הילדים פוחדים? כך תסבירו להם על רעידות אדמה

רעידות האדמה החזקות שפקדו היום (שני) את טורקיה וסוריה, שגרמו למותם של יותר מ-2,300 בני אדם ולפציעתם של אלפים נוספים, הורגשו היטב גם בישראל.

זהו אירוע מלחיץ שעלול לגרום לחרדה הן אצל צעירים והן אצל מבוגרים. עם זאת, ההתמודדות של ילדים עם מקרים מסוג אלו היא מורכבת יותר, ועל כך מוטל על ההורים לתווך עבורם את האירוע בצורה עדינה אך ברורה.

• איך ילד עם צרכים מיוחדים מתמודד עם מוות של הורה?

• הטעות הקריטית שאתם עושים בנסיעה עם התינוק ברכב

• המחיר הכבד שמשלמים ההורים והתינוק אחרי חופשת הלידה

הנטייה שלנו כהורים היא להסתיר מידע מהילדים שלנו, מתוך מחשבה שזה מסייע לנו להגן עליהם, לא להכאיב ולהעציב אותם. אך ברגע שמסתירים מהם מידע, נוצר אצלם ואקום, והם לרוב משלימים את המידע חסר בעצמם מהדמיון, או ממקור מידע אחר, כמו דרך חברים מהגן או מבית הספר. ההמלצה במצבים כאלו היא להמעיט את החשיפה של ילדים צעירים לתקשורת, ולהימנע מהצגת מראות קשים.

החשיבה של ילדים היא קטסטרופלית. הם מפרשים את המציאות הכי גרוע שיכול לקרות, ולכן יש לתווך להם את המידע בדרך המותאמת לגיל שלהם, שכן השיח אל ילד בן 5 לא יהיה דומה לשיח שתואם לילד בן 10, כי תפיסת העולם שלהם וההבנה שונה.

חשוב להשתמש במילים שמתארות את האירוע בצורה צדויקת, ולתת לו שם אם ניתן. לילדים צעירים קשה לתפוס אובדן ומוות, אבל הם מרגישים שקרה משהו, ולכן אפשר להגיד שקרה משהו, ולשוחח על ההשלכות הישירות על הילד אם יש. כדי לתת לילד ביטחון וכלים, אפשר לשוחח על הדרך שבה ניתן להתגונן ולפעול בעת אירוע כזה. בנוסף, חשוב לתת לילדים תוקף לתחושות שעולות אצלם ולזכור שכל תגובה לגיטימית. 

אומרים שקיימת תגובה נורמלית למצב לא נורמלי – לכן יכולים להתעורר שלל רגשות. חשוב לשתף את הילדים שלנו בתחושות שלנו כהורים. אפשר להגיד שזה בסדר לפחד, להשאיר את השיח פתוח ולאפשר לילד לבוא ולשאול אותנו שאלות,  וגם לשתף ולדבר על הנושא.

לילדים יכול להיות קשה מאוד להבין מה זו רעידת אדמה, ולכן מומלץ שלא להסביר להם במשפטים ארוכים, אלא בצורה קונקרטית, במשפטים קצרים, ברורים ומדויקים. לשם כך חשוב להבין באיזה שלב הילד נמצא, הן מבחינה התפתחותית והן מבחינה רגשית.

חשוב שהשיח יתקיים בצורה רגועה ובסביבה רגועה, מקום שהוא נחשב בטוח לילד ולהורה, ולא "על הדרך". צריך להיות קשובים לילד, לתת לו לגיטימציה ותוקף לתחושות ולשאלות שצצות אצלו, ולהיות קשובים גם לרגשות שלנו. כדאי לשאול את הילד מה יעזור לו להתמודד עם המצב, וחשוב לשמור על שגרה רגילה ואורך רוח ככל שניתן.

במידה והילד חושש ללכת לגן או לבית הספר, חשוב לברר איתו ממה הוא חושש, לתת תוקף לפחדים שלו, ולנסות למצוא דרכי התמודדות, כמו לקחת בובה לגן שתעזור לו להתמודד. חשוב לשתף את הצוות החינוכי, כדי שייתן את המעטפת המתאימה במידת הצורך. 

גודל האירוע

איך מתנהלים לקראת אירוע שעלול לקרות ומפיגים חששות? קודם כל, צריך להבין בעצמנו את סדר הגודל של האירוע ולתת לילד ידע. לאחר מכן צריך להסביר לילדים במילים פשוטות איך לפעול. אם אנחנו נמצאים במצב חירום והוא יידע מה לעשות, זה יקנה לו ביטחון. חשובה גם התגובה ההורית שלנו. אמנם היא לא תמיד נשלטת, אבל ברגע שההורה משדר ביטחון, גם הילד חווה אותה ויודע שיש לו על מי לסמוך.

התיווך לילדים עם צרכים מיוחדים הוא שונה ומאוד תלוי בסוג המוגבלות. גם לילד עם מוגבלות שכלית קשה צריך לתווך את הסיטואציה ולהסביר לו עליה, ולא להתייחס כאילו הוא אינו מודע למתרחש מסביבו כלל. אם מדובר ברעידת אדמה, גם לו צריך להסביר בפשטות את המתרחש. במקרים כאלו, מתייחסים לילד לפי הגיל ההתפתחותי שלו, ולא לפי גילו הכרונולוגי. לכן, חובה עלינו חובה עלינו לא להתעלם ממה שהם מעלים ומציפים, ולדעת איך לתווך נכון ובדרך מותאמת את הסיטואציה.

הכותבת היא חן גורדון, עובדת סוציאלית ומדריכת הורים המנהלת את המעון השיקומי בכפר השיקומי "עדי נגב – נחלת ערן".

חן גורדון // צילום: אדוה שלהבת-ברזילי