרי פגישה אחת, מחפשים כימיה מיידית וזיקוקים - וכשזה לא קורה הם מרימים מהר ידיים. אני מסבירה להם שצריך לתת זמן, וזה מוכיח את עצמו לא מעט. ככה ששידוכים הם ממש לא 'הנה, קח את הטלפון של הבחורה, דבר איתה ושיהיה בהצלחה'. מזה לא מגיעים לחופה.
"אני מפגישה לקוחות עם יועץ סטיילינג, מארגנת להם צילומים מקצועיים ובעצם הופכת להיות סוכנת ומלהקת, כולל ההלוך ושוב של קביעת דייט. אני גם מדגישה שלא מבטלים דייט בהתראה קצרה, אלא אם מדובר במקרה חירום, כי זה תמיד פוגם בתהליך, ולא לכולם זה מובן מאליו. אנשים התרגלו להיות סביב אפליקציות והסחות דעת, בשעשוע סלולרי לא רציני, אבל זה שונה כשיש אדם שמלווה אותך בתהליך ומדריך בשיחה חברית מקדימה".
מה השתנה מהותית בעקבות הקורונה?
"יש פחות נכונות לעשות רילוקיישן בעקבות בן זוג פוטנציאלי. הניידות הפכה למסובכת, וכבר לא ממהרים להצהיר שיש פתיחות לעזוב את ארץ המגורים. בסגר הראשון קיימתי מסיבות ספיד־דייטינג בזום. כולם התחברו למחשב, והתהליך הפך יותר איטי ושקול. ההיכרות התבססה קודם כל על שיחות זום בין האנשים, ומשם היו מתחברים וממשיכים לדייטים אישיים בווידאו. היה גבר שיצא לדייט ששידכתי לו שנה לפני הקורונה, אבל הבחורה לא מצאה חן בעיניו. בקורונה הם התחברו מחדש בזום, ופתאום היה עניין הדדי מחודש - והם עומדים להתחתן. אלמלא הקורונה הם לעולם לא היו רואים זה את זה שוב".
יש כללים חדשים לדייטינג בעידן הנוכחי?
"אני אומרת לכל מי שמוצא התאמה ראשונית, בזום או דרך אפליקציה, לא להמשיך יותר מחודש גג בלי להיפגש פיזית ולהכיר באמת. ברוב המקרים מספיקים שבועיים. אנחנו מפתחים פנטזיות בראש מהר מאוד, משקיעים זמן ורגשות, וזה בקלות יכול להסתכם באכזבה נוראית. אני ממליצה להסתמס לא יותר מפעמיים, ובפעם השלישית כבר לעבור לשיחת וידאו ולקבל החלטה אם נפגשים או לא. לכל אחד יש התנאים הבסיסיים להיות השדכן ההתחלתי של עצמו, ומי שזקוק לעזרה מעבר לזה - שם אני נכנסת לתמונה.
"אם הדייט לא צולח, אני מעודדת את כולם לסיים בצורה מכובדת ולא להיעלם או לתת תירוצים. פשוט להודות שזה לא מתאים, ואם הצד השני מבקש - אפשר גם לתת פידבקים. וכדאי לחשוב על אנשים שאתה מכיר שאולי כן יתאימו לצד השני, כי בסופו של דבר האחריות היא עלינו - שהאוכלוסייה היהודית תמשיך להתקיים".
dcaspi@goldenglobes.org
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו