המעצבת שוויתרה על קריירה במותג בינלאומי וחזרה לארץ: "זו שליחות משמעותית"

הדר סלסי היא מעצבת סניקרס בבית האופנה האיטלקי "פרגאמו", שהחליטה לאחרונה לוותר על הקריירה שלה בתעשיית האופנה הבינלאומית – ולחזור לישראל כדי להקים מותג יודאיקה.

סלסי בת ה-31 החלה את דרכה במחלקה לצורפות ואופנה בבצלאל – אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים, שבה התמחתה בצורפות ובעיצוב נעליים. פרויקט הגמר שלה התמקד בקונספט של הנעלה היברידי המשלב בין טכנולוגיות חדשניות לעבודה מסורתית, ואף זיכה אותה בפרסים ובהכרה בינלאומית.

ב-2020, שנה לאחר שסיימה את לימודיה ובעיצומה של מגפת הקורונה, היא החליטה להקים את "Ha-Dar", מותג לעיצוב כלי יודאיקה. המותג התפתח במהירות וזכה לפידבקים חיוביים, ובזמן שהיא ניצבת בפני פתיחת העסק הראשון שלה, היא השתתפה בתחרות בינלאומית שלאחריה מארגני התחרות הודיעו לה כי הם מעוניינים לדבר איתה על תיק העבודות שלה – כשבמהלך השיחה, נודע לה שהיא זכתה בקטגוריית האקססוריז של חברת האופנה האיטלקית "פרגאמו" בתחרות.

"לאחר מספר חודשים ותכתובות עם החברה, במקום התמחות של שישה חודשים – הוצע לי חוזה עבודה לשנה שלמה ותמיכה משמעותית בתהליך אישור העבודה והבירוקרטיה האיטלקית. זו הייתה הזדמנות יוצאת דופן. כמעצבת, להשיג משרה במותג בינלאומי יוקרתי בסדר גודל שכזה היה חלום שהתגשם", סיפרה ל"ישראל היום".

"העבודה ב'פרגאמו' הייתה אינטנסיבית, אך מרתקת. הייתי חלק מצוות של שלושה מעצבי סניקרס וחלק ממחלקת הקריאייטיב של עיצוב הנעליים, שכלל בתוכו צוות מעצבי נעלי נשים, צוות מעצבי נעלי גברים וצוות סניקרס עבור גברים, נשים ויוניסקס", שיתפה. "לא ממש היה לי זמן להתאקלם או להבין מי נגד מי. אני חושבת שכבר ביום הראשון בעבודה ב'פרגאמו' עבדתי שעות נוספות וציירתי קרוב ל-40 סקיצות של נעליים. בסופו של דבר יש לחץ מטורף וקולקציה להרים, ואנחנו היינו שם כדי לגרום לזה לקרות. לצד כל העשייה הענפה, הייתה לי ציפייה גדולה לחזור למשהו משלי, לאסוף את כל מה שלמדתי ולרוץ עם המותג שלי".

באוקטובר האחרון, כשהחוזה שלה עם המותג היה לקראת סיומו ועם פרוץ מלחמה חרבות ברזל, היה לסלסי ברור שהיא תחזור לישראל. לאחר שעשתה זאת, היא פתחה את מותג כלי היודאיקה שלה – שזכה מאז להתעניינות רבה בארץ ובעולם בזכות העיצוב הייחודי שלה, המאפשר שימוש מגוון וחיבור למסורת מתוך תפיסה של חופש וחדשנות עיצובית.

"בהתחלה חשבתי שאנשים לא יבינו או אולי יחששו מאופן השימוש בכלים שאני מעצבת. העיצוב מביא אסתטיקה חדשה, אבל גם אופן השימוש בכלים הוא אחר ומפתיע", הסבירה. "המוצרים שלי ממלאים את אותו ייעוד המסורתי והמוכר, אך הם מצריכים 'חינוך' מחדש של קהל היעד לגבי אופן השימוש החדש והאחר. בתחילת הדרך לא הייתי בטוחה שזה מוצר שמתאים להרבה אנשים, אבל כיום אני יודעת לומר שההתלהבות גבוהה ושאנשים מאוד מעריכים את הייחודיות ורוצים לקחת חלק בזה. אני חושבת שיש משהו במותג שמקרב גם את מי שמרגיש סופר רחוק".

סלסי אף השתתפה לאחרונה באחד ממפגשי סדרת ההרצאות "מייד אין יזראל?!" אותה מובילה המחלקה לצורפות ואופנה בבצלאל, שבוחנת שאלות על עיצוב וייצור, ודנה בתפקידם של המעצבות והמעצבים כמתווכים בין אופנה גלובלית לזהות מקומית, תוך התייחסות לנרטיבים חברתיים, כלכליים ופוליטיים.

לדברי סלסי, במחקר שוק שהיא ערכה לפני הקמת העסק למכירת מוצרי יודאיקה, היא זיהתה היענות גבוהה יותר למוצרי יודאיקה מאשר לפני המלחמה. "עם כלל האתגרים שקיימים היום יותר מתמיד בתעשיית העיצוב המקומית, התייקרות עלויות הייצור והתגובות הקשות והביקורת שאנו סופגים בתור יוצרים ומעצבים שמזוהים כישראלים,  אני רואה שליחות משמעותית במהלך שעשיתי דווקא עכשיו לחזק ולעצב עבור התעשייה המקומית", סיכמה.

"אנשים מעריכים את הייחודיות". כלי יודאיקה של המותג "Ha-Dar" // צילום: נטשה זריקר