הבית בנוי מחללי משנה שנתמכים אחד בשני, ויוצרים ביניהם דיאלוג שמעניק לבית את הזהות שלו. כדי שהדיאלוג יהיה הרמוני, על חלקי הבית ליצור שפה שתחבר ביניהם. על אף שבריכת השחייה ממוקמת מחוץ לבית, כדאי שתתאפיין בקווים סגנוניים שיקשרו אותה אל חלקי הבית האחרים ויהפכו אותה לחלק אינטגרלי מחוויית המגורים כולה.
ההקשרים יכולים להיות חומריים, צורניים, צבעוניים או על בסיס מרקם, ועליהם להיות עדינים, לא תמיד ישירים, אך מאוד מדויקים. איך אפשר להתאים את הבריכה לחלל הבית? לפניכם התשובות.
הכפרית
הסגנון הכפרי חף מרשמיות, חם ומחבק ומזוהה עם הטעם הישראלי. הוא מזמין לגעת ולהשתמש ומתרחק ככל הניתן מכל סממן מוזיאלי.
צורה: הסגנון הכפרי הוא ביתי, לא קטנוני, ולכן גם הצורה תייצג את האג'נדה הזאת. בריכות אמורפיות שנראות כמו אגמים קטנים ישתלבו היטב עם הסגנון, אך גם בריכות בקווים ישרים יוכלו להתאים, ובלבד שהחיפוי והצמחייה סביבן ידגישו את החום הביתי.
חומרים: עץ ואבן במראה לא מעובד וברזל בגימור גס הם החומרים המרכזיים שמאפיינים את הסגנון הכפרי. חיפוי אבן אפורה או חומה כהה, מתאים לסגנון הזה. זה לא אומר שבריכת פסיפס תכלכלה תרגיש כנטע זר, אבל אם רוצים לדייק מומלץ ללכת לכיוון הגוונים השקטים. בריכה כזו לא תרגיש פחות מזמינה, כי חיפוי כהה יוצר השתקפות מרהיבה של השמים ושל הצמחייה שמסביב.
הריצוף סביב הבריכה: אין ספק שריצוף הטרה קוטה הוא המזוהה ביותר עם הסגנון הכפרי, ומזכיר בתים ישנים באיטליה. אבל אם אתם כפריים בנשמתכם, האריח בגוון החמרה הוא המתאים לכם.
צבעוניות: בהשראת הטבע – עץ בגוון טבעי, חלודה, אבן אפורה, גווני חמרה ונקודות צבע נונשלנטיות שיגיעו מכיוון הצמחייה שמסביב.
צמחייה: ארצישראלית, שנראית שצמחה באופן טבעי. שימוש בשיחים שונים, במסלעות עם צמחייה מתפשטת וצמחי בר עונתיים כמו כלניות, רקפות ונרקיסים. נכון שהפרחים הללו הם פרחי חורף, אבל יש להם אחים תואמי עונה, שלגביהם תוכלו לקבל ייעוץ בכל משתלה.
האקולוגית
הסגנון האקולוגי שם את הצמחייה במרכז, ומקדם אג'נדה של שימוש מופחת בצריכת אנרגיה מבוססת חשמל. האקולוגי זורם עם הטבע ומאפשר לו להשתלב במרחב הביתי, בלי להתערב, אך מצד שני מדובר בסגנון מדויק ומהודק, כזה שיורד לפרטים הקטנים ביותר.
צורה: צורות אמורפיות שמדמות אגמים או בריכות מלבניות בעלות דפנות בטון מאסיביות.
חומרים: ברוב המקרים החומר שממנו עשויות הבריכות האקולוגיות פחות משנה, כי לב הבריכה שבו מתמקדת העין הוא מרבד עשיר של צמחייה.
הריצוף סביב הבריכה: בטון יצוק, מצעי חצץ או ריצוף עץ במראה לא מעובד.
צבעוניות: ירוק יער הוא הגוון המזוהה ביותר עם הסגנון האקולוגי.
צמחייה: הן ברמת תפעול הבריכה והן בפן העיצובי שלה, הצמחייה היא כל הסיפור. כל סוגי צמחיות המים יתקבלו בברכה.
האורבנית
הסגנון האורבני מבסס את זהותו על המטרופולין העירוני. גס, בעל סממנים תעשייתיים ועם הבלחות מעודנות שיוצרות קונטרסט מעניין.
צורה: בריכות בטון בקווים ישרים.
חומרים: בטון ומטאל הם החומרים שעומדים בלב הסגנון. בריכות בעלות דפנות עבות מבטון, חיפוי אריחים במראה חלודה או מתכת שחורה.
הריצוף סביב הבריכה: אריחי גרניט פורצלן רחבי מידות במראה בטון חשוף או חלודה ג'ינג'ית.
צבעוניות: פלטה מונוכרומטית שמתבססת על שחור, אפור, חום ולבן עם נקודות צבע מדודות בגוונים של צבעי יסוד - אדום, ירוק, כחול, צהוב.
צמחייה: הקקטוסים והסוקולנטים יהוו את כתם הצבע הנדרש להדגשת הסגנון, ובה בעת ישמרו על קוצניות מתריסה, שעולה בקנה אחד עם הסגנון העיצובי.
המינימליסטית
מינימום הוא המקסימום הנדרש, ולזה שואף הסגנון המינימליסטי. כמעט כל דבר שתוסיפו לו יהפוך למשא כבד מדי עבורו. המינימליסטי מטיף לקווים נקיים, ישרים - סגנון שנותן לקווים האדריכליים, לחומר ולקטסטורה לספר סיפור בלי פרשנויות נלוות.
צורה: כל בריכה בקווים ישרים עשויה להתאים, אך בריכות האינפיניטי, שמעניקות אשליה שהן נשפכות אל תוך קו הרקיע שבאופק, הן המזוהות ביותר עם הסגנון המינימליסטי.
חומרים: בטון, זכוכית, מטאל.
צבעוניות: פלטה מונוכרומטית.
צמחייה: קקטוסים וסוקולנטים.
סגנונות עיצוב מסוימים משיקים לעיתים לאחרים. הניואנסים שלהם מאוד מדויקים, ולכן על אף ההשקה מדובר בסגנונות שונים. הסגנון האורבני, למשל, מכיל בתוכו מינימליזם, אך בהשוואה לסגנון המינימליסטי, האורבני מציג פן מתריס וחצוף יותר בעוד המינימליסטי שומר על עידון אלגנטי. איזו בריכה הייתם רוצים לראות אצלכם בבית?
• לכתבה השנייה בסדרה - לא לעשירים בלבד: גם לכם יכולה להיות בריכה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו