את החרדות והדיכאון כבר לא מסתירים. אפילו מיטב הסלבס משתפים בתחושות הקשות שפוקדות אותם מעת לעת. אז איך נתמודד עם כל אלה נכון, בייחוד בגיל ההתבגרות? שוחחנו עם הפסיכותרפיסטית ומנחת ההורים מירי מטלון, שסיפרה כי בגיל הזה, שבו יש מעבר מעולם הילדות לעולם הבגרות (על כל ההשלכות הנלוות לכך), המתבגר נמצא בדיון פנימי אודות דימוי גופו המשתנה ואם הוא אהוב.
"שאלות ומחשבות אלה ממלאות את יומו של המתבגר", אומרת מטלון. "לו נעצור לרגע ונשאל את עצמנו את שאלות המתבגר, נגלה שהן מעלות בנו קשת רגשות רחבה, חלקן רגשות של ביטחון. אנו המבוגרים כבר פגשנו את השאלות האלה כשאנחנו התבגרנו, ואפשרנו לעולם ולחברה להפגיש אותנו עם התשובות".
"המחשבות האלו עלולות לעורר אי-ודאות וליצור קרקע פורייה לגידול חרדה, שכן הפחד מהלא נודע פוגש את המתבגר כמעט בכל רגע בחייו", הוסיפה. "החרדה עלולה להביא להימנעות, וכך, למשל, נראה מתבגרים הנמנעים ללמוד בשל החשש להתמודד עם הכישלון. אנו עלולים גם לפגוע בהימנעות מפגישות והסתגרות מחשש לחשיפה חברתית – מה שעלול בעצמו לגרום לדיכאון".
עוד אמרה מטלון כי הטיפול בחרדה שמובילה גם לסיוע בטיפול בדיכאון, הוא חשיפה הדרגתית למושא החרדה (לדוגמה, במסגרת טיפול CBT), דבר המאפשר לנו להתמודד ולחיות לצד החרדה, שכן רק כשנפגוש בה פנים אל פנים נוכל להתמודד איתה. "התשובות לשאלות המתבגר נמצאות אצל החברים שלו, שם הוא פוגש מי הוא, שם הוא לומד את העולם".
בהתייחסות לסגרי הקורונה, מטלון אומרת כי המתבגר נמנע אז מלצאת לעולם, ו"עבר" להתגורר רק בעולם הווירטואלי – מה שמונע ממנו תהליכי התבגרות חשובים. החזרה לעולם האמיתי הופכת עבורו לבלתי אפשרית מכיוון שהוא לא יודע איזה עולם חדש יש בחוץ.
אז מה ניתן לעשות? לפי מטלון, צריך להבחין כי כל תופעה שיש בה הפרעה למסלול התקין בחיים היא אור אדום . "לדוגמה הסתגרות בחדר ואי יציאה לעולם בכלל, כולל הליכה ללימודים ולחברים, צריכה להדליק נורה אדומה, כנ"ל שימוש מופרז באלכוהול. במקום של אי-ודאות, צריך ליצור ודאות. כלומר, הכוונה למלא את היום במה שכן בשליטה שלנו, כמו לקום בבוקר, להתלבש, לאכול ולבנות סדר יום שמייצר ודאות, כולל פעילות מחוץ לבית".
ספורט ודמויות
כשנרצה לאפשר למתבגר לדבר את הפחדים שלו, כך אומרת מטלון, פגוש בדרך בכעס, שזו אחת מהדרכים להביע תסכול ופחד מהשינויים. "עלינו לאפשר למתבגר להביע את הפחד, ובתגובה שלנו נוכל לנרמל אותה, לדבר על הכעס ואפילו לאפשר לו למצוא פתרון", היא אומרת.
גם פעילות גופנית יכולה לעזור, שכן זו מאפשרת שליטה בגוף ופריקת מתחים, מה שמוציא אותם החוצה בצורה מבוקרת.
בנושא אחר, חשוב לזכור כי המתבגרים זקוקים לדעת שהמבוגרים תומכים בהם, גם ברגעים הקשים. "לרוב המתבגר שבועט בהורים ומורד בהם כדי לגלות באופן עצמאי מי הוא בתהליך חיפוש הזהות, לא יקבל מההורה את ההבנה שזה יעבור. הוא יפגוש זאת מהורה אחר, ממורה, מדמות מפורסמת – ולכן חשוב לאפשר להם דמות כזו בחיים".
הכותבת היא פסיכותרפיסטית, מנחת הורים וחברה בקהילת המטפלים SomeBuddy
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו