לכל שלב בילדות, ישנם מאפיינים לאכילה ולסוג התזונה של הילד. אלו נגזרים לא רק מהעדפות טעם כאלה ואחרות אותן הילד מאמץ עם השנים, אלא גם כתוצאה של בשלות רגשית ובגרות. כמו כן, מה שהילד בוחר לאכול והאופן בו הוא מתייחס לנושא האוכל, וכיצד הוא מתנהל בעת הארוחה, הם תוצאה של הגיל בו הוא נמצא, לצד המסרים שהוא קולט מהסביבה והתגובה שלו לגירויים השונים. לנו ההורים, חשוב להכיר ולהיות מודעים לכל שלב, להבין מהן הבעיות שעלולות לצוץ ומה מומלץ לעשות, על מנת שנדע לנהל את המצבים הללו באופן הטוב ביותר.
גיל תשעה חודשים עד שנה
יוצאים להרפתקה חדשה
תינוקות בני 9-12 חודשים, רואים בכל ארוחה הרפתקה. הם מתנסים בסוגי מזונות חדשים, הדורשים מהם כישורים חדשים. באופן טבעי, עלולות לצוץ בעיות שילוו את החוויה התינוקית המקסימה הזו: תוכלו לראות כיצד התינוק שלכם מתאמן בלעיסה בעזרת שיני החלב שאך בקעו בפיו, ומפגין בעזרת שפת הגוף שלו כיצד הוא מרגיש לגבי הדברים. תינוקות בגילאים אלה אינם יכולים לשבת בשקט לאורך זמן: הם מתנועעים ומתפתלים ודוחפים את המזון מהם והלאה. הם יורקים בזמן שהם משמיעים קולות, מתפתלים ומחייכים. הם יעדיפו נוזלים מבקבוקים או מכוסות תינוק בעלות פיה, ועלולים להתנגד לאכילת מזונות מוצקים.
מה מומלץ לעשות:
• חשוב לבסס את נושא האכילה של מזון מוצק באופן הדרגתי.
• במידה והתינוק מסרב למזון מסוים, אסור לשכנעו בכח. אל תכריחו את הפעוט לאכול ואל תרדפו אחריו עם אוכל.
• משלב שבו הילד יושב בכוחות עצמו, חשוב להרגיל אותו למושג ארוחה/ארוחה משפחתית, שמשמעה ישיבה בכיסא התינוק שלו כל עוד הוא אוכל, או ישיבה עם שאר בני המשפחה כחלק מארוחה משפחתית. שמשו דוגמא אישית לפעוט: אכלו ארוחות ביחד והתחילו לאכול ארוחות משפחתיות כשהפעוט צעיר.
• אפשרו לתינוק לאכול בידיו וכאשר יהיה בשל לכך, בצעו את המעבר לכפית/כף.
• כבר מגיל זה, התמקדו בארוחה והאחד בשני - כבו טלוויזיה ודחו שיחות טלפון בזמן ארוחה.
גיל שנה עד שלוש
"אני מחליט!"
בעיות האכלה אצל פעוטות עלולות לנבוע מתהליך ההתפתחות של תחושת העצמי שחווה הילד: בהדרגה, הוא לומד כי יש בפניו ברירות, והוא מתאמן בהחלטת החלטות. במהלך שלב זה, יתכן והילד ידרוש בדיוק את אותו מזון או סוג מזון במשך ימים או שבועות ברצף. הוא עלול לסרב לחלוטין לאכול מזון מוצק, למשל, או לגלות סלידה מכל מזון בעל צבע מסוים. יתכן והוא ירצה "לנשנש" כל היום, במקום לאכול ארוחות מסודרות.
לרוב, פעוטות יוצרים בלגן גדול בזמן הארוחות: הם שופכים נוזלים ומפילים או זורקים חתיכות של מזון. גם התקפי זעם או הדגמות של כוח רצון יכולים לאפיין בעיות אכילה בגיל זה. חשוב במיוחד לזכור: ילדים בין הגילאים שנה עד שלוש, נמצאים בסכנת חנק גדולה יותר מאשר ילדים בוגרים יותר, כך שחשוב להשגיח עליהם היטב בזמן שהם אוכלים.
מה מומלץ לעשות:
• כדאי לנסות מזון שהילד סרב לו שוב לאחר מספר ימים. כמו כן, אחת למספר ימים הציעו פריט חדש לארוחה והתנסו יחד עם הילד במזונות החדשים: הוסיפו מרכיבים חדשים למזון שאתם רגילים לאכול, לדוגמא ירק חדש לסלט או למרק.
• תנו לילדכם לראות ולהתנסות במגוון מזונות בארוחה: פירות, ירקות ודגנים מלאים.
• הרגילו את הילד לאכול שלוש ארוחות עיקריות ביום ואחת או שתי ארוחות ביניים.
• הגדירו גבולות סבירים להתחלת הארוחה ולסיומה: כאשר אתם רואים שהילד כבר לא מעוניין לאכול, אפשרו לו לעזוב את השולחן.
• הימנעו מלשבח צלחת ריקה או לנזוף כשלא סיים לאכול.
גיל שלוש עד חמש
"שוב פעם המבורגר?"
ילדים רבים בגילאי שלוש עד חמש הם בעלי סגנון אכילה סלקטיבי מאד. ניתן אפילו להגדיר אותם כאכלנים בררנים, אכלנים זעפנים, אכלנים שחייבים לבחור בעצמם או אכלנים בעייתיים. באופן טיפוסי, הם נמנעים ממזונות מסויימים או אוכלים מספר מוגבל של מזונות בלבד. אם אתם הורים לילדים בגילאים האלה, חשוב שתגלו ערנות וזהירות כלפי העדפותיו של ילדכם למזון מהיר, המלא בשומן ואנרגיה אך חסר את הרכיבים התזונתיים החיוניים לצמיחה בגיל הילדות.
מה מומלץ לעשות:
• ודאו כי המאכלים המוצעים בארוחה תורמים לצרכים של הילד.
• הציעו מזונות חדשים בתחילת הארוחה כשהילד רעב.
• אל תתנו לילד חטיפים על מנת לפצות על ארוחה שלא אכל.
• תגמלו את הילד עם תשומת לב, מילים טובות ולא עם אוכל.
• ודאו שהילד עוסק במקביל בפעילות גופנית.
גיל חמש עד עשר:
"גם החברים שלי שונאים אפונה"
כשהילדים הולכים לבית הספר, הם עלולים לפתח בעיות אכילה עקב מגוון השפעות חיצוניות חדשות: ילד עלול להפתיע את הוריו בבית, על ידי חיקוי התנהגויות אכילה של חבריו לכיתה, או על ידי הבעת נטיות להעדפת מזון שלמד מחברים, מתכניות טלוויזיה או מסרטים. זמני אכילת חטיפים והחטיפים עצמם עלולים להפוך לבעיה, במיוחד כיוון שילדים בקבוצת גיל זו נוטים להתנגד לדגש שהוריהם שמים על אכילה בריאה.
בעיות אכילה בדרגות שונות עלולות להתפתח מהרגלי אכילה שהתבססו עד גיל שבע או תשע, כך שחיוני שאתם ההורים, תמשיכו ותפקחו על התנהגויות האכילה של ילדיכם, ותפנו במקרה הצורך להתייעצות עם מומחה.
מה מומלץ לעשות:
• למרות שחשוב לשמור על לוחות זמנים של הארוחות, הקשיבו לילדכם. כשהוא אומר שאינו רעב, הציעו לו חטיף בריאות קטן. חשוב לאפשר לילד להכיר מתי הוא שבע ומתי רעב.
• שמשו מודל לחיקוי: ודאו שהמקרר בבית והאוכל שאתם מבשלים בריא, מאוזן ומגוון.
• אל תאפשרו לילד לנשנש אוכל לא בריא בין הארוחות ובמיוחד לא לפני. הרגילו אותו לנשנוש של פירות או ירקות חתוכים.
• זכרו שמשנים אלו והלאה, הילד נדרש לביצוע מטלות של חשיבה, הכנת שיעורים, והשתתפות בחוגים במסגרות שונות, לכן לתזונתו השפעה מכרעת על מימוש הפונציאל שלו. הקפידו שיאכל ארוחת בוקר ושתזונתו תהיה שלמה ומאוזנת, והעבירו לו מסרים חיוביים הנוגעים לכך: "אם תאכל יהיה לך כח ואנרגיה לשחק בהפסקה/לקלוע לסל/להכין את שיעורי הבית" וכדומה.
• תנו לילד להיות מעורב בהיבט התזונתי: צרפו אותו לקניות האוכל ואפשרו לו לבחור מאכלים שהוא אוהב, צרפו אותו להכנה משותפת של הארוחה כך שיהיה לו תפקיד וירגיש מעורב, ובנו יחד איתו תפריט לארוחה המשפחתית.
הכותבת רונית דוייב היא המנהלת המדעית של אבוט, יצרנית סימילאק
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
