אופנה, התמכרות ואנטישמיות: סוף שבוע אחד, אמצע שנות ה-2000, ג'ון גליאנו, אז מלך האופנה של פריז ששמלותיו היפות ותצוגות המסלול הפרועות שלו הפכו את המותג כריסטיאן דיור לדבר הכי חם, חזר ללונדון. הוא נכנס למלון "הריץ", השתכר, בילה ארבע שעות עירום במעלית, אמר לאורחים שניסו להיכנס שהוא אריה ונהם עליהם. "הריץ" התקשר ללשכתו בפריז, שם התנצלו והציעו לשלם בעבור כל אורח שנפגע. בשבוע שלאחר מכן חזר גליאנו לעבודה.
הסיפור הזה הוא רק אחד אחד מהשנים הפרועות של גליאנו, וכולם זוכרים איך זה נגמר. בבר לה פרל בפריז, בפברואר 2011, כשגליאנו שתוי, הוא תועד כשהוא יורה אמירות גזעניות ואנטישמיות שכללו רמיזות לתאי גזים ומשפטים כמו "אני אוהב את היטלר".
הוא פוטר מעבודתו, הוקע על ידי התקשורת, הורשע ונקנס על ידי בית המשפט בצרפת ונעלם לגמילה ולחיים אפלוליים. אפשר לומר שגליאנו אולי היה הראשון שנמחק מהמפה בעידן המדיה החברתית.
גליאנו, כיום פיכח כבר עשור, בילה חמישה ימים בשיחה שתועדה לסרט חדש שייצא לאקרנים בארה"ב ובריטניה ב-8 במרץ. High & Low הוא דיוקן התמכרות, עושר עילאי והצלחה ללא גבולות במה שהוא אולי אחד הפרקים הצבעוניים ביותר בתולדות העובדה. זה מתחיל מסיפור על ילד שהגיע לסטרטהאם מגיברלטר עם הורים שנחרדו מעצם היותו הומוסקסואל ומצא את ייעודו כאחד מילדי הפלא הגדולים ביותר של בית הספר לעיצוב סנטרל סנט מרטינס. גליאנו מסביר את הטכניקה שהפכה את שמלות שלו לסקסיות, החיתוך על הגוף, הקיפול והפיצול, השמלה שנראית כאילו היא נוטפת מהגוף.
שנות ה-90 וה-2000 היו העידן שבו האופנה התפוצצה מתעשיית נישה לתוך תרבות פופ. גליאנו, שרכב על הגל ההוא, נסחף אליו. כולם ידעו שגליאנו ירד מתנהג בצורה לא יציבה, אבל די הופתעו מהגזענות והאנטישמיות שהוא הפגין.
"זה הדבר הנורא ביותר שאמרתי בחיי, אבל לא התכוונתי לזה", אמר גליאנו בראיון לאחר התקרית בניסיון לשקם את התדמית שלו. "ניסיתי להבין למה הכעס הזה יצא על הגזע הזה. עכשיו אני מבין שהייתי כל כך פאקינג כועס וכל כך לא מרוצה מעצמי עד שאמרתי את הדבר הכי נתעב שיכולתי לומר".
קצת יותר מעשר שנים אחרי אותה תקרית מתועדת בפאב בפריז גליאנו עושה קאמבק. בשעה שהאנטישמיות בעולם גואה, שמו של גליאנו שוב על המפה בצירוף של חיבוק חם מהקהל והתעשייה.
בינואר הוא העלה תצוגה מתחת לגשר בפריז עבור מרטין מרג'יאלה, הבית שעבורו עיצב מאז 2014. הוא התקבל בקול תרועה, חמש דקות של מחיאות כפיים והמבקרים אהבו אותו. רפרנסים לטולוז-לוטרק, מחוכים, איפור מתקלף באפקט פורצלן עוצר נשימה, כולם נועדו להופעה שתיזכר בוודאי בספרי היסטוריה.
View this post on Instagram
גליאנו אמר שהוא לא עושה את הסרט כדי שיסלחו לו, אלא כדי להיות "קצת יותר מובן". לא בטוח שהוא מובן יותר, מה שבטוח שתעשיית האופנה סלחה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו