אנורקסיה היא לא רק תת-משקל: איך נלחמים במחלה האיומה הזו?

מותה של קארין באומן ממחלת האנורקסיה זעזע את כל המדינה. מצבה הבריאותי של דוגמנית העבר היה ידוע במשך לא מעט שנים, אבל משהו בלכתה הרעיד רבים, שכנראה לא מעט מהם לא יודעים באמת מהי אותה אנורקסיה.

אנורקסיה נרבוזה מאופיינת בצמצום בצריכת מזון המובילה למשקל גוף נמוך מהצפוי (בהתאם לגיל, מין, שלב התפתחותי ובריאות פיזית) עקב פחד מפני עלייה במשקל והפרעה בדימוי הגוף. המחלה עצמה מתחלקת לשתי תתי קבוצות: הראשונה מאופיינת בעיקר בצמצום אכילה ועיסוק יתר בספורט, השנייה כוללת גם בולמוסי אכילה (התקפי אכילה) והתנהגויות מטהרות (כגון הקאות, שימוש בחומרים משלשלים או חומרי הרזיה אחרים).

בניגוד למחשבה הרווחת בקרב האוכלוסייה, אנורקסיה נרבוזה לא חייבת להתאפיין בתת-משקל קיצוני. גם ירידה ניכרת במשקל, ממשקל עודף למשקל שעל פניו נראה כתקין, יכולה להיות עקב אנורקסיה חמורה עם השלכות גופניות ונפשיות ממשיות.

המחלה יכולה להופיע בכל גיל, כששיא ההופעה היא בגילי העשרה ובקרב מבוגרים צעירים. השכיחות המצוינת בספרות היא של 1%-2% מהאוכלוסייה. בשנים האחרונות אנו רואים מגמה של הצערת גיל הופעת ההפרעה ועלייה בשכיחות, כאשר בעקבות מגפת הקורונה נרשמה עלייה נוספת ודרמטית בשכיחות. כך, לדוגמה, בשנת 2021, נרשמה בבריטניה הכפלה של כמות פניות החירום והשגרה הקשורות להפרעות אכילה. בישראל של ימינו, מרכזי הטיפול להפרעות אכילה עדיין כורעים תחת נטל ההפניות עם זמני המתנה ארוכים (של עד שנה) עד התפנות מקום לטיפול.

המחלה נגרמת משילוב מספר גורמים, חלקם גנטיים וחלקם סביבתיים, ונדרש שילוב שלהם כדי שהמחלה תבוא לידי ביטוי. כלומר, כדי שתתפתח אנורקסיה נרבוזה, יש צורך בפגיעות גנטית להתפתחות המחלה ומרכיבים סביבתיים, כולל השפעת המדיה והסביבה, על ידי הקניית מסרים חברתיים של שאיפה לרזון כשאיפה למצוינות ואידאל יופי. כאשר שני מרכיבים אלו נמצאים באדם אשר חווה קשיים פסיכולוגים או חברתיים ורואה בשינוי במשקל פתרון לקשיים אלו, תתפתח הפרעת אכילה.

לאור זאת, יש רבים הרואים חשיבות רבה לאחראיות מצד המדיה על כלל ערוציה בטלוויזיה וברשתות החברתיות בנוגע לתוכן המפורסם בהם, גם בנוגע להצגת מסרים של שאיפה לרזון כאידיאל חיים וגם בפרסום המחלה בצורה המעוררת הזדהות יתר על מידה (דבר אשר יכול להביא אנשים עם גורמי פגיעות למחלה לכדי מחלה פעילה).

איך מזהים ומה עושים?

אז כיצד תוכלו לדעת אם אתם או מישהו שאתם מכירים עלול לפתח את המחלה? ובכן, ישנן התנהגויות שיכולות לעורר דאגה ומצריכות פניה להערכה. התנהגויות אלה כוללות שינויים בדפוסי אכילה, צמצום אכילה ודילוג על ארוחות, הורדת מגוון מאכלים והימנעות מקבוצות מזון, הסתגרות חברתית והימנעות ממצבים הכוללים אכילה, אכילה איטית מאוד עם נטייה לפורר את המזון או למרוח אותו. בקרב ילדים, אי-עלייה במשקל או בגובה כמצופה לגיל יכול להוות לכך סימן, ובקרב נשים – הפסקה או אי-סדירות של הווסת.

במידה ועולה החשד לקיום הפרעת אכילה, מומלץ לפנות לרופא בקהילה. אמנם הפרעת אכילה הינה הפרעה נפשית, אך מטבעה היא משפיעה בצורה ישירה על המצב הגופני, ולכן קודם כל יש לבחון אם מדובר במצב חירום גופני הדורש אשפוז מיידי במחלקת ילדים/מחלקה פנימית לצורך ייצוב המצב הרפואי.

לאחר מכן, מומלץ לפנות למרכז המתמחה בהפרעות אכילה. הטיפול בהפרעת האכילה הוא בראש ובראשונה על ידי החזרה לאכילה תקינה עם תיקון של המשקל, למשקל תקין ועבודה רגשית הן על החרדה הצפה מתהליך זה והן על גורמי הפגיעות אשר הובילו להתפרצות המחלה. לצורך כך, יש צורך בצוות רב מקצועי המתמחה בתחום ושמסוגל לתמוך בהיבטים שונים של הטיפול, החל מתזונה ועד לטיפול הרגשי.

אנורקסיה נרבוזה היא מחלה קשה עם עד 10% תמותה. ככל שהזיהוי והטיפול מוקדם יותר, כך הסיכוי להחלמה מלאה גדל, ולכן ישנה חשיבות רבה לפנייה מוקדמת ושירותי רפואה זמינים בתחום.

אם אתם/ן או מישהו/י שאתם/ן מכירים/ות סובלים מהפרעות אכילה, אתם/ן מוזמנים/ות לפנות למרכזי הטיפול השונים. לרשימה המלאה הקליקו כאן.

הכותבת היא מנהלת היחידה להפרעות אכילה בבית החולים סורוקה מרכז רפואי-אוניברסיטאי, כללית.