דנית גרינברג משתפת: "אני רק רוצה שתבלע אותי האדמה"

המשפיענית וכוכבת הריאליטי סיפרה בחשבון האינסטגרם שלה על התקפי החרדה שהיא חווה בזמן החזרות ועל הבמה, במהלך השתתפותה ב"רוקדים עם כוכבים" • "זה קורה כמעט בכל סיטואציה בתהליך הזה"

דנית גרינברג לרנואר. צילום: עדי שנפיק

כוכבת הריאליטי ואושיית הרשת דנית גרינברג לא ציפתה שההשתתפות ב"רוקדים עם כוכבים" תשפיע באופן כל כך דרמטי על מצב רוחה. אחרי שאמש (שני) סיימה את הריקוד בתחושת פספוס עם ביצוע שזכה לביקורות שליליות מצד השופטים, היא פתחה היום (שלישי) את הלב וסיפרה לעוקביה על השלכות התחרות על נפשה, ועל הרגע שבו פחדה להתעלף על הבמה.

"אני באמת עוברת איזשהו מסע מטלטל ב'רוקדים עם כוכבים'. זה כל כך לא דומה למה שחשבתי שיהיה. זה פשוט מעביר אותי שיעור אחרי שיעור בהתמודדות", אמרה גרינברג בפוסט שהעלתה בצירוף סרטון. "אני רוצה לשתף כאן שלא פשוט לי. המסע הזה כל כך מאתגר, כל כך התרגשתי לעשות את זה. זה כל כך שונה ממה שחשבתי שיהיה. ברור שיש רגעים של פאן, אבל מבחינתי יש הרבה יותר רגעים של לחץ, של פחד, של חוסר ביטחון, של ביקורת עצמית. באמת לא פשוט לי".

     

View this post on Instagram

           

A post shared by Danit Greenberg (@danitgreenberg)

בהמשך סיפרה על המחיר הנפשי שהיא משלמת: "אני מרגישה שאני בתוך אתגר שאני צריכה להצליח בו בשביל עצמי. זה מסע שמפגיש אותי עם מקומות מאוד נמוכים שאני לא פוגשת בהם ביומיום שלי. יצרתי לעצמי חיים נוחים עם סביבה טובה, והמקומות האלה הם לא מקומות שמוכרים לי. זה באמת קשה לי".

גרינברג שיתפה גם בניסיונות להרגיע ולהשקיט את הפחדים, שלא צלחו עד כה. "זה פשוט לא עבד לי. הרגשתי שהגעתי לתוכנית הזו עם ארגז כלים מאוד טוב מבחינה נפשית. ברגעי לחץ שיש לי בחיים אני יודעת להרגיע את עצמי. וכאן, פשוט שום דבר לא עובד לי. אני לא בן אדם שסובל מהתקפי חרדה באופן כללי, אולי היו לי אחד או שניים בחיי. אבל בתקופה הזאת, זה כאילו נהיה בשגרה. זה כזה קשה לי, כי אני לא מצליחה לצאת מזה. זה קורה בחזרות, זה קורה על הבמה, זה קורה כמעט בכל סיטואציה בתהליך הזה".

דנית גרינברג, צילום: משה בן שמחון

"מה שקרה בריקוד האחרון היה לי הכי קשה", שיתפה גרינברג בסערת הרגשות שבה הייתה נתונה, בזמן ששידרה למצלמה מצב רוח מרומם שלווה בחיוכים רחבים. "התחיל לי התקף חרדה עוד יום קודם. כבר שם התחלתי להרגיש את החרדה. אצלי זה מתבטא בדפיקות לב, בזיעה, בבכי, ממש רעידות. אני רק רוצה שתבלע אותי האדמה. יום למחרת קמתי בבוקר, עשיתי הכל כדי שזה לא יקרה לי. עשיתי נשימות, והיינו הכי מוכנים בעולם. ואז רגע לפני העלייה לבמה התחלתי להרגיש שאני לא בטוב, אבל אין לי מה לעשות. יצאתי עם השיר, ואני בעצם כל הריקוד מנסה לא להתעלף. לא יודעת איך הגוף שלי עשה את הצעדים".

ומה המסקנות שלה לגבי התקופה המאתגרת? "שאלתי את עצמי 'מה השיעור שאת צריכה ללמוד כאן?' ולא ידעתי מה השיעור עד אתמול. ראיתי את הפרק של אתמול ואני אומרת 'בוא'נה, אני נראית ממש סבבה יחסית למישהי שחווה את התקף החרדה אולי הכי גדול שהיה לה'. איך זה יכול להיות? הביקורות של השופטים זה לא מה שמפחיד אותי. זה לא מעניין אותי, רק רציתי לבוא ולעשות פאן. יש כמה שיעורים בעיניי", סיפרה ושיתפה את עוקביה.

"קודם כל לשחרר את הפחד, הוא לא תורם ומבזבז אנרגיות. דבר שני, לא תמיד הכל נורא כמו שאנחנו חושבות, לפעמים צריך להקליל, לשחרר ולהמשיך הלאה. להגיד לכן שאני לא אחווה יותר התקפי חרדה? אני לא יכולה. אבל עצם זה שעכשיו ניצחתי את התחושות שהרגשתי במשך שבוע וקצת - זה הניצחון שלי. בסוף אולי זו המתנה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר