במשך שנים רבות, התקשתה הסופרת ואשת התקשורת הבריטית נטלי לואה להשיב בשלילה לאנשים שביקשו ממנה טובות ובקשות שונות. המצב השתנה אחרי שהיא חלתה במחלת הסרקואידוזיס, מחלה של המערכת החיסונית של הגוף.
"הבנתי שאני צריכה לשים את עצמי במקום הראשון, ולטפל בעצמי בריאותית לפני שאני מרצה אנשים אחרים", אמרה. השינוי הוביל אותה לכתוב ספר שנקרא "The Joy Of Saying No" ("השמחה של לומר לא", בתרגום מעברית, א"ג), שבו היא מתארת את התהליך שעברה מהיותה אדם מרצה שתמיד אומר כן למציאות שבה היא מעמידה גבולות לאחרים ויודעת לעמוד על שלה.
בראיון שהעניקה לתוכנית הטלוויזיה הבריטית "Lorraine", לואה חילקה את האנשים המרצים שמתקשים לסרב לאחרים לחמש קטגוריות שונות. "חלק מהאנשים יסכימו לכל בקשה כי הם רוצים להיתפס כאנשים טובים. אחרים מנסים להיות אלו שמצילים את המצב בכל מחיר, כשהם מגזימים בכך ולא יודעים מתי להפסיק. ככלל, צריך להבין שאנשים כאלו קיימים כי אנחנו כבני אדם מותנים לחשוב על מילת הסירוב 'לא' כעל מילה גסה, אלא שהצבת גבולות היא דבר חשוב לבריאות הנפשית והפיזית שלנו", אמרה.
זו החלוקה של נטלי לואה לאנשים שמתקשים להגיד "לא":
זה שרוצה להיתפס כאדם טוב
אנשים כאלו עלולים לחשוב שהם חייבים להיות כל הזמן עובדים טובים ולא לסרב לבקשות בעבודה, או שבמקרה של אישה היא תחשוב שהיא צריכה להיות רעיה למופת ולא לסרב אף פעם. אנשים כאלו גם עלולים להיות כאלו שדואגים כל הזמן שמא לא יאהבו אותם.
הפרפקציוניסט המרצה
הקטגוריה השנייה שמגדירה לואה היא של אנשים שכדי להרשים ולרצות אחרים, הם עסוקים כל הזמן במאמץ לתת מעצמם 100% - עד כדי התשה עצמית. "אם אתם מגזימים במאמץ שלכם, עסוקים מאוד בכך שתתנו את כל כולכם ושתהיו ממש פרפקציוניסטים כדי לרצות אנשים דרך המאמצים שלכם, הרי שאתם שייכים לקטגוריה הזו", מציינת לואה.
המרצה הנמנע
מדובר באנשים שכדי להיות מחוברים לאחרים, נמנעים מכל עימות שהוא. אדם כזה יימנע מכל סיטואציה שבה הוא מכניס את הצד השני לאי-נוחות או לצרוך לפעול כדי להשיג משהו. "אתה לעולם לא תדבר על דברים שאתה חושב שירגיזו אחרים אם תעלה אותם. למעשה, אתה טוב מאוד בהימנעות מכל עימות שהוא או יצירת מצב שיצריך אנשים לצאת מאזור הנוחות שלהם", הסבירה.
המרצה שמציל את המצב
לואה מציינת כי זו קטגוריה שהרבה אנשים ימצאו את עצמם בתוכה. מדובר באלו שבאים לעזור, לתקן ולהציל את המצב, אבל הם עושים זאת בנתינה אין-סופית עד כדי ויתור על עצמם. "אלו אנשים שמאוד מתגאים בנתינה שלהם, אבל זו נתינה ללא גבולות, כך שנוצרת מציאות של הקרבה עצמית והגזמה", אמרה.
המרצה הסובל
מדובר באדם שחושב שכשהוא במצב של סבל, אז למעשה הוא אדם יותר טוב. "מדובר באנשים שמנסים לרצות את האחר על ידי הצגת הסבל שלהם. כלומר, כאשר אחרים חודרים אל הגבולות של האדם הזה, שהם חוצים את הגבול ודורשים או עושים דברים שלא נוחים לאדם המרצה, אז הוא מנסה לרצות את האנשים האלו דרך הצגת הסבל שהוא חש, ולא דרך העמדת גבולות לאחרים", היא אומרת.
ומה אפשר לעשות בנוגע לתופעת הצורך הזה? לדברי לואה, אנשים מותנים לראות במילה "לא" מילה גסה – לעומת המילה "כן", המוצגת ככזו שתהפוך אותנו לאנשים טובים ומוצלחים. "חיי האדם בעולם המודרני כוללים המון לחץ עקב הצורך למחויבויות משפחתיות, דרישות בעבודה וסתם לחצים שמצטברים אצלנו בנפש ושגורמים לנו לסרב, לכעוס או להתעצבן דווקא במצבים שאין בכך צורך. יש ללחץ הזה אפקט בריאותי על הגוף, כמו שקרה לי – עד שלמדתי להפסיק להיות אדם מרצה דרך הניסיון האישי שלי. רציתי לרצות את כולם, אבל עמוק בפנים לא ממש אהבתי את זה ולא את עצמי", אמרה לואה.
היא מציינת שלא מסרבים מההתחלה לכל בקשה, כי זה בלתי אפשרי. "אל תנסו לעשות הכל בבת אחת, אל תלכו ישר על המאמץ הגדול, אלא תתחילו בעדינות ובמקרים קלים, ותראו שהשמיים לא נופלים עליכם כשאתם מסרבים", סיכמה.
