אריחי הטרצו (טרצו - על שם עיר מוצאם האיטלקית Terrazzo), אותם אריחי בטון שמהם מציצות פיסות אבן וחצץ (אגרגטים), היו נחלתם של רוב הבתים בישראל בשנות ה-20, בעיקר בשל העובדה שמדובר באריח עמיד וזול לייצור.
איפשהו בסוף שנות ה-90 בואכה המילניום, נכנסו לשוק אריחי הגרניט פורצלן. אריח בסיסי, חזק מאוד בשל תרכובת החומרים שלו, דק, שמאפשר להדביקו על ריצוף קיים, ומעבר לכל אלו - מבחינה עיצובית גרניט הפורצלן הציע צבעים חלקים שהיוו סוג של חידוש בהשוואה לטרצו המנומש. נדמה שלא היה יזם אחד שלא בחר אריחי גרניט בראשית שנות ה-2000 לפרויקט שלו. הגרניט פורצלן הפך להיות מלך הכיתה, ומעצם היותו כזה הוא הותיר את הטרצו בצל שהלך והחשיך.
את התפנית שהגיעה לפני קצת פחות מעשור, ערכו אריחי הגרניט פורצלן בעצמם, כשנדרשו ליישר קו עם מגמות עיצוביות שכיוונו את הספוט אל עבר החומר הטבעי. מגמת העל הסביבתית שמגדירה את העשור האחרון ותגדיר גם את הבאים אחריו במידה רבה, העלתה באופן ניכר את המודעות לקיימות, לשימוש חוזר בפסולת, לבחירה במוצרים מבוססים חומרים טבעיים, לא מזהמים ולא רעילים, והיא הולידה מגמות משנה שהושפעו ממנה, כמו למשל החזרה לשימוש בטכניקות ייצור מסורתיות, שחיזקה את הערך הנוסטלגי: טכניקת קליעה, למשל, החזירה אותנו אחורה והזכירה לנו סלים קלועים שהאמהות שלנו היו מסתובבות איתם כשהיינו קטנים, הרקמה הידנית העלתה זיכרונות מגלביות שקנינו בשוק בירושלים המזרחית, ועוד.
גם בעולם האריחים נרשמה חזרה נוסטלגית – הראשונים לנער את האבק היו אריחי הבטון המעוטרים, ואחריהם באיחור אופנתי הגיעו אריחי הטרצו. השניים האחרונים הגיעו במתכונתם החדשה. עדיין אפשר למצוא את אריחי המקור, כמו אלו שהיו כאן פעם, וגם הגרניט פורצלן חזר לתמונה.
שימוש בטכנולוגיה מתקדמת אפשרה ייצור אריחי גרניט פורצלן במראה חומרים טבעיים, כמו ברזל, עץ ואבן, ובכלל זה גם אריחים במראה טרצו. אופנת החיקויים שוטפת עד היום את חללי התצוגה. יש מי שמתחבר, ויש מי שסולד ומחפש את הדבר האמיתי. אריחי הגרניט פורצלן במראה טרצו יצרו פרשנויות שונות לאריחי הנוסטלגיים, כשבחרו לייצר משחקים שונים עם גודל האגרגטים, אותן אבנים קטנות שנמצאות בתוך האריח. במקום אבני חצץ קטנטנות, אפשר לראות היום פיסות אבן גדולות מאוד שיוצרות קומפוזיציות ומשחקי גודל וצבע מעניינים.
הפרשנויות השונות הציבו את הטרצו במתכונת מעודכנת ואופנתית, ויצרו לו ארשת אפופת סטייל. החזרה המחודשת של הטרצו אתגרה וגירתה גם את מעצבי המוצר – חלקם בחרו להחליף את אבני החצץ הקטנות בשבבים מחומרים פלסטיים שונים, וחלקם נשארו צמודים לחומרי הבסיס, אך עושים שימוש בפיסות אבן בגדלים ובצבעים שונים. גם הרקע באריחי הטרצו קיבל יחס – אם בעבר פלטת הגוונים הסתכמה בצבעוניות מונוכרומטית של חום, בז', אפור ושחור, היום אפשר למצוא טרצו ברקעים שמשלבים פיגמנטים צבעוניים בכל צבעי הקשת.
אם בעבר שימש הטרצו לריצוף בלבד, היום אפשר למצוא אותו כמשטחי עבודה, שולחנות אוכל וקפה ואפילו מוצרי דקורציה כמו אגרטלים, שעוני קיר ורבים נוספים.