3 סגנונות ההורות "המסוכנים ביותר" - לפי מחקרים פסיכולוגיים

אמנם אין דרך "נכונה" אחת להיות הורה, אך ישנם סגנונות הורות שיש להימנע מהם בכל מחיר • החל מהורות סמכותנית וקשוחה ועד הורות מתירנית מדי - אלה הם סגנונות ההורות המסוכנים ביותר

אלו סגנונות ההורות שכדאי להימנע מהם. צילום: GettyImages

הורות יכולה להיות אחד המסעות המאתגרים ביותר שאדם עובר בחייו. למרות מה שילדים נוטים לחשוב, גם הורים לומדים תוך כדי תנועה. בניגוד לתחומי חיים אחרים, הורות לא מגיעה עם מדריך מקיף. ועדיין, הורים רבים לא נותנים לעצמם מספיק קרדיט.

אמנם אין דרך "נכונה" אחת להיות הורה - ילדים מאושרים, בריאים ומאוזנים יכולים לגדול בדרכים שונות. עם זאת, ישנם סגנונות הורות שיש להימנע מהם בכל מחיר, שכן חלקם עלולים להשפיע באופן שלילי ועמוק על הילדים. להלן שלושת סגנונות ההורות המסוכנים ביותר, על פי מחקרים פסיכולוגיים:

הורות סמכותנית

הורות סמכותנית מתאפיינת בחום נמוך ובשליטה התנהגותית גבוהה. זהו סגנון הורות נוקשה מאוד המדגיש משמעת וציות לחוקים, ללא מרחב לדיאלוג או גמישות. דוגמה לכך היא הורה שאוכף שעת כניסה הביתה ללא יוצא מן הכלל, גם אם המתבגר נשאר בבית הספר כדי לעבוד על פרויקט קבוצתי לדוגמה.

הורות סמכותנית עלולה להוביל מתבגרים לתסכול או למרדנות קיצונית, צילום: GettyImages

על פי מחקרים פסיכולוגיים, ילדים שגדלים בסביבה סמכותנית עלולים לפתח הערכה עצמית נמוכה וקשיים בביטוי עצמי בחייהם הבוגרים. הם עשויים לפתח פחד מכישלון ולקשר טעויות עם עונש במקום עם צמיחה ולמידה מהן, מה שעלול להוביל לחרדה או למרדנות קיצונית.

הורות מתירנית

הורות מתירנית מאופיינת בחום ואהבה אך עם מעט מאוד ציפיות וגבולות. הורים אלה מטילים מעט מאוד חוקים ולוקחים על עצמם תפקיד דמוי חבר. למשל, הורה שלעולם לא אוכף שעת שינה, ומאפשר לילד להישאר ער כרצונו - גם בלילות שלפני מבחן חשוב בבית הספר.

ילדים להורים מתירניים עלולים להתקשות בפיתוח משמעת עצמית ובהבחנה בין נכון ללא נכון. הם עשויים לפתח תחושת זכאות ולהתקשות להסתגל לסביבות הדורשות משמעת ואחריות, כמו בית הספר או מקום העבודה.

הורים מתירניים מטילים מעט מאוד חוקים ולוקחים על עצמם תפקיד דמוי חבר, צילום: GettyImages

הורות לא מעורבת

הורות לא מעורבת מעניקה לילדים חופש רב, אך עם מעורבות ותמיכה מינימלית. הורים אלה מספקים את הצרכים הבסיסיים - מזון, מחסה וביגוד - אך נשארים מנותקים רגשית. למשל, הורה שעובד שעות ארוכות ונעדר מאירועי בית הספר, משאיר את הילד להתמודד לבד עם החינוך ועם היבטים רבים אחרים בחייו.

הנזק שנגרם מהורות לא מעורבת יכול להיות עמוק וארוך טווח. ילדים במשפחות אלה חשים לעיתים קרובות נטושים וחסרי חשיבות, והערכתם העצמית נפגעת ראשונה. בהמשך חייהם, הם עשויים להתקשות ליצור קשרים מבוססי אמון ולפתח חרדה, דיכאון או בעיות התנהגות.

למרות שבלתי אפשרי ולא מציאותי להיות "הורה מושלם", הכרת הדברים מהם צריך להימנע יכולה לעזור רבות. כאשר אנו ניגשים להורות עם חום, גבולות מתאימים ורצון להתחבר ולטפח, אנו יוצרים את הסביבה בה ילדינו יכולים באמת לשגשג ולצמוח.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר