ב-25 בנובמבר יצוין יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות כנגד נשים. מאז פרוץ מגפת הקורונה, אנו עדים לעלייה משמעותית נוספת במקרי האלימות במשפחה בכלל וכנגד נשים בפרט. הסגר המתמשך, חוויות חרדה, תחושות חוסר הוודאות ומצבים כלכליים קשים העצימו התנהגויות אלימות, מה שהכניס משפחות רבות נוספות לסיכון.

על פי שדולת הנשים בישראל, יותר מ-200 אלף נשים בישראל נפגעות מאלימות כל שנה, ואנשי מקצוע רבים סבורים כי המספר גבוה בהרבה, מכיוון שנשים רבות חוששות לספר ולדווח על האלימות. ראוי גם לציין כי מאז תחילת 2022, 21 נשים נרצחו בידי בן הזוג שלהן.

"לא יודעת מה לעשות"

הודיה (שם בדוי), אישה משכילה בת 30, היא מורה במקצועה ונמצאת במצב כלכלי טוב, שהגיעה לטיפול במכון. לדבריה, היא ובן זוגה נחשבים זוג לדוגמה: "מי שמסתכל מסביב לא יכול להאמין, אבל משהו ברציחות של נשים כל כך מזעזע וגורם לי לחשוב שגם מה שקורה אצלי בבית לא תקין".

בעלה, היא משתפת, אומר לה שלא צריך לספר לאנשים מה קורה ביניהם. "לאט-לאט אני מבינה שלא נשארים לי חברים. אני גם נדרשת לתת דין וחשבון על כל הוצאה שלי. לפעמים אני חשה מבולבלת ומפחדת, ואני לא יודעת מה לעשות".

לאחר שנוצר קשר ראשוני והתבסס בינינו האמון, ביקשתי מהודיה לספר לי עוד על מופעי האלימות. "אני לא סובלת מאלימות כי לא מרביצים לי פיזית", אמרה. היא סיפרה כי בעלה דורש ממנה שלא לספר לאחרים מה קורה ביניהם, שהוא לא מרוצה מאף חברה שלה וכי לאחרונה הקשר עם המשפחה החל להצטמצם.

האם הודיה סובל מאלימות מבן זוגה? בהחלט כן. היא סובלת מכמה ממדים של אלימות, בהם אלימות רגשית (שהיא מסוכנת מאוד), אלימות כלכלית ואלימות חברתית. חשוב לדעת: אלימות בין בני זוג יכולה לבוא לביטוי בכמה ממדים – פיזי, רגשי, מיני, חברתי, כלכלי ורוחני. דפוסי התנהגות יכולים לכלול איומים, חוויות של טרור, פחד, השפלות מילוליות ופיזיות, מעקבים, הטרדות, בידוד חברתי, מניעת שליטה על משאבים כלכליים, אונס, פגיעות מיניות, פגיעות פיזיות, ניסיונות לרצח – וכמובן מצבי רצח. אלימות נגד נשים חוצה מגזרים, מעמדות ומצבים סוציו-אקונומיים וסוציו-דמוגרפיים.

אז איך תזהו שאתן נמצאות בקשר אלים?

1. אלימות חברתית: בררו עם עצמכן אם בן הזוג מנסה לצמצם או להפחית לכדי מינימום את הקשרים החברתיים שלכם. האם הוא מטיל דופי בכל חבר או חברה שאתם מתיידדים עימו? האם נאסר עליכם להיות בקשר עם חברים משנים שחלפו? הוא אובססיבי כלפיכם ועורך סצנות קנאה קיצוניות לגבי כל חבר? האם מוטלים עליכם סנקציות ועונשים כאשר אתם ממשיכים להיפגש עם ידיד או ידידה שהתבקשתם מבן הזוג שלא להיות בקשר עימו? כל אלה יכולים להעיד על אלימות חברתית.

2. אלימות רגשית: בררו עם עצמכם מה הן דרכי התקשורת בבית ואיך נראות המריבות ביניכם. האם חילופי הדברים כוללים קללות, מסעות הפחדה, חוויות של טרור מתמשך והשפלות מילוליות? האם בזמן מריבה נאמרים משפטי הקטנה כגון "את לא שווה", "את אפס", "מי ירצה אותך בכלל?". האם אופי הדברים פוגעני, משפיל ומנמיך? חילופי דברים ומשפטים כאלה מעידים על אלימות מילולית.

אלימות רגשית כוללת גם זוגיות דו-פרצופית, שבה בן הזוג מציג את עצמו בפומבי באופן שונה מאשר בבית, וזוגיות מתעתעת שבה רגע אחד הכל מצוין ורגע אחריו, בדרך כלל ללא סיבה נראית לעין, החיים הופכים להיות גיהינום?

3. אלימות מינית: היו מודעים לכך שאלימות מינית כוללת כל ניסיון של בן או לכפות את עצמו עליכם – כן, גם אם אתם נשואים שנים רבות. זכרו – מותר שלא להסכים ליחסי מין ואין לצד השני שום זכות לכפות עליכם יחסי אישות אם אינכם מעוניינים בכך.

4. אלימות כלכלית: בדקו עם עצמכם האם אתם מחויבים לתת דין וחשבון על כל שקל שאתם מוציאים? האם נשללות מכם זכויות לקנות דברים אישיים לעצמכם ולילדים? בררו האם אתם מחביאים מבן זוגכם, באופן עקבי, דברים, כולל מוצרי מזון בסיסיים וביגוד שקניתם לעצמכם ולילדיכם? שאלו את עצמכם האם אתם מפחדים לספר שקניתם משהו והאם מופעלים עונשים ואיומים כאשר עצם הקנייה מתגלית? במידה וכן, אתם סובלים מאלימות כלכלית.

5. אלימות רוחנית: נשים רבות בחברה הדתית סובלות מאלימות רוחנית, זאת כאשר הפגיעה בהן מתקיימת על רקע דתי ורוחני. אלימות רוחנית יכולה לכלול מניעת הדלקת נרות בשבת, קיום יחסי אישות בכפייה בזמן נידה, הנמכה בערך התפילה ומניעת הסבה לשולחן השבת. במקרים רבים, נשים לא יכירו בכך שהן סובלות מאלימות רוחנית, אך כיום יש יותר ויותר מודעות לכך שעצם שלילת הזכות לקיים את המצוות הינה אלימות רוחנית.

6. אלימות פיזית: זהו הממד המוכר ביותר, מכיוון שהוא נראה לעין וקל לסביבה לגלותו. אך מסתבר שבצד המכות המכאיבות והחוזרות, ישנם ממדים נוספים לאלימות פיזית. היו מודעים לכך שהשחתת רכוש, ונדליזם, זריקת חפצים על הקיר ועל הרצפה, פגיעה בדברים, (פרטי לבוש, כלים וסתם חפצים שחשובים לכם) מעידים אף הם על אלימות פיזית ואל תתעלמו מהם. התעלמות גורמת להחרפת הבעיה, ובמצבי קיצון – לרצח במשפחה.

אז מה עושים? אל תעמדו מנגד. תמיד יש מה לעשות, וחייבים למגר את תופעת האלימות. כשאנו מבינים ו/או יודעים על מישהי שסובלת מאלימות, מחויבותנו המוסרית כאנשי מקצוע, שכנים וכחברים היא לעודד את האישה לפנות למשטרה על מנת להגיש תלונה, לפנות לעובדת רווחה בלשכה לשירותים חברתיים ולמרכזים למניעת אלימות, ובמצבי קיצון גם למקלטים לנשים מוכות. נדגיש כי אין אפשרות חוקית להוציא אישה מביתה, או לנקוט בצעדים, בלי שיתוף פעולה אקטיבי מצידה, אבל אנחנו תמיד יכולים להציע עזרה, לתמוך, לחבק ולעודד, ולנסות לסייע לאישה לצאת ממעגל האלימות - ולהציל את חייה. 

כל אישה הסובלת מאלימות במשפחה יכולה להתקשר לקווי החירום הבאים:

משטרת ישראל: 100

המוקד הארצי לדיווח על אלימות במשפחה: 118

מוקד נעמת: 9201*

מוקד ויצו: 3980*

ד"ר רונית שרון היא מרצה באוניברסיטה העברית. מנהלת מכון קשרים לטיפול זוגי ופרטני עם סניפים בפריסה ארצית.