השאלה הכי מטרידה לפני ראש השנה: איפה עושים את החג?

מדי שנה לקראת החגים צפה ועולה אחת הסוגיות המעייפות ביותר בקרב לא מעט משפחות בישראל: אצל מי השנה ייערך החג? השאלה הזאת מעוררת לא פעם אמוציות, אינטריגות וחילוקי דעות רבים, כשלרוב כל צד במשפחה מעוניין לנסוע ולחגוג עם הקרובים לו. לקראת ראש השנה הקרוב, ניסינו להבין האם יש פתרון מנצח לסוגיה המורכבת – ואיך הכי נכון לתקשר עם בן או בת הזוג את הדברים?

"האמת היא שלא צריך להגיע לחגים כדי להיתקל בוויכוחים מהסוג הזה", אומרת מיכל דליות, ראש התוכנית להכשרת יועצות משפחה במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט.

"גם ארוחת שישי או בילוי בשבת מספקים את אותם רגשות וסערות, ולכן יוצא לי להיתקל בוויכוחים האלה מידי שנה ובתדירות הולכת וגדלה", היא מודה.

"בכל זוגיות ובכל הורות יש שני צדדים, וקיים סיכוי שאחד מהצדדים אוהב יותר את משפחת המוצא שלו או מרגיש מחויב יותר למשפחת המוצא שלו", מסבירה מיכל. "הדבר הזה מייצר מתח סביב נושא החגים, במיוחד כאשר לא כל האנשים הם מאוד נחמדים, מזמינים או אוהבים אנשים אחרים – גם אם הם נמצאים בקשר משפחתי כזה או אחר. לכן, כל אחד מהצדדים לרוב מנסה לבלות את ימי החג, שאמורים להיות חגיגיים ומשמחים, עם האנשים שהוא אוהב. וכשזה לא קורה אנחנו מוצאים את עצמנו לא פעם הולכים לצד השני של המשפחה בחוסר רצון – ונוצרת אצלנו תחושה של מצב שנכפה עלינו, מה שמייצר כעסים על עצמנו ועל בני ובנות הזוג".

⁠מה הפתרון?

"ניתן לקבוע תורות לקראת החגים, ולהסכים בשנה אחת להיפגש עם צד אחד של המשפחה, ובשנה הבאה עם הצד השני. השאלה 'איפה נחגוג השנה?' היא סוגיה שכיחה ומאוד מובנת, ומה שעלינו לזכור הוא שאם אנחנו הולכים לאנשהו מתוך כפייה, כי לא נעים לנו, כי ביקשו מאיתנו או כי יש לנו חובה מוסרית להיות שם, אז אנחנו צריכים לדעת להגיד לעצמנו: 'אני מרוויח שקט ותחושה של עשיית הדבר הנכון, ולמרות שלא בא לי – זו בחירה שלי'. אם נבין שאנחנו בוחרים בכך, נדע לקחת אחריות ולא להתעצבן על אחרים".

"בכל זוגיות יש שני צדדים". מיכל דליות

"לדבר על רגשות"

גל צוובנר, M.S.W, מדריכת הורים ומנהלת מרכזי הדרכת הורים בעמותת אלוט, מספרת כי במהלך השנים גם היא נתקלה בקליניקה בלא מעט ויכוחים משפחתיים, סביב חגי ישראל. "כמעט בכל שנה, לקראת החגים ובמיוחד בפסח או בשנה חדשה, יש עלייה במקרים של מתחים וויכוחים במשפחות. מדובר בתופעה שכיחה, שכן החגים מביאים עימם ציפיות, מסורות ולעיתים גם לחצים חברתיים".

לדבריה, לא פעם עולות שאלות משפחתיות הקשורות לצרכים של כל אחד מבני המשפחה, לצד רצון לרצות את הסביבה הקרובה ואת הילדים. לכן, קשה להחליט מהו הצד "הנבחר".

"פן נוסף שחשוב להבין, הוא שכאשר אחד מבני הזוג או המשפחה מגיע מראש עם הציפייה לא ליהנות או שיהיה קשה לו לעשות את החג אצל הצד השני – הסיכוי שהוא באמת לא ייהנה גדל משמעותית".

על מנת למצוא פתרון משפחתי או זוגי לוויכוח לצוובנר יש כמה עצות: 

1. לשמור על שיח פתוח והבנת הצד השני - יש לעודד את בני המשפחה לשוחח על הציפיות ועל הרגשות שלהם, באופן ישיר וללא האשמות. חשוב להבין מה עומד מאחורי הרצונות של כל צד, והאם ישנם גורמים רגשיים שמעורבים.
2. להגיע לפשרות – למצוא פתרונות יצירתיים כמו חלוקת החג בין שני המוקדים, או חגיגה משותפת במקום ניטרלי. לצורך העניין ניתן לבנות מסורת חדשה: לחשוב על רעיונות שיכולים לשלב את המסורות של שני הצדדים. כדאי לשמור על שגרה של סדר וידיעה קבועה מראש בכל שנה לגבי איזה חג חוגגים אצל מי. השגרה הזאת מונעת ויכוחים, ומספקת תחושת הוגנות לכל הצדדים הנוגעים בדבר.
3. לקחת בחשבון את הילדים - כשלילדים כיף גם ההורים חשים יותר בנחת. חשבו היכן הילדים ירגישו יותר בנוח, איפה יש להם יותר עניין, ואם מדובר בילדים עם צרכים מיוחדים – חישבו איפה יש יותר סובלנות סביבתית לילדים ולצרכים שלהם.