מברסלב עד ברדיצ'ב: החשש – אתרי מורשת ישראל יושמדו בלחימה באוקראינה

ממשלת אוקראינה הודיעה בשבוע שעבר שאתר ההנצחה בבאבי יאר נפגע בהפגזות הרוסים על פאתי עיר הבירה קייב, אך לאחר מכן התברר שנפגעה רק האנטנה של מגדל הטלויזיה, במרחק 200 מטר מהאתר. באבי יאר הוא קבר אחים של 33,000 מיהודי קייב שנרצחו במשך יומיים ע"י הנאצים הגרמנים ועוזריהם האוקראינים. בשנה שעברה נחנכה במקום אנדרטה גדולה, ובקרבתה ניצבות אנדרטאות קטנות וישנות יותר לזכר קורבנות השואה.

מה שמתרחש כעת באוקראינה נוגע גם לנו, כי אין בעולם עוד מדינה שלפני השואה השפיעה כה רבות על התרבות היהודית ועל הציונות. יש המדברים על האנטישמיות של האוקראינים, אבל כמעט בכל מקום באוקראינה אנו נתקלים בסיפור יהודי. ברחבי אוקראינה ישנם כמאה קברי צדיקים ואתרי מורשת יהודית, כשליש מהם שוכנים במחוזות שכבשו הרוסים בשבועיים האחרונים, או שעדיין מתנהלים בהם קרבות במועד כתיבת שורות אלה. ערבות אוקראינה היו ערש החסידות. באוקראינה נוסדו חלק מהחסידויות הגדולות ביותר בישראל, כמו ויז'ניץ ובעלז ואחרות.

על משקוף של אחד הבתים באודסה כתוב באוקראינית ובעברית: "ישראל המודרנית נולדה כאן". בבנין זה פעלו משרדי "הוועד האודיסאי" שגייס כספים למען חלוצי העליה הראשונה, לפני הקמת קק"ל. למעשה, הציונות המעשית נולדה באוקראינה. הרב שמואל מוהליבר, מאבות הציונות הדתית, הקים שם את תנועות המזרח"י וחובבי ציון ששלחה את החלוצים הראשונים לארץ ישראל, עוד לפני שהרצל הקים את התנועה הציונית.

באוקראינה נולדו רבים ממנהיגי ישראל, כמו זאב ז'בוטינסקי, הנשיא יצחק בן צבי, וראשי הממשלה משה שרת, לוי אשכול, וגולדה מאיר, ויבדלו לחיים יולי אדלשטיין וזאב אלקין. שם חיו גדולי היוצרים כמו הסופרים שי עגנון, אחד העם, אהרון אפלפלד, והמשוררים אצ"ג, ביאליק, טשרניחובסקי, נתן יונתן, יעקב אורלנד, ואחרים. ליד בתיהם ביקרנו בטיולים מאורגנים, הקראתי ציטוט מכתביהם, או שרתי עם הקבוצה את שיריהם.

לצערנו, חלק מאתרי התיירות שלנו נמצאים כיום בסכנת הרס מהפצצות, ולא ברור אם נוכל לחזור לטייל שם. הנה אחדים מהם שנמצאים באזורי הקרבות:

דרום אוקראינה

הרוסים פלשו לאוקראינה גם מכיוון דרום, משטח חצי האי קרים. העיר הראשונה שנכבשה היתה חרסון, עירו של המלבי"ם. בתחילת המאה הקודמת נבנה שם בית כנסת מפואר, ששופץ בשנים האחרונות ע"י חב"ד. שם נכתב הספר "בית אברהם" ע"י המחבר הרב אברהם אבלי מקיוב, וזו גם עיר הולדתו של ראש הממשלה השני של ישראל, משה שרת.

אודסה מופצצת השבוע, ויש דיווחים על נזקים כבדים לבתי העיר. באודסה התקיימה קהילה יהודית מהחשובות בעולם. בתחילת המאה הקודמת חיו ופעלו שם יוצרים יהודים ופעילים ציונים רבים. על 22 מבתיהם בעיר תלויים שלטי נחושת, ויש שם מסלול טיול רגלי בעקבות ההיסטוריה הספרותית והציונית של העיר. בעיר יצאו לאור עיתונים אחדים בעברית וביידיש, ביניהם כתב העת התורני "יגדיל תורה".

נמל אודסה נקרא גם "שער ציון", בזכות היותו תחנת היציאה לעליה לארץ ישראל. משם הפליג רבי נחמן מברסלב ליפו, ועליית תלמידי הגר"א לירושלים יצאה משם. העליה השלישית התחילה ב-1919 בהפלגה של האוניה "רוסלן" מנמל אודסה, כשעל סיפונה 670 חלוצים. בהגיעם ליפו, גדל הישוב היהודי בא"י בבת אחת באחוז אחד. בהשוואה לימינו, הרי זה כמו ש80,000 עולים היו מגיעים ארצה ביום אחד. לפני הקמת המדינה הפליגו משם גם ספינות מעפילים. סיפורים אלה ואחרים מונצחים במוזיאון היהודי "מגדל שורשים" באודסה.

בדרום נמצאת גם דונייצק, שפוטין כבש בקלות בתחילת המלחמה, והכריז עליה רפובליקה עצמאית. שם נמצאת גם העיר מריופול, שכעת מתנהלים בה קרבות.

מרכז אוקראינה

בימים אלה מסתערים הרוסים על עיר הבירה קייב, שם קבורים המלבי"ם, רבי דוד סקוור, ובן רבינו תם. שם נולדה גם גולדה מאיר.

כשנוסעים דרומה מגיעים לעיירה אומן, שם הציון של רבי נחמן מברסלב. אומן שוכנת על אם הדרך מקייב לאודסה, וכנראה הכוחות רוסיים יכתשו גם אותה לפני שיעברו דרכה. נהר הבוג הסמוך מוביל אותנו לעיירה ברסלב, שם ציון הקבר של רבי נתן, תלמידו החשוב של רבי נחמן.

ממזרח לקייב נמצאת העיירה האדיטש, בה קבור רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד. מידי שנה מתקיימת הילולה גדולה ליד הציון שלו.

השבוע שמענו בחדשות על קרבות בעיר ז'יטומיר. היא היתה תחנה חשובה מאוד בהפצת החסידות, ושם פעלו בתי מדרש להכשרת רבנים ודיינים. בז'יטומיר פעלו בתי דפוס עבריים שעזרו להנציח ולהפיץ את אור התורה. בעיר התגוררו רבי זאב וולף, מחבר ספר "אור המאיר" ומגדולי תלמידי המגיד ממזריטש, ורבי אהרן, מחבר הספר "תולדות אהרן" ותלמידו של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב. בית הכנסת הישן שבו נהג להתפלל ביאליק בצעירותו, שרד את השואה, ומהווה מוקד תיירות.

באותו מחוז נמצאת גם העיר מז'יבוז, שם שוכן בית הכנסת המשופץ של מייסד תנועת החסידות, הבעל שם טוב. במז'יבוז נמצאים גם קברי נכדו רבי ברוך, רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא ה"אוהב ישראל", הרה"ק רבי זאב מקיציס ועוד. באותו אזור שוכנת אניפולי, בה ציוני הקברים של רבי זושא מאניפולי ושל המגיד ממזריטש.

בעיר ברדיצ'ב נמצאת 'קרית קדושת לוי', סמוך לקבר רבי לוי יצחק מברדיצ'וב, "סניגורם של ישראל". מאמינים שגם בימינו הוא ממליץ טוב בשמיים למי שמתפלל ליד קברו להצלחה וברכה. אחד מרגעי השיא של טיולינו באוקראינה היה לשיר ליד קברו את תפילתו המפורסמת "גאט פון אברהם" (אלוקי אברהם), שחסידים נוהגים לשיר לפני הבדלה במוצ"ש. הקבוצה שרה חרישית את רוב התפילה, ואת המלים "רבונו של עולם" שרים בצעקה. מי שאינם מכירים את המלים, מצטרפים בזמזום המנגינה. בברדיצ'ב חיו הסופרים שלום עליכם ומנדלי מוכר ספרים, ובטיולנו שם פקדנו גם מקומות שמוזכרים בספריהם.

מערב אוקראינה

רוב אתרי התיירות באוקראינה נמצאים במערב המדינה. בתחילת המלחמה כבשו הרוסים את צ'רנוביץ, המקסימה בשימור בתיה היפים. בעולם היהודי מפורסמת העיר בזכות רבי מרדכי מצ'רנוביץ, שנקבר בעיירה אנטבקה, וגם בזכות הסופר אהרון אפלפלד יליד העיר. בסמוך שוכנת פסטוב, שם אנו מתפללים על ציונו של רבי אברהם המלאך. היה שם בית כנסת מפואר שנהרס ע"י האוקראינים והגרמנים, ובמקומו מונחת אנדרטת אבן שחורה גדולה, שם נהגנו להתפלל מנחה בטיולינו.

בעיר לבוב התגוררו אחדים מגדולי ישראל, כמו רבי צבי הירש אשכנזי בעל "החכם צבי". בשנת 1686 פגע בביתו פגז תותח, ואשתו ובתו נהרגו בהתמוטטות הבית. (ההיסטוריה חוזרת?). שם קבורים גם רבי דוד הלוי סגל בעל הט"ז (הטורי זהב), רבי יהושע פלק כץ בעל הסמ"ע, רבי יוסף שאול נתנזון מחבר סדרת ספרי השו"ת "שואל ומשיב", ואחרים.

מצפון ללבוב שוכנת עיירה קטנה בשם בעלזא. שם יסד האדמו"ר שלום רוקח, "השר שלום", את החסידות שהתפרסה בכל רחבי העולם. בבעלז אנו עולים לקברי מלכה אשת ר' שר שלום, והצדיקים רבי יששכר דב רוקח, רבי אלעזר רוקח, רבי זכריה מנדל ב"ר אריה ליב בעל "באר היטב" הראשון, ועוד. בעיירה רואים את שרידי בית הכנסת שבנה האדמור, שבהשראתו נבנה בירושלים בימינו "המרכז העולמי" הענק והמפואר.

ליד הגבול עם פולין נמצאת העיר ויז'ניץ, שם שופצו ציוני ה"צמח צדיק" וה"אמרי ברוך". במרחק קצר נמצאת סאדיגורה, בה קבורים הקדוש ישראל מרוז'ין ובניו.

בקצה המערבי של אוקראינה שוכנת העיירה מונקאץ', בה הוקמה חסידות מפוארת על ידי רבי שלמה שפירא. במונקאץ' אנו עולים לקבריהם של האדמו"ר בעל ה"מנחת אליעזר", בעל "דרכי תשובה", ורבי יששכר בעריש מזידיצ'וב. (גילוי נאות: אני בן משפחה של חסידי מונקאץ').

בעיירה נדבורנה נמצאים ציוני קברי האדמו"רים, שהבולטים בהם היו רבי יששכר בער לייפר ובנו מרדכי. בנדבורנה פעל גם רבי צבי הירש, מתלמידי המגיד. קבריהם מהוים מוקד עליה לרגל של חסידיהם הרבים בישראל.

מה יישאר מהיופי הזה אחרי המלחמה? האם נוכל לחזור לטייל שם? זאת נדע רק לאחר הלחימה.

הכותב הוא בעל הבלוג 'ותוליכנו לשלום' לתיירות דתית