מעודדת אימהות? מבחן האוניברסיטאות

השנה האקדמית נפתחת בקול תרועה, ואלפי סטודנטים וסטודנטיות יחלו או ימשיכו את התואר שלהם במוסדות האקדמיים השונים. מנתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת הלימודים האחרונה למדו ב־62 מהמוסדות להשכלה גבוהה 316,400 סטודנטים, מתוכם 59.5 אחוזים נשים. כשמדובר בנשים לומדות, יש גורמים מסוימים שבמוסדות השונים צריכים להביא בחשבון, כגון הקלות וזכויות מיוחדות לנשים בהיריון, לנשים שעוברות טיפולי פוריות ולאימהות לאחר לידה. 

השאלה היא, האם כל המכללות והאוניברסיטאות הולכות לקראת אימהות לומדות? עד כמה הפתרונות והסיוע לנשים בהיריון ישימים, והאם נוכל למצוא חדרים שיוקצו להנקה ולתינוקייה או מעון ברחבי הקמפוס? לשמחתנו, גילינו שהמודעות גדולה, ושהיחס לנשים משתפר משנה לשנה.

המועצה להשכלה גבוהה קבעה בשנים האחרונות כללים ותקנון המחייבים את המוסדות לעשות התאמות מיוחדות לסטודנטים ולסטודנטיות העוברים טיפולי פוריות, היריון, לידה, אימוץ או קבלת ילד למשמורת או לאומנה. התקנון מציין כי נדרשת הקצאת מקומות ישיבה המתאימים לסטודנטיות בהיריון, חדרי הנקה ומשטחי החתלה והקלות פרטניות, כגון היעדרות של עד 30 אחוזים משיעורים שבהם חובת נוכחות לתקופה של 15 שבועות מיום הלידה או האימוץ או היעדרות לסטודנטית שילדה מכל השיעורים במשך שישה שבועות מיום הלידה. 

כמו כן, קובע התקנון זכאות בדחיית מטלות ובחינה למועד מיוחד, תוספת זמן בבחינה וגם אופציה להארכת הלימודים בשני סמסטרים מבלי חיוב בשכר הלימוד. המוסד יאפשר גם לסטודנטיות מהחודש השביעי להריונן ועד חודש לאחר הלידה חניה ללא תשלום בקרבת הקמפוס, וסיוע בצילומים ובהדפסות של חומר הלימודים בשיעורים שמהם הסטודנטית נעדרה. 

התינוקיה בקמפוס ספרא

פרופ' אריה רייך, דיקן הסטודנטים של אוניברסיטת בר־אילן, שאחראי לזכויות הסטודנטים בקמפוס, מציין כי מושם דגש חזק על מתן זכויות לסטודנטים וטיפול בצורכיהם השונים. "אין ספק שבשנים האחרונות גוברת המודעות לזכויות סטודנטים בעלי צרכים מיוחדים, מכל סוג - צרכים מסיבות רפואיות שקשורות למחלות או למוגבלות, וכן לזכויות של אימהות. כל זאת כדי לאפשר להם להשיג תואר, ובכלל זה למגזר הנשי שמהווה כ־60 אחוזים מהלומדים בקמפוס". 

לדבריו, מלבד עמידה בתנאים שמחייבת המל"ג, יש מוסדות שבאים לקראת האימהות בהקלות ובסיוע נוסף. "אנחנו מאפשרים ליולדת להיעדר ל־15 שבועות. בשיעורים שבהם יש חובת נוכחות, לנשים בהיריון ולכאלה שעוברות טיפולי פוריות יש אפשרות להיעדר ב־30 אחוזים מהשיעורים ועוד. בשנים האחרונות גם הוספנו עשרה חדרי הנקה ברחבי הקמפוס. יתרה מזאת, יש אצלנו מעון במחיר מסובסד עבור פעוטות מגיל שלושה חודשים וחצי עד גיל 3, שפתוח עד השעה 15:45 ומאפשר לאימהות ללמוד ברוגע".

יועצות לאחר לידה

גם במכללה האקדמית גורדון בחיפה, המכשירה מורים לחינוך, הולכים לקראת האימהות יותר ממה שמחייב התקנון. "המכללה מכשירה מורים לחינוך, ומאחר שמרבית הלומדים בקמפוס הם נשים, קיים הצורך לתת מענה מוגבר לצרכים הנשיים", אומרת ד"ר מרב מדמוני־אזולאי, דיקנית הסטודנטים של המכללה.

חדר הנקה במכללת לוינסקי לחינוך

"מלבד מילוי הכללים והזכויות הנדרשים, יש אצלנו שלוש יועצות שמלוות את הנשים בהיריון ולאחר הלידה כדי לבדוק מה מצבן הרגשי. הן בודקות אם הן בסטרס ואיך הן מסתדרות, כדי שלא יחוו דיכאון במהלך ההיריון או אחרי הלידה. אם היועצות מזהות משהו שמצריך טיפול, הן מפנות לטיפול דיסקרטי שקיים במכללה בעלות נמוכה, כולל טיפול משפחתי או זוגי. כמו כן, לאחר הלידה אנחנו מאפשרים להגיע לשיעורים עם התינוק עד גיל 14 שבועות, כמובן בתיאום עם המרצים, ויש לנו חדר הנקה שמצויד גם במשטח החתלה ובפינת ישיבה נוחה. אנו מאפשרים לאימהות שצריכות לשאוב חלב לשים אותו במקרר. לנשים שהחסירו חומר בגלל טיפולי פוריות, היריון ולידה, קיים קורס האצה שמאפשר להן להשלים את הפערים".

שולי ספיר, ראש מנהל הסטודנטים במכללת תל־חי, מוסיפה: "אנחנו מנסים למצוא פתרונות שיקלו על הסטודנטיות שלנו, והמכללה בנתה תוכנית לימודים המאפשרת להן ללמוד לתואר. קיים חדר הנקה, וצפוי להיפתח חדר הנקה נוסף. אנחנו מאפשרים להגיע לשיעורים עם תינוק בתיאום עם המרצים, ולרוב הם לא מתנגדים. יש מקררים לנשים שרוצות לאחסן חלב שאוב, ושתי חניות שמסומנות בוורוד עם שילוט שמיועד לנשים בהיריון החל מהחודש השישי". 

במכללה האקדמית אחוה קיימת, בין השאר, מערכת ממוחשבת עבור סטודנטיות בהיריון ולאחר לידה להגשת בקשות להקלות. "המכללה מאפשרת לסטודנטיות יציאה לצורכי הנקה בזמן מבחן וקבלת תוספת זמן להשלמת הבחינה", אומרת ד"ר מיכל רביבו־שטיינר, דיקנית הסטודנטים במכללה, "אנחנו מעודדים אימהות צעירות להמשיך לרכוש השכלה אקדמית ועושים ככל האפשר כדי לעזור להן להגיע לתואר, בד בבד עם הקמת משפחה".

במכללת לוינסקי לחינוך קיימת פעילות של אגודת הסטודנטים, שהקימו תא אימהות לומדות שכולל העלאת מודעות לזכויותיהן, שוק קח תן והרצאות. סטודנטית רשאית להיעדר עד 40 אחוזים מכלל השיעורים בכל קורס, ויכולה להביא את התינוק מגיל שלושה שבועות ועד הגיעו לגיל 14 שבועות.

באוניברסיטה העברית בירושלים מאפשרים להכניס תינוק לשיעורים עד גיל ארבעה חודשים (לאחר מכן זה תלוי במרצה), סיוע בהשלמת החומר ותינוקייה ומעון עד השעה 16:00, שבו על כל חמישה תינוקות יש השגחה של מטפלת אחת. מגיל 11 חודשים ועד גיל שנה וארבעה חודשים יש פעוטון, ומגיל שנה וחמישה חודשים ועד גיל 3 - מעון. 

הכי חשוב - לא להילחץ

מלכה בונקר, מלווה ומדריכת נשים אחרי לידה, ממליצה לאימהות שרק ילדו ומתחילות ללמוד, כיצד להיערך כדי להקל את ההתמודדות. "תחילה מומלץ לא להילחץ. נשים מניקות יכולות לשאוב חלב ולשמור במקרר מבעוד מועד, כך שמישהו אחר יוכל להאכיל במקומן. עם זאת, גם אם נותנים לתינוק בזמן היעדרותכן תמ"ל ולא חלב הנקה, אין זה אומר שהתינוק יפסיק לינוק. לכן אפשר לתת מדי פעם תחליף כשלא מתאפשר להניק".

כשאתן נמצאות במוסד הלימודי, בונקר ממליצה לבדוק אם למוסד יש חדר המאפשר לשאוב בצורה דיסקרטית ונוחה: "חשוב לבדוק אם יש חדר הנקה, אם יש משאבות ציבוריות - דבר שמקל מאוד מאחר שאפשר להגיע לקמפוס רק עם הערכה הסטרילית ללא צורך להיסחב עם המשאבה. כמו כן, בדקו אם יש מקרר שאפשר לאחסן בו את החלב השאוב, ללא צורך להביא תיק תרמי ששומר על קור. בדקו אם המוסד מאפשר לסבתא או למטפלת לשהות בסביבת הקמפוס, כדי שבעת הצורך תוכלו לצאת ולהניק את התינוק. יש מוסדות שאף מקצים חדר המתנה לסבתות או למטפלת עם התינוק. הדברים האלה מסייעים ללמוד ברוגע ולהיות פחות מוטרדות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו